צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
"עזוב אותי מהקשקושים האלה": השופט שלא פסל את דרעי בהתבטאות ראשונה
יוסף אלרון, שהיה בדעת מיעוט בבג"ץ דרעי, אמר הערב אחרי פסילת השר: "מה שיש לי להגיד – כתבתי" • בהתייחסות לשאלה האם יתמודד לנשיאות בית המשפט העליון אמר השופט: "עזוב אותי מהקשקושים האלה"
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, שהיה בדעת מיעוט בבג"ץ דרעי, אמר הערב (חמישי) לחדשות 13 אחרי פסילת השר: "מה שיש לי להגיד – כתבתי". ביימה האחרונה היו שטענו כי השפוט קורץ במהלכיו אלו לנשיאות בית המשפט העליון. על שאלה זו האם יתמודד לנשיאות בית המשפט העליון הוא השיב: "עזוב אותי מהקשקושים האלה". את הדברים אמר אלרון באירוע "זיכרון ומשפט: שופטי ביהמ"ש העליון כותבים על השואה" שנערך במוזיאון "יד ושם" בירושלים.
בפסק הדין אמש כתב השופט אלרון כי "אין מקום להורות לראש הממשלה להעביר את השר דרעי מתפקידו". יצוין כי אלרון לא טען בהכרח שהמינוי כשר, אלא שעליו לשוב ליו"ר ועדת הבחירות, ולהבין אם יש קלון במעשיו או לא.
"השופט אלרון סבר כי על ראש הממשלה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות המס שבהן הורשע דרעי משום קלון", נכתב בדעת המיעוט. עוד נכתב, "לגישת השופט אלרון, בהתאם לסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד: הממשלה בנוסחו הקודם, על ראש הממשלה קמה חובה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם אין בעבירות המס משום קלון, חובה אשר התגבשה לאחר שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה ועוד קודם לתיקון חוק יסוד הממשלה".
בנימוק נכתב בין היתר כי "השופט אלרון עמד על כך שתיקון חוק היסוד אינו חל למפרע, וממילא אין בתיקון כדי "לרפא" את הפגם שנפל בהעדר הפנייה ליו"ר ועדת הבחירות במועד המתחייב. השופט אלרון ציין כי מאחר שסוגיית הקלון מקרינה, בין היתר, על סבירות המינוי, על ראש הממשלה להביא סוגיה זו בפני יו"ר ועדת הבחירות, ולאחר שיכריע בדבר – ניתן יהיה לדון ולהכריע בחוקיות מינויו של השר דרעי".
מינוי אלרון לשופט בית המשפט העליון לא "עבר חלק" בלשון המעטה. אף שנשיאת העליון אסתר שחיות לא הייתה אז חברה בוועדה, דעתה הייתה שאין למנותו. נאור טענה בפני חברים בוועדה כי חלק מעמיתיה סבורים שאלרון, שכיהן אז כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה והתמחה בעליון, "לא קורץ מחומר שממנו עשוי שופט עליון". בעקבות ההתנגדות, התפוצץ ה"דיל" לבחירת שופטי עליון שכמעט סוכם.
עם זאת, אלרון נתמך על ידי שרת המשפטים ויו"ר הוועדה דאז איילת שקד, וגם על ידי משה כחלון. כמו כן, תמכו בו גם שני נציגי לשכת עורכי הדין דאז אילנה סקר וחאלד זועבי, שפעלו בעצה אחת עם יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. בסופו של דבר, התרצתה חיות ואלרון נבחר פה אחד בוועדה.
לפני המינוי, שני מכתבי תמיכה באלרון נשלחו לוועדה – אחד מהם של עמית איסמן, המכהן היום כפרקליט המדינה. במכתבו הדגיש איסמן: "אני בדעה שמדובר במשפטן מצוין, בעל ידע רב במשפט הפלילי, הן המהותי והן הדיוני, כמו גם בעל ידע בתחומי משפט אחרים. בתפקידי כפרקליט המחוז, נחשפתי לעבודתו של כבוד הנשיא אלרון, הן בעת שכיהן כאב בית הדין במספר הרכבים פליליים, שאז הובאו בפניו מרבית התיקים החמורים, המורכבים והרגישים שבמחוז (תיקי רצח, עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה וכיוצ"ב), והן בעת שכיהן כראש הרכב ערעורים פלילים".
אלרון נחשב לשופט שמרן, ופסיקותיו מבטאות ריסון שיפוטי המתנגד לאקטיביזם.