כלכלה התנהגותית בהמשך לסקר כרטיסי אשראי - ניתוח, תובנות, וזהירות ממוקשים..⚠️

  • הוסף לסימניות
  • #1
ראשית, תודה לכל העונים בסקר! שנערך בפוסט הזה
אשמח שתעזרו לנו גם בסקרים הבאים בעז"ה .
להלן התוצאות - מבין 366 משיבים עד עכשיו [אני משאיר את הסקר פתוח, כך שייתכן שייהו שינויים מעט בתוצאות הסקר, אבל דיונים נעביר לכאן]:
1669232789320.png

שימו לב היטב!!
לנתון הבא..
86.6% סבורים - כי האשראי הוא האמצעי תשלום השולט במעל 80% מהמשתמשים!!
הערב גם לא התאפקתי - וכשהייתי באושר עד באחד הסניפים הגדולים, ניגשתי לקופה הראשית, והראיתי להם את הסקר הזה [אצלי בנייד] התורנית שם מיד טענה שזה 80% אשראי ו20% מזומן! [היא הסתייגה מעט שייתכן וזה מעט פחות מ80%, אבל בגדול התשובה הייתה ברורה!].
אז מה זה אומר עלינו בעצם?..
ומה הן הסיבות לכך?
וגם, האם זה תקין, חכם, נכון?
בואו נדבר על זה..


באשכול של הסקר הנ"ל, עלו תגובות של כמה ניקים יקרים, ואני אתייחס גם לכך, כפי שהובטח.
הסיבות שאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי, מגוונות - חלקן נכונות, אך חלקן מגיעות מנטיות קוגנטיביות, שצריך לדעת להישמר מהן לעיתים מאד!

בואו נתחיל..
@kktao העלה את הנקודה שהרשתות מעודדות את השימוש באשראי, מכיוון שזה מקל על המהירות. ובכן, ברור - זה חסכוני להם, פחות קופאים [יותר שטח למוצרים], חיסכון כספי גדול! ברור. אבל למען האמת, זו הסיבה הקטנה. ישנה סיבה רצינית בהרבה..
@מתן מאור הוסיף, שזה מקל גם עלינו לקנות. אין ספק! כרטיס אשראי נוח לנשיאה ואין צורך להחזיק מזומן בכיס, ניתן לשלם לעיתים אפילו רק בעזרת המספר או הצמדת המכשיר הנייד.. עובר ברגע בלי לספור כסף. מוכר לכולנו!
@ייעוץ עיסקי ופיננסי ועוד משתמשים [מצטער שלא הזכרתי את כולם, מחילתכם!], דיברו על כך שרכישות באשראי ניתנות למעקב מסודר, וברור. אמת!
אך האם מעקב - אומר שאנחנו מתנהלים תקציבית נכון?
הנה @רפ היטיבה לתאר את המצב, שאנחנו בסוף החודש יודעים להצביע היטב להיכן הכסף הלך, אבל זה ממש לא מונע את ה"בום" הגדול שנחטוף! מעבר לזה @אפרים יעקובזון כתב, ודיי בצדק - שלא כולם נוהגים לעשות מעקב, ואני הוסיף מניסיוני עם משפחות, שיש כאלה שגם "שוכחים" לעקוב, או ש"לא מוצאים זמן" בתקופות עומס, וכו' וכו' - דחיינויות [עוד נדבר גם על זה..].

אבל בעיקר - אני רוצה להצביע על נקודה שלדעתי חשובה מאד, ושבגללה הסקר נערך על הרשתות הגדולות ולא על מכולות קיוסקים, ושאר בזבוזים [שלהערכתי שם נמצא הרבה יותר מזומן בשימוש], והוא "תחושת ההוצאה".
@ציני בכיר העלה את הנקודה, ולדעתי היא סופר חשובה ואמיתית, ובואו נלמד ממנה! ואני ארחיב..

בכל שימוש בכרטיסי אשראי [ודיירקט] - אנחנו לא מרגישים את תחושת ההפסד וההוצאה של הכסף!
מבחינתנו קיבלנו משהו עכשווי-מציאותי-ממשי חוויה שבקבלה שלו כאן-ועכשיו, ואילו התחושה שכנגד - שכסף שהיה שלנו כבר לא יהיה יותר שלנו, לא קיימת. רק בעתיד זה ירד מהחשבון, אז בינתיים בואו נהנה..
נערוך ניסוי קטן -
אם יש לנו בארנק 1,000 ש"ח מזומן - וכרטיס אשראי, ויש לנו קנייה סתמית וסטנדרטית באושר עד/שערי רווחה [אוכל, טיטולים, מטרנה, וכדו'] - את מה נעדיף להוציא מן הארנק ולהיפרד ממנו [בלי להתייחס לענין המעקב והרישום], מזומן או אשראי?..
ככל הנראה הרוב יעדיפו את האשראי. מגהצים - וזהו! לא חבל על הכסף שניתן ליהנות ממנו..?! :D.
אבל ברור שזו טעות, כי אשראי הוא צורת השתמשות בכסף, ואינו מהווה מימון אלא רק ממון. והתחושה אליו צריכה להיות שווה למזומן לחלוטין.
זו גם הסיבה שמחקרים מוכיחים - כמו שכתב @ILSK שבתשלומי אשראי - ההוצאות גדלות בכ-30%!
העניין הזה ממשיך גם בקניה הבאה - כי הרי הזיכרון והתחושה שלנו מהקניה הקודמת שלא הוצאנו אז כסף, אז ניתן להוציא כעת, לא?!..

זו אגב הסיבה האמיתית והחזקה - מדוע הרשתות כל כך מעודדות קניה בכרטיסי אשראי. לשמור לנו על חווית הקניה. הרי בכל קניה יש גם נקודת כאב של הפסד הכסף, אבל כאן האשראי בא ומחפה - אכול ושתה, כי רק מחר [או יותר נכון בחודש הבא] ירד הכסף.. אז ניתן להסתובב ברשתות הענק חופשי, כמה שנקנה לא נצטרך לשלם (עכשיו). מעולה!
עוד נקודה חשובה מאד!
שימו לב, אנחנו נוטים מבלי משים לחשב את גודל היכולות שלנו - בהתאם לגודל המסגרת של הכרטיס.
זה דיי ברור! אם היינו יוצאים לקניות עם 1,000 ש"ח בארנק, הרי הייתה לנו יכולת קניה של 1,000 ש"ח, אז אם יש לנו מסגרת פנויה בכרטיס של 15,000 ש"ח - זו כנראה יכולת הקניה שלנו, אז למה שלא נהנה ממנה..?!
וזו כמובן שוב טעות איומה ונוראה!! הכרטיס אינו מימון! הוא אינו כסף בזכות עצמו, אלא יישאב אח"כ את ההוצאה מחשבון הבנק שלנו, ומי יודע מה קורה שם?! שמישמור.. אבל שוב, זו נטייה לחשוב כך ב"חוסנו ואיתנו" של הכרטיס פלסטיק שבידינו.
רוצים עוד?!
בואו נדבר על רכישות בתשלומים.
אני לא מדבר על רכישות אוכל ותצרוכת יומיומית שלפרוס אותן בתשלומים זו קטסטרופה, אלא על רכישות שיש עוד הגיון לשלם אותם בתשלומים, נניח כמו רכישות של מוצר חשמלי לבית, או אפילו ביגוד שזו רכישה 'שנתית' - ואנחנו פורסים אותה למספר תשלומים במשך השנה.
עכשיו שימו לב!
נניח שרכשנו ביגוד בסכום כולל של 1,800 ש"ח - ופרסנו ל-6 תשלומים. איזו תחושה יש לנו, סבבה! רק 300 ש"ח ויש לנו כ"כ הרבה בגדים, עסקה מצויינת! שווה ממש!
שוב נוצרה תחושה מעוותת שלוקחת בחשבון רק איזו מעמסה חודשית נוצרה, ולא איזה צעד ופעולה עשינו בחישוב כללי בתקציב - שהוצאנו 1,800 ש"ח!! אבל החשבון הכללי שלנו עומד להתמודד לא עם 300 אלא עם פי 6, אבל בזיכרון שלנו - זה לא ממש נמצא, כי העדפנו להטות את המחשבה לכיוון התחשיב החודשי שאמר לנו, 'בקטנה! 300 ש"ח, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא'.

עכשיו תשאלו אותי כולכם - אז מה?!..
אתה מאלה שממליצים לעבוד רק עם מזומן, ולגזור את כרטיס האשראי?
אז זהו שלא!! ממש ממש לא! לי אישית גם ישנם 3 כרטיסי אשראי, ואם יודעים להתנהל איתם, הכל בסדר. אבל בפעם הבאה שנצא לקניות מצויידים בכרטיס 'כל יכול' כזה - בואו נזכור, מה חברות האשראי ש"חילקו" לנו את הכרטיס התכוונו באמת שנעשה ונחשוב על הקניות באמצעותו.
ונחשוב! האם אנחנו מסונוורים מהתחושה שהכסף ירד בעתיד (הרחוק), או מגודלה של מסגרת האשראי, ובפריסת תשלומים - מכך שהצלחנו "למזער" את התשלום.. אם התשובה כן, הגיע הזמן לעצור! מוקש לפניך..!


וכבר היה מישהו שכתב ש'כל אחד יעשה מה שטוב לו' - ויש בזה אמת וצדק מבחינה מסויימת. אבל אל תשכחו שאם נגיע ליום [2,10,15,20 בחודש] שבו יורד הכרטיס - עם שוקת שבורה, ומבלי שיש לו כיסוי בחשבון הבנק, אז @מחר זה מאוחר ..
מסקנתי: אם אותו אחד עושה מה שטוב לו - בזהירות הנדרשת, ובהבנה של המשמעות של ההוצאה הזו על התקציב הכללי שלו, הכל באמת בסדר.
לשאלת @אבא ל6 האם אני בעד דקדוקי חישובים שיכולים לשבש דעת זקנים.? אז התשובה - שגם לא!
אז מה אני כן, למען ה'..?
בקצרה [כי עוד חזון למועד, ונרחיב על זה בעתיד הקרוב] - כמו שכתבו כמדומני @מתן מאור ו @רפ - התנהלות מסודרת, מתוכננת, וברורה. האמינו לי, זה קל! זה נהדר! וכשעושים את זה נכון זה הופך להיות הרגל שני. ממש כך.
היי,
אבל למה להקדים את המאוחר - בואו נחכה למחר.
שלכם,
ינאי
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הנה @רפ היטיבה לתאר את המצב, שאנחנו בסוף החודש יודעים להצביע היטב להיכן הכסף הלך, אבל זה ממש לא מונע את ה"בום" הגדול שנחטוף! מעבר לזה @אפרים יעקובזון כתב, ודיי בצדק - שלא כולם נוהגים לעשות מעקב, ואני הוסיף מניסיוני עם משפחות, שיש כאלה שגם "שוכחים" לעקוב, או ש"לא מוצאים זמן" בתקופות עומס, וכו' וכו' - דחיינויות [עוד נדבר גם על זה..].
במאמר המוסגר:
משפחות רבות שהגיעו לתהליך לימוד של התנהלות כלכלית נכונה [ובטוח יש רבות מאד כאלה שלא באו בגלל סיבה זו בדיוק] - היו בטוחות שאין איך לעזור להם! חד משמעית!! הן הרי יודעות היטב לאן כל שקל הולך! יש להם מעקב מסודר אחרי כל התדפיסי אשראי וגם הבנק שלהן..
אז מה כבר ניתן לעזור להם?! אין איך!
-------------
ברור שזה טעות, לא?!..
מה אתם הייתם עונים להם?

[אגב, למה הן הגיעו בכ"א - כי הגיעו מים עד נפש וכלו כל הקיצין.. לעיתים, הם פנו לבקשת עזרה מהורים/קופות צדקה למיניהן ואלו שלחו אותם ללמוד להתנהל נכון].
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
@הון ובית תודה על הפוסט המחכים
בתחושה שלי -- בקניה ברשתות הגדולות עניין ההוצאה והמימון עולות תוך כדי מלוי העגלה, ובזמן הזה יש פחות משמעות לאיזה צורה משלמים. מה שאין כן בקניה לא מתוכננת תוך כדי סיבוב קניות כש-"נזכרים" במשהו שחובה לקנות ואז אם יש אשראי ולא מזומן יש פיתוי גדול יותר לקנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@הון ובית
עם כל הכבוד (ויש כבוד)
אתם יוצאים מנקודת הנחה שמזומן זה מוצר רלוונטי.
צר לי להודיעכם, שמזומן הינו מוצר שכמעט יצא מחוץ לחוק (ע"ע חוק המזומן), ובנוסף כמעט לא ניתן להוציא מזומן היות וסניפי הבנקים מרוחקים מאד, וגם בהם יש בעיות במכשירים, ובמכשירים שאינם בנקאיים, כל משיכה הינה בעמלה גבוהה. (ואני לא מדבר על קופה עצמאית שבה אפשר בכל מקרה רק אשראי וחוסכת שעות (במצטבר) של המתנה בתור).

התחליף הראוי ע"פ המלצות רוב המומחים הינו כרטיס דיירקט/דביט שבו כל העסקאות נגבות ברגע הקניה, ואז אדם יודע שרק אם יש בחשבון כסף הוא קונה. כי אין מצב (לאדם נורמלי) שאדם יקנה ב14 לחודש ב1000 ש"ח כשיש לו בחשבון 1100 ש"ח, וב15 יורדת לו הו"ק של חשמל של 400 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ראשית, תודה לכל העונים בסקר! שנערך בפוסט הזה
אשמח שתעזרו לנו גם בסקרים הבאים בעז"ה .
להלן התוצאות - מבין 366 משיבים עד עכשיו [אני משאיר את הסקר פתוח, כך שייתכן שייהו שינויים מעט בתוצאות הסקר, אבל דיונים נעביר לכאן]:
צפה בקובץ המצורף 1251427
שימו לב היטב!!
לנתון הבא..
86.6% סבורים - כי האשראי הוא האמצעי תשלום השולט במעל 80% מהמשתמשים!!
הערב גם לא התאפקתי - וכשהייתי באושר עד באחד הסניפים הגדולים, ניגשתי לקופה הראשית, והראיתי להם את הסקר הזה [אצלי בנייד] התורנית שם מיד טענה שזה 80% אשראי ו20% מזומן! [היא הסתייגה מעט שייתכן וזה מעט פחות מ80%, אבל בגדול התשובה הייתה ברורה!].
אז מה זה אומר עלינו בעצם?..
ומה הן הסיבות לכך?
וגם, האם זה תקין, חכם, נכון?
בואו נדבר על זה..


באשכול של הסקר הנ"ל, עלו תגובות של כמה ניקים יקרים, ואני אתייחס גם לכך, כפי שהובטח.
הסיבות שאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי, מגוונות - חלקן נכונות, אך חלקן מגיעות מנטיות קוגנטיביות, שצריך לדעת להישמר מהן לעיתים מאד!

בואו נתחיל..
@kktao העלה את הנקודה שהרשתות מעודדות את השימוש באשראי, מכיוון שזה מקל על המהירות. ובכן, ברור - זה חסכוני להם, פחות קופאים [יותר שטח למוצרים], חיסכון כספי גדול! ברור. אבל למען האמת, זו הסיבה הקטנה. ישנה סיבה רצינית בהרבה..
@מתן מאור הוסיף, שזה מקל גם עלינו לקנות. אין ספק! כרטיס אשראי נוח לנשיאה ואין צורך להחזיק מזומן בכיס, ניתן לשלם לעיתים אפילו רק בעזרת המספר או הצמדת המכשיר הנייד.. עובר ברגע בלי לספור כסף. מוכר לכולנו!
@ייעוץ עיסקי ופיננסי ועוד משתמשים [מצטער שלא הזכרתי את כולם, מחילתכם!], דיברו על כך שרכישות באשראי ניתנות למעקב מסודר, וברור. אמת!
אך האם מעקב - אומר שאנחנו מתנהלים תקציבית נכון?
הנה @רפ היטיבה לתאר את המצב, שאנחנו בסוף החודש יודעים להצביע היטב להיכן הכסף הלך, אבל זה ממש לא מונע את ה"בום" הגדול שנחטוף! מעבר לזה @אפרים יעקובזון כתב, ודיי בצדק - שלא כולם נוהגים לעשות מעקב, ואני הוסיף מניסיוני עם משפחות, שיש כאלה שגם "שוכחים" לעקוב, או ש"לא מוצאים זמן" בתקופות עומס, וכו' וכו' - דחיינויות [עוד נדבר גם על זה..].

אבל בעיקר - אני רוצה להצביע על נקודה שלדעתי חשובה מאד, ושבגללה הסקר נערך על הרשתות הגדולות ולא על מכולות קיוסקים, ושאר בזבוזים [שלהערכתי שם נמצא הרבה יותר מזומן בשימוש], והוא "תחושת ההוצאה".
@ציני בכיר העלה את הנקודה, ולדעתי היא סופר חשובה ואמיתית, ובואו נלמד ממנה! ואני ארחיב..

בכל שימוש בכרטיסי אשראי [ודיירקט] - אנחנו לא מרגישים את תחושת ההפסד וההוצאה של הכסף!
מבחינתנו קיבלנו משהו עכשווי-מציאותי-ממשי חוויה שבקבלה שלו כאן-ועכשיו, ואילו התחושה שכנגד - שכסף שהיה שלנו כבר לא יהיה יותר שלנו, לא קיימת. רק בעתיד זה ירד מהחשבון, אז בינתיים בואו נהנה..
נערוך ניסוי קטן -
אם יש לנו בארנק 1,000 ש"ח מזומן - וכרטיס אשראי, ויש לנו קנייה סתמית וסטנדרטית באושר עד/שערי רווחה [אוכל, טיטולים, מטרנה, וכדו'] - את מה נעדיף להוציא מן הארנק ולהיפרד ממנו [בלי להתייחס לענין המעקב והרישום], מזומן או אשראי?..
ככל הנראה הרוב יעדיפו את האשראי. מגהצים - וזהו! לא חבל על הכסף שניתן ליהנות ממנו..?! :D.
אבל ברור שזו טעות, כי אשראי הוא צורת השתמשות בכסף, ואינו מהווה מימון אלא רק ממון. והתחושה אליו צריכה להיות שווה למזומן לחלוטין.
זו גם הסיבה שמחקרים מוכיחים - כמו שכתב @ILSK שבתשלומי אשראי - ההוצאות גדלות בכ-30%!
העניין הזה ממשיך גם בקניה הבאה - כי הרי הזיכרון והתחושה שלנו מהקניה הקודמת שלא הוצאנו אז כסף, אז ניתן להוציא כעת, לא?!..

זו אגב הסיבה האמיתית והחזקה - מדוע הרשתות כל כך מעודדות קניה בכרטיסי אשראי. לשמור לנו על חווית הקניה. הרי בכל קניה יש גם נקודת כאב של הפסד הכסף, אבל כאן האשראי בא ומחפה - אכול ושתה, כי רק מחר [או יותר נכון בחודש הבא] ירד הכסף.. אז ניתן להסתובב ברשתות הענק חופשי, כמה שנקנה לא נצטרך לשלם (עכשיו). מעולה!
עוד נקודה חשובה מאד!
שימו לב, אנחנו נוטים מבלי משים לחשב את גודל היכולות שלנו - בהתאם לגודל המסגרת של הכרטיס.
זה דיי ברור! אם היינו יוצאים לקניות עם 1,000 ש"ח בארנק, הרי הייתה לנו יכולת קניה של 1,000 ש"ח, אז אם יש לנו מסגרת פנויה בכרטיס של 15,000 ש"ח - זו כנראה יכולת הקניה שלנו, אז למה שלא נהנה ממנה..?!
וזו כמובן שוב טעות איומה ונוראה!! הכרטיס אינו מימון! הוא אינו כסף בזכות עצמו, אלא יישאב אח"כ את ההוצאה מחשבון הבנק שלנו, ומי יודע מה קורה שם?! שמישמור.. אבל שוב, זו נטייה לחשוב כך ב"חוסנו ואיתנו" של הכרטיס פלסטיק שבידינו.
רוצים עוד?!
בואו נדבר על רכישות בתשלומים.
אני לא מדבר על רכישות אוכל ותצרוכת יומיומית שלפרוס אותן בתשלומים זו קטסטרופה, אלא על רכישות שיש עוד הגיון לשלם אותם בתשלומים, נניח כמו רכישות של מוצר חשמלי לבית, או אפילו ביגוד שזו רכישה 'שנתית' - ואנחנו פורסים אותה למספר תשלומים במשך השנה.
עכשיו שימו לב!
נניח שרכשנו ביגוד בסכום כולל של 1,800 ש"ח - ופרסנו ל-6 תשלומים. איזו תחושה יש לנו, סבבה! רק 300 ש"ח ויש לנו כ"כ הרבה בגדים, עסקה מצויינת! שווה ממש!
שוב נוצרה תחושה מעוותת שלוקחת בחשבון רק איזו מעמסה חודשית נוצרה, ולא איזה צעד ופעולה עשינו בחישוב כללי בתקציב - שהוצאנו 1,800 ש"ח!! אבל החשבון הכללי שלנו עומד להתמודד לא עם 300 אלא עם פי 6, אבל בזיכרון שלנו - זה לא ממש נמצא, כי העדפנו להטות את המחשבה לכיוון התחשיב החודשי שאמר לנו, 'בקטנה! 300 ש"ח, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא'.

עכשיו תשאלו אותי כולכם - אז מה?!..
אתה מאלה שממליצים לעבוד רק עם מזומן, ולגזור את כרטיס האשראי?
אז זהו שלא!! ממש ממש לא! לי אישית גם ישנם 3 כרטיסי אשראי, ואם יודעים להתנהל איתם, הכל בסדר. אבל בפעם הבאה שנצא לקניות מצויידים בכרטיס 'כל יכול' כזה - בואו נזכור, מה חברות האשראי ש"חילקו" לנו את הכרטיס התכוונו באמת שנעשה ונחשוב על הקניות באמצעותו.
ונחשוב! האם אנחנו מסונוורים מהתחושה שהכסף ירד בעתיד (הרחוק), או מגודלה של מסגרת האשראי, ובפריסת תשלומים - מכך שהצלחנו "למזער" את התשלום.. אם התשובה כן, הגיע הזמן לעצור! מוקש לפניך..!


וכבר היה מישהו שכתב ש'כל אחד יעשה מה שטוב לו' - ויש בזה אמת וצדק מבחינה מסויימת. אבל אל תשכחו שאם נגיע ליום [2,10,15,20 בחודש] שבו יורד הכרטיס - עם שוקת שבורה, ומבלי שיש לו כיסוי בחשבון הבנק, אז @מחר זה מאוחר ..
מסקנתי: אם אותו אחד עושה מה שטוב לו - בזהירות הנדרשת, ובהבנה של המשמעות של ההוצאה הזו על התקציב הכללי שלו, הכל באמת בסדר.
לשאלת @אבא ל6 האם אני בעד דקדוקי חישובים שיכולים לשבש דעת זקנים.? אז התשובה - שגם לא!
אז מה אני כן, למען ה'..?
בקצרה [כי עוד חזון למועד, ונרחיב על זה בעתיד הקרוב] - כמו שכתבו כמדומני @מתן מאור ו @רפ - התנהלות מסודרת, מתוכננת, וברורה. האמינו לי, זה קל! זה נהדר! וכשעושים את זה נכון זה הופך להיות הרגל שני. ממש כך.
היי,
אבל למה להקדים את המאוחר - בואו נחכה למחר.
שלכם,
ינאי
הסבר מפורט ויפה בהחלט
וכל הכבוד שנתת במה לכל הצדדים הסיבות והטעמים...

אבל עולה על כולנה זה הכתיבה היפה והצגת הדברים

בהצלחה ושתמשיך לעשות דברים טובים
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
ראשית, תודה לכל העונים בסקר! שנערך בפוסט הזה
אשמח שתעזרו לנו גם בסקרים הבאים בעז"ה .
להלן התוצאות - מבין 366 משיבים עד עכשיו [אני משאיר את הסקר פתוח, כך שייתכן שייהו שינויים מעט בתוצאות הסקר, אבל דיונים נעביר לכאן]:
צפה בקובץ המצורף 1251427
שימו לב היטב!!
לנתון הבא..
86.6% סבורים - כי האשראי הוא האמצעי תשלום השולט במעל 80% מהמשתמשים!!
הערב גם לא התאפקתי - וכשהייתי באושר עד באחד הסניפים הגדולים, ניגשתי לקופה הראשית, והראיתי להם את הסקר הזה [אצלי בנייד] התורנית שם מיד טענה שזה 80% אשראי ו20% מזומן! [היא הסתייגה מעט שייתכן וזה מעט פחות מ80%, אבל בגדול התשובה הייתה ברורה!].
אז מה זה אומר עלינו בעצם?..
ומה הן הסיבות לכך?
וגם, האם זה תקין, חכם, נכון?
בואו נדבר על זה..


באשכול של הסקר הנ"ל, עלו תגובות של כמה ניקים יקרים, ואני אתייחס גם לכך, כפי שהובטח.
הסיבות שאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי, מגוונות - חלקן נכונות, אך חלקן מגיעות מנטיות קוגנטיביות, שצריך לדעת להישמר מהן לעיתים מאד!

בואו נתחיל..
@kktao העלה את הנקודה שהרשתות מעודדות את השימוש באשראי, מכיוון שזה מקל על המהירות. ובכן, ברור - זה חסכוני להם, פחות קופאים [יותר שטח למוצרים], חיסכון כספי גדול! ברור. אבל למען האמת, זו הסיבה הקטנה. ישנה סיבה רצינית בהרבה..
@מתן מאור הוסיף, שזה מקל גם עלינו לקנות. אין ספק! כרטיס אשראי נוח לנשיאה ואין צורך להחזיק מזומן בכיס, ניתן לשלם לעיתים אפילו רק בעזרת המספר או הצמדת המכשיר הנייד.. עובר ברגע בלי לספור כסף. מוכר לכולנו!
@ייעוץ עיסקי ופיננסי ועוד משתמשים [מצטער שלא הזכרתי את כולם, מחילתכם!], דיברו על כך שרכישות באשראי ניתנות למעקב מסודר, וברור. אמת!
אך האם מעקב - אומר שאנחנו מתנהלים תקציבית נכון?
הנה @רפ היטיבה לתאר את המצב, שאנחנו בסוף החודש יודעים להצביע היטב להיכן הכסף הלך, אבל זה ממש לא מונע את ה"בום" הגדול שנחטוף! מעבר לזה @אפרים יעקובזון כתב, ודיי בצדק - שלא כולם נוהגים לעשות מעקב, ואני הוסיף מניסיוני עם משפחות, שיש כאלה שגם "שוכחים" לעקוב, או ש"לא מוצאים זמן" בתקופות עומס, וכו' וכו' - דחיינויות [עוד נדבר גם על זה..].

אבל בעיקר - אני רוצה להצביע על נקודה שלדעתי חשובה מאד, ושבגללה הסקר נערך על הרשתות הגדולות ולא על מכולות קיוסקים, ושאר בזבוזים [שלהערכתי שם נמצא הרבה יותר מזומן בשימוש], והוא "תחושת ההוצאה".
@ציני בכיר העלה את הנקודה, ולדעתי היא סופר חשובה ואמיתית, ובואו נלמד ממנה! ואני ארחיב..

בכל שימוש בכרטיסי אשראי [ודיירקט] - אנחנו לא מרגישים את תחושת ההפסד וההוצאה של הכסף!
מבחינתנו קיבלנו משהו עכשווי-מציאותי-ממשי חוויה שבקבלה שלו כאן-ועכשיו, ואילו התחושה שכנגד - שכסף שהיה שלנו כבר לא יהיה יותר שלנו, לא קיימת. רק בעתיד זה ירד מהחשבון, אז בינתיים בואו נהנה..
נערוך ניסוי קטן -
אם יש לנו בארנק 1,000 ש"ח מזומן - וכרטיס אשראי, ויש לנו קנייה סתמית וסטנדרטית באושר עד/שערי רווחה [אוכל, טיטולים, מטרנה, וכדו'] - את מה נעדיף להוציא מן הארנק ולהיפרד ממנו [בלי להתייחס לענין המעקב והרישום], מזומן או אשראי?..
ככל הנראה הרוב יעדיפו את האשראי. מגהצים - וזהו! לא חבל על הכסף שניתן ליהנות ממנו..?! :D.
אבל ברור שזו טעות, כי אשראי הוא צורת השתמשות בכסף, ואינו מהווה מימון אלא רק ממון. והתחושה אליו צריכה להיות שווה למזומן לחלוטין.
זו גם הסיבה שמחקרים מוכיחים - כמו שכתב @ILSK שבתשלומי אשראי - ההוצאות גדלות בכ-30%!
העניין הזה ממשיך גם בקניה הבאה - כי הרי הזיכרון והתחושה שלנו מהקניה הקודמת שלא הוצאנו אז כסף, אז ניתן להוציא כעת, לא?!..

זו אגב הסיבה האמיתית והחזקה - מדוע הרשתות כל כך מעודדות קניה בכרטיסי אשראי. לשמור לנו על חווית הקניה. הרי בכל קניה יש גם נקודת כאב של הפסד הכסף, אבל כאן האשראי בא ומחפה - אכול ושתה, כי רק מחר [או יותר נכון בחודש הבא] ירד הכסף.. אז ניתן להסתובב ברשתות הענק חופשי, כמה שנקנה לא נצטרך לשלם (עכשיו). מעולה!
עוד נקודה חשובה מאד!
שימו לב, אנחנו נוטים מבלי משים לחשב את גודל היכולות שלנו - בהתאם לגודל המסגרת של הכרטיס.
זה דיי ברור! אם היינו יוצאים לקניות עם 1,000 ש"ח בארנק, הרי הייתה לנו יכולת קניה של 1,000 ש"ח, אז אם יש לנו מסגרת פנויה בכרטיס של 15,000 ש"ח - זו כנראה יכולת הקניה שלנו, אז למה שלא נהנה ממנה..?!
וזו כמובן שוב טעות איומה ונוראה!! הכרטיס אינו מימון! הוא אינו כסף בזכות עצמו, אלא יישאב אח"כ את ההוצאה מחשבון הבנק שלנו, ומי יודע מה קורה שם?! שמישמור.. אבל שוב, זו נטייה לחשוב כך ב"חוסנו ואיתנו" של הכרטיס פלסטיק שבידינו.
רוצים עוד?!
בואו נדבר על רכישות בתשלומים.
אני לא מדבר על רכישות אוכל ותצרוכת יומיומית שלפרוס אותן בתשלומים זו קטסטרופה, אלא על רכישות שיש עוד הגיון לשלם אותם בתשלומים, נניח כמו רכישות של מוצר חשמלי לבית, או אפילו ביגוד שזו רכישה 'שנתית' - ואנחנו פורסים אותה למספר תשלומים במשך השנה.
עכשיו שימו לב!
נניח שרכשנו ביגוד בסכום כולל של 1,800 ש"ח - ופרסנו ל-6 תשלומים. איזו תחושה יש לנו, סבבה! רק 300 ש"ח ויש לנו כ"כ הרבה בגדים, עסקה מצויינת! שווה ממש!
שוב נוצרה תחושה מעוותת שלוקחת בחשבון רק איזו מעמסה חודשית נוצרה, ולא איזה צעד ופעולה עשינו בחישוב כללי בתקציב - שהוצאנו 1,800 ש"ח!! אבל החשבון הכללי שלנו עומד להתמודד לא עם 300 אלא עם פי 6, אבל בזיכרון שלנו - זה לא ממש נמצא, כי העדפנו להטות את המחשבה לכיוון התחשיב החודשי שאמר לנו, 'בקטנה! 300 ש"ח, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא'.

עכשיו תשאלו אותי כולכם - אז מה?!..
אתה מאלה שממליצים לעבוד רק עם מזומן, ולגזור את כרטיס האשראי?
אז זהו שלא!! ממש ממש לא! לי אישית גם ישנם 3 כרטיסי אשראי, ואם יודעים להתנהל איתם, הכל בסדר. אבל בפעם הבאה שנצא לקניות מצויידים בכרטיס 'כל יכול' כזה - בואו נזכור, מה חברות האשראי ש"חילקו" לנו את הכרטיס התכוונו באמת שנעשה ונחשוב על הקניות באמצעותו.
ונחשוב! האם אנחנו מסונוורים מהתחושה שהכסף ירד בעתיד (הרחוק), או מגודלה של מסגרת האשראי, ובפריסת תשלומים - מכך שהצלחנו "למזער" את התשלום.. אם התשובה כן, הגיע הזמן לעצור! מוקש לפניך..!


וכבר היה מישהו שכתב ש'כל אחד יעשה מה שטוב לו' - ויש בזה אמת וצדק מבחינה מסויימת. אבל אל תשכחו שאם נגיע ליום [2,10,15,20 בחודש] שבו יורד הכרטיס - עם שוקת שבורה, ומבלי שיש לו כיסוי בחשבון הבנק, אז @מחר זה מאוחר ..
מסקנתי: אם אותו אחד עושה מה שטוב לו - בזהירות הנדרשת, ובהבנה של המשמעות של ההוצאה הזו על התקציב הכללי שלו, הכל באמת בסדר.
לשאלת @אבא ל6 האם אני בעד דקדוקי חישובים שיכולים לשבש דעת זקנים.? אז התשובה - שגם לא!
אז מה אני כן, למען ה'..?
בקצרה [כי עוד חזון למועד, ונרחיב על זה בעתיד הקרוב] - כמו שכתבו כמדומני @מתן מאור ו @רפ - התנהלות מסודרת, מתוכננת, וברורה. האמינו לי, זה קל! זה נהדר! וכשעושים את זה נכון זה הופך להיות הרגל שני. ממש כך.
היי,
אבל למה להקדים את המאוחר - בואו נחכה למחר.
שלכם,
ינאי
@הון ובית זה נכס אדיר פה לפורום
תודה רבה!!!
רבותי לנצל!
כתיבה יפה וברורה
מחכים לתהליך מול המשפחה האנונימית
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
@הון ובית
עם כל הכבוד (ויש כבוד)
אתם יוצאים מנקודת הנחה שמזומן זה מוצר רלוונטי.
צר לי להודיעכם, שמזומן הינו מוצר שכמעט יצא מחוץ לחוק (ע"ע חוק המזומן), ובנוסף כמעט לא ניתן להוציא מזומן היות וסניפי הבנקים מרוחקים מאד, וגם בהם יש בעיות במכשירים, ובמכשירים שאינם בנקאיים, כל משיכה הינה בעמלה גבוהה. (ואני לא מדבר על קופה עצמאית שבה אפשר בכל מקרה רק אשראי וחוסכת שעות (במצטבר) של המתנה בתור).

התחליף הראוי ע"פ המלצות רוב המומחים הינו כרטיס דיירקט/דביט שבו כל העסקאות נגבות ברגע הקניה, ואז אדם יודע שרק אם יש בחשבון כסף הוא קונה. כי אין מצב (לאדם נורמלי) שאדם יקנה ב14 לחודש ב1000 ש"ח כשיש לו בחשבון 1100 ש"ח, וב15 יורדת לו הו"ק של חשמל של 400 ש"ח.
תודה על תגובתך המחכימה!
האמת, שיש לי מה לומר, צדדים נוספים בעניין, וחיכיתי לראות אולי מישהו יגיב..
אז רבותיי!
אם למישהו יש כיוון נוסף - כאן המקום לסיעור המוחות.
אם לא אכתוב אני מה שאני חושב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@הון ובית זה נכס אדיר פה לפורום
תודה רבה!!!
רבותי לנצל!
כתיבה יפה וברורה
מחכים לתהליך מול המשפחה האנונימית
תודה על המשוב והפרגון.
לגבי התהליך - save the date!!
יום חמישי הקרוב, בשעות הערב.
הניק של המשפחה הוא - @צעד נכון.
תעקבו אחריו (או/גם אחריי), ובעז"ה נתחיל את התהליך בלייב - מלא כמו שצריך!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
תודה על המשוב והפרגון.
לגבי התהליך - save the date!!
יום חמישי הקרוב, בשעות הערב.
הניק של המשפחה הוא - @צעד נכון.
תעקבו אחריו (או/גם אחריי), ובעז"ה נתחיל את התהליך בלייב - מלא כמו שצריך!
כן אנחנו הכי מחכים להתחיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #13
הסבר מפורט ויפה בהחלט
וכל הכבוד שנתת במה לכל הצדדים הסיבות והטעמים...

אבל עולה על כולנה זה הכתיבה היפה והצגת הדברים

בהצלחה ושתמשיך לעשות דברים טובים
ואווו
מאמר חשוב מאוד בדור הבעייתי שלנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
התבונה שלי: לא מתאימה לכולם ולא מניסיון (אולי לצערי...)

אם הכרטיס אשראי קורע אתכם תקרעו אותו לשתיים...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
נערוך ניסוי קטן -
אם יש לנו בארנק 1,000 ש"ח מזומן - וכרטיס אשראי, ויש לנו קנייה סתמית וסטנדרטית באושר עד/שערי רווחה [אוכל, טיטולים, מטרנה, וכדו'] - את מה נעדיף להוציא מן הארנק ולהיפרד ממנו [בלי להתייחס לענין המעקב והרישום], מזומן או אשראי?..
ככל הנראה הרוב יעדיפו את האשראי. מגהצים - וזהו! לא חבל על הכסף שניתן ליהנות ממנו..?! :D.
אצלי זה הפוך
כנראה שאני בסדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בכל שימוש בכרטיסי אשראי [ודיירקט] - אנחנו לא מרגישים את תחושת ההפסד וההוצאה של הכסף!
מבחינתנו קיבלנו משהו עכשווי-מציאותי-ממשי חוויה שבקבלה שלו כאן-ועכשיו, ואילו התחושה שכנגד - שכסף שהיה שלנו כבר לא יהיה יותר שלנו, לא קיימת. רק בעתיד זה ירד מהחשבון, אז בינתיים בואו נהנה..
אצלי זה עובד אחרת.
התחושה שלי לגבי מזומן היא שמדובר ב"כסף קטן".
כשמדובר בשטרות של 100/200 אני עוד מרגישה שזה כסף משמעותי, אבל ברגע שהשטר נפרט, היד שלי הרבה יותר קלה על ההדק.
לעומת זאת התחושה שלי היא שאם אני צריכה לשלם באשראי, כנראה שזו הוצאה רצינית...

רק אני ככה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כשמדובר בשטרות של 100/200 אני עוד מרגישה שזה כסף משמעותי, אבל ברגע שהשטר נפרט, היד שלי הרבה יותר קלה על ההדק.
זה אצל כולם..
לעומת זאת התחושה שלי היא שאם אני צריכה לשלם באשראי, כנראה שזו הוצאה רצינית...
תלוי בסכום, לא?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תלוי בסכום, לא?!
זה כמובן תלוי בסכום.
אבל אם מדובר בהוצאה קטנה- קל לי יותר לשלם 40 ש"ח בארבעה מטבעות של 10 שקלים, מאשר להוציא את האשראי.
ובהוצאות גדולות- בכל מקרה יש לי תחושה ששילמתי סכום משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אציין - שללקוחות שלי שלא היה להם אפשרות של סליקת אשראי (בעסקים שמוכרים מוצרים ולא נותני שירותים). המלצתי להוסיף אפשרות תשלום באשראי והמכירות גדלו משמעותית. כי לא היתה הגבלת סכום קניה.
-- אני באופן אישי משתמשת באשראי בגלל צורך במעקב. ומחסור במזומן. אבל החינוך שקיבלתי הוא לחסכנות ובעלי שותף פעיל ואפילו קיצוני ממני.
אך למרות זאת אני מוצאת את עצמי מבזבזת שלא כמתוכנן כאשר אני משלמת באשראי.
וחיובי האשראי הפתיעו אותנו מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אציין - שללקוחות שלי שלא היה להם אפשרות של סליקת אשראי (בעסקים שמוכרים מוצרים ולא נותני שירותים). המלצתי להוסיף אפשרות תשלום באשראי והמכירות גדלו משמעותית. כי לא היתה הגבלת סכום קניה.
אני לא בטוח שהנושא הוא "הגבלת סכום" כמו הנושא ש "אנשים לא מחזיקים מזומן"
כשיש לי מזומן אני לא משתמש בו בקלות כי קשה לי להשיג מזומן, מה שאין כן באשראי/דיירקט
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מלכודת האשראי המתגלגל: כך גורמים לכם לשלם את הריבית הגבוהה ביותר שיש

תחת השם הקליט "אשראי מתגלגל" מסתתרת ההלוואה היקרה ביותר במערכת הפיננסית. חברות כרטיסי האשראי והבנקים מציעים חיוב חודשי קבוע וידוע מראש על האשראי, ו"גלגול" היתרה לחודש הבא. אבל הריבית שמסתתרת מגיעה גם ל־16%, גבוהה מהריבית על המינוס. כך נימנע ממלכודת הגמישות המדומה



תחת השם הקליט והידידותי
"אשראי מתגלגל" מסתתרת ההלוואה היקרה ביותר שניתן לקחת מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי. האשראי המתגלגל הוא מסלול שבו מחליטים מראש על סכום חיוב חודשי קבוע — במקום לשלם את מלוא העסקאות בכל מועד חיוב. זהו אשראי גמיש ומאוד נגיש, אך בריבית גבוהה מאוד.

המנגנון פשוט: אדם בוחר סכום חיוב קבוע של 5,000 שקל לדוגמה. אם בחודש הראשון ההוצאות של אותו אדם היו 7,000 שקל, חברת כרטיסי האשראי תגבה ממנו 5,000 שקל, ו־2,000 שקל יתגלגלו לחודש הבא ויישאו ריבית. בחודש הבא נניח שההוצאות הסתכמו ב־6,000 שקל: שוב ייגבו 5,000 שקל, ו־1,000 שקל נוספים יתגלגלו. כעת תהיה יתרת חוב של 3,000 שקל שנושאת ריבית. אם ההוצאות נותרות גבוהות מסכום החיוב, היתרה תמשיך לגדול מדי חודש. את חלקו הארי של האשראי המתגלגל (מעל 90%) מספקות חברות כרטיסי האשראי, שתיק האשראי המתגלגל שלהן עומד על כ־15% מהאשראי שהן מעמידות.

"מהיום השליטה בחיובי הכרטיס עוברת אליך", כותבים בחברת כרטיסי האשראי כאל. "קובעים את גובה החיוב לפי מה שמתאים לכם", מסבירים ב־MAX. אך מאחורי ההצעה המפתה לשליטה בגובה החיוב נמצאות הריביות הגבוהות במשק. נכון לאוגוסט, הריבית הממוצעת באשראי מתגלגל עמדה על 15.6%. כלומר, על כל 10 אלף שקל שמתגלגלים, משלמים בשנה 1,560 שקל.
האשראי המתגלגל דומה במהותו למינוס בעו״ש: בשניהם האשראי גמיש ואינו קצוב בזמן. ההבדל הוא שבעו״ש כל הכנסה שמופקדת מקטינה אוטומטית את המינוס, ואילו באשראי מתגלגל היתרה לא תרד אלא אם מעלים את סכום החיוב או משלמים תשלום חד־פעמי.

ההלוואה מאוד נגישה: ה"גלגול" הוא תכונה שניתן להדביק לכרטיס אשראי קיים. כל מה שצריך הוא להיכנס לאתר חברת כרטיסי האשראי ולאשר בכמה קליקים

גם הריבית לרוב נמוכה יותר בעו״ש: באוגוסט 2025 הריבית הממוצעת בעו״ש היתה כ־12.07%, לעומת כ־15.6% באשראי מתגלגל. עם זאת, יש לקחת בחשבון שבעו״ש הריבית נגבית במדרגות שגובהן משתנה בין בנק לבנק. במדרגות הגבוהות במיוחד, הריבית על המינוס יכולה לעלות על 18% — כך שבמקרים קיצוניים, האשראי המתגלגל אינו בהכרח היקר ביותר.

הריבית גבוהה במיוחד מפני שזה אשראי גמיש ללא מועד פירעון קבוע. לעומת זאת, בהלוואה צרכנית רגילה לוקחים סכום חד־פעמי ומחזירים בתשלומים קבועים - ובדרך כלל בריבית נמוכה יותר. באוגוסט 2025, לדוגמה, הריבית הממוצעת בהלוואות בריבית משתנה (פריים) היתה כ־9.26% — נמוכה משמעותית מהאשראי המתגלגל.

קל יותר לבקש אשראי מתגלגל מאשר לבטל כרטיס

לא מדובר רק בהלוואה יקרה, אלא בהלוואה מאוד נגישה: ה"גלגול" הוא תכונה שניתן להדביק לכרטיס קיים, כך שכל מה שאדם צריך הוא להיכנס לאתר חברת כרטיסי האשראי, והוא רחוק מספר לחיצות עכבר מאישור ההלוואה. למעשה, קל בהרבה לבקש אשראי מתגלגל מאשר לבקש לבטל את כרטיס האשראי (מבלי להזמין חדש).

על פניו, אפשר לטעון שלמוצר יש היגיון נקודתי — למשל בתקופה של תנודתיות חריגה בהכנסות או בהוצאות — כשלא בטוחים שנחוצה הלוואה. זה גם לא מוצר ייחודי לישראל: לפי בנק ישראל, בארצות הברית פלח האשראי המתגלגל בכרטיסי האשראי נאמד נכון לסוף שנת 2023 בכ־24% מסך האשראי הצרכני, לעומת כ־4.6% בישראל.

היקף האשראי המתגלגל — שעמד באוגוסט האחרון על 6.39 מיליארד שקל — מעלה את החשד שהציבור לא משתמש באשראי מתגלגל כמענה נקודתי לתקופת תנודתיות בהוצאות או בהכנסות, אלא כהלוואה נוחה ויקרה במיוחד. אומנם באופן יחסי, שיעורו מתיק האשראי של החברות ירד מ־20% ב־2016 לכאמור 15% כיום, אך עדיין מדובר בחלק דומיננטי מתיק האשראי של החברות.

נתון נוסף שממחיש זאת הוא שמעל 80% מנוטלי האשראי לא משנים את סכום החיוב החודשי, באופן שמגדיל את החוב מחודש לחודש. גם בעת בקשת האשראי המתגלגל, חברות האשראי שואלות מה הצורך בגינו מבקשים זאת. ניתן לבחור למשל ב"רכב", "מחזור הלוואה במקור אחר", "חופשה או אירוע" – כלומר, מקרים שבהם הגיוני יותר לקחת הלוואה חד־פעמית מסודרת.

1000023904.jpg

החשש הוא שבעיקר משפחות מהשכבות החלשות נוטות להשתמש באשראי המתגלגל כפתרון קבוע ונוח. "כשחברת האשראי מציעה ‘להקל עליך’, היא בעצם מוכרת הלוואה יקרה במעטפת יפה", אומר לכלכליסט אוהד זינגר, מלווה משפחות לצמיחה כלכלית, שהגיע למקצועו לאחר שבעצמו נקלע למצוקה כלכלית. "כשאני בעצמי הייתי במצב כלכלי בעייתי, עם חובות וחיובי אשראי גבוהים, קיבלתי לא פעם הצעות ‘אטרקטיביות’ מחברות האשראי," הוא מספר. "הם אמרו לי: ‘יש פתרון – אתה תקבע כמה תרצה לשלם בחודש ואנחנו נתאים את עצמנו אליך’. מה שהם שוכחים לומר הוא שהשאר לא נמחק — הוא פשוט הופך לחוב, עם ריבית דו־ספרתית, שעליה מדברים בדרך אגב, אם בכלל".

לדבריו, רבים מהלקוחות שהוא פוגש כיום נופלים לאותה מלכודת. "חלקם מודעים אבל אין להם ברירה, ואחרים בכלל לא מבינים את המשמעות – הם רואים רק את האפשרות להוציא עוד קצת החודש. כשאני מציג להם את העלויות האמיתיות הם נדהמים; הם חשבו שחברת האשראי עושה להם טובה, עד שהם קולטים שהם משלמים ריבית שיכולה להגיע ל־15% ויותר. אז הם כבר ממש זעים באי־נוחות בכיסא".

זינגר סבור שאין למוצר זה זכות קיום: "אם אתה לא פילנתרופ של חברות כרטיסי האשראי, עדיף למצוא פתרון מימון זמני אחר, זול בהרבה".

למרות עבודת הפיקוח, התחום רחוק מלהיות מוסדר

בעבר, התחום היה פרוץ בהרבה, וחברות כרטיסי האשראי הפעילו שיווק אגרסיבי יחסית. באפריל האחרון, בעקבות ביקורת שערך בנושא, הנחה הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את חברות כרטיסי האשראי והבנקים להבהיר ללקוחות כבר בתחילת התהליך שמדובר באשראי נושא ריבית, לפרט מראש את שיעור הריבית השנתית, ואסר עליהם להשתמש בכינויי שיווק כמו "כלי שליטה", "אמצעי בקרה", "תשלום קבוע" וכדומה.

בנוסף, הפיקוח על הבנקים גם אסר על מבצעי "מלכודת דבש", שבהם מוצעת ריבית נמוכה לתקופה קצרה שמתייקרת לאחר מכן.

עם זאת, התחום עוד רחוק מלהיות מוסדר: בחודש פברואר השנה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת כאל, בטענה כי הגדילה את מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי מתגלגל, וזאת ללא בקשה, יידוע או הסכמה מצד הלקוחות, באופן שגורם לצרוך אשראי נוסף ולשלם עליו ריבית גבוהה מהנדרש, בהיקף המוערך ב־161 מיליון שקל. כאל אמורה היתה להגיש תגובתה לבית המשפט ביום שלישי האחרון.

"יש מי שנקלעו למצב כלכלי קשה ונאלצו להשתמש בזה כפתרון זמני, אך רוב האנשים פשוט לא מודעים לעלות האמיתית של האשראי המתגלגל. יש כאלה שנהנים מה'נוחות' של תשלום מינימלי נמוך מבלי להבין לאן זה מוביל", אומרת שרון לוין, מנהלת מערך הסברה בארגון פעמונים. "בפועל, הם לווים כסף ביוקר, נהנים מאשליה של 'יש לי כסף', וזאת בזמן שהשימוש באשראי מתגלגל משפיע לרעה על דירוג האשראי, ועלול להקשות בעתיד לקבל משכנתא או הלוואה במחירים טובים".

מה חייבים לדעת ולעשות לפני שמתפתים ללוות?

ארבעה דברים שכדאי ללווים לעשות ולהבין לפני שמתפתים לקחת הלוואת אשראי מתגלגל:

1. אם יש לכם צורך באשראי, עדיף לבחון קודם הלוואה רגילה, שבה לווים סכום חד־פעמי.

2. ההשוואה צריכה להיעשות לא רק מול האלטרנטיבה של הלוואה רגילה או מסגרת העו"ש, אלא גם בין החברות שמציעות את האשראי. נכון לאוגוסט האחרון, כאל גבתה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר על אשראי מתגלגל (16.43%), בעוד בנק לאומי גבה את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר (13.14%).

3. להיות אקטיבי: בשונה מהלוואה רגילה, שבה התשלום נגבה אוטומטית בכל חודש, באשראי מתגלגל יש לשלם באופן אקטיבי את החוב. כדאי אחת לחודש לבדוק את גובה היתרה, להקטינה ככל שניתן, ולהגדיל ככל שאפשר את סכום החיוב הקבוע כדי למנוע התגלגלות של אשראי נוסף.

4. כשהצורך בגמישות באשראי של משק הבית מסתיים, כדאי לשלם את יתרת החוב ולבטל את השירות.

כלכליסט
  • תודה
Reactions: rhehsuhya1 //
9 תגובות
לישראכרט יש כרטיס אשראי בשם "בייסיק" - כרטיס נחמד בלי דמי כרטיס בהתניה של עסקה אחת לפחות, ובעיקר מה שנוגע אלי, 0% עמלות מט"ח, משמעותי למי שקונה הרבה בחו"ל.
רק מה, ישראכרט ידועה כחברה הקשה ביותר לבעלי טלפון כשר, חברת האשראי היחידה (מבין 3) שהסיסמאות בסמס לא מגיעות בהודעה קולית ואין אפשרות כזו, וכו'.
עכשיו, לא יודע במה זה תלוי, אבל בתהליך הנפקת כרטיס לפעמים הוא מאשר לשלוח קוד לאימייל ולפעמים רק לטלפון, קרוב משפחה שלי הוציא את הכרטיס, קיבל קוד לאימייל, והציע לי גם... ניסיתי להנפיק ומשום מה לי הוא לא נותן לשלוח לאימייל, התקשרתי לנציג שהתחיל תהליך, ואיפשהו לקראת סוף התהליך הנציג אומר לי את המשפט הבא:
"רגע, בעצם יש לך טלפון כשר, הכרטיס לא מיועד לבעלי טלפון כשר"
בלי שיצליח להסביר לי למה...
למעשה:
אם מישהו יכול לעזור לי להנפיק את הכרטיס, ולא דרך נסיון חוזר עד שנופלים על פקיד טוב, אשמח.
אבל יותר אשמח אם נוכל אולי לגרום ביחד לחברה היחידה שמדירה בעלי טלפון כשר להתחיל גם כן לכבד אותנו.
0 תגובות
Blue and White Modern Credit Repair Services Instagram Story_20251120_154831_0000.png


אז מה זה דירוג אשראי?


דירוג האשראי הוא כביכול תעודת זהות בנקאית, המערכת של בנק ישראל אוספת נתונים שמעוברים לחברות

יעודיות כמו
קפטן קרדיט, והם בעצם בונים את הדירוג שלכם על הנתונים

הדירוג בנוי מהמספרים 1-1000 כאשר 1 מציג דירוך נמוך ממש, ו1000 דירוג מושלם

הדירוג הגבוה ביותר שיצא לי לראות זה 940, והנמוך ביותר 250.

אם אתם רוצים לדעת מה הדירוג שלכם אתם יכולים להיכנס לקישור הזה.

אז דירוג מתחת ל600 נחשב בדרך כלל לנמוך, בין 600 ל 800, הוא טוב ומעל 800 הוא מעולה.



ההשלכות של דירוג נמוך.

קושי בקבלת הלוואה, או קבלת הלוואה עם ריביות גבוהות.

קושי בקבלת משכנתא, או קבלת משכנתא יקרה.

וקושי ביכולת מיקוח שלכם עם מערכת הבנקאות והפיננסים

והסיבה היא פשוטה, הדירוג מטרתו לבנות פרופיל על כל אדם בישראל, שהמערכת הפיננסית (כמו כל בנק

שתפנו לקבל הלוואה ממנו) תדע האם הוא יכול לעמוד בהלוואה שהוא מעניין ליטול ממנה או לא.



יש אנשים שמוחקים את דירוג האשראי שלהם על מנת שהבנקים לא ידעו את הדדירוג האמיתי שלהם
זה נושא שנוי במחלוקת אל תעשו את זה ללא בירור אצל איש מקצוע שיסביר לכם את כל ההשלכות של זה.


אז איזה נתונים אוספים עלינו מבלי בדיוק לעדכן אותנו?

התשובה היא בטבלה שלפניכם.
אז אלה הנתונים שנאספים עליכם_20251120_194642_0000.png
אוקי אז ברגע שהבנתם איזה מידע נאסף עליכם, אתם כבר יכולים לנסות להבין שאם הוא נאסף

כנראה שהוא גם בהחלט משפיע.



אז לכמה זמן משפיע בתכלס כל הנתונים שנאספו עלינו?


אז זה כמובן תלוי.


נתחיל מהגרוע צ'קים שחזרו או הוראות קבע שחזרו או תיקים בהוצאל"פ הם הכי גרועים.

הם משפיעים על 3 שנים שלמות, במידה וחזרו לכם יותר מ2 צ'קים, יש בנקים שלא יתנו לכם הלוואות

ומשכנתאות, ככה שממש לא מומלץ לשחק עם זה.

(הערה קטנה, אני לא אוהב שימוש בצ'קים, מהסיבה שאני לא באמת יכול לדעת מתי מקבל הצ'ק יפקיד אותו,

ואם הוא יפקיד אותו 4 חודשים לאחר התאריך, אני יום אחד יגלה חיוב בבנק על משהו שכבר שכחתי שקרה,

והבעיה הגדולה יותר זה, מה יקרה אם באותו רגע לא יהיה לי כיסוי לצ'ק)



מה שמשפיע גם באופן משמעותי זה.

יחס ההחזר שלכם להלוואת, למסגרות אשראי ועו"ש, ומשכנתאות.

היחס החזר מחושב לפי האחוזים מההכנסות שלכם, ככל והאחוזים של ההחזרים גבוה יותר (למשל 50%

מההכנסות שלכם) הבנק כבר יותר יפחד לתת לכם הלוואות.


השפעה משמעותית נוספת היא.

כמה מהמסגרת באשראי או במסגרת העו"ש שלכם נוצלה.

ברגע שעברתם את ה15% ניצול זה כבר יפגע לכם בדירוג שלכם.

וטיפ קטן

עדיף להגדיל את המסגרת ולנצל רק 15% ולא להיות עם מסגרת קטנה שכל הזמן מנוצלת.

אבל אם אתם מגדילים, תזהרו לא לנצל אותה וליפול לבור עמוק יותר.



יש עוד כמה דברים שמשפעים בצורה קטנה יותר

הרבה חשבונות בנק.


הרבה כרטיסי אשראי.

ותק קצר מידי במערכת הבנקאות (ותק של פחות מ3 שנים).

הרבה בקשות אשראי גם נרשמות, (לדוגמא אדם שבודק על אפשרויות להלוואות ביותר מידי בנקים בתקופה

קצרה, הדירוג שלו ירד)

והכי חשוב מה שיגרום לדירוג שלכם לעלות הוא.


להשתמש עם צ'קים בצורה מבוקרת.

למעט את השימוש במסגרות אשראי ועו"ש או מקסימום ניצול של 20%

למעט בנטילת הלוואות ללא צורך.

לא להחזיק מעל 2 חשבונות בנק.

לא להחזיק ביותר מידי כרטיסי אשראי.

אם אתם צעירים מידי אז חלק מהסיבה שהדירוג שלכם לא גבוה הוא כי אתם צעירים, אבל אל דאגה זה עובר.


אם תתחילו היום בשינוי ההתנהגות שלכם הדירוג שלכם יתחיל להשתפר תוך כ3-5 חודשים


השינוי לוקח זמן, אבל הוא שווה את זה.

וכמובן שהדבר היחידי שיקח לכם הרבה זמן לתקן הוא צ'קים שחזרו ,אז תזהרו לא להשתמש בצ'קים סתם.


וטיפ קטן עוד דרך לגרום לדירוג לעלות.

לגשת לבנק ולקחת הלוואה ממש קטנה כמו 1,000 ש"ח ולשלת אותו תוך תשלום אחד,

מה שתרוויחו זה שהבנק יכיר בזה שהיכולת החזר שלכם טובה, כי הרי לקחתם הלוואה ועמדתם בתשלומים שלה.


אני מקווה שהחכמתי אותכם



ועוד נקודה סופר חשובה.


לפעמים קורה לאנשים שיש להם חשבון בנק, בבנק בלי שימוש.
חשבון שנפתח למטרה שהיא כבר לא רלוונטית, אז אם יש לכן כזה חשבון נשכח שכזה,
מומלץ לכם לבדוק שאין לכם בו מינוס, כי לפעמים מינוס של 20 ש”ח בבנק גורמים לאנשים לשלם אלפי שקלים בריביות של ההלוואות והמשכנתאות שלהם.

אז למה שבכלל ייצבר מינוס בחשבון ללא שימוש?
אז לפעמים מדובר בחשבון שאתם משלמים עליו עמלה חודשית, או שיש שמה כרטיס אשראי עם עמלה, ומה שקורה זה שהעמלות האלה אין להם כיסוי, ואז נכנסתם למינוס מבלי שבכלל ידעתם.

אז אם יש לכם חשבון בנק נשכח, מומלץ לכם לסגור אותו.
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה