התייעצות בחורים מבוגרים

[ראובן גרשנוביץ]

מה יכול לגרום לבחורים מבוגרים שנשארו מהבודדים מהועד שלהם
ולעיתים אף בלי חברותות
לנהל סדר יום נורמאלי?

 

[113570]

לפעמים אין ברירה אלא להמליץ להם ולדאוג שהם ילכו לעבוד חצי יום בשביל שיהיה להם חשק לקום בבוקר להעסיק את הראש והנפש.. ואז אחה"צ/ערב שיעור תורה או חברותא.


מאמין שהרבה לא יבינו את זה אבל מי שמגיע לסיטואציה הזאת כהורים מבין ועוד מבין.


ההיתיחסות שלי היא לגיל 23+.

 

[bmsz]

מה יכול לגרום לבחורים מבוגרים שנשארו מהבודדים מהועד שלהם
ולעיתים אף בלי חברותות
לנהל סדר יום נורמאלי?

לא נעים לכתוב זאת בצורה הכי פשוטה שיש.
סיפר לי השבוע ראש ישיבה חשוב של אחת הישיבות הכי נחשבות
שהוא הכניס תכנית מלגות מסוימת לבחורים המבוגרים (ועד שביעי ומעלה)
ונוצר שינוי משמעותי ופתאום רואים בחורים בתפקוד שלא חלמו עליו.

 

[cherry c]

מה יכול לגרום לבחורים מבוגרים שנשארו מהבודדים מהועד שלהם
ולעיתים אף בלי חברותות
לנהל סדר יום נורמאלי?

ללכת לישיבת קיבוץ עם בני גילם.

 

[חגיתי]

גם אני חושבת ללכת לעבוד קצת
אפשר אפילו בהוסטלים של חינוך מיוחד
משגיח כשרות וכו'
או ללמוד משהו כמו סופר סתם או כשרות אם מתאים לבחור
כמובן לבחורים שמורים שמתכננים להיות בעתיד אברכי כולל
(מכירה מנסיון בחור שהיה רווק עד גיל 28 ובאמת זה עזר לו לשמור על סדר יום ומסגרת
חוץ מישיבה שמתאימה לגיל כמו מיר וכו')

 

[יש מה לדבר]

לפעמים אין ברירה אלא להמליץ להם ולדאוג שהם ילכו לעבוד חצי יום בשביל שיהיה להם חשק לקום בבוקר להעסיק את הראש והנפש.. ואז אחה"צ/ערב שיעור תורה או חברותא.


מאמין שהרבה לא יבינו את זה אבל מי שמגיע לסיטואציה הזאת כהורים מבין ועוד מבין.


ההיתיחסות שלי היא לגיל 23+.

ישנם המון בחורים שלומדים מעולה אם זה בכוללים לבחורים אם זה עם מלגות שונות,
לא דבר ראשון הפתרון הוא לעבוד,
שאז הרמה הרוחנית יורדת דרמטית!!

 

[MRYEK]

יש כאן ב' גישות שלדעתי אינם מדברות על אותו סוג של אנשים, ישנה את הגישה שאומרת צאו לעבוד- זה בדרך כלל הולך על בחור שמלכתחילה לא היה הכי חזק וכשמגיע לתקופת השידוכים והוא מתייבש וכל החברים מתחתנים והוא נשאר לבד בלי חברה מחייבת עם מצבי רוח משתנים בעקבות הצעות/ פגישות שעולים ויורדים, אז בכזה מצב אין מה להשקיע כ"כ ואולי עדיף שילך לעבוד, אפי' שכזה דבר הוא נזק בלתי הפיך שבחור שעבד בתור בחור גם אחרי שיתחתן יהיה לו קשה לשבת בכולל ולא ללכת לעשות קצת כסף, שהרי יש לו את זה בידים ובדיוק עוד 2000 ש"ח בחודש יעשו לו את זה- אבל אולי ההווה שווה על פני העתיד.
אבל ישנם סוג של בחורים טובים מאד- בישויבות מהטובות ביותר, שגם מתחילה היו בחורים טובים אבל התקופה של השידוכים המתארכת, הבדידות וחוסר המחוייבות החברתית מביאה אותם לסוג של דעיכה, וזה דבר שהבחור עצמו בהתחלה לא שם לב, שהוא משחרר פה ושם שהרי הוא יכול ומותר לו הרי הוא 'אלטר', ובסופו של דבר זה נכנס למצב בינוני ומטה שהבחור עצמו מנסה לצאת מזה ולהתרומם אבל את לו את כוחות הנפש לזה שהרי בלאו הכי אין מצבו מהמשופרים (ואל תתפתו לחיוך ולחיוניות- בסוף לכולם קשה, למי הרבה ולמי הרבה מאד!!) ולזה יכול לעשזור איזה תוכנית חדשה, חברותא מעניינת ומפתה, או תוכנית מלגות שהיא עוזרת לזה, ואינני יודע מה הזעזוע בזה, זה דבר מקובל וקיים ולא גרע מכולל.

 

[ראובן גרשנוביץ]

ללכת לישיבת קיבוץ עם בני גילם.

אתה מדבר מניסיון וידיעה שזה מועיל או שאתה סתם זורק לאויר?

 

[cherry c]

אתה מדבר מניסיון וידיעה שזה מועיל או שאתה סתם זורק לאויר?

אני כותבת לא מדבר.
אין פתרון קסמים שעוזר לכולם, כל אחד ומה שנכון לו.

להיות בחברת שווים ולהרגיש שייכות זה חשוב מאוד לבטחון העצמי.
בטחון עצמי שגם ככה עומד במבחן גדול בתקופה זו.
אין ספק שאם זה בא ממנו(מהבנה/רצון שלו) זה יכול לתת לו מוטיבציה להנעה לפרו-אקטיביות.

אצל ליטאים מגיל מסוים אם הוא עובר למקום טוב, זה אפילו מייטיב עם השם בשידוכים מאשר להתייבש בישיבה.

כמובן חייבים לברר טוב על המקום המיועד.

 

[MRYEK]

אתה מדבר מניסיון וידיעה שזה מועיל או שאתה סתם זורק לאויר?

לא פנית אלי אבל אני רוצה להגיב על זה- מנסיוני האישי- לא הלכתי לכזו ישיבה אבל ביררתי על זה הרבה,
בישיבות הללו מה שנפתר זה בעיית הבדידות, וישנה כעיין קבוצת תמיכה למצב בו אתה נמצא, ובנוסף ישנה מערכת מותאמת לבחור שכוללת תמריצים ו"מסגרת" שמעודדת לימוד.
אבל ישנם 2 חסרונות בולטים במקומות הללו והם 1. רמה רוחנית יותר ירודה מבישיבה רגילה, הבחורים בגיל כזה ובמצב כזה מרשים לעצמם הרבה יותר הן מבחינת מקומות בילוי והן מבחינת שמירה מפגעי הטכנולוגיה, ובא נגיד שמושגים חדשים לא מגיעים אבל רמת השיח- כן משתנה...וד"ל
2. המקומות הללו הם כעין נותנים "הכשר" לבינוניות, היינו שמה שאתה עושה עכשיו זה הכי טוב- יכול להיותש זה בסדר במצבים שונים אבל גם על זה צריך לתת את הדעת- במיוחד אם נמצאים בישיבה גדולה שיש שם מה שנקרא "פרנעם"- ואתה יורד לישיבה שמה שתעשה יהיה טוב ואתה מקובל וראוי ורצוי...

 

[cherry c]

יש כאן ב' גישות שלדעתי אינם מדברות על אותו סוג של אנשים, ישנה את הגישה שאומרת צאו לעבוד- זה בדרך כלל הולך על בחור שמלכתחילה לא היה הכי חזק וכשמגיע לתקופת השידוכים והוא מתייבש וכל החברים מתחתנים והוא נשאר לבד בלי חברה מחייבת עם מצבי רוח משתנים בעקבות הצעות/ פגישות שעולים ויורדים, אז בכזה מצב אין מה להשקיע כ"כ ואולי עדיף שילך לעבוד, אפי' שכזה דבר הוא נזק בלתי הפיך שבחור שעבד בתור בחור גם אחרי שיתחתן יהיה לו קשה לשבת בכולל ולא ללכת לעשות קצת כסף, שהרי יש לו את זה בידים ובדיוק עוד 2000 ש"ח בחודש יעשו לו את זה- אבל אולי ההווה שווה על פני העתיד.
אבל ישנם סוג של בחורים טובים מאד- בישויבות מהטובות ביותר, שגם מתחילה היו בחורים טובים אבל התקופה של השידוכים המתארכת, הבדידות וחוסר המחוייבות החברתית מביאה אותם לסוג של דעיכה, וזה דבר שהבחור עצמו בהתחלה לא שם לב, שהוא משחרר פה ושם שהרי הוא יכול ומותר לו הרי הוא 'אלטר', ובסופו של דבר זה נכנס למצב בינוני ומטה שהבחור עצמו מנסה לצאת מזה ולהתרומם אבל את לו את כוחות הנפש לזה שהרי בלאו הכי אין מצבו מהמשופרים (ואל תתפתו לחיוך ולחיוניות- בסוף לכולם קשה, למי הרבה ולמי הרבה מאד!!) ולזה יכול לעשזור איזה תוכנית חדשה, חברותא מעניינת ומפתה, או תוכנית מלגות שהיא עוזרת לזה, ואינני יודע מה הזעזוע בזה, זה דבר מקובל וקיים ולא גרע מכולל.

אתה כותב טוב.
רק חבל שלא משתמש באנטר ונקודה בסוף משפט לא פסיק.

הנה דוגמה
יש כאן ב' גישות שלדעתי אינם מדברות על אותו סוג של אנשים,
ישנה את הגישה שאומרת צאו לעבוד- זה בדרך כלל הולך על בחור שמלכתחילה לא היה הכי חזק וכשמגיע לתקופת השידוכים והוא מתייבש וכל החברים מתחתנים, והוא נשאר לבד בלי חברה מחייבת עם מצבי רוח משתנים בעקבות הצעות/ פגישות שעולים ויורדים.
אז בכזה מצב אין מה להשקיע כ"כ ואולי עדיף שילך לעבוד, אפי' שכזה דבר הוא נזק בלתי הפיך שבחור שעבד בתור בחור גם אחרי שיתחתן יהיה לו קשה לשבת בכולל ולא ללכת לעשות קצת כסף, שהרי יש לו את זה בידים ובדיוק עוד 2000 ש"ח בחודש יעשו לו את זה.
אבל אולי ההווה שווה על פני העתיד.

אבל ישנם סוג של בחורים טובים מאד- בישויבות מהטובות ביותר, שגם מתחילה היו בחורים טובים אבל התקופה של השידוכים המתארכת, הבדידות וחוסר המחוייבות החברתית מביאה אותם לסוג של דעיכה, וזה דבר שהבחור עצמו בהתחלה לא שם לב.
הוא משחרר פה ושם שהרי הוא יכול ומותר לו הרי הוא 'אלטר', ובסופו של דבר זה נכנס למצב בינוני ומטה שהבחור עצמו מנסה לצאת מזה ולהתרומם אבל את לו את כוחות הנפש לזה שהרי בלאו הכי אין מצבו מהמשופרים
(ואל תתפתו לחיוך ולחיוניות- בסוף לכולם קשה, למי הרבה ולמי הרבה מאד!!)
ולזה יכול לעשזור איזה תוכנית חדשה, חברותא מעניינת ומפתה, או תוכנית מלגות שהיא עוזרת לזה, ואינני יודע מה הזעזוע בזה, זה דבר מקובל וקיים ולא גרע מכולל.

 

[bmsz]

לדעתי ישיבות למבוגרים לא תורמות.
א. הבחורים לא ממהרים לעבור מכיוון שיש לכל מבוגר איזו אחיזה בכמה דברים בישיבה
חדר טוב, מקום מכובד בבימ"ד וכו' ועוד כל מיני קשרים במטבח וכדו' זה נותן מעטפת שקשה רגשית להסתדר בלעדיה.

ב. בישיבה למבוגרים אתה לא עומד כשפניך מכוונות החוצה כמו כל בחור מועד חמישי,שישי ומעלה אלא מרגיש צעיר
יותר ואז מתחילה התקבעות וחוסר רצון להתחתן (כך שמעתי מהגאון ר' יהושע אייכשנטיין שליט"א ביחס לישיבת מיר)

נ.ב. בחורים בגיל מבוגר צריכים הרבה יותר כסף מצעירים מכיוון שישנה חוסר נעימות גדולה בלהמשיך ולבקש מההורים על כל צעד ושעל

 

[רב הנסתר]

בחור חייב חברה אחרת הוא נובל. נכנס לדיכאון.
לטעמי מאוד מומלץ לו להיות בישיבה של בני גילו
ולגבי החשש שהעלו כאן שלא ירצו להתחתן ראשית כל
זה כמעט לא מצוי, הקנאה עובדת פלאים. וכתוב במדרש:
אלמלא הקנאה אדם לא היה חורש שדה ולא נושא אשה
לכן ברא ה' את הקנאה, ויש גם רצון טבעי להידמות
לכולם ולא להיות שונה או חריג. וגם אם בישיבה נחמד לו,
כשהוא מתפלל בלי טלית מחוץ לישיבה... זה לא נעים.
לגבי עבודה. לעיתים זה הצעד הכי חכם שיכול להיות.
שירגיש שהוא מרוויח וטוב לו ויכול למלאות צרכיו.
זה צריך להיות או ללמד צעירים ממנו בתשלום
או סופר סת"ם או סיוע לזקן. או חלוקת מכתבים בלילה
משהו מהצד. ולפעמים אף יותר מזה יש כאלו שזה
יכניס אותם לסדרר יום ויעמיד אותם באיזה שפיות.
לא צריך להיבהל מזה. צריך מקום נקי וטהור.
אם לפני 60 שנה בחורים יכלו לעשות זאת גם עכשיו אפשר.
נכון שהיום הכל ממסדי וה'סיפאסנישט' מתחזק.
לפעמים זה טוב לאין ערוך. אם הבחור לא מסוגל להיות
בלימוד או בישיבה יום שלם. אל תתן לו להיות משועמם.
זה לא בריא רוחני ונפשי.

 

[ראובן גרשנוביץ]

לדעתי ישיבות למבוגרים לא תורמות.
א. הבחורים לא ממהרים לעבור מכיוון שיש לכל מבוגר איזו אחיזה בכמה דברים בישיבה
חדר טוב, מקום מכובד בבימ"ד וכו' ועוד כל מיני קשרים במטבח וכדו' זה נותן מעטפת שקשה רגשית להסתדר בלעדיה.

ב. בישיבה למבוגרים אתה לא עומד כשפניך מכוונות החוצה כמו כל בחור מועד חמישי,שישי ומעלה אלא מרגיש צעיר
יותר ואז מתחילה התקבעות וחוסר רצון להתחתן (כך שמעתי מהגאון ר' יהושע אייכשנטיין שליט"א ביחס לישיבת מיר)

נ.ב. בחורים בגיל מבוגר צריכים הרבה יותר כסף מצעירים מכיוון שישנה חוסר נעימות גדולה בלהמשיך ולבקש מההורים על כל צעד ושעל

מסכים לכל מילה
זוהי תחושתי האישית גם כן
בפרט לטענה א

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

ללכת לישיבת קיבוץ עם בני גילם.

יש יותר בליטאיים, חסידיות כמעט ואין.

 

[MRYEK]

אתה כותב טוב.
רק חבל שלא משתמש באנטר ונקודה בסוף משפט לא פסיק.

תודה על הביקורת הבונה!
אולי תפנה אותי לפורום כתיבה...

 

[סבא ישראל]

אני מכיר בחור שעבר לחצי יום בכולל

 

[חיימקוש]

כל אחד טוב לו משהו אחר בכללי עם בישיבה לא כייף לו כבר וכן בכולל זה דיי נורמלי הצורך בלעסוק בעוד דבר כמו עבודה חצי יום

 

[אלמוג טלולקר]

לדעתי מטרות בלימוד

מטרה ושאיפה

כשיש יעד מסוים בחיים, כלום לא משעמם
כל יום הופך להיות משמעותי,

זה עבודה קשה אבל עבודה משתלמת

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

לדעתי מטרות בלימוד

מטרה ושאיפה

כשיש יעד מסוים בחיים, כלום לא משעמם
כל יום הופך להיות משמעותי,

זה עבודה קשה אבל עבודה משתלמת

???