התייעצות בחורים מבוגרים

  • הוסף לסימניות
  • #41
הזדעקו פה על איך אתה מציע לבחור לעבוד? יש לך גב ?
התשובה היא שלבחור ששקוע 100% בעולמה של תורה, הוא לא יראה מה שנכתוב
ומי שכן רואה בשבילו זה בהחלט יכול להיות רלוונטי.
אני יוצא מתוך נקודת הנחה ששטייגניסיט לא מבלה בקריאת חדשות.
לא הבנתי כל בחור ישיבה שקורא חדשות זה סיבה שיצא לעבוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הזדעקו פה על איך אתה מציע לבחור לעבוד? יש לך גב ?
התשובה היא שלבחור ששקוע 100% בעולמה של תורה, הוא לא יראה מה שנכתוב
ומי שכן רואה בשבילו זה בהחלט יכול להיות רלוונטי.
אני יוצא מתוך נקודת הנחה ששטייגניסיט לא מבלה בקריאת חדשות.
בחורי ישיבה מעולים יכולים לקרוא חדשות ועדין להישאר מתמידים.
למה להפוך אותם לעילויים נדירים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
בלת"ק חלקי.

מציאת תחום מרתק בתורה שהוא יכול להתחבר אליו ולפעול בו.

זה יכול להיות כתיבת פירוש למדרש לא מפורסם, עבודה במכון להוצאת ספרים, השתלבות התנדבותית למען עירובין, להיות 'עוזר אישי' לרב בעל גישה מתאימה, וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בחורי ישיבה מעולים יכולים לקרוא חדשות ועדין להישאר מתמידים.
למה להפוך אותם לעילויים נדירים?
לדעתי הענייה זה בהחלט יכול להיות בחור מעולה. והוא יכול להמשיך להיות מעולה כשיעבוד.
כמו שלקרוא חדשות בפרוג הוא יכול, הוא יכול גם להעסיק את עצמו מהצד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לדעתי הענייה זה בהחלט יכול להיות בחור מעולה. והוא יכול להמשיך להיות מעולה כשיעבוד.
כמו שלקרוא חדשות בפרוג הוא יכול, הוא יכול גם להעסיק את עצמו מהצד.
היית כותב, כמו שהוא אוכל צהרים ככה הוא יכול גם לעבוד.
היה יותר אמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
  • הוסף לסימניות
  • #47
לא מאמין שיש בחורים שלא מוצאים את עצמם בישיבה גם לאחר שעוזבים כל החבר'ה שלהם,
תמיד מכירים בחורים חדשים או בחורים בגילאים נמוכים יותר.

כל מי שפגשתי עד היום, מסתגל מצויין איפה שהוא נמצא,
אם זה עבודה חדשה, או מקום מגורים, ישיבה בכל הגילאים וכל כיוצא בזה (אלא א"כ הגיל הוא חריג).
התחלות קשות אבל אח"כ הכל זורם חלק. (אלא אם כן הוא אדם שלילי)
שאלתי היא: האם התעסקת פעם עם בחורים מבוגרים (או שהאם היית בעצמך בחור מבוגר) שמעת מה הם מרגישים וחושבים?
רק מי שעבר את זה יוכל להגיד לך, שלהכיר בחורים חדשים וצעירים זה לעולם לא כמו חברים בגילך, ומה לעשות שכשאתה שומע שחברים שלך מתחתנים ויולדים וכבר יש חלק עם 2/3/4 ילדים ואתה תקוע בישיבה אז לא מוצאים את עצמם בישיבה עם בחורים שכשאתה נכנסת לישיבה הם היו חלאקה או היו בכיתה ג', ואי אפשר לדמות את זה לכולל ששם מאוד הולך שיש פער בגילאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
היית כותב, כמו שהוא אוכל צהרים ככה הוא יכול גם לעבוד.
היה יותר אמין.
הרציונל שמאחורי אמירתי הוא כזה
1)אם הוא לא מסגרתי ולא בתלם הסטנדרטי של רוב הבחורים שלא צופים בפרוג ודאי שהוא גם יכול להרשות לעצמו לצאת לעבוד
2)אני אישית תומך גם באופן כללי לבחור מגיל 23-25 שיעשה עם עצמו משהו מהצד. זה יתן לו סיפוק. סדר יום. הכנסה.
תלוי באיזה בחור מדובר אם הוא שטייגניסט רצח, ואוהב ללמוד כמו לאכול שוקלד שימשיך ללמוד.
אם הוא לא אוהב ללמוד ומסוגל לכפות את עצמו בשליטה עצמית ללמוד רוב היום מצוין שימשיך ללמוד.
אבל אם הוא דוחף את השמש ולא מבין בשביל מה יש לו לקום, או שכבר נמאס לו להיחות כמו ישיבה קטנה
אז יעשה עם עצמו משהו.
וזה שוב תלוי אם בהמשך החיים הוא חושב להישאר בלימוד. הוא יכול לקחת מקצוע אבריכי כמו משגיח כשרות 3 שעות
או סופר סת"ם או ללמוד תעודת הוראה באחיה אם הוא שואף להיות מחנך.
זה שהוא יתבוסס ויתבסס ביגונו לא הולך להוביל אותו למקום יותר טוב .
ואם הוא טיפוס פתוח יותר ולא חושב להישאר בלימוד והוא מרגיש חסר מעש כדאי שיעשה משהו. במקום טוב ורוחני.
אם הוא חושש לגבי שידוכים שיעשה זאת מהצד ובצינעא רובם יקבלו זאת בהבנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הרציונל שמאחורי אמירתי הוא כזה
1)אם הוא לא מסגרתי ולא בתלם הסטנדרטי של רוב הבחורים שלא צופים בפרוג ודאי שהוא גם יכול להרשות לעצמו לצאת לעבוד
2)אני אישית תומך גם באופן כללי לבחור מגיל 23-25 שיעשה עם עצמו משהו מהצד. זה יתן לו סיפוק. סדר יום. הכנסה.
תלוי באיזה בחור מדובר אם הוא שטייגניסט רצח, ואוהב ללמוד כמו לאכול שוקלד שימשיך ללמוד.
אם הוא לא אוהב ללמוד ומסוגל לכפות את עצמו בשליטה עצמית ללמוד רוב היום מצוין שימשיך ללמוד.
אבל אם הוא דוחף את השמש ולא מבין בשביל מה יש לו לקום, או שכבר נמאס לו להיחות כמו ישיבה קטנה
אז יעשה עם עצמו משהו.
וזה שוב תלוי אם בהמשך החיים הוא חושב להישאר בלימוד. הוא יכול לקחת מקצוע אבריכי כמו משגיח כשרות 3 שעות
או סופר סת"ם או ללמוד תעודת הוראה באחיה אם הוא שואף להיות מחנך.
זה שהוא יתבוסס ויתבסס ביגונו לא הולך להוביל אותו למקום יותר טוב .
ואם הוא טיפוס פתוח יותר ולא חושב להישאר בלימוד והוא מרגיש חסר מעש כדאי שיעשה משהו. במקום טוב ורוחני.
אם הוא חושש לגבי שידוכים שיעשה זאת מהצד ובצינעא רובם יקבלו זאת בהבנה.
תודה על הבהרת הדברים
אך בכל אופן אני חושב שלא כל מי שצופה בפרוג זה נחשב שהוא לא בתלם הסטנדרטי
ולכאורה אני מבין שתכלס' אתה לא מכיר כל כך את הבחורי ישיבות היום ובפרט בגיל המבוגר
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
תודה על הבהרת הדברים
אך בכל אופן אני חושב שלא כל מי שצופה בפרוג זה נחשב שהוא לא בתלם הסטנדרטי
ולכאורה אני מבין שתכלס' אתה לא מכיר כל כך את הבחורי ישיבות היום ובפרט בגיל המבוגר
אני מכיר.יש גם הרבה מחוץ לתלם. זה תלם בפני עצמו.
ובאותו תלם של צופי החדשות תראה את העובדים באחוזים זהים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
מה יכול לגרום לבחורים מבוגרים שנשארו מהבודדים מהועד שלהם
ולעיתים אף בלי חברותות
לנהל סדר יום נורמאלי?
בתור אחד שכזה לשעבר,
ובמיוחד בתור מישהו שלא יצא לעבוד (לא כי לא יכולתי – אלא פשוט כי הרגשתי שאני מעדיף להמשיך ללמוד תורה קדושה, ולא לשנות קו חיים בגלל כמה שנים מבאסות!!) –
אני יכול להגיד שהדבר שהכי עזר לי, הייתה ההבנה הברורה:

אני לא מוכן לפגוש חברים בחתונה, שיתנו לי תחושה שנשארתי באותו מצב שהם היו בו – בזמן שהם המשיכו הלאה.
כי זה פשוט לא נכון.
אני בסטטוס חדש.
הם אולי דילגו עליו, אבל גם לא חוו אותו.

אז מה עשיתי?
התחלתי ללכת לכוללים – גם של רווקים, גם רגילים.
התחלתי להרוויח קצת כסף.
דאגתי לחיים שונים – יציאות בערבים, טיולים, קברי צדיקים 😉, אפילו קצת חו"ל.
אפשר גם להחזיק רכב.

העיקר – להיות במקום שונה ממה שהייתי בו פעם.
ולדאוג שיהיה משהו שמחייב אותי לקום בבוקר – גם כשאין חשק.
וככה, ברוך ה', מגיע גם כסף, וגם מצב רוח אחר.


מקווה שעזרתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
במקום נקי לפעמים כן וכל מקרה לגופו של ענין וממילא הבחור לא אמור לדעת מה כתוב פה ואם הוא מחובר לפרוג, וכן יודע אז הכל טוב,
זה בסידר גמור שיצא לעבוד ויהיה עסוק, בלילה, מהצד, ללמד בחורים, או סופר סת"ם, או מגיה, או סיוע לזקן.
וכבר כתב התפארת שלמה מראדומסק שקשה במשניות מצד אחד כתוב כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ, ומאידך כתוב אחרת כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון.
אלא הוא מבאר. ה' רוצה שאדם יעסוק בתורה וכך ינצל מיצרו וזה המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ.
אבל מי שלא מצליח לעסוק כל היום בתורה עליו נאמר כל תורה שאין עמה דרך ארץ סופה בטילה וגוררת עוון.
כי אם הוא לא עסוק בלימוד ולא עסוק בעבודה אז יש לו זמן והשעמום מביא לידי עבירה
זו השקפה חסידית
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
בתור אחד שכזה לשעבר,
ובמיוחד בתור מישהו שלא יצא לעבוד (לא כי לא יכולתי – אלא פשוט כי הרגשתי שאני מעדיף להמשיך ללמוד תורה קדושה, ולא לשנות קו חיים בגלל כמה שנים מבאסות!!) –
אז מה עשיתי?
התחלתי ללכת לכוללים – גם של רווקים, גם רגילים.
התחלתי להרוויח קצת כסף.
דאגתי לחיים שונים – יציאות בערבים, טיולים, קברי צדיקים 😉, אפילו קצת חו"ל.
אפשר גם להחזיק רכב.




מקווה שעזרתי
במחילה. למה אתה חושב שמשהו שעובד שעתיים בערב כסופר סת"ם, הוא פחות שקוע בתורה ממשהו שמטייל
ויוצא לחו"ל לטיולים וגם מחזיק רכב. אני חושב שהוא הרבה יותר בוגר ורציני עם סדר יום ועול .
אדם רוכש אומנות שיוכל להתפרנס ממנה כל החיים ולהישאר רוב היום בתורה. ומה עדיף לטייל? מה רואים שם?
בקיץ..... אבל העיקר שהוא "בן תורה" כי בסטיגמה הוא לא עובד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #57
מה שראיתי, יש 2 אפשרויות
1. להישאר בישיבה, ללמוד בחברותא עם "הצעירים", ובעצם להמשיך את החיים כרגיל (מדובר עד גיל 25 בישיבה ליטאית).
2. ללכת למיר וכדו' ואז גם כן להמשיך את החיים בישיבה כרגיל, רק בישיבה חדשה, אבל יש עוד הרבה בחורים בגיל שלך.
בקיצור למצוא חברותות, או צעירים מהישיבה, או לעבור ישיבה ואז יש באותו גיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
בעלי נמצא בחבורה בישיבת מיר עם כ100 בחורים מבוגרים, הקבוצה בראשןת הרב נמבורג והרב מיאסניק, מיועד לגילאי 26-30, ויש גם חלק בגילאי 35 ,מאד מרוצים ופורחים שם....
הרב גרשון מיאסניק אדם נדיר ומיוחד בתחום.
הוא מאמין בפתיחת ישיבות ייעודיות לגילאים הללו
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
מה שראיתי, יש 2 אפשרויות
1. להישאר בישיבה, ללמוד בחברותא עם "הצעירים", ובעצם להמשיך את החיים כרגיל (מדובר עד גיל 25 בישיבה ליטאית).
2. ללכת למיר וכדו' ואז גם כן להמשיך את החיים בישיבה כרגיל, רק בישיבה חדשה, אבל יש עוד הרבה בחורים בגיל שלך.
בקיצור למצוא חברותות, או צעירים מהישיבה, או לעבור ישיבה ואז יש באותו גיל.
לא מדויק בסופו של יום יש עוד מבוגרים בישיבה ונוצרת להם מין חברה עצמאית.
אבל זה לא אותו הדבר כמו שהיית צעיר
וממילא החשק יורד
ולעיתים החשק ירוד כבר ממילא
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
חברים יקרים!
נהנתי מכל מילה שנכתבה. כמובן שיש לשאול ת"ח לפני כל צעד. כי מה שנכון לזה לא נכון לזה.
אני ירוצה לתת ברשותכם עוד הסתכלות...

נשאל כאן, מה עושים עם בחור מבוגר?
ואני שואל מה עושים עם בחור ביש"ק?
ובחור בועד שני?
ואברך צעיר?
ואברך שאשתו ילדה?
ואברך שהבת שלו חולה?

חברים!!! לכל גיל יש יצה"ר ענק שלא נותן ללמוד.
לכל מצב בחיים יש יצה"ר שמפריע. ולנו ניתנה הבחירה. אם ללמוד או לסגת.
אין שלב בחיים שהתורה היא לא מלחמה!!! אין שלב שיצה"ר עוזב... תמיד יש יצה"ר ותמיד הוא מפריע. ותמיד יש מלחמה.

השאלה, איך נלחמים בכל מצב?
איך מתמידים למרות הכאב העצום של גיל מבוגר?
איך מקיימים בעצמנו "אדם כי ימות באוהל"?
איך מיישמים את "אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה"?

בעוד שהשאלה הכי נוקבת... איך עושים את כל זה עם מתיקות בלימוד.
עם חשקת התורה. עם איילת אהבים ויעלת חן. עם טעמו וראו כי טוב השם.

צריך ללמוד לשלב בין השניים - בין עמל, לבין מתיקות ואהבת עולם אהבתיך...

מצרף קובץ מאשכול אחר.
אשריכם ת"ח שדברי תורה חביבין עליכם.
 

קבצים מצורפים

  • אין לי חשק ללמוד- חלק א.pdf
    KB 316.4 · צפיות: 29

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה