שיתוף - לביקורת ביום ההוא

[נ. גל]

ביום ההוא
יום אחד תזכה להרגיש טבעי בבית. תשב מול השולחן, ותראה אותו כפי שהוא.
יום אחד נשב יחד, על ספה רכה, ותגלה לי את כל מה שלא גילית לי אף פעם.
ביום הזה, השמיים לא יראו אחרת, והארץ תוותר יציבה. בדיוק כפי שהיא היום. אני אמשיך לבשל ליד הכיריים, לכבס את הבגדים, ולקחת את הילדים לגן.
אבל הכל יהיה אחרת, כי אתה תהיה כאן, כמו שאתה. תרגיש שהבית שלך - הוא בית.
הוילונות ינודו לנו, יחייכו את הרגעים השקטים. והשמש שתזריח - תזרח בשבילי, ותאיר את הבית שלנו באור אחר, רך.
וכשאוכל יתבשל על הכיריים, אתה תביט אלי מחדש, והכל כבר יהיה ברור מאליו.
יום אחד אתה תרגיש פה בבית.
אתה הבטחת שזה יקרה, ואני עושה הכל בשביל זה.
האדמה לא רועדת תחתיי כשאני קוראת אלייך, השמיים לא מחווירים כשאני שוכחת לרגע. החלומות נרקמים לאט, ואתה מחכה כמו שרק אתה יודע לחכות.
יום אחד, אתה תכנס בדלת ותגיד "שלום", כאילו תמיד היית כאן.
ואני פתאום אבין, שתמיד היית כאן. אבל היית אתה, והיה הבית. לא היינו יחד.
ויום אחד יהיה ה' אחד.
אתה הבטחת.