דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

מצב
הנושא נעול.
@לילי 1 יקירתי
אני בעד להעלות מודעות על יתרונות. והם כה רבים שזה באמת לא קשה.
אני בעד מידע רב ערך על תנאי ביות ואפס הפרדה בכל בית חולים.
ובכללי אני בעד הנחת המידע וכל הרוצה יבוא ויטול מתוך מחשבה שלאנשים יש שכל בקדקדם והם יבצעו את שיקול הדעת והבחירה.
אני נגד לצייר את כל מי שלא בייתו כבעלות חסרון באימהות. למה זה תורם? האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב.
אין לנו דרך לדעת מה התנאים והאפשרויות של כל אחת.
אני נגד להתווכח עם כל אחת שיכלה כך או אחרת לפי מה שפירטה. לא הייתי במקומה ואנשים לא יכתבו פה את כל קורות חייהם כדי להצדיק את בחירותיהם. הם גם לא חייבים לנו את זה.
אני פשוט נגד פטרונות.
עפר לרגלייך...
 
מעיניי הישוה
נותנים אפשרות ל"התחרט" אם רוצים?או לשים אצלם בתינוקייה שצריך?
ואיך שם מבחינת הבדיקות והחיסונים לתינוק אצלך או בתינוקייה?
 
חזרה לשאלה הטכנית:
בשע"צ אפס הפרדה מלא, חדרים מרווחים וחדר שירותים ענק כדי שיהיה אפשר להכניס את התינוק. המינוס הגדול שם הוא שאין אפשרות שאחות תשמור על התינוק אפילו דקה. זה מינוס משמעותי ואני לא מצליחה להבין את הקשיחות הזאת. פתחו בשנים האחרונות עוד חדרי ביות במחלקה אחרת(אולי ד). לא שהיתי שם אבל כשביקרתי אחות שילדה ראיתי שהם הרבה יותר גמישים. האחות הראשית אמרה לי שזה נוהל שונה שהיא מנהיגה במחלקה שלה. זה היה לפני יותר משנתיים. החדרים שם יותר צפופים ופחות מאורגנים לביות. האחיות בשמחה עוזרות עם מה שצריך אבל בגדול הכל בידיים של האמא. חברת חדר בביות אחרי לידה ראשונה קיבלה הדרכה מדויקת וסבלנית איך לקלח ואיך לחתל. זה מקסים בעיניי! האפשרות לעשות את הצעדים הראשונים בטיפול עם ליווי מקצועי נותנים תחושת ביטחון. בדיקת סינון שמיעה היתה הבדיקה היחידה שנערכה בתינוקיה, סיכוי טוב שזה השתנה.
בעין כרם גם אפס הפרדה מלא כשכל הבדיקות נעשות ליד מיטת האם. חדרים פחות מפנקים אבל בסדר גמור. באופן כללי היחס בעין כרם פחות מפנק לעומת שע"צ שם אפילו המנקות הערביות מחייכות אלייך... האחיות בשמחה שומרות על התינוק בעת הצורך, אין אפשרות להכניס את התינוק לחדר השירותים, נראה לי שברירת המחדל היתה מקלחת בחדר הטיפולים יחד עם האמא אבל כמובן שזה נתון לבחירה. מחלקה מאוד שקטה ולא תראו נשים מפטפטות כמעט בחדר האוכל. מקובל מאוד לאכול בחדר.

אגב, מי שהמפגש עם יולדות ערביות מפריע לה, נדיר לפגוש אותן בביות.
בשערי צדק במחלקה ד' לפני 4 וחצי שנים ולפני שנתיים וחצי קלחו את התינוק לידי בחדר.
ובאחד הלידות האחות הסכימה לשמור עליו לשעה.
זה תלוי באחות ובמשמרת עד כמה היא עמוסה.
אני מראש באה באפס צפיות לעזרה אז פחות מתאכזבת עם אין לי אותה.

וסתם ככה מפליא אותי על יולדות (שמעתי הרבה) שמופתעות ממדניות כזאת או אחרת של בית חולים. למה אתן לא מבררות קודם את הנקודות שחשובות לכן (לא מדברת על הפריפריה ששם לפעמים האופציות דלילות)
חברה שלי יולדת קשה וחשוב לה ממש התינוקיה בלידה השניה הלכה לעין כרם והופתעה לגלות שיש שם ביות חלקי תמיד, כלומר אין תינוקיה כמעט במהלך היום.
שאתן הולכות לכל טיפול רפואי אחר אתן גם לא מבררות את כל הפרטים מראש?
 
אחרי פעם אחת שהייתי בסיוט מלא (בגלל הקורונה. לא היתה אופציה אחרת).
בעיני בית חולים אינו המקום למימוש החלום של אפס הפרדה
לא מבחינה בטיחותית (רק לי מרגיש פחד ללכת לישון במקום ציבורי כשהתינוק שלי מונח לידי תכל'ס בלי השגחה כי אני הרי ישנה?!)
לא מבחינת האם . אלא אם כן יש לה באמת עזרה רציפה בבית החולים כמו שתהיה בעזרת השם בבית.
כי אם לא - תוצאות אפשריות הן - חוסר שינה המביא למיעוט חלב וצרחות של התינוק ואז יותר חסר שינה והמון תסכול ודמעות.
(ככלל כדי שהנקה תצליח - גם בבית אני נוהגת לפחות 2 לילות נוספים לישון היטב וברצף. והבעל או מישהו אחר קם ונותן בקבוק תמ"ל. אין כמו שינה טובה ורצופה להגברת משק החלב ויצירת הנקה בריאה ואמא רגועה).

בעיני - בבית החולים התינוקיה היא מקום מעולה לתינוק. בכל התינוקיות שאני שהיתי בהן בשנים האחרונות תינוקות לא צרחו זמן ממושך. הצוות מזעיק את האמא ממש במהירות יחסית.
והאמא יכולה תמיד להשאיר את התינוק לידה חוץ מבשעות הלילה המאוחרות.

מי שקשה לה עם תינוקיה - צריכה לדעתי האישית לקום וללכת הביתה/לאמא = סביבה בטיחותית רגועה ותומכת - במידי. אין הצדקה רפואית משמעותית לשהית האם/היילוד בבית החולים מעבר ל-8 שעות.
 
וסתם כך רציתי לשמוע האם זה מומלץ גם בלידה ראשונה
אני אישית הרגשתי שזו בשלות שבאה לי מלידה ללידה
אחרי הלידה הראשונה הייתי גמורה, לא זזתי כמעט והתינוקת היתה כל הזמן בתינוקיה למעט הזמן שקראו לי...
בלידה שניה ושלישית לא בחרתי ביות
אבל השארתי את התינוקות לידי מבחירה,
היה לי נעים לדעת שאני שומעת בדיוק מתי הם צריכים אותי
עדיין, יש זמנים רבים של בדיקות רופאים וטיפול שאין אופציה ומחזירים את התינוקות לתינוקיה.
בלידות הבאות יתכן ואחשוב ברצינות על ביות מלא

אני בהחלט חושבת שהעלאת המודעות היא חשובה
אבל כמודעות! ובלי האשמה למי שלא מתאים.
אמא מאוששת ומלאת כוחות זה הכי חשוב.
 
(ככלל כדי שהנקה תצליח - גם בבית אני נוהגת לפחות 2 לילות נוספים לישון היטב וברצף. והבעל או מישהו אחר קם ונותן בקבוק תמ"ל. אין כמו שינה טובה ורצופה להגברת משק החלב ויצירת הנקה בריאה ואמא רגועה).
אין כללים בהנקה
תכתבי שבשבילך זה טוב.
 
אוווווו זכרון רחוק יש לך.
העיניים שפתחו עלי כשביקשתי מטרנה במחלקת ביות מלא! האחות חשבה שהיא הוזה...
זה היה לפני עשור. לפני חודשיים בעין כרם לא היה נראה שזה יוצא דופן, ביות להמונים...
ואני אגיד שוב, ובגאווה, אני מיסיונרית לעניין, והיום השרותים שלי כבר הרבה פחות נדרשים... המודעות היא שהיתה חסרה והיום ב"ה יש שינוי מבורך מאוד. הרבה יותר מחלקות ביות וחשוב מכך- הסטנדרט עצמו שונה! מי שיכולה להביט חמש עשרה שנה לאחור תראה את השינוי חד משמעית. התינוק היה שייך לתינוקיה וקיבלת רשות פה ושם לקחת. זה שינוי תודעתי ותרבותי אמיתי שאני שמחה להיות חלק ממנו.
ואף אחד לא מייצר פה סולמות מדידה, חבל למסגר את זה ככה. מי שמקצינה את הדברים שתקח את השלכות על אחריותה. את בעצמך מעידה שהניסיון שלך היה חיובי ותשמחי לחזור על כך. איך הגעת למחשבה לבדוק את האפשרות? משערת שהיה מי שהעלה לך את המודעות לעניין. בואי תעזרי להעלות את המודעות לעוד נשים שתודנה לך בהמשך.
את יודעת מה ההבדל בינך לביך @shira bira ?
ששירה מעודדת, אבל סומכת גם על שיקול דעתי, אם החלטתי שלא מתאים לי (כי בא לי להתפנק, טוב? סבלתי 9 חודשים ואני הולכת להשקיע את כל החיים שלי סתם, כידוע. רק כדי להתפנק).
אצלך אין אופציה שניה (כן, יש מקרי חירום, אבל...). מי שלא סבורה כמוך (מסיונרים, כלשונך) היא מזניחה פושעת (לא אני אמרתי...).
אם יש מישהי שתגרום יותר לחשוב על ביות - זו שירה ולא את, עם הגישה האגרסיבית והמוחקת.
מי שקיצוני כאן, זו מי שמסוגלת להאשים נשים יולדות בהזנחה פושעת כי שיקול דעתן מורה להן אחרת ממך.
סליחה על החריפות.
 
אני אישית ישנה הכי טוב רק עם התינוק.
זה לא סותר.
העניין בביות מלא, שלא כולן רוצות, שבד"כ יש עוד תינוקים בחדר...
לפי דעתי אם הביות מלא היה בחדרים פרטיים הביקוש היה גובר.
 
אין הצדקה רפואית משמעותית לשהית האם/היילוד בבית החולים מעבר ל-8 שעות.
יולדת טריה היא בגדר חולה שיש בו סכנה אותי זה מרגיע שאני נמצאת בסביבה רפואית מקצועית.
תכל'ס הרבה נשים חולמות להשתחרר מוקדם יותר לו היו נותנים.
 
את יודעת מה ההבדל בינך לביך @shira bira ?
ששירה מעודדת, אבל סומכת גם על שיקול דעתי, אם החלטתי שלא מתאים לי (כי בא לי להתפנק, טוב? סבלתי 9 חודשים ואני הולכת להשקיע את כל החיים שלי סתם, כידוע. רק כדי להתפנק).
אצלך אין אופציה שניה (כן, יש מקרי חירום, אבל...). מי שלא סבורה כמוך (מסיונרים, כלשונך) היא מזניחה פושעת (לא אני אמרתי...).
אם יש מישהי שתגרום יותר לחשוב על ביות - זו שירה ולא את, עם הגישה האגרסיבית והמוחקת.
מי שקיצוני כאן, זו מי שמסוגלת להאשים נשים יולדות בהזנחה פושעת כי שיקול דעתן מורה להן אחרת ממך.
סליחה על החריפות.
כל מילה
יש נשים שזו אפילו לא אופציה בשבילן. ביות מלא יכול להיות לפעמים מסוכן לתינוק.
 
זה לא סותר.
העניין בביות מלא, שלא כולן רוצות, שבד"כ יש עוד תינוקים בחדר...
לפי דעתי אם הביות מלא היה בחדרים פרטיים הביקוש היה גובר.
צודקת אני באמת זכיתי בחדר שלילה אחד היה ריק ....ובלילה השני היה פחות נוח.
 
אני אישית ישנה הכי טוב רק עם התינוק.
הקודמת שלי היתה צרחנית (עד היום קשה עם שינה). לא היה מצב של שינה יותר משעתיים ברצף.
קצת פחות מתחבר לי עם האפשרות לישון. לא טוב ולא רע. פשוט - לישון.
 
אחרי פעם אחת שהייתי בסיוט מלא (בגלל הקורונה. לא היתה אופציה אחרת).
בעיני בית חולים אינו המקום למימוש החלום של אפס הפרדה
לא מבחינה בטיחותית (רק לי מרגיש פחד ללכת לישון במקום ציבורי כשהתינוק שלי מונח לידי תכל'ס בלי השגחה כי אני הרי ישנה?!)
לא מבחינת האם . אלא אם כן יש לה באמת עזרה רציפה בבית החולים כמו שתהיה בעזרת השם בבית.
כי אם לא - תוצאות אפשריות הן - חוסר שינה המביא למיעוט חלב וצרחות של התינוק ואז יותר חסר שינה והמון תסכול ודמעות.
(ככלל כדי שהנקה תצליח - גם בבית אני נוהגת לפחות 2 לילות נוספים לישון היטב וברצף. והבעל או מישהו אחר קם ונותן בקבוק תמ"ל. אין כמו שינה טובה ורצופה להגברת משק החלב ויצירת הנקה בריאה ואמא רגועה).

בעיני - בבית החולים התינוקיה היא מקום מעולה לתינוק. בכל התינוקיות שאני שהיתי בהן בשנים האחרונות תינוקות לא צרחו זמן ממושך. הצוות מזעיק את האמא ממש במהירות יחסית.
והאמא יכולה תמיד להשאיר את התינוק לידה חוץ מבשעות הלילה המאוחרות.

מי שקשה לה עם תינוקיה - צריכה לדעתי האישית לקום וללכת הביתה/לאמא = סביבה בטיחותית רגועה ותומכת - במידי. אין הצדקה רפואית משמעותית לשהית האם/היילוד בבית החולים מעבר ל-8 שעות.

ממש ממש לא!
וזה מאוד תלוי ואינדיבידואלי!
ויולדת בשלושה ימים ראשונים היא חולה שיש בו סכנה וצריכה להיות בבית חולים. בית יולדות (כמעט) לא נועד בשביל התינוק!!!!!!

כשהתינוק לידי אני ישנה רגוע! כשהוא לא בסביבה אני לא ישנה (9 חודשים ישנו צמוד ופתאום ככה לגרש אותו? לא יפה!)
יש פעמים שהיולדת אכן צריכה מנוחה ולא רוצה או לא יכולה או לא כל דבר אחר ולכן הגיוני מאוד להשאיר בתינוקייה.

בעדינות אני אגיד שפעם ראשונה שהלכה לי הנקה בקלילות הייתה אחרי ביות מלא.
זה מאוד תלוי!!!

מכירה מישהי שתמיד טענה כמוך עד שיום אחד החליטה שהיא משאירה את התינוק לידה בלי אפס הפרדה (שוכחת להחזיר לתינוקייה) ופתאום היא הבינה שזה לא כזה גרוע ושזה כן מתאים לה.


הצהרות בומבסטיות לשני הכיוונים ממש ממש לא נכונות טועות ומטעות!!!
 
הקודמת שלי היתה צרחנית (עד היום קשה עם שינה). לא היה מצב של שינה יותר משעתיים ברצף.
קצת פחות מתחבר לי אם האפשרות לישון. לא טוב ולא רע. פשוט - לישון.
אצלי בביה"ח הוא ב"ה היה רגוע ובבית הוא נהיה צרחן...(עד שהורדנו חלבי ועניינים..)
רציתי להבהיר שאני לא ישנה טוב כשהוא בתינוקיה, מובן?
 
אין כללים בהנקה
תכתבי שבשבילך זה טוב.

א. יש כללים בהנקה עובדה שיש מקצוע ששמו "יועצת הנקה".
איך ומתי נוצר החלב ואיך הוא מתרבה - זה כללים ברורים וידועים.
נכון הדבר שכל ילד שונה וכל תחילת הנקה שונה.
זה עדיין לא סותר את הכללים הברורים לריבוי חלב: שינה ומנוחה מספקת, תזונה מספקת ,הנקה מסודרת.
ב. כתבתי למעלה מה אני עושה למען הצלחת ההנקה וריבוי השינה. בדיוק כבקשתך.
פשוט ציינתי שבית חולים אינו מקום מתאים למנוחה מספקת. (בינינו : גם כששמים את התינוק בתינוקיה. זה רק קצת איזון לחוסר המנוחה האפשרי בתנאי בית חולים.) אלא אם כן יש עזרה מספיקה במקום.
אגב : בלידה האחרונה פגשתי ביולדת באפס הפרדה שבכתה ליועצת ההנקה על הוספת תמ"ל רבה מדי לתינוק הצרחני ועצתה של היועצת היתה "הביתה מיד. לקבל עזרה ולנוח"....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה