דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

מצב
הנושא נעול.
נו, אל תגזימי אם כבר אז להתלונן על האימהות המבייתות שמתמוטטות...
אולי כדאי להתלונן ברווחה על האימהות שהשאירו את ילדם בתינוקייה
תגובה ל...
חוץ מזה אני רואה בזה גם חובה. אמא שמסוגלת לתפקד אחרי לידה ולא מטפלת בתינוק שלה מועלת בתפקידה בזמן מאוד קריטי, יודעת שיש מי שקשה לה לשמוע את זה אז סליחה מראש.
 
אני הייתי ביות מלא בשמיר
חדרים מלונאים, יפיפיים!!
חבל ש"גיליתי" את זה רק בלידה החמישית
בזכות אנשים טובים שאמרו שמה פתאום להתשתגע ולביית, וצריך לנוח וכו' וכו'
ממליצה מאד לכולם
ליבי ליבי על ארבעת הגדולים שלי
שנזקקו לטובת אחיות בתינוקיה
(נראה לכם סביר שאחות בתינוקיה מופקדת על כ20 תינוקות בני יומם?!)
ותודה לרבקי שינקר שבזכותה עשיתי את הצעד הזה (ועוד כמה צעדים שלא יודעת איך בלי שהגעתי לקורס שלה לא חשבתי עליהם לבד)
החסרון בשמיר שמי שבוחרת ביות מלא אין אופציה בכלל לתינוקיה
המעלה, חדר ענק, יפהיפה, מאובזר בשלמות,
מקלחת ענקית, כורסא נפתחת לבעל
 
@קרן שמש , בשבילך.
צודקת. לא הזנחה פושעת. רק מעילה בתפקיד.
וההתנצלויות בין לבין לא ממש משכנעות
האומץ שלך לעמוד מול כולם ראוי להערכה בעיני
לתשומת ליבך, יש נושאים רבים בפרוג שכבר הוכרעו משום מה
ואז קולך הבודד כקול קורא במדבר
תלוש, נכון, אבל זאת המציאות
יש עוד כמה נושאים כאלה.
 
יש בחלק מבתי החולים אופציה לאפס הפרדה בלי ביות,
שזה אומר שאת הבדיקות הרפואיות לא עושים בלי נוכחות האם
חושבת שאת זה חובה לדרוש!
הם עוברים כמה בדיקות וחיסונים מסייטים
ועם האמא הכל נעשה בצורה עדינה יותר!
 
לא מבחינה בטיחותית (רק לי מרגיש פחד ללכת לישון במקום ציבורי כשהתינוק שלי מונח לידי תכל'ס בלי השגחה כי אני הרי ישנה?!)
מזדהה עם זה ממש.
אהבתי את הביות עצמו, אבל ממש לא הצלחתי להירדם עם התחושה שהתינוק מונח לידי במקום ציבורי בלי השגחה (כשאני ישנה).
יכול להיות שבאשמת ספרי/ סרטי הבלהה החרדיים על החלפת תינוקות וכו' בבתי חולים... אבל זאת עובדה.
בדרך כלל אני לא לוקחת ביות, אבל בפועל התינוק נמצא לידי רוב הזמן כשאני ערה, וגם בלילה אני הולכת לבקר אותו מדי פעם) זה נשמע לי פשרה די הגיונית ונוחה.
 
נערך לאחרונה ב:
רבקי, איך יכלתי לנחש שבאותו בית חולים, שתי מחלקות יולדות,
שני עולמות שונים?
מחלקה אחת מאירת פנים, מושיטה יד, מרפדת, אכפתית, מתענינת ורגישה-טופ,
מחלקה שניה מחמיצת פנים, נמנעת עקרונית מלעזור, דוקרת, מתעלמת, מאד לא רגישה ורשלנית?
לכן חשוב שיש את פרוג..
להכיר גם את הניואנסים.
זאת מעבר לעובדה שאפשר ליפול כנראה על צוות גרוע פה ושם.
פרוג זה גם סוג של לברר התנהלות של בית חולים.
בד"כ ההפתעות הגדולות זה אצל אלו שמגיעות לבית חולים ומופתעות מחוסר העזרה הענות לעזרה.
בהרבה בתי חולים מונהגת מדיניות של ביות חלקי.
גם בבתי חולים שמצהיר על העזרה ליולדת ברוב המקרים יתנו לה להתמודד לבד במיוחד אם יש לה תינוק צרחן. תנסי להכניס תינוק צרחן לתינוקיה תקבלי אותו אחרי 2 דק' בחזרה אליך לחדר.
 
נראה לי שהמסקנה די ברורה
כל יולדת ומה שטוב לה
אין כללים גורפים
ולרק צריך לקחת בחשבון את כל האופציות
 
אשמח להבהרה העניין, מכל המבייתות בעלות הניסיון:
1.מה ההבדל בין אפס הפרדה לביות מלא? או שאין הבדל?
2.מה עושים בלילה, אם כמו שכתבו פה, אני חוששת להשאיר את התינוק לבד כשאני ישנה?
3.בביות מלא ואפס הפרדה לא נותנים אופציה לתמ"ל?
 
החשש להשאיר תינוק בחדר כשאני ישנה ובמילא לא רואה את "החיפוש" אחרי האוכל...
ובבית?
נראה לי מרבית האמהות מתעוררות מתזוזות קלות מכוון העריסה ולא רק בכי גדול או צרחות.
וזה גם התשובה למי שכתבה שבית חולים הוא מקום ציבורי ולא בטוח לשים תינוק ליד אם ישנה. (ואם אין תינוק לידה זה כבר בסדר לאשה לישון במקום ציבורי?)
זה נכון שזה מקום ציבורי. אבל האם אשה שישנה במקום ציבורי חושיה לא ערים לתזוזת וילון? לכניסה של מישהו ל-4 אמות שלה? לשינוי במצב הילוד?
אני באמת מתפלאה... אפילו מקנאה על היכולת הזו לישון בצורה כזו. אני בטוחה שבמקום אחר ובזמנים אחרים זה כיף גדול.
 
אצל 2 הראשונים שלי לא חשבתי בכלל על ביות כי אני בטוחה עדין שיותר חשוב שהאמא תתאושש טוב ושיהיה לה מספיק כח לחזור הביתה ולטפל בילדים האחרים ובתינוק בבית. אבל לכולם אצלי היה צהבת מוקדמת - והיו תחת אור כחול מכמה שעות לאחר הלידה - והיה אסור לי להוציא אותם לרגע. שזה אומר לשאוב ולשמוע בחדר הנקה את התינוק שלך צורח מהתינוקיה, לעלות על העצבים של כל האחיות כי את שורצת שם, וכו'
ככה בלידה האחרונה החלטתי לנסות ביות מלא בשע"צ ואין מה לומר זה פשוט מושלם (הרבה יותר קל ונעים ממה שחשבתי שיהיה) למרות שכמעט ולא היו אצלי אנשים ( בעלי הגיעה פעם ביום לשעה בערך) למרות שלא יכלתי לזוז מהחדר בלי לקרוא לבת שירות שתשמור לי על התינוק. הפסדתי ככה ארוחת צהרים פעם אחת, וגם הייתי מאושפזת ארוך יותר בגלל הצהבת, אבל המחלקה הרבה יותר שקטה פחות המונית צוות ברובו ממש מדהים אנושי וסימפטי.

אני באה לומר פה שאני בטוחה לחלוטין שזה לא מתאים לכל אחת ויש תינוקות צרחנים (התינוק שלי) ויש אמהות שזקוקות להמון מנוחה (אני ספציפית יותר מידי בהיי אחרי הלידה) . אבל נראה לי שווה לכל אחת לנסות אני ממש הופתעתי, ווידעתי קודם שיהיה לי אפשרות להיתחרט... והם שאלו אותי אחרי שראו שהתינוק צהוב אם אני רוצה לעבור לתינוקיה, וגם אח"כ שאלו שוב. אבל אני חייבת לציין שזה פשוט היה כיף ומדהים ככה.
 
ובבית?
נראה לי מרבית האמהות מתעוררות מתזוזות קלות מכוון העריסה ולא רק בכי גדול או צרחות.
וזה גם התשובה למי שכתבה שבית חולים הוא מקום ציבורי ולא בטוח לשים תינוק ליד אם ישנה. (ואם אין תינוק לידה זה כבר בסדר לאשה לישון במקום ציבורי?)
זה נכון שזה מקום ציבורי. אבל האם אשה שישנה במקום ציבורי חושיה לא ערים לתזוזת וילון? לכניסה של מישהו ל-4 אמות שלה? לשינוי במצב הילוד?
אני באמת מתפלאה... אפילו מקנאה על היכולת הזו לישון בצורה כזו. אני בטוחה שבמקום אחר ובזמנים אחרים זה כיף גדול.

גם אני מתעוררת לתזוזת הווילון ולתנועת התינוק.
אבל עדיין לא רגועה מספיק לישון כשהתינוק לידי בבית החולים.

מציאות.
אולי מוזר אבל יש עוד כמוני.
 
כנראה כל ילד שלישי ומעלה אומלל
כל הדיבורים על תשומת לב לתנועות חיפוש טובים כשיש פניות
ורוגע לשים לב
מה שלא סותר את ההנחה שאם רואים את הילד מחפש אוכל כדאי לתת לו
למה להניח שמילד שלישי ומעלה אמא לא שמה לאיתותים ולתנועות?
ממש מאושש את האמירות כאילו אם יש משפחה גדולה אז הילד מגדל את עצמו ואין לאף אחד פניות אליו.

מי שמרגישה ככה ענין שלה. אבל לחשוב שזה טריואילי וכל אמא למשפחה ברוכה אין פניות לצרכים של תינוקה הרך. בי באופן אישי זה ממש פוגע.
 
למה להניח שמילד שלישי ומעלה אמא לא שמה לאיתותים ולתנועות?
ממש מאושש את האמירות כאילו אם יש משפחה גדולה אז הילד מגדל את עצמו ואין לאף אחד פניות אליו.

מי שמרגישה ככה ענין שלה. אבל לחשוב שזה טריואילי וכל אמא למשפחה ברוכה אין פניות לצרכים של תינוקה הרך. בי באופן אישי זה ממש פוגע.
עוד יותר, לדעתי זה ענין של מודעות , ואחת שאין לה את זה אז גם בילד הראשון זה לכאורה לא יקרה.
עם כל הפניות...
 
הטענה שלי היא הפוכה
שלא כל חוסר תשומת לב היא הזנחה
לא כל חוסר תשומת לב היא הזנחה.
אבל כל אמא בטח אם היא מנוסה יודעת שתינוק צריך לתשומת לב. 24/7. וזה לא סותר תשומת לב לדברים נוספים. אמהות היא בהחלט משימה מורכבת למי שלא הבינה את זה עד היום.
 
אבל כל אמא בטח אם היא מנוסה יודעת שתינוק צריך לתשומת לב. 24/7. וזה לא סותר תשומת לב לדברים נוספים. אמהות היא בהחלט משימה מורכבת.
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כאילו כל האימהות ששמות לב 24/7 התינוק שלהם אף פעם לא בכה מרעב
ואף פעם הם לא רדפו אחרי אחיו הגדול גם כשהתינוק היה רעב
ואף פעם לא קרסו לשינה כשכל הילדים בבית חגגו
 
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כאילו כל האימהות ששמות לב 24/7 התינוק שלהם אף פעם לא בכה מרעב
ואף פעם הם לא רדפו אחרי אחיו הגדול גם כשהתינוק היה רעב
ואף פעם לא קרסו לשינה כשכל הילדים בבית חגגו
ודעתי היא שבהחלט מה שהכי חשוב לתינוק
הרבה יותר מלאכול לפני שהוא בוכה ולהחליף טיטול לפני שעובר 20 שניות
לרוגע שלווה ולכל הצרכים שלו זה אמא
לא עייפה
שמחה ורגועה
 
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כאילו כל האימהות ששמות לב 24/7 התינוק שלהם אף פעם לא בכה מרעב
ואף פעם הם לא רדפו אחרי אחיו הגדול גם כשהתינוק היה רעב
ואף פעם לא קרסו לשינה כשכל הילדים בבית חגגו
יש ידיעה, ויש מציאות, צריך קודם כל לדעת (נגיד שתינוק זקוק ליחס 24/7) ואז ליישם במסגרת המציאות האפשרית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה