דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

[החכמה צודקת]

ודעתי היא שבהחלט מה שהכי חשוב לתינוק
הרבה יותר מלאכול לפני שהוא בוכה
לרוגע שלווה ולכל הצרכם שלו זה אמא
לא עייפה
שמחה ורגועה

נכון וזה לא סותר
זו העבודת חיים לשלב בחכמה.

 

[BIZZARC- עשירה]

1.מה ההבדל בין אפס הפרדה לביות מלא? או שאין הבדל?

אני חושבת שאפס הפרדה יכול להיות גם בביות חלקי וזה אומר שכל הבדיקות והחיסונים וכו' עושים בחדר עם האמא.

אבל האם אשה שישנה במקום ציבורי חושיה לא ערים לתזוזת וילון? לכניסה של מישהו ל-4 אמות שלה? לשינוי במצב הילוד?

יכולה לומר לך מידיעה אישית שיש נשים שמפורקות אחרי הלידה ברמות כאלה שישנות ביממה הראשונה יותר חזק ממה שהן ישנות כל חייהן ולא מתעוררות אפילו מכנופית רופאים שמגיעה לביקורת...
מאמינה שכמוהן יש נשים שלוקח להן ההתאוששות הראשונית יותר מיממה.

 

[החכמה צודקת]

תראי,
את יכולה לומר מה שאת רוצה, אבל אין השואה בין ילד ראשון לילד עשירי מבחינת הפניות.
לא אשכח שהבת שלי היתה בת 3 חודשים, מפונקת ורגילה רק לידיים כל היום,
הלכתי לבית כנסת בחגים וראיתי מכרה שילדה את הילד ה-11.
הוא היה בן חודש.
שכב בצד בעגלה, עם חיתול סביב הצואר ועל זה נשען בקבוק, ממנו הוא אכל...אף אחד לא היה לידו...
וזו אמא חמה ומסורה!
אבל זוכרת את ה"הלם תרבות" שחשתי...
לא נעים, אבל פתאום הצדקתי את כל האמירות האנטישמיות על החרדים.
לא יודעת עד כמה זה מזיק לו לאכול לבד, אולי אפילו לבת שלי מזיק הפינוק יתר שלה, עדיין זה צרם לי.
אבל כנראה אני מדברת ממקום של אמא לילדה אחת..

לא, יש גם אימהות לילד ראשון שזה קורה

ענין של מודעות, רצון, חינוך, תרבות , אורח חיים ועוד הרבה.

 

[שירי כהן]

אצל 2 הראשונים שלי לא חשבתי בכלל על ביות כי אני בטוחה עדין שיותר חשוב שהאמא תתאושש טוב ושיהיה לה מספיק כח לחזור הביתה ולטפל בילדים האחרים ובתינוק בבית. אבל לכולם אצלי היה צהבת מוקדמת - והיו תחת אור כחול מכמה שעות לאחר הלידה - והיה אסור לי להוציא אותם לרגע. שזה אומר לשאוב ולשמוע בחדר הנקה את התינוק שלך צורח מהתינוקיה, לעלות על העצבים של כל האחיות כי את שורצת שם, וכו'
ככה בלידה האחרונה החלטתי לנסות ביות מלא בשע"צ ואין מה לומר זה פשוט מושלם (הרבה יותר קל ונעים ממה שחשבתי שיהיה) למרות שכמעט ולא היו אצלי אנשים ( בעלי הגיעה פעם ביום לשעה בערך) למרות שלא יכלתי לזוז מהחדר בלי לקרוא לבת שירות שתשמור לי על התינוק. הפסדתי ככה ארוחת צהרים פעם אחת, וגם הייתי מאושפזת ארוך יותר בגלל הצהבת, אבל המחלקה הרבה יותר שקטה פחות המונית צוות ברובו ממש מדהים אנושי וסימפטי.

אני באה לומר פה שאני בטוחה לחלוטין שזה לא מתאים לכל אחת ויש תינוקות צרחנים (התינוק שלי) ויש אמהות שזקוקות להמון מנוחה (אני ספציפית יותר מידי בהיי אחרי הלידה) . אבל נראה לי שווה לכל אחת לנסות אני ממש הופתעתי, ווידעתי קודם שיהיה לי אפשרות להיתחרט... והם שאלו אותי אחרי שראו שהתינוק צהוב אם אני רוצה לעבור לתינוקיה, וגם אח"כ שאלו שוב. אבל אני חייבת לציין שזה פשוט היה כיף ומדהים ככה.

מבחינתי הביות מאפשר הרבה יותר מנוחה מאשר לא-ביות.
הרוגע הנפשי הוא אחר, התינוק באמת בדרך כלל הרבה יותר רגוע -
אבל גם אם לא, לא הייתי יכולה לישון דקה אם הייתי יודעת שהוא שואג בתינוקיה כלשהי..
בעיני הביות הוא באמת עבור האמא לא פחות מאשר עבור התינוק,
זו מתנה לכל החיים בשבילי.
אהבה ענקית.
לא מפסיקה להודות לרותי שגילתה לי את האוצר הזה...
במקביל ובלי שום סתירה, אני רואה ממש בעין לא טובה את המקומות שלא מתיחסים ליולדת המבייתת,
בבחינת 'בחרת בזה, אין לנו שום קשר אליך'.
גישה שגויה שלא מעודדת ביות, אני לא מצליחה להבין את הראש הזה.
הם אמורים לשאוף ולרצות שאמהות יותר יבייתו, מכל הסיבות בעולם,
ושאת התינוקיה ישאירו פנויה למי שבאמת צריכה!
וגם לאותן מבייתות שמגלות שהן צריכות שעתיים שקט ושינה..

 

[nori]

דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כאילו כל האימהות ששמות לב 24/7 התינוק שלהם אף פעם לא בכה מרעב
ואף פעם הם לא רדפו אחרי אחיו הגדול גם כשהתינוק היה רעב
ואף פעם לא קרסו לשינה כשכל הילדים בבית חגגו

איפה זה כתוב?
לכל אמא יש תקופות קשות. לכן אני צריכה ביום הראשון של האמהות שלי לצאת מתוך נקודת הנחה של יאלה. כל אמא לפעמים קורסת אז בא נלך על זה מראש.... מה הקשר?
באמת לפעמים תינוקות מתקבלים בצורה כל כך טריויאלית שלא שמים לב למשמעות (הזורחת!) של הגעתם לעולם למשעמות (הזורחת!) של אמהות חדשה לתינוק רך.
אז יהיו קשיים בדרך. אפשר לדבר עליהם בשרשור אחר...
זה ממש לא סותר את נקודת המוצא ואת המחשבה שלי איך אמהות לתינוק צריכה להראות.

 

[mirimer13]

אני חושבת שאפס הפרדה יכול להיות גם בביות חלקי וזה אומר שכל הבדיקות והחיסונים וכו' עושים בחדר עם האמא.


יכולה לומר לך מידיעה אישית שיש נשים שמפורקות אחרי הלידה ברמות כאלה שישנות ביממה הראשונה יותר חזק ממה שהן ישנות כל חייהן ולא מתעוררות אפילו מכנופית רופאים שמגיעה לביקורת...
מאמינה שכמוהן יש נשים שלוקח להן ההתאוששות הראשונית יותר מיממה

הלוואי עלי.........
לא מצליחה לישון שעה ברצף שם

 

[Ruti Kepler]

כמו?

את הביות עוד לא מצליחים לבלוע פה, אז לא נראה לי שכדאי להמשיך הלאה

 

[אמא חדשה]

מבחינתי הביות מאפשר הרבה יותר מנוחה מאשר לא-ביות.
הרוגע הנפשי הוא אחר, התינוק באמת בדרך כלל הרבה יותר רגוע -
אבל גם אם לא, לא הייתי יכולה לישון דקה אם הייתי יודעת שהוא שואג בתינוקיה כלשהי..
בעיני הביות הוא באמת עבור האמא לא פחות מאשר עבור התינוק,
זו מתנה לכל החיים בשבילי.
אהבה ענקית.

נראה לי שרק מי שמנסה את זה תגיד את זה...
מראש לא נתתי לזה הרבה סיכוי אבל אחרי נסיון זה משהו אחר...
והתינוק שלי לא היה רגוע.
הוא היה ערום מתחת לאור וצרח

 

[nori]

תראי,
את יכולה לומר מה שאת רוצה, אבל אין השואה בין ילד ראשון לילד עשירי מבחינת הפניות.
לא אשכח שהבת שלי היתה בת 3 חודשים, מפונקת ורגילה רק לידיים כל היום,
הלכתי לבית כנסת בחגים וראיתי מכרה שילדה את הילד ה-11.
הוא היה בן חודש.
שכב בצד בעגלה, עם חיתול סביב הצואר ועל זה נשען בקבוק, ממנו הוא אכל...אף אחד לא היה לידו...
וזו אמא חמה ומסורה!
אבל זוכרת את ה"הלם תרבות" שחשתי...
לא נעים, אבל פתאום הצדקתי את כל האמירות האנטישמיות על החרדים.
לא יודעת עד כמה זה מזיק לו לאכול לבד, אולי אפילו לבת שלי מזיק הפינוק יתר שלה, עדיין זה צרם לי.
אבל כנראה אני מדברת ממקום של אמא לילדה אחת..

לא מסכימה.
יכולה להביא לך דוגמאות הפוכות.
הפניות שלי לתינוק בלידה מתקדמת גדולה מהפניות בלידה ראשונה. אולי טכנית יש יותר מעכבים אבל נפשית. היכולת להכיל, הידיעה לקראת מה אנחנו הולכים, הצרכים שלי שהתרגלו להמתין.
אין בכלל מה להשוות מבחינתי. גם ילד ראשון שלי היו על הידיים. וגם ילדים בלידה מתקדמת. אבל בעוד הראשון הוחזק בחוסר סבלנות. בלידה מתקדמת זה מובן מאליו מבחינתי וזה ממילא רק תקופה (קשה!) שעוברת. אז כן האמהות היא אחרת. אבל לטוב. לא למוטב.
וכן, האמהות שלך תתפתח ותגלי בה רבדים נוספים. זה נראה לי מאד עצוב לחשוב שיום אחד לא יהיה לך פניות לגדל את התינוק שלך. מציעה לך לגייס גישה אופטימית יותר....

 

[אמא חדשה]

את הביות עוד לא מצליחים לבלוע פה, אז לא נראה לי שכדאי להמשיך הלאה

תביאי רעיונות למבייתות, שלא יטיפו לאחרים משיעמום...

 

[מטרת העל!]

לא מסכימה.
יכולה להביא לך דוגמאות הפוכות.
הפניות שלי לתינוק בלידה מתקדמת גדולה מהפניות בלידה ראשונה. אולי טכנית יש יותר מעכבים אבל נפשית. היכולת להכיל, הידיעה לקראת מה אנחנו הולכים, הצרכים שלי שהתרגלו להמתין.
אין בכלל מה להשוות מבחינתי. גם ילד ראשון שלי היו על הידיים. וגם ילדים בלידה מתקדמת. אבל בעוד הראשון הוחזק בחוסר סבלנות. בלידה מתקדמת זה מובן מאליו מבחינתי וזה ממילא רק תקופה (קשה!) שעוברת. אז כן האמהות היא אחרת. אבל לטוב. לא למוטב.
וכן, האמהות שלך תתפתח ותגלי בה רבדים נוספים. זה נראה לי מאד עצוב לחשוב שיום אחד לא יהיה לך פניות לגדל את התינוק שלך. מציעה לך לגייס גישה אופטימית יותר....

זה באמת גרם לי להרהר,
למה מביאים כל כך הרבה ילדים, אם זה הטיפול בהם?
נשמעת יותר מעודדת הגישה שלך.

 

[קרן שמש]

את הביות עוד לא מצליחים לבלוע פה, אז לא נראה לי שכדאי להמשיך הלאה

סיקרנת.
מנסה לחשוב אם יש משו שאני לא מכירה
את מדברת על סידינג למשל?
שלא רלוונטי לי כי אני לא קיסרית
בהנחה שמדובר בתחום הלידה.

 

[מירימ]

תראי,
את יכולה לומר מה שאת רוצה, אבל אין השואה בין ילד ראשון לילד עשירי מבחינת הפניות.
לא אשכח שהבת שלי היתה בת 3 חודשים, מפונקת ורגילה רק לידיים כל היום,
הלכתי לבית כנסת בחגים וראיתי מכרה שילדה את הילד ה-11.
הוא היה בן חודש.
שכב בצד בעגלה, עם חיתול סביב הצואר ועל זה נשען בקבוק, ממנו הוא אכל...אף אחד לא היה לידו...
וזו אמא חמה ומסורה!
אבל זוכרת את ה"הלם תרבות" שחשתי...
לא נעים, אבל פתאום הצדקתי את כל האמירות האנטישמיות על החרדים.
לא יודעת עד כמה זה מזיק לו לאכול לבד, אולי אפילו לבת שלי מזיק הפינוק יתר שלה, עדיין זה צרם לי.
אבל כנראה אני מדברת ממקום של אמא לילדה אחת..

כל פעם שאני נותנת לקטן שלי שלי לאכול לבד אני נזכרת בזעזוע שהיה לי כשראיתי את התופעה הזאת לראשונה (כן, כמובן שכשהייתי עם ילדה אחת...)

אני מרגישה שאמנם יש פחות פניות טכנית כשזה לא ילד ראשון
ומצד שני יש הרבה יותר פניות רגשית והבנה ויכולת לתת את הצרכים המדויקים בעז"ה

(לדוגמא - עם הילדה הראשונה הסתובבתי שעות על הידיים כי היו לה הרבה כאבי בטן, כל ילד אח"כ אני כבר יותר מנוסה ובעז,ה יודעת מה גורם לזה ואיך לטפל
הראשונה קבלה אוכל מיד כשרצתה , אצל הרביעי שחכה כמה דקות, ידעתי לעשות את זה עם דיבור רך וחיוך ...)

הקב"ה נותן את התנאים , ובתוך האפשר אנחנו משתדלים לעשות את הטוב...

לא מסכימה.
יכולה להביא לך דוגמאות הפוכות.
הפניות שלי לתינוק בלידה מתקדמת גדולה מהפניות בלידה ראשונה. אולי טכנית יש יותר מעכבים אבל נפשית. היכולת להכיל, הידיעה לקראת מה אנחנו הולכים, הצרכים שלי שהתרגלו להמתין.
אין בכלל מה להשוות מבחינתי. גם ילד ראשון שלי היו על הידיים. וגם ילדים בלידה מתקדמת. אבל בעוד הראשון הוחזק בחוסר סבלנות. בלידה מתקדמת זה מובן מאליו מבחינתי וזה ממילא רק תקופה (קשה!) שעוברת. אז כן האמהות היא אחרת. אבל לטוב. לא למוטב.
וכן, האמהות שלך תתפתח ותגלי בה רבדים נוספים. זה נראה לי מאד עצוב לחשוב שיום אחד לא יהיה לך פניות לגדל את התינוק שלך. מציעה לך לגייס גישה אופטימית יותר....

ועד שאני גומרת את כל המלל הארוך אני רואה שזה כבר נכתב
לא נורא תקראי פעמיים
שתראי שזה אמת...

 

[BIZZARC- עשירה]

זה באמת גרם לי להרהר,
למה מביאים כל כך הרבה ילדים, אם זה הטיפול בהם?

אולי כי אחרי 3 ילדים היא הגיעה למסקנה שזה ממש בסדר מידי פעם להאכיל ככה?

 

[תמי אחת]

את הביות עוד לא מצליחים לבלוע פה, אז לא נראה לי שכדאי להמשיך הלאה

רותי, יש פה טעות בסייסית.
בולעים יופי את הביות. לא בולעים את השיפוטיות כלפי מי שלא עושה זאת

 

[קצרה]

אה, זה היה עוד הזיה - נלחמתי עם הצוות שיביאו תמ"ל. הם דרשו שאנסה עוד ועוד הנקה, גם שכמעט בכיתי שזה לא הולך

הוכחה מושלמת לחוסר מקצועיות.
יועצות ההנקה המומחיות (אלו שמביאים בפגיות)
אומרות תמיד : תינוק רעב = הנקה לא מוצלחת.
צריך לדאוג תמיד שקודם כל התינוק שבע - או על ידי שאיבה או על ידי תמ"ל אם אין מספיק חלב
ורק אחר כך לדאוג לבעיה עצמה שגורמת לרעב (למשל :שיטות לריבוי חלב)

 

[שירי כהן]

תראי,
את יכולה לומר מה שאת רוצה, אבל אין השואה בין ילד ראשון לילד עשירי מבחינת הפניות.
לא אשכח שהבת שלי היתה בת 3 חודשים, מפונקת ורגילה רק לידיים כל היום,
הלכתי לבית כנסת בחגים וראיתי מכרה שילדה את הילד ה-11.
הוא היה בן חודש.
שכב בצד בעגלה, עם חיתול סביב הצואר ועל זה נשען בקבוק, ממנו הוא אכל...אף אחד לא היה לידו...
וזו אמא חמה ומסורה!
אבל זוכרת את ה"הלם תרבות" שחשתי...
לא נעים, אבל פתאום הצדקתי את כל האמירות האנטישמיות על החרדים.
לא יודעת עד כמה זה מזיק לו לאכול לבד, אולי אפילו לבת שלי מזיק הפינוק יתר שלה, עדיין זה צרם לי.
אבל כנראה אני מדברת ממקום של אמא לילדה אחת..

אין שום השוואה בין ילד ראשון לילד... טוב, לא יכולה לומר עשירי -
כי אין לי עשיריה בבית
אבל אין שום השוואה מילד לילד לילד - מרוב שהיכולות שלך גדלות!
להתייחס לפניות רק במובן של זמן זה לפספס את התמונה השלמה..
ואמהות שמשכיבות בעגלה עם חיתול מבוקבק יש גם מהילד הראשון,
אני לא חושבת שזה קשור למספר הילד בבית.
יכולה לומר שלהפך, מילד לילד העולם הפנימי שלך מתרחב, היציבות שלך גדלה,
האמהות שלך עמוקה יותר.. הרבה דברים חשובים לך יותר ומשמעותיים יותר.
כואב לי שבגלל מחזה שראית ופירוש שפירשת 'הצדקת את כל האמירות האנטישמיות'.
(בין השאר כי אולי זו היתה סיטואציה יוצאת דופן, אבל גם אם לא - זה אכן יותר ענין תרבותי, אבל הוא לא קשור למספר.)

 

[Ruti Kepler]

סיקרנת.
מנסה לחשוב אם יש משו שאני לא מכירה
את מדברת על סידינג למשל?
שלא רלוונטי לי כי אני לא קיסרית
בהנחה שמדובר בתחום הלידה.

Elimination communication
אבל כרגע אין לי שמץ עניין או סבלנות להגן פה על הדבר המדהים הזה, שלצערי מתאים רק לאמהות שנמצאות עם הילד 24/7 עד גיל שנתיים.

 

[BIZZARC- עשירה]

Elimination communication
אבל כרגע אין לי שמץ עניין או סבלנות להגן פה על הדבר המדהים הזה, שלצערי מתאים רק לאמהות שנמצאות עם הילד 24/7 עד גיל שנתיים.

אה וואי
בדיוק באתי לכתוב שאולי את מתכוונת לגידול ילדים ללא טיטול

 

[shishi]

@Ruty Kepler
נראה לי יסכלו אותך פה באבנים
לפחות חברות הטיטולים שעושות כסף על החרדים