ועכשיו אני שואלת ברצינות
למה?
למה ספרות טובה לא דיה בכך שהיא טובה?
למה את מחפשת בה איזה מסר צידה לדרך?
גם כשאת שומעת מוזיקה טובה את מחפשת בה מסר?
וגם לכל תמונה שאת תולה בחדר ילדים את מבקשת שיהיה איזה מסר מהדהד?
גם כשאת פותרת תשבץ את רוצה לצאת עם משהו ביד?
ולכל משחק שאת קונה לילדים, זה משחק שיוצאים ממנו עם מסר נוקב?
אסביר לך משהו.
אני לא מחפשת 'הטפה' כזו או אחרת, אני מחפשת משהו שיקדם אותי למשהו
טוב יותר.
אני כן אתחבר לשיר שהמילים שלו יעלו אותי יותר ויגרמו לי לחשוב יותר. ע"ע ישי ריבו.
וגם מנגינות - יש עניין גדול מאוד שהן מגיעות ממקום טהור. (ואני לא מחדשת כלום)
ולא, אני לא בני ברקית, ולא גדלתי בריכוז חרדי כזה או אחר. אני מכירה עולם, וחיה בו מצוין.
ותשבץ שהרמה בו תהיה רדודה -אני לא אסתכל עליו, ואם הוא יתן לראש שלי לעמול קצת אני יהנה ממנו ואף אהיה אסירת תודה להוגה אותו.
ושאני קונה משחק לילדים - אני אחפש מה המטרה של המשחק. כמו שכל אחד בודק מה מטרות המשחק. ואני לא אקנה אותו אם הוא לא יענה על המטרות שהילדים שלי צריכים.
זה יכול להיות מוטוריקה עדינה, או אסטרטגיית שליפה, לא משנה - העניין הוא
מה הצורך שלהם.
ותרשי לי להאמין שאת עושה אותו הדבר.
מה חסר בספרות טובה שרק מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני?
מה חסר בספר ילדים שמספק שחרור רגשי והנאה, אבל לא מספק מסר, בדיוק כמו משחק בכדור או ציור בצבעי גואש?
מה רע בלהנות מספרות כמו שנהנים ממוזיקה או תמונה יפה על הקיר?
וכאן ענית את התשובה שלי בעצם.
"מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני" - מסר מצוין. איתך יד ביד.
(השאלה היא: רגש - של מה?, דמיון שמביא אותך - לאן?, ידע - וזהו?, יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני - מידות, כפי שנקרא במחוזותינו, מצרך מבוקש).
אני לא מאלה שישימו תמונות של רבנים בחדר ילדים - אבל אני לא אזלזל במי שכן עושה את זה.
אני לא אשקיע בתפאורה של דמויות דיסני ( אם רק היית יודעת ב א מ ת מי ומה גרם ליצורים הללו להיוולד) ולא מתוך עקרון כזה או אחר.
אבל כן יציק לי לשמוע משהיא משלנו מצקצקת ' מה הבעיה בפו הדב'.
אנחו חיים בעולם וכל אחד מתאים את עצמו אליו, כל אחד ודרכו, אבל עדיין, לא להיסחף, להשאיר את הראש ישר ולחשוב כמה שיותר גבוה.
הנושאים החמים
