ביקורת - שיר - הנערים הללו, מהפנימייה

[NaamaM]

פעם כשהייתי מביט מחלון משרדי

היו הנערים מהפנימייה

אומרים זה לזה בוקר טוב

היו מברכים זה את זה

הם חשו בוקר והבוקר מה טוב הוא

הם חיו בבוקר והבוקר כה טוב הוא

אכן לבם היה קשוב יותר

יכול היה להציץ לכאן

יכול היה להסתכל אל שם

הייתה ביניהם אוירה של בוקר

אוירה של החדש והרענן



וכשחזרתי לביתי לעת ערב

בפוגשי ידידים ומכרים

אמרנו זה לזה לילה טוב

בירכנו זה את זה

כי חשנו לילה

כי חיינו בלילה

והייתה אוירה של פרידה

הייתה אוירה של הליכת איש איש לדרכו

לביתו

ואיחלנו

ובירכנו - לילה טוב

בזה נפרדנו



ומה כאב ליבי

כשפתחתי החלון

והנערים הללו מהפנימייה

כבר לא הבריק מבטם

במבט של בוקר טוב

כבר לא נפגשו בפגישה של בוקר טוב

אף שאמרו בוקר טוב

הם לא הרגישו בוקר

הם לא חיו בבוקר

ואיך יברכו, איך ידעו שהבוקר הוא טוב

חשבתי אותם לחרשים ואלמים וסומים

כמעט למתים

כבר לא לחוויית הבוקר בין כולם

כבר לא מרגישים בחיים שמתחדשים לידם



ובחוזרי לביתי לעת ערב

חשתי כנוכרי

כי מי הכירני

כי מי הביט לעברי

אף אחד לא נפרד ממני בלילה טוב

כי עד עכשיו לא חי איתי בבוקר טוב

כי הוא כסומא כחרש כאלם

לא יבין

לא ירגיש

לא יחיה.


האיש בשחור ולבן

נ.ב. השיר לא מחורז. שונה קצת ממה שהעליתי כאן עד עכשיו. הביעו גם הביעו. את דעתכם כמובן.

 

[משויטט]

המילים מלאות אווירה וקסם. מיוחד.
רק שלא לגמרי הבנתי מה קרה שם פתאום שאבד הברק מהבוקר הטוב.

 

[רחלים]

הרגש פה נעים,
נותן אוירה של ציפיה לעוד,
מה קרה לנערים? מדוע הבוקר שלהם כבר אינו טוב?
נשמח לשמוע כי שלום להם,
ואפשר שיבקרו מידי פעם בפרקים נוספים, מצפים להכיר אותם.

 

[NaamaM]

מעניין מאד.
כנראה שמכיון שאני כותב מתוך איזו השראה (בדרך כלל), אינני שם תמיד לב שהכל עלה על גבי הכתב.
אתם יודעים, הלב משלים באותו רגע את מה שלא נכתב לתמונה שלימה, כך שלא שמתי לב לחסר.
על כל פנים, כוונת המשורר כאן היא השינוי בין הדור של פעם לדור של היום.
אני משער לעצמי שיש לכם איזו תזה בעניין. איזה עניין לענות בו ולתלות בו את שינוי איכות וטיב הקשרים בין אנשים.
העולם הוירטואלי. מרוץ החיים. רדידות.
הרבה מילים. הרבה שמות.
חלקם סיבה ראשונית, חלקם תוצאה. חלקם מחזקים זה את זה, וחלקם מילים נרדפות אחת של השניה.
קשה לשים את האצבע כשמדובר בשינוי מהותי, ורחב, ועמוק כל כך. אבל סוף סוף כך היא המציאות, ועל זה שורר המשורר.