ביקורת - שיר - נפשי נפשי

[NaamaM]

נפשי נפשי



נפשי נפשי הכריזי על אידיאל

את ידך בכנות שימי על

ליבך



כי ידעתי שתחפצי ושתרצי

להמציא את דמך ולהוציא

מליבך



כי חזיתי בעיני שאת קרועה

ומתחילה בתרועה ומפסיקה שרועה

ליד ליבך



וראיתי איך נתלית באמונה

חולת אהבה נכנעת רכונה

מקריבה את ליבך



ורציתי כל כך לרכון שם איתך

אבל לא האמנתי שאני מספיק מפותח

להרגיש בליבי את ליבך



נפשי נפשי הכריזי על אידיאל

את ידך בכנות הורידי על

ליבי


האיש בשחור ולבן


נ.ב. מצטער על אי תגובה חוזר ונשנה.
תופעה משונה - אולי
אבל נושנה.
הייתי רוצה להבטיח שינוי
בדרך כזו או אחרת או בכינוי
אך מנוע אני
מנוע
ומה אעשה.
מקווה שתנסו לדונני לכף זכות.
מקווה שתנסו מספיק חזק כך שבסוף תצליחו.
ובכל אופן אני אשתדל לחזק את החלק המשיב שבי.

נ.ב.ב. בעיני השיר מיוחד כיון שמכיר אני את התחושות והרקע שלו,
הן מוסיפות לי בו איזה עומק ופרספקטיבה.
ובעיניכם?

 

[ש. צ. וינמן]

כל בן אנוש, משורר לו בליבו
לעיתים יגלה התחושות אשר עמו.
ואולי תבותיו עמקו חדרו אל תוכו
יותר ממילות השיר אשר מולו.
וזו המהות מנגן כאן שירו
בונה גשר בין ליבו לנפשו
מנגן תוי נפשו אל תוך ליבו.

 

[עדיאל]

שיר מדהים.
קולמוס הלב, כפשוטו.
רק שבדרך כלל, הקולמוס מספר לכולם מה שקורה בלב, פה, הצלחת להכניס את כולם אל תוך הלב.

הבית הראשון והבית האחרון, מדברים על לב אחר?
כי בבית הראשון כתבת לנפש 'ליבך', כמו בכל הקטעים. ואילו בבית האחרון עברת ל'ליבי'.

 

[NaamaM]

אל בית היין נכנסתי. התבשמתי. אבל לא, לא השתכרתי. כי אין בו יין משכר. רק משמח, מבין, מגיב.
תודה.

עדיאל! אני נהנה כל פעם מתגובתיך. אתה מבין, מרגיש, מעמיק. הן גורמות לי קורת רוח.
לגבי שאלתך, אז כן. לפי תחושת המשורר באותה עת, לכל דבר בעולם יש לב. לאדם ולנפשו, גם ללבו. הלב הוא החלק המרגיש, העמוק, החי, הכואב, המשוחח עם הלבבות שסביבו.
בפרט כאן שהנפש עומדת כמ(י)שהו נפרד ולעומתי, היה נראה לי מתאים להחיות אותה, ולהעמיד אותה כמשהו מעט אוטונומי, כבעלת לב שמפעם בעצמו לעצמו.
מה אתה אומר?

 

[עדיאל]

עדיאל! אני נהנה כל פעם מתגובתיך. אתה מבין, מרגיש, מעמיק. הן גורמות לי קורת רוח.
לגבי שאלתך, אז כן. לפי תחושת המשורר באותה עת, לכל דבר בעולם יש לב. לאדם ולנפשו, גם ללבו. הלב הוא החלק המרגיש, העמוק, החי, הכואב, המשוחח עם הלבבות שסביבו.
בפרט כאן שהנפש עומדת כמ(י)שהו נפרד ולעומתי, היה נראה לי מתאים להחיות אותה, ולהעמיד אותה כמשהו מעט אוטונומי, כבעלת לב שמפעם בעצמו לעצמו.
מה אתה אומר?

יש מצב.
יש לב מרגיש, יש לב מבין.
החלל הימני והחלל השמאלי, החלל הטוב והחלל הרע. המשתוקק והסולד.
עיי' בספר התניא ושאר ספרים.