דרוש מידע בית פרטי / דירת גן 5 חד' - עד 1.400.000

  • הוסף לסימניות
  • #41
באופקים עדין ניתן למצוא.
ויש תחבורה ציבורית בתדירות יפה במהלך השבוע.
(הקהילה עם אופי שמור מאד, אבל יש אנשים מכל הסגנונות)

אם החלטתם לבדוק באופקים-
חשוב מאד להיות בקשר עם מישהו מהקהילה:
א. כי יש אזורים שהמתווכים קוראים להם "מתחרדים" /קרובים לקהילה והם ממש לא.
ב. יש 'מציאות' שצריך לבדוק אותם ב-7 עיניים למה הם כאלו מציאות.. (סביר להניח שתמצאו שכן בעייתי/ צנרת מיושנת וכד')
ג. הכי טוב לקבל מידע מהמקומונים ולא מהמתווכים. יש בינהם אנשים שעושים כסף מהתיווך באופן שאינו הגון.
אם תרצו, אתן מספר של מתווכת יר"ש.
באופקים במחיר הזה לא ניתן למצוא 5 חדרים דירת גן.
אולי בית מעץ (יש כאלה בתים)
דירת 3 חדרים אפשרי למצוא חדש (7 שנים) או בפחות בבנין ישן בקהילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
  • הוסף לסימניות
  • #45
באופקים במחיר הזה לא ניתן למצוא 5 חדרים דירת גן.
אולי בית מעץ (יש כאלה בתים)
דירת 3 חדרים אפשרי למצוא חדש (7 שנים) או בפחות בבנין ישן בקהילה
נכון מאוד.
אנחנו עכשיו בחיפושים אחר דירה כזו בדיוק (5 חדרים + גן) המחירים יותר קרובים ל -2.000.000
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הייתי אמש בערד (הרצאה במסגרת בין הזמנים, יום רביעי עדיין פנוי...) מדהים לראות באיזה רחבות אנשים מתגוררים.
וילות פרטיות עם רכבי יוקרה יחסית בחנייה הפרטית, כל הדאווין של ההיי סוסייאיטי וכולם של אנ"ש במחיר של דירונת צפופה במרכז.
הבעייה היא שזה לא מתאים לכל אחד, אבל מי שזה מתאים לו ייהנה מכל העולמות שם.
חבל שאין עוד מקום כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
באופקים במחיר הזה לא ניתן למצוא 5 חדרים דירת גן.
אולי בית מעץ (יש כאלה בתים)
יש. לא בתוך הקהילה. חיפוש ביד 2. כמובן שלא מדובר בדירות חדשות, והאזורים דורשים בירור מעמיק.
אנחנו עכשיו בחיפושים אחר דירה כזו בדיוק (5 חדרים + גן) המחירים יותר קרובים ל -2.000.000
נכון. אם חיפשתם בקהילה.
כי רוב הדירות הישנות פחות מ-5 חד', והדירות החדשות של 5 חד' מצדיקות מחיר קרוב יותר ל-2 מליון.
ברור, לחמותי דירת גן באופקים 120 מ"ר +ה150 חצר
בדיבור על 2300++++
כן. זה תלוי נתונים. ותלוי כמה הדירה מושקעת.
דירה שהשביחו אותה עם חצר מושקעת ומטבח עם מפרט עשיר ואיכות גבוהה ובמיקום מבוקש-
יכולה להגיע לכזה סכום.

אז אדייק את דברי:
אכן לא ניתן למצוא "גם וגם" במחיר הנ"ל:
גם בקהילה
גם 5 חדרים
גם דירת גן.

אבל 2 נתונים מהתנאים האלו ניתן למצוא.
החכמה למצוא את הדירות שקרובות מאד לקהילה כמו בשפירא (לבדוק היטב!! גם אוירה וגם איכות בניה/ דיפקטים), בארזים/ בית וגן, טרומפלדור.
פחות מומלץ גיבורי ישראל, אם כי בהחלט יש התחרדות.
חוזרת וממליצה: להתייעץ עם תושבי המקום לפני קניה!
שיהיה בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
@יהודית ק אני גר בערד ויש גם יש שוארמה, ויש ברכה עירונית שפתוחה כל יום בהפרדה והיא ריקה,
ויש מלא חניות מזון מוכן, ומניינים לכל אורך שעות היום והלילה,
עיר לתפארה,
הייתי שם ולא מצאתי מקום לקנות.
לא דברתי על מיניינים (לא צריכה)
ולא על בריכה.
עיר לתפארה תלוי למי.
אולי יש לא מהדרין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
  • הוסף לסימניות
  • #55
איפה יש ??
לא ראיתי ביד 2

כמו שאמרתי. אין 3 תנאים, רק 2.
אם הייתי במקומם הייתי בודקת את האופציות.

וזה בבדיקה ביד 2
מאמינה שאצל מתווכים יהיו עוד הצעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
@יהודית ק יש שוארמה במסעדת "הסטייק "בכשרות מהודרת של הרב דב לנדא רב חסידי גור, נמצא במרכז המסחרי,
זה נכון שבעיר מתגוררים רק חסידי גור,
אבל אני חייב להדגיש שזה לא מגיע מרוע חלילה שאף זר לא יכנס,
ההיפך הוא הנכון, בתחלת הדרך, לפני כ10 שנים, חיפשו לצרף גם קהילות נוספות,
וגם בשנים האחרונות באו לגור בערד מספר מועט של אנשים שאינם חסידי גור, באישור וועדת הקבלה,
הסיבה היא בגלל שרק כך ניתן לשמור על המחירים ביד ברזל, אסביר: כיום האוכלוסיה היחידה שמעניינת אותה דירה בערד הם חסידי גור, ועליהם לחסידות גור יש השפעה, והם יכולים בצורה הזאת פשוט לשלוט על המחירים בערד,
והדבר מצליח מעל ומעבר למשוער, פשוט וועדת הדיור של חסידי גור בערד, היא מחליטה בכמה תמכר כל דירה,
ברגע שנכנסים קהילות נוספים, לא ניתן לשלוט על הדבר באופן אבסולטי, וזה מה שקרה לכל ועדות הדיור שניסן להקים בכל מקום שיש בו יותר מקהילה אחת,
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
@יהודית ק יש שוארמה במסעדת "הסטייק "בכשרות מהודרת של הרב דב לנדא רב חסידי גור, נמצא במרכז המסחרי,
זה נכון שבעיר מתגוררים רק חסידי גור,
אבל אני חייב להדגיש שזה לא מגיע מרוע חלילה שאף זר לא יכנס,
ההיפך הוא הנכון, בתחלת הדרך, לפני כ10 שנים, חיפשו לצרף גם קהילות נוספות,
וגם בשנים האחרונות באו לגור בערד מספר מועט של אנשים שאינם חסידי גור, באישור וועדת הקבלה,
הסיבה היא בגלל שרק כך ניתן לשמור על המחירים ביד ברזל, אסביר: כיום האוכלוסיה היחידה שמעניינת אותה דירה בערד הם חסידי גור, ועליהם לחסידות גור יש השפעה, והם יכולים בצורה הזאת פשוט לשלוט על המחירים בערד,
והדבר מצליח מעל ומעבר למשוער, פשוט וועדת הדיור של חסידי גור בערד, היא מחליטה בכמה תמכר כל דירה,
ברגע שנכנסים קהילות נוספים, לא ניתן לשלוט על הדבר באופן אבסולטי, וזה מה שקרה לכל ועדות הדיור שניסן להקים בכל מקום שיש בו יותר מקהילה אחת,
יפה מאד!
אך גם העיר הזאת בהחלט לא מתאימה לכל אחד ולא בגללל שיש שם רק חסידי גור.

משמונה בערב הכל ריק וסגור, וסטקייה אחת זה ממש מעט (אני לא צורכת שווארמה)

וגם סופר זול יש רק אחדד, והכל מצומצם.

בקיצור לכו תראו תבינו. (מספיק בנופש לא לגור)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
זה סגנון אחר מהעיר ככה זה מי שהולך לגור בפריפריה
בדר''כ זה אנשים שאוהבים את השקט הזה
אני גם הייתי בחופש שם והפריע לי שהכל ריק רחובות ריקים בלי אנשים
אבל גם זה הבנתי תלוי אזור בדרך ככל ככה זה באזורים של הוילות
כל אחד הסגנון שאוהב
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
זה שהרחובות ריקים זה תענוג, אני לא מצליח להבין מי רואה בזה חסרון,
כשני עומד בבני ברק במוצאי שבת בתחנת חזון איש / רבי עקיבא, מול פיח של שבע אוטובוסים, רמקולים של לוויות, יבבות אמבולנסים, חולדות מתות בכל קרן רחוב, בניינים שנראים כאילו נלקחו מקירקטורה של עזה,
באותם רגעים אני ממש מרחם על האנשים שגרים שם, מסכנים,
העיר ערד ממש לא נסגרת בשמונה, מסעדת הסטייק נסגרת ב 22:00, ובליל שישי פעילים 4 טשונטיות,
אני לא אומר שיש לנו את אותו מבחר של סטיקיות כמו בבני ברק, אבל התענוג המפוקפק הזה, לא שווה 2 מיליון,
יש חסרונות לגור בפריפריה, מניסיון, ואלו הן:
1] פרנסה,
הפרנסה בפריפריה מתאימה לאנשים שאין להם שאיפות גדולות מידי, למשל סופרי סת"ם,
שזה ענף הפרנסה העיקרי לגברים בערד, עבודה נקייה, שיכולה להכניס סכומים לא מבוטלים,
יש לי חברים בשטיבל שמכניסים מזה בחודש 20,000 ש"ח,
כמו כן: עובדי הוראה, חינוך, שוחטים, משגיחי כשרות, כל אלו בפריפריה מקבלים את אותו שכר כמו במרכז,
אבל, אלו אם מעוף רציני הם לא מתאימים לגור בפריפריה, פה קשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית,
ואני כותב את זה מניסיון אישי, כמעט לא תראו בערד עשירים, אנשים רובם ככולם סוגרים חודש בכבוד,
אבל לפרוח מבחינה כלכלית זה קשה,
2] קהילה,
יש משהו מרגש בלחיות בין מגוון רחב של קהילות, פה בערד לא תמצאו את זה וזה חסר,
על אף שקיימים פריפריות נוספים שבהם ניתן למצוא יותר גיוון,
3] חניות בגדי נשים,
אין סיכוי, נשים יקנו בגדים רק במרכז, לא יעזור בית דין, גם עם אותו בגד ימכרו בפריפריה בחצי מחיר,
הם יקנו במרכז, ואני כותב את זה לא רק מניסיון אישי, אל תנסו לפתוח חנות בגדי נשים בפריפריה,
4] תחבורה,
על אף שבערד יחסית התחבורה זמינה ובשפע, עדיין זה לא כמו לגור בבית שמש ולהתגלש תוך 20 דקות לירושלים,
5] שמחות,
רוב השמחות, גם של תושבי הפריפריה יתקיימו במרכז משום מה, דבר שמקשה מאוד,
אחרי כל זה, אין אבל אין כמו לגור בפריפריה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ניסוח יפה של החסרונות של פריפריה!!!!!!
זה שהרחובות ריקים זה תענוג, אני לא מצליח להבין מי רואה בזה חסרון,
יש אנשים שלא אוהבים שקט, רוצים רעש חנויות וכו אוהבים חיים שוקקים
2] קהילה,
יש משהו מרגש בלחיות בין מגוון רחב של קהילות, פה בערד לא תמצאו את זה וזה חסר,
על אף שקיימים פריפריות נוספים שבהם ניתן למצוא יותר גיוון,
זה באמת חסר בערד!
שהיינו שם בנופש היה החסר הגיוון בקהילות בעיקר הרגשנו את זה
במניינים בשבת בבוקר רק מוקדם אמצע שבוע שחרית מנין אחרון ב 10
(על אף שבאנו ב 10:30 והיה כמונו עוד הרבה אז בטוח לי שהיה גם יותר מאוחר)
3] חניות בגדי נשים,
אין סיכוי, נשים יקנו בגדים רק במרכז, לא יעזור בית דין, גם עם אותו בגד ימכרו בפריפריה בחצי מחיר,
הם יקנו במרכז, ואני כותב את זה לא רק מניסיון אישי, אל תנסו לפתוח חנות בגדי נשים בפריפריה,
זה לא בהכרח נכון לכל פריפריה, פשוט נשות ערד הצעירות מגיעות מהסטייל של המרכז וממשיכות
לערוך את הקניות שלהם במרכז. באופקים ונתיבות זה ממש לא כך
4] תחבורה,
על אף שבערד יחסית התחבורה זמינה ובשפע, עדיין זה לא כמו לגור בבית שמש ולהתגלש תוך 20 דקות לירושלים,
5] שמחות,
רוב השמחות, גם של תושבי הפריפריה יתקיימו במרכז משום מה, דבר שמקשה מאוד
זה המינוס של הפריפריה המרחק ולכן עולה יותר זול
ולכן גם השמחות הם במרכז כדי שאנשים יוכלו להשתתף
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png
מקור: https://www.jdn.co.il/economy/2501529
@עו"ד נתן רוזנבלט

“מילאו הארץ וכיבשוה” – המאחז החרדי הראשון / טור​

על מאחז חרדי שמעתם? אתמול התקיים מעמד הכנסת ספר תורה למאחז מצפה לאה בו מתגוררות עשרות משפחות חרדיות. עו"ד נתן רוזנבלט על האופק הכלכלי הנשקף ממגורים במקומות דומים​


בכל יום מתקיימת הכנסת ספר תורה איפשהו, מתפללי בית הכנסת ומשפחת התורם מתרגשים, אך כל יתר המוזמנים לא טורחים להגיע ומבינים שמדובר בסוג של הזמנת כבוד ותו לא, אך ההזמנה שקבלתי בשבוע שעבר הייתה שונה לחלוטין, והחלטתי כי את האירוע הזה לא אפספס בעזר השם.

ההזמנה סיפרה על מאחז חרדי חדש בשם מצפה לאה שהוקם בהרי בנימין, בהכירי את השטח התלהבתי מאוד, שכן כבר פעמים רבות כתבתי כאן על הפספוס הענק של הציבור החרדי: מתל ציון ועד בית שאן אין שום אחיזה חרדית בחבל הארץ היפהפה, הרגוע, והחשוב ביותר: הכי קרוב.

כמה מילים על ארץ בנימין למי שלא מכיר (וחבל, במקום לחפש אטרקציות במחוזות חול – קום והתהלך בחלק היפה והטבעי ביותר בארץ): מדובר בנחלת שבט בנימין המתחילה מאמצע הר הבית עד למורדות בקעת הירדן, באמצע יש לנו את הצד המזרחי של מועצת מטה בנימין, עם יישובים וותיקים כמו כוכב השחר (חרד”ל), רימונים (חילוני) ועוד כמה יישובים בינוניים, באמצע כל זה על הר מששת ימי בראשית – הגעתם ליעד ברוכים הבאים.

אתמול (ראשון) יצאתי לדרך בשעת בין הערביים, עשרים דקות מירושלים (בניכוי פקק קטן שנוצר בגלל ריבוי החוגגים) ואתה כאן, אך מה שחשוב לי להדגיש זה לא רק הקרבה (פחות ממודיעין עילית ובית שמש) אלא בעיקר את השקט והרוגע: החל מקצת אחרי תל ציון לא ראיתי שום כפר ערבי וכמעט גם לא רכבים פלסטינאים, מה שאומר שני דברים: א, אפשר להירגע זה פחות מסוכן מההתנחלויות מעלה עמוס ועמנואל ואפילו ביתר, ודי דומה לגדולה שבהתנחלויות – מודיעין עילית.
הדבר השני ולא פחות חשוב זה שאין כאן חשש של התגרות באומות מהסיבה הפשוטה שהאומות לא מתגוררים כאן, בניגוד ליישוב מגוריי מודיעין עילית שצמוד לחמישה כפרים פלסטינאים ויש אומרים שנבנה על אדמתם (ובצדק, כי קנו מהם כדין וגם אם לא – לא נורא). כאן אין שום חשש של קרקע ערבית אלא הכל קרקעות מדינה ואין שום שכנים שמפריעים להם.
בדרך דמיינתי לי איך נראית ההיאחזות: כמה אוהלים משומשים עם נרגילות כפי שניתן לצפות מעוד חומה ומגדל מבורכים של נוער הגבעות המוכרים לי היטב ולברכה. ולכן, כאשר הגעתי לשם הופתעתי עד מאוד לראות שם עשרות מבנים, אמנם לא מחומר ולבנים אלא מאיסכורית ונשמה, אך מבנים בסוג של קבע שעומדים על תילם, ובהם עשרות משפחות (!) וכולם כולם חרדים משלנו בלי שום פשרות.

וזה מה שמייחד את היישוב הזה מכל קודמיו: כולם כולם כאן מסלתה של השמנה של הציבור החרדי, הגרעין המייסד הוא ברובו מהחסידות האהובה עליי ביותר: הזילברמנים. מזהים אותם עם התפילין והזיק דקדושה בעיניים, אך למעשה התווספו אליהם צדיקים וידידים, אוהבי השם וארצו.
שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר (ולשעתיד – הלוואי שיסדרו כבר את העניין של הצבא שעולה לנו ביוקר בכל אספקט של החיים וגם בדיור) ר’ מאיר פרוש הגיע גם הוא לשמוח בספר תורה, בתור השר המקורב למתנחלים הוא כבר ראה כמה יישובים חדשים בחיים, אך הוא לא יכל לכבוש את ההפתעה כאשר נחשף פעם ראשונה לפלא הזה של יישוב חרדי שהוקם באתערותא דלתתא. שמחתי להראות לו את הגבעה העתידית ממול שנרכשה כדת וכדין וגם עליה בעזר השם קום תקום היאחזות חרדית, עוד נשמע על עזרתו למקום.
את ההזמנה שלח לי הרה”ג יואל ברמן, שעוסק כל השנה בייבוא של אברכים מארה”ב לכאן, מאות מהאברכים הללו שאתם מכירים זה בזכותו, זכיתי לסייע לספר ההדרכה הפופולרי שלו באנגלית.


עכשיו הוא מלווה אותי ואנחנו נכנסים לתוך המבנים, באחד מהם אנו פוגשים אברך שגר שם באופן קבוע ומוחלט (בשלב הנוכחי מטבע הדברים חלק מהאנשים מתגוררים לסירוגין כאן ובמקום אחר ולאט לאט מעבירים הכל לכאן). הוא מספר על בית כנסת פעיל עם כולל אברכים (עוד משהו שמבדיל בין כאן לסובבים) שהוקם עוד לפני המשפחה הראשונה, על הקשיים והאתגרים הגשמיים והלוגיסטיים, עיניו בורקות משמחה ושלי מקנאה כאשר הוא מדבר על הזכות שלו להיות מעשרה ראשונים של המפה החדשה של הקדושה בארץ ישראל. מזכיר לי קצת את ההתלהבות שלי בתור אברך צעיר לפני שלושים שנה ביישוב החדש קרית ספר, אך אין מה להשוות, לנו היה את כל התנאים והמשכנתאות.
אנחנו שואלים אותו: אינכם חוששים לגור ככה בין ערבים בלי גדר אפילו?

שימו לב לתשובה הספונטנית כי כאן מגולם כל הסיפור של ההצלחה:

מתברר כי הרשויות הציעו להם עזרה בהקמת גדר ושמירה, אך הם סרבו משום שאז הם יהיו מוגבלים בכמות המשפחות שאפשר להביא לכאן “ואנחנו לא יודעים כמה ירצו להגיע, המטרה להגיע למאות רבות”.
ויש סיכוי שזה יקרה, ואולי אפילו אלפים, אין הדבר תלוי אלא בנו.
מי שאין לו או לילדיו קושי בדיור שירים את היד ויעבור למדור ממול שם יקבל המלצות היכן להשקיע את המיליונים המיותרים, כל אחד מהקוראים יודע עד כמה הקושי הורס את החיים שלנו, בגשמיות וגם קצת ברוחניות: מי שצריך לשלם כל חודש 6000 ₪ שכירות או משכנתא הוא לא בנאדם שיכול לשבת וללמוד, ומי שמשלם כמה כאלו עבור הילדים הוא לא בנאדם שיכול לנשום.

וכאן, כמה קרוב ככה פשוט, נמצא פתרון אפשרי.

העלות כאן אפס, הארנונה פעמיים אפס, משכנתא? מה זה בכלל, כאן יושבים כל היום, בתפילין או לא, ועוסקים בתורה נטו, בדיוק כמו תיבת נח של פרשת השבוע: מחוץ יהום המבול, אך כל זה לא נוגע לאוכלי המן שאין להם שום עול בלתי לשם לבדו.
בשולי הדברים: כרגיל הטור הזה אינו רק פרשנות (בשביל זה יש את הטור היומי) אלא הוא מיועד להביא לתוצאות מעשיות. כל טור כאן עשה משהו למישהו, ולכן מי ששוקל את הדבר הזה שיפנה למייל שלי ויקבל את פרטי אנשי הקשר באישי, חיסיון מובטח וגם ההצלחה בע”ה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה