בכאלו ימים מי נותן לילדים להסתובב לבד....?!

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
טיול בוקר בליויית שני שומרי ראש :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יואוווו איזה מתוקים ופוטוגנים. וכ"כ דומים :)
ממש שישה בכרס אחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מקסים!

ציפיתי לראות את שימי מלווה ב...
קטעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
איזה יופי...

ומפתיע , אחרי הכותרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רותי, הפתעת אותנו!
מאלףףףף
איפה פגשת בהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
איזה כותרת
ואיזה תמונה
מאלףףףףףף
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
דווקא מבחינה צילומית טכנית לדעתי התמוה לא טובה.
האבא הדאוג לא בפוקוס וזה חבל. :eek:
רק שהם היו כאלו מתוקים.... :)
יש בפארק הלאומי המוני משפחות שכאלו.. :p

זה מדהים לראות את האחדות שלהם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 147
    • נ
    שיתוף - לביקורת סתם עוד חודש
  • נ. גל //
    • אין לו חשק לעבור דף בלוח השנה.
    אין לו חשק לראות את הדף האחרון. להזמין לוח שנה חדש. לבדוק באיזה יום נופל ראש השנה.
    הוא רוצה שזה יהיה סתם עוד חודש, כמו שבט. כמו אייר. סתם כזה רצף של ימים שיש בהם שבתות וימי שלישי, שעות יום ושעות לילה ודברים רגילים.
    כל בוקר לקום לארוחת בוקר של חביתה ולחם, לא קוגל וקפה ממיחם.
    לא לתכנן טיולים של חול המועד, לא להסתובב בשבילים זרים.

    רוצה את השקט שלו.
    שקט בלי אף "קולולו" מעזרת הנשים. בלי אף הקפה סביב ספר תורה ובלי אף כיבוד במפטיר יונה.
    הוא רוצה לשבת על כיסא שמותאם לשרירים החלשים שלו, ולא על כיסאות בית הכנסת המכובדים.
    הוא רוצה ללכת לחברים הרגילים שלו, אלו שגרים איתו בדירה.
    אלו שמותר לידם לנפנף בידיים כשמתרגשים, ומותר להגיד "יש לי התקף חרדה" כשמישהו מדליק מוסיקה.
    רוצה את המקום שבו מותר לו לאהוב רק 7 מאכלים, ומותר להיות אדם ששונא בצל באוכל.
    רוצה להמשיך להיות שייך לאותם אנשים שכמוהו, חושבים שמילים הן יקרות מכדי לבזבז אותן על "מה נשמע" ושקרים לבנים.

    אבל האנשים שאיתו בדירה, אלו שכמוהו - לא שומרים שבת ולכן הוא לא יכול להיות לידם בראש השנה.
    והם אוהבים אותו בדרכם האוטיסטית והפשוטה, אבל לא יכולים להבין למה הוא נלחם ללכת לרקוד בשמחת בית השואבה.
    למה ללכת לטייל עם המשפחה המורחבת, למרות שיש לו יותר ממאה אחיינים.
    למה הוא מתעקש לבוא גם כששואלים אותו מתי יהיו לו ילדים.
    למה להיות במקום שבו אומרים שהוא נראה רגיל כל כך, אז למה הוא לא בא כל שבת.
    למה ולמה ולמה.

    הם לא שואלים, ברור. שאלות כאלה הן השאלות של הנורמליים. האלה שהם לא "בתפקוד גבוה" אלא פשוט מתפקדים.
    אלה שלא גרים עם "אנשים כמותם" אלא עם המשפחה וליד השכנים.

    אז הוא נשאר לבד.
    בודד בכל העולמות.
    ובכל ראש חודש אלול קשה לו להפוך את הדף האחרון בלוח השנה.
    וזה, אצלו, הבכי של אלול.

    בכל בית כנסת יש לפחות אחד כזה. בתפקוד גבוה, כזה שנראה "קצת מוזר אבל בסדר". לרוב הוא יסתיר את האבחנה, את המרחק מהקהילה.
    והלוואי והאחד הזה קורא את הפוסט הזה.
    אין לי דבר להציע לו מלבד - שתיקות ומילים.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: אזמרגד, kshir, יהלום-יצירות מלוטשות ועוד 23 משתמשים26 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    קטע נוגע מאד! איזו אומנות מדהימה לבטא כל כך יפה, בכנות ובפשטות, את הרצונות, המחשבות והתחושות של...
  • 30
    • ח
    שיתוף - לביקורת ימים נוראים
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    הייתה לי שיחה עם חברה יקרה…​

    שמתמודדת עם עניין לא קל בכלל.
    המילים שדיברנו עליהן נגעו בי כל כך, שהרגשתי צורך לתמלל אותן ולשתף.
    כתבתי כאן לכל אחד ואחת שנמצאים בתקופה דומה, שעוברים ימים מאתגרים וזקוקים למעט כוח וחיבוק של אמונה.
    אולי המילים האלו יצליחו להאיר גם לך משהו בלב, בדיוק כשצריך.

    יש זמנים שלא משנה כמה את משתדלת…​

    יש זמנים שבהם את משקיעה את כל הלב: מתפללת, מתכוננת, עושה את המיטב, ובכל זאת המציאות מתעקשת ללכת הפוך.
    לא רק שלא מסתדר, אלא אפילו מסתבך ונפתח למסלולים שלא חלמת שתגיעי אליהם.
    זה כואב, זה מתסכל, וזה שובר את הלב.
    אני רוצה לדבר איתך על המקום הזה, מתוך הבנה אמיתית.

    הכול בידיים שלו, גם כשקשה לראות את זה​

    קודם כל, זו התחזקות אדירה באמונה.
    כתוב: "אני מאמין באמונה שלימה...הוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים"
    הרבה אנשים תולים את מה שקורה בעצמם או באחרים, אבל האמת היא, זה ה'.
    וכשאת מגיעה לעומק ההבנה הזאת, את כבר במדרגה גבוהה יותר.
    את אומרת לעצמך: "זה לא אני, זה אתה, ה'".
    וכשאת מגיעה לעומק ההבנה הזאת אז את במדרגה יותר גבוהה.

    ומתוך המקום הזה אפשר להתקדם לשלב הבא:
    אם זה אתה ה', ורק אתה, אז תעזור לי.

    זו תפילה של אמונה.
    וזה לא סותר לקיחת אחריות.
    לקיחת אחריות לא מבטלת את העובדה שהכול אתה, ה'.

    כשמבינים שה’ אחד, אפשר סוף סוף לבקש עזרה​

    יש רגע שבו את באמת מפנימה: ה’ אחד ויחיד ואין בלתו.
    ורק אז אפשר לפנות אליו ולבקש ישועה.
    אחרי שמבינים את זה אפשר לשאול למה?
    למרות שזה נשמע שאלה קשה, אבל כשזה מגיע ממך, זה נכון.
    לשאול לא אומר לקבל תשובה ולא אומר לא להסכים זה רק לשאול.

    זה לא חוסר אמונה, זו בקשה כנה להבין.
    וכשהתשובה היא שוב, זה אתה ה', ואני מקבלת את זה ממך באהבה.

    וכשאת שואלת באמת, את מקיימת את הכתוב:
    "קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת."

    איך למצוא את הלב שלך בתפילה​

    אם את מכריחה את עצמך להתפלל, אז אולי את מתפללת אבל זה לא נובע ממך זה הכרח,
    אבל אם את בוחרת רק להתחיל ומתרכזת בזה שאת עומדת לפני ה' וחושבת רק על פירוש המילים
    אז ממילא את נכנסת לתוך הנביעה של התפילה.

    טוב מעט בכוונה.
    אפשר להסתפק בתפילה אחת של שמונה עשרה, אשרי יושבי ביתך, או אפילו פסוק אחד שאת מרגישה אותו באמת.
    העיקר הוא מה שאת מרגישה, לא מה שאחרים חושבים.

    תרשי לעצמך לנשום ולעשות לך טוב​

    אם את צריכה כוחות נפש כדי לארח, את עושה מצווה ענקית.
    בספר של האדמו"ר מביאלה זצ"ל "מבשר טוב" כתוב שמי שנותן אוכל ליהודים, זו מדרגה מאוד גבוהה.
    אני קוראת לזה שלוות הנפש, להיות מרוצה ממה שאת עושה, לא להגיד אני אתאמץ כמה שאני יכולה עד קצה הגבול אלא אני יעשה את הדברים מתוך מה שאני מרגישה שטוב לי.
    ככה את שלמה עם עצמך וזה חשוב כדי להגיע לחיבור,

    ההבנה הזאת, שלא הכול תלוי בי, שה' רוצה את הלב, כל כך מדויקת.
    יש כאן מוכנות לשחרר את המאבק הפנימי ולסמוך עליו.

    הלב השבור שלך יקר כל כך בשמים​

    זה מאוד קשה להיות במצב שעוד לא נושעת,
    את צריכה לדעת שאת במדרגה גבוהה כי את מאוד חסרה ואדם חסר ולב שבור זה עולה כמו קרבן,
    וכל המציאות שלך זה קרבן כי את מקבלת את זה מאת ה',
    לכן כשאת אומרת משהו יש לזה כוח להשפיע שפע גדול לכל עם ישראל.

    צריך לזכור שאנחנו בצעדי ענק לקראת גאולה
    יש פה עבודה של דורות רבים ואנחנו בסוף,
    לכן כל הרגשה בלב של מישהו נשבר של הסתרה בתוך ההסתרה,
    של אמונה, זה מה שמחזיק את כל עם ישראל לקראת הגאולה,
    ועכשיו אנחנו רואים חושך אבל האמת היא שאת כולך אור,
    זה שאת מחזיקה מעמד וממשיכה להתפלל ולעשות חסד, ומאמינה זה אור עצום,
    ועוד רגע קטן את תראי שהכל היה לטובה גדולה מאוד.

    להפסיק להאשים את עצמך ולהתחבר באמת​

    ולכן כשאת אומרת לעצמך אני רק "שורדת" ושומרת על נחת רוח את עושה התעלות גדולה בעולם,
    כי זה לא פשוט, היצר הרע רוצה לקחת לנו את מנוחת הנפש, את הנפש. וזה בעצמו "לקבל באהבה" דבר גדול מאוד.
    כי את מקבלת מציאות לא הגיונית ומאפשרת לעצמך לא לדרוש מעצמך להיות מושלמת בתנאים האלו אלה להיות את. ואת זה האמת שלך הרוגע שלך מה שאת בוחרת.

    וכשאת מתפללת זה מגיע מתוכך, מתוך הקושי מתוך השבירה, מתוך הרוגע של קבלה אמיתית,
    ולא מלחמה על לנסות להתאים את עצמך כשאת לא יכולה,
    זה כמו להרשות לעצמך להישבר ואז את שם, ואז את מתחילה תהליך של בניה,
    שזה אומר אני לא חזקה ואני לא מציגה את עצמי שכזאת אני תלויה ברחמים של ה', ואני צריכה אותם.

    גם אם את נותנת לעצמך נשימה או מנוחה, זו לא עצלות.
    זו פשוט הנשימה שהנפש צריכה כדי להמשיך.

    אני חושבת שתתחילי לחשוב במינוח לא של השתדלות תוצאה,
    שזה יותר עניין של הגדרה ומחשבה ותבנית אלא במינוח של אני מתחברת וזה עושה לי טוב,
    כשאני מקדישה את האמת שלי.
    ולגבי ישועה תזכרי שכל תפילה תמיד נשמעת,
    ויש בנק של תפילות והתפילות עצמן יש להן חשיבות אדירה,
    ותבקשי שה' יכלול את הישועה של הכלל בישועה הפרטית שלך כך שתזכי להתפלל על כל עם ישראל,
    ותאמיני שזה עצמו מצווה להאמין,
    תגידי אני מאמינה שהכל ממך לטובה גם כשאני לא רואה את זה,
    וזה לא קשור אלי אלא זה אתה.
    ככה תזכי להתפלל להאמין.
    וגם הציפיה לישועה תהיה מכוונת לקיווי שזה הדרגה הכי גבוהה ואת שם.

    מהי תפילה?​

    לפעמים זה מייאש, את כל הזמן מתפללת ולא קורה מה שרצית,
    כשאת אומרת את המילים את מתחברת והמילים עצמן נותנות לך כוחות וחיבור,
    והתפילה עצמה היא דבר שהוא מתנה,
    זה לא עניין של הספק,
    זה עניין של לאט ולשים לב למילים ולעמוד כאילו את מדברת עם ה'.
    זה עבודה אבל זה לימוד שאת לומדת איך להתקשר
    ועדיף קצת אבל שנתת את הלב,
    ואז כשאת מבינה איך זה עובד את מגיעה לתפילה מתוך חיבור וזה משהו שאת רוצה אותו.

    גם את צריכה חיבוק ודאגה לעצמך​

    תראי את המדרגה שלך ותעריכי את עצמך כי את בת של ה',
    ומגיע לכל אחת מעם ישראל ישועה,
    ומי שמסתיר את זה זה כוחות של רוע שרוצים לקחת לנו את האור ואת יישוב הדעת,
    ולספר לנו סיפורים כאילו אנחנו לא בסדר ואנחנו מתבטלים ואנחנו לא עושים מספיק,
    זה שקר, ה' טוב והוא רוצה שנעבוד אותו מתוך חיבור ומתוך נחת,
    וכן, גם אם נתעצל טיפה, זה לא בגלל שאנחנו עצלנים
    כי אנחנו לא, אנחנו פשוט נותנים לעצמינו את הנשימה שאנחנו צריכים,
    ואם אנחנו צריכים הרבה נשימה אז ניתן לעצמנו.
    ואם זה ייראה לנו כאילו התעצלנו אז זו טעות כי אנחנו לא עצלנים במהות, וכן מחפשים את הקדושה,
    זה רק למצוא את המקום שלנו ואת הדרך.
    אם זה בבכי או בדמעות ואם זה באי הבנה ואם זה בציפיה,
    הכל שם בשבילנו להכיר בזה, ואז אנחנו "מקבלים".
    כן כשאנחנו לא מסתכלים מה אחרים חושבים או רוצים או מצפים אלא מה אנחנו מרגישים,
    ונותנים לעצמינו מקום,
    ותעריכי כל דבר שאת עושה זה דבר גדול, את בת של ה',
    ותרגישי את זה ותרגישי שכשאת מתפללת הוא ממש מתאווה לתת לך שפע את יוצרת רצון למעלה להשפיע עליך שפע למטה,
    פשוט תרגישי איך המילים עולות לפני כסא הכבוד ועושות נחת,
    תגידי אני מכוונת לעשות לך ה' נחת,
    ואל תתפתי להרגיש שאת פחות, שאת אשמה,
    לחזור בתשובה אפשר להגיד ווידוי ולבקש שה' ילמד אותך מה שאת צריכה ללמוד
    אבל את לא אמורה להרגיש רע עם עצמך,
    להיפך אדם שחוזר בתשובה הכל נהפך לו לזכות,
    זה אהבת ה'', גם אם את לא מבינה.

    צריך לזכור מי היצר הטוב ומי היצר הרע
    והדרך לזכור לפני שאת הולכת לישון תחשבי מה עשית טוב היום אפילו אם זה דבר אחד יש לו ערך אין סופי וזה נותן הרגשה טובה.
    וגם תחשבי כל יום איזה דבר כיף אני עושה לעצמי, את צריכה להכיר בערך שלך, את בת של ה', את מלכה,
    אז אם את עושה לעצמך כיף דאגת לנשמה שלך,
    אם את שמחה את מעבירה את השמחה הלאה,
    זה לא אנוכיות זה ההיפך מאנוכיות את לא חושבת רק על עצמך ולא על אחרים את דואגת "לה",
    כי את היחידה שיכולה לדאוג לה והיא חשובה כי הנשמה שלה היא חלק אלוק ממעל.
    אז את עושה מצווה וגם נהנית העולם נברא כדי שנהנה ממנו.
    תני לעצמך כוח להמשיך.

    בתוך כל הקושי יש אור ענק שמאיר ממך​

    תחשבי אם ה' היה מגיע אליך ואומר לך נתתי לך ניסיון קשה מאוד וכל הכבוד לך שאת מחזיקה מעמד בתוך ההסתר הזה,
    את יודעת שמי שמקבל באהבה את מה שקורה לו זה כאילו שאלו אותו והוא אמר אני מסכים,
    זה מסירות שאין כמותה,
    ומה שקרה לך זה ממש ניסיון והסתרה כי מצד אחד את נפגעת ומצד שני כל מיני קולות אומרים לך שאת לא בסדר וזה הכי גרוע,
    יש לי חברה טובה שאמרה לי משפט חכם, כאשר יש לך ניסיון אז גם כולם פתאום לא מבינים אותך, וכשזה מסתדר פתאום כולם מבינים
    אז את צריכה להיות חזקה בלדעת שזה ניסיון וניסיון זה אי הבנה וברגע שהניסיון יעלם את גם תביני,
    יש מלא אנשים שהלב שלהם יודע שהם עשו טעות והם מתעקשים עליה,
    למשל מי שחסר התחשבות מי שמקנא מי שלוקח, זה דברים רעים ועל זה צריך לעשות תשובה
    אבל אם הלב שלך נקי אז את צריכה להאמין בלב הנקי שלך,
    כשנגיע למעלה אני לא יודעת מה יהיה אבל ברור לי שמי שכיוון לעשות נחת רוח,
    הוא יהיה במקום טוב.
    ופתאום מלא אנשים שעשו הצגה לא יבינו מה רוצים מהם,
    לכן אני מאמינה שאת צריכה לדעת שאת עושה טוב,
    ואת כל הזמן מחוברת לה' ואת מקשיבה לקול הפנימי שאומר לך להיות באמונה.
    ההקשבה לעצמך זה כבר מקום יותר טוב בשבילך.
    וזה הקשבה לקול הרוחני שה' שם בתוכך זה הקשבה לקדוש ברוך הוא.
    אני רוצה שתדעי: הניסיון שאת עוברת קשה וכבד, אבל יקר מאוד בשמים.
    עצם זה שאת ממשיכה להאמין, לנשום, לקבל ולהתפלל, זו עבודת קודש אדירה.
    כל דמעה, כל מילה טובה, כל תפילה, יקרה ומרעידה את השמים.

    כל תפילה שלך עולה לפני כיסא הכבוד ועושה לו נחת רוח עצומה.
    כל קושי הוא קושי ולפעמים אנחנו לא מבינים למה ואיך ומה לעשות,
    ולפעמים לא רואים תיקווה אבל הנשימה העמוקה זו קבלה, אני מקבלת על עצמי לדאוג לעצמי...
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: מרנא, יעל. מאסטרית בצילום. ו-אוראל סולטן3 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    סיכום מצוין לתחושות דקיקות וחמקמקות!!
  • 534
    • R
    מידע שימושי אם אתם דואגים לילדים שלכם, כדאי שתכנסו
  • R.V.K.A //
    • ואני בטוחה שאתם דואגים לילדים שלכם - אז יש כאן מידע ממש שימושי עבורכם.
    חברה שלחה לי את המאמר הבא שתקראו👇, בדקתי וראיתי שגם הילדים שלי לא צורפו אוטומטית כמו שהקופת חולים הייתה צריכה לעשות.
    כמובן שעשיתי את זה באותו הרגע.

    ---


    קראו ושלחו למבוטחים שלכם
    הודעה חשובה לידיעת הציבור
    המילים הבאות רלוונטיות לכל משפחה ולכל ילד בישראל.
    ואני חושבת שזה אחד הפוסטים החשובים שכתבתי.
    לקחתי אוויר של יומיים כדי לכתוב לא מתוך כאב ותסכול.
    אלא מתוך רצון לעזור לכל ילד בישראל , שלא יזדקק לכך.

    בישראל לכל אדם יש שני ביטוחים.
    ביטוח בריאות - דרך קופות החולים
    וביטוח לאומי.

    הוא משלם כל חייו או באופן עצמאי, או שהוריו משלמים עבורו את הפוליסה. עבור אותם ביטוחים.
    לפני מספר ימים בעזרתה של חברתי האהובה והמקסימה יעל פוזנסקי החלטנו לתבוע את זכויותינו בעבור הביטוח הסיעודי של מכבי.
    יש לנו ילדה שלצערינו הרב נאלצנו לבצע עבורה הנגשה בבית, והיא מוגדרת כנכה, וזכאית ע״פ כל הקריטריונים לקצבת סיעוד.

    לאחר שדובי הגיש את כל המסמכים
    קיבלנו מייל יבש ולקוני ממכבי.
    לבת שלכם אין ביטוח סיעוד !!!

    מה זאת אומרת?
    לכל ילד בישראל יש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים, והביטוח הוא ללא עלות .
    אבל , מסתבר שכדי שילד יהיה מבוטח בפועל הוא צריך לפנות לחברת הביטוח שעובדת עבור קופת החולים (אצלינו זה הפניקס)
    ולהירשם.
    אני אגיד שוב שיהיה ברור לכל בני האדם כולל כאלו קשיי הבנה כמוני.
    המחוקק החליט שכל ילד זכאי באופן א ו ט מ ט י ובחינם לביטוח סיעודי עבור כל ילדיו הקטינים
    אבל את המידע על החיוב בהרשמה מול החברה המבטחת בפועל , לא ידענו, ולא יודענו על יד קופת חולים.

    אני מראש מתנצלת שלא קראתי את חוברת הפוליסה המפורטת כי או שקראתי ופספסתי את האירוע, זה היה לפני שנים.

    אנחנו דיי המומים כי המשמעות כרגע מבחינתינו היא הפסד של עשרות אלפי שקלים.
    והכסף הזה לא היה אמור להכנס להשקעות במניות בנסד״ק, אלא ליטרלי לאיכות החיים של רעיה.

    אתם יודעים, מלחמה עבור החיים דורשת המון המון כוחות
    אבל גם המון המון המון בירוקרטיה.
    כתבתי את המילים הללו לא כדיי שתחשבו שאנחנו מסכנים.
    אלא פשוט שתקחו אחריות ותעשו שלשה דברים.

    1. תבדקו האם רשמתם את הילדים שלכם בפועל לביטוח סיעודי
    2.תעזרו לי שהפוסט הזה יגיע לכל החברים שלכם.
    3.אם יש לכם חבר שאיננו דובר עברית, תנסו להנגיש לו את המסר בשפתו.

    תודה לחברתי עו״ד Shira Mack רזמוביץ׳ שעוזרת לנו למצא עו״ד מומחה לנושא אם ישנו כזה בעולם.

    אין מושג את מי עוד לתייג, אז תייגו בתגובות אנשים רלוונטים.

    מוסיפה בעריכה בזכות גיסי המדהים חנן גלר

    לטובת הציבור ועל מנת לחסוך לכם חיפושים להלן רשימת הקופות ודרך איזו חברת ביטוח מנוהל הביטוח הסיעודי וטל׳ לברור והצטרפות :
    כללית - הראל 9838*
    מכבי - הפניקס 3507*
    מאוחדת - מנורה 1700722233
    לאומית - מנורה 5565*
    בהצלחה 🙏
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שמואל!, AutoMagik, Shimshonon ועוד 4 משתמשים7 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ישראל עציוני
    תודה ר כמה זה עולה לחודש? והאם זה משתלם?
  • 228
    • א
    שיתוף - לביקורת איה הארגז: כיסופים לימות החול העליזים
  • איש המילה הכתובה //
    • איך זה שדווקא על השעשוע הכי אטרקטיבי בגן השעשועים הם ויתרו?
    את השיפוע הבוהק, שמעביר ילדים חוויית גלישה ובעיקר תענוגי ריב על התור, השאירו.
    גם הפלטה הצרה, התלויה על שתי שרשראות, עודנה במרכז הגן, ממשיכה לחבוט בהנאה בראשם של זאטוטים.
    אבל את ארגז החול, קופסת האושר האולטימטיבית, העלימו מעל פני השטח.

    אוווח, איפה יש עוד כיף כזה? להתפלש בתוך חול קטיפתי, רך ונעים. ליהנות מכל מה שיש לחוף להציע, רק בלי כל הדברים המעיקים של החוף: גלים מלוחים לעין, נזילות ארטיקים על הראש, כדורי מטקות לעין, ריח קרם שיזוף ומציל נובח בגרון ניחר.

    רק אתה והחול לבד, בבילוי הרמוני מושלם. הוא מתמסר אליך בכל לבו, כאומר: עשה בי כרצונך.
    גם אתה, מצידך, פותח את לבך אליו, ובעצם לא רק את הלב. גם הכיסים, הנעליים, הגרביים, הרווחים שבין האצבעות וחלל האוזניים, כולם מארחים אותו באדיבות רבה.

    אלה היו ימים נפלאים. מי יחזיר לנו את מיליוני הגרגרים הזהובים, בטמפרטורה החמימה והמדויקת שלהם?
    לו רק הייתי יכול לנבור בלוח השנה רטרואקטיבית, ולמחוק את אותו יום שבו התפרצה רעיית ראש העיר ללשכת בעלה וצעקה: "אתה מבטל עוד היום את קופסאות החול! הילדים יצאו לשחק וכל הבית חול!"
    אם רק הייתה לי זכות בחירה, ודאי הייתי בוחר בראש עיר פחות לחיץ, או פחות נשוי.

    אף פעם לא הבנתי את הילדים שבנו ארמונות מבוץ. עמל של שעות נשטף ברגע אחד בטיפות גשם שלא מעריכות מספיק אומנות. לא חבל?

    אני, לעומת זאת, אימצתי לי משחק הרבה יותר מעניין ותועלתי, כזה שהפך את ארגז החול למקום יותר אתגרי לשהות בו.
    אהבתי לחפור במרץ גומות עמוקות בחול, ולהטמין בהן הפתעות חמודות לילדים. כמה אושר היה לי לראות ילד מוצא מטמון נחמד שהטמנתי, ורץ להראות לאִמו.
    עד היום איני מבין למה דווקא אותן אמהות, שראו את זיק האושר בעיני ילדיהן, פעלו להעביר את העונג הזה מהעולם.

    החותם בכאב ובתפילה לשובו של הארגז המיתולוגי
    פרץ החתול.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אימון- והנחייה בNLP, רצתה, sh.t.down ועוד 43 משתמשים46 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש המילה הכתובה
    תודה רבה על משוב המלבב
    הצטרפות לקהילת צלמים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה