הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מכאיב לכתוב את זה, אך אני חייב להוציא את רגשותיי, בשביל להיפרד ממך כיאות. ואולי מהמקום שבו אתה נמצא תקרא את טורי ותבוא לנחמני.
מיום ששיתפת אותי בסודיות במצבך הוכתי בהלם. אתה ביקשת לשמור על סודיות וכיבדתי את בקשתך, למרות הרצון העז לשתף אחרים בבשורה. הכאב שפילס דרך לתודעתי שייתכן ונאלץ להיפרד ממך ניסר את עצמות מוחי, והכווה קשות את ליבי.
את הימים האחרונים ניצלנו במקסימליות, יצאנו יחד - עד כמה שיכולת במגבלות שיצר מצבך, וניסנו ליהנות זה מזה כמה שיותר ברגעים האחרונים.
ובאותו יום מר ונמהר, שהבשורה הגיעה וחרכה את כותלי הישיבה, ידעתי שמה שהיה לא יהיה עוד, לא נזכה יותר לראותך קם בבוקר וחיוך על שפתך, להתענג על ה'בוקר טוב' המתוק שלך. יותר לא נוכל לנדוד בצוותא בכבישי ארצנו היפיפייה. יותר לא תהיה לנו עוד, זהו זה...
וזה כאב, צרב, חתך ועינה את נשמתי האוהבת שנותרה לבדה...
הפרשי הגילאים מעולם לא היוו חייץ ביננו, ועתה עובדת היותי מבוגר ממך רק הוסיף לכאב הבדידות. מרים את תרומתו גם למבטים מרחמים בישיבה, "לא די בגילו המתקדם, עכשיו גם המכה הזו", מסובבים סיבוב נוסף בסכין לוודאות הריגה.
כשהגיע הרגע לצאת להיפרד ממך וללוות אותך בלכתך בדרך כל הארץ רעדו רגלי, לא הייתי מסוגל לסתום את הגולל על עצמי, נכנסתי לחדרנו בפנימייה, נעלתי, התנפלתי על מיטתך - יותר נכון המקום שהיה מיטתך - והרטבתיו באין רואים בדמעותיי, 'נעמת לי אחי, נעמתי לי עד מאוד'.
חרה לי עד מוות, לראות בחורים עולים להסעה שהוזמנה להקל מעלינו את ההשתתפות במעמד הפרידה כשחיוך על פניהם, מדברים ומלהגים כאילו כלום, ואוותר אני לבדי ותחושותיי.
בהגיענו למקום הפרידה, עמדנו בשקט מתוך רצון לא לחלל את המעמד, ואני הבטתי לכיוונך במבט כובש דמעה, יודע שיהיה לך טוב, תמיד עשית רק טוב וודאי שתבוא על חלקך המגיע לך כיאות. ואנו ניוותר בישיבה ונבכה את ימינו.
המחסום לדמעותיי נפרץ כשראיתי את כולם נאספים סביבך בדממה, ולשמע אמך המייבבת לא יכולתי יותר לעמוד וכמעט נעלמתי מהמקום, זולתי הרצון לכבדך כבוד אחרון שהותירני נטוע במקומי כשהדמעות מפלסות דרך על לחיי.
המתח עלה כשקולו של ראש הישיבה בקע ועורר התרגשות בקהל, יכולתי לראותך מאזין לקול דבריו כמו אז בישיבה. אחריו קולו של סבך אהובך שליט"א רעד בדברו וריגש את הנוכחים, זרזיף מדמעותיו נטף ארצה, והגביר את היבבות מקהל הנשים.
כשתמו הטקסים, ולאוזנינו הגיע קול שבר בזעקת האבל הלאומית, החלנו לנוע, ומהרמקולים רעם הקול 'עוד ישמע בערי יהודה'...
מיום ששיתפת אותי בסודיות במצבך הוכתי בהלם. אתה ביקשת לשמור על סודיות וכיבדתי את בקשתך, למרות הרצון העז לשתף אחרים בבשורה. הכאב שפילס דרך לתודעתי שייתכן ונאלץ להיפרד ממך ניסר את עצמות מוחי, והכווה קשות את ליבי.
את הימים האחרונים ניצלנו במקסימליות, יצאנו יחד - עד כמה שיכולת במגבלות שיצר מצבך, וניסנו ליהנות זה מזה כמה שיותר ברגעים האחרונים.
ובאותו יום מר ונמהר, שהבשורה הגיעה וחרכה את כותלי הישיבה, ידעתי שמה שהיה לא יהיה עוד, לא נזכה יותר לראותך קם בבוקר וחיוך על שפתך, להתענג על ה'בוקר טוב' המתוק שלך. יותר לא נוכל לנדוד בצוותא בכבישי ארצנו היפיפייה. יותר לא תהיה לנו עוד, זהו זה...
וזה כאב, צרב, חתך ועינה את נשמתי האוהבת שנותרה לבדה...
הפרשי הגילאים מעולם לא היוו חייץ ביננו, ועתה עובדת היותי מבוגר ממך רק הוסיף לכאב הבדידות. מרים את תרומתו גם למבטים מרחמים בישיבה, "לא די בגילו המתקדם, עכשיו גם המכה הזו", מסובבים סיבוב נוסף בסכין לוודאות הריגה.
כשהגיע הרגע לצאת להיפרד ממך וללוות אותך בלכתך בדרך כל הארץ רעדו רגלי, לא הייתי מסוגל לסתום את הגולל על עצמי, נכנסתי לחדרנו בפנימייה, נעלתי, התנפלתי על מיטתך - יותר נכון המקום שהיה מיטתך - והרטבתיו באין רואים בדמעותיי, 'נעמת לי אחי, נעמתי לי עד מאוד'.
חרה לי עד מוות, לראות בחורים עולים להסעה שהוזמנה להקל מעלינו את ההשתתפות במעמד הפרידה כשחיוך על פניהם, מדברים ומלהגים כאילו כלום, ואוותר אני לבדי ותחושותיי.
בהגיענו למקום הפרידה, עמדנו בשקט מתוך רצון לא לחלל את המעמד, ואני הבטתי לכיוונך במבט כובש דמעה, יודע שיהיה לך טוב, תמיד עשית רק טוב וודאי שתבוא על חלקך המגיע לך כיאות. ואנו ניוותר בישיבה ונבכה את ימינו.
המחסום לדמעותיי נפרץ כשראיתי את כולם נאספים סביבך בדממה, ולשמע אמך המייבבת לא יכולתי יותר לעמוד וכמעט נעלמתי מהמקום, זולתי הרצון לכבדך כבוד אחרון שהותירני נטוע במקומי כשהדמעות מפלסות דרך על לחיי.
המתח עלה כשקולו של ראש הישיבה בקע ועורר התרגשות בקהל, יכולתי לראותך מאזין לקול דבריו כמו אז בישיבה. אחריו קולו של סבך אהובך שליט"א רעד בדברו וריגש את הנוכחים, זרזיף מדמעותיו נטף ארצה, והגביר את היבבות מקהל הנשים.
כשתמו הטקסים, ולאוזנינו הגיע קול שבר בזעקת האבל הלאומית, החלנו לנוע, ומהרמקולים רעם הקול 'עוד ישמע בערי יהודה'...
נערך לאחרונה ב:
Reactions: -BABY-, מקצה הארץ-:), mama24 ועוד 51 משתמשים54 //