עזרה בכיתה של הבת שלי התחילו עם ספר הזכרונות! רעיונות בבקשה.

[תיקתוק]

רעיונות מצחיקים וחמודים כל רעיון יתקבל בברכה!!!!
תודה מראש

 

[ששונית]

כשנפגש בעוד עשור או שניים
בחתונה או בתור לרופא שיניים
ואת תהי רבנית כבודה
או מושבניקית חמודה
אם תהי במטפחת כזו או אחרת
כובע או פאה עם סרט
אם תהי עקרת בית עמלנית
או עובדת הייטקית או פאנית
כל ההבדלים ממש לא משנים
כי למדנו יחד שמונה שנים!

 

[שירי הופמן]

לכתוב את הזיכרון בצורה הפוכה על הדף-
תשכחי את החברות!
תשכחי את המורות!
תשכחי את החובות!
תשכחי את התלונות!
אבל לעולם לא תשכחי את החברה שהרסה לך את הספר זכרונות...

 

[פיר]

אותך חברה יקרה לא אשכח
את שהבאתי אותך לביתי ואחי רתח
את שאתך פתחתי גמח
ואיך שבגללך נפלתי לפח
אבל אם כל זאת
אותך אני לא שוכחת
ממך לא בורחת
ואת ספר הזכרונות פותחת

 

[מילה בסלע]

רק עכשיו?....

 

[רושם]

היה כאן אשכול כזה, קצר אבל יש בו כמה רעיונות חמודים, חוץ מזה שיש שם כמה תגובות מעצבנות באמצע...
https://prog.co.il/threads/כיתוב-לספר-זכרונות.357247/

 

[GRN]

וזה מה שאני כתבתי:
(בנימה יותר רצינית מהנ"ל, כן?)
לכל אדם זכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק
(יחיאל מוהר. מצאתי את המילים בפתח ספר על חמישים שנה למדינה)

 

[dafnat]

מקפיצה
כי גם אני צריכה

 

[זהבוש]

אשרי ילדותינו
שלא ביישה את זקנותינו.

ממני חברתך
מילדות ועד זיקנה.

(חחח נזכרתי כמה 'זקן' היה ל: על החלון ישבתי
וזכרון ל___ כתבתי
פתאום נפל העיפרון
וזה סוף הזיכרון...)

 

[!Dreams]

אני כתבתי:
ל--------- ה-(פתוח לאשליות)
אם הדף יראה כך...
כאן שמתי דף ממו צהוב עם עינים ופה של סמיילי
...נזכור תמיד עבר מוצלח!
------------אחולי לך לעתיד מבורך!

 

[dafnat]

תודה רבה
אבל בימינו הספרי זכרונות גדולים
ואני צריכה ברכה לכל העמוד
אז למי שיש ברכה ארוכה אני אשמח לקבל

 

[neomy21]

מהרשת




*כשנזכרים באז, בזמן ההתחלה
נזכרים בגישושים ובסימני השאלה
זמן של לא לדעת לא להכיר
זמן של חששות, רצון להסביר

ועכשיו כשהסוף והפרידה מתקרבים
מבינים שקרו דברים רבים וטובים
היתה למידה, היה תהליך
עכשיו כבר ברור מה צריך / לא צריך

זמן סיום מאפשר לראות התקדמות
לעיתים באיכות, לעיתים בכמות
לראות שנלמדו כמה וכמה שיעורים
לראות שנוצרו חיבורים וקשרים

זמן סיום בודק את זמן ההתחלה
מעט גישושים, פחות סימני שאלה
וכעת, נפרדים, מודים, מברכים
ובשמחה גדולה מכאן ממשיכים

*
כשמגיע סוף דבר
אומרים שלום
נפרדים מהעבר
ומתחילים לרקום חלום

לוקחים רגעים נהדרים
אוספים מלים טובות
שומרים את החברים
זוכרים גם אכזבות

מסתכלים לרגע לאחור
ומממשיכים אל הבאות
מתמלאים כוחות
שלום וכמובן להתראות

 

[שירי הופמן]

בראש עולה לי מליון זיכרונות
של הרבה מחנות והמון קיטנות,
טיולים וחוויות, המנונים וחזרות,
ועוד הרבה הרבה מגוון,
בכל צבע ובכל גוון,
(אדום, כתום , צהוב ולבן)
אבל הכי חזק הזיכרון זוכר,
את הבת שאהבתי בכיתה ביותר,
ועליה חשבתי, קצת התסבכתי
והרבה חלמתי.
ועכשיו אני מאד דאוגה,
אולי בלעדיה אשאר גלמודה
אך לפני שאת מתחילה להנות מהמחמאות,
זכרי! הזיכרון הזה הולך לכל הבנות...

 

[dafnat]

חחחחחחח
יש עוד?
אגב. מה רשמת שנתן לך אותם?
כי גם אני חיפשתי ולא מצאתי שום דבר מתאים

 

[שירי הופמן]

פשוט פתחתי את הספר זכרונות המאובק שלי...
נחפש עוד עוד מעט בעז"ה

 

[~רחלי~]

רק לי נשמע מצחיק שנשות פרוג היקרות מכתיבות לבת ה-14 את הזכרונות שלה מ-8 שנות לימוד...

תגידי לבת שלך שחלאס עם הציטוטים חסרי פשר על "פרידה מרגשת" ו"עכשיו אני מאד דאוגה,
אולי בלעדיה אשאר גלמודה", שתכתוב מילים מהלב שלה, שתלמד לחשוב קצת מה היא רוצה לומר, ואיך, וזה יהיה באמת זכרון בלתי נשכח.

בהצלחה
רחלי