שיתוף - לביקורת בכי ללא סוף

[ניק 150135]

דמעותיו כבר יבשו
את פצעיו ה'שנים' חבשו
ובכל זאת הוא עמד, ומילותיו את ליבי כבשו
וכך הוא אמר, מול כל אלה שאת בנו חיפשו

למה הלכת?
בשביל מה נלחמת?
היית יכול לשחרר... כבר נפצעת!!!!

ומהצד אני מוסיף השתתפות מלאה באהדה
עם כל הלב, קד קידה...
והלב עדין רוטט מהחידה...

את מי אתה לוקח ואת מי אתה שוכח
אבל כבר מרעה שאל למה ראיתי רשע פורח
ולכן את התשובה, לברר, אני לא טורח

היא עדין זוכרת את הצירים
את הלידה
את היצירות והציורים
כשהוא יושב לידה

גם הוא מנסה להזכר....
שהוא אמר לה תודה
למחרת אותו בוקר
אחרי שהיא ילדה

ושנים רבות עברו מאז
והם השקיעו וטפחו
עם כמיהה ורצון עז
שיגדל ויתממש ואז הם ישמחו

אבל התוצאה היתה שונה
עם המון ספקות ודאגה כנה
ורק אחרי כל כך הרבה הכנה
הוא הגיע לתחנה...

ואז אביו שאג אנה אני בא
אבל נשמתו כבר לא שבה

כנראה טוב לה שמה
היא היתה באמת 'נשמה'...

 

[צביה ר.]

מרגש ועוצמתי.
נקודת מבט מיוחדת על רגשותיהם של ההורים.

מרעה

??

ואת מי אתה שוכח

אם הבנתי נכון, השאלה מופנית אל בורא העולם. היא קצת צרמה לי, כי- "אין שכחה לפני כסא כבודך".

 

[ניק 150135]

טעות הקלדה חסר גרשיים, 'מרעה' הכוונה 'מרע"ה' ראשי תיבות למילים משה רבינו עליו השלום

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א

בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר: הודיעני נא את דרכיך; אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה וכו'

בכוונה לא ציטטתי את התשובה מי שרוצה יעיין שם

אבל ברור שעל אבא לא שואלים שאלות...
וזה היתה כוונתי במילות

שאם מרע"ה שאל, והתשובה שקיבל, את רצונו השביעה
אז אני אפילו לא מברר מה התשובה, כי אני באמת לא יודע...
ולמרות זאת אני חי רגוע

כמו שלא תמיד... אפשר להסביר לתינוק בן חודש
למה אבא לוקח אותו לטיפת חלב בחרדת קודש...

וגם כשהוא צווח...
אף אחד לא ישאל את האבא שכמעט בורח....
'את מי אתה לוקח ואת מי אתה שוכח'...

תודה על המילים החמות

 

[צביה ר.]

תודה על ההסבר המפורט.
הרעיון בהחלט מובן ומתבטא היטב בשיר.
התכוונתי בהערה בעיקר אל המילה "שוכח". אני מבינה שהיא נכתבה כנראה לצורך החריזה, ובכל זאת - מושג השכחה לא שייך בשום צורה ואופן אצל בורא עולם. אולי היה כדאי לחפש מילה אחרת שתבטא את הרעיון החשוב.

 

[ניק 150135]

תהלים פרק י פסוק יב
קוּמָ֤ה יְקֹוָ֗ק אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עניים עֲנָוִֽים:

מצודת דוד תהלים פרק י פסוק יב
קומה - לזה קום והרם ידך עליו להכותו ואל תשכח העניים הנלכדים בידו: