כללי במסגרת לימודינו בפרוג

  • פותח הנושא NG
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
לימד אותנו מורנו הדגול "יגאל לוי" אשף הפוטושופ לשלב אפקט בתמונה.

ניסיתי למלאות אחר הוראותיו
זה מה שיצא
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יפה וכו'
לא אהבתי את הריכוך במה שנראה ככתף (החלק הכהה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יפה מאד!
איך עושים את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הביצוע - מקסים, הרעיון - גאוני!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
חזק ביותר ..
הביצוע והמסר .
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה בכוונה מתביישת במקום מתייבשת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מדהים, אני מבין שהיית עייף ולא הספקת להסביר איך עושים את זה...
כדי שנאמין שאתה עשית את זה - תוכיח :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה נעשה אם אינני טועה ע"י הלבשת תמונה על צורה.
יש הוראות לזה בקוקבוק של פוטושופ הראשון.

יפה מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מקסים! רק החלק הכהה של הכתף, החליפה לוקח זמן לקלוט מהו, לכן נראה לי שצריכים לשחק עם הצבע שלו(לא כזה אפור.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ביצוע מדהים!
מחכים למדריך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י אברהם;440804:
זה בכוונה מתביישת במקום מתייבשת?

בדיוק היום קיבלתי במייל:

בעקובת מקחר שנשעה באוניטברסיה אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה..........................
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יפה מאוד.

היו כאלה פרסומות בפועל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י st28;440926:
יפה מאוד.

היו כאלה פרסומות בפועל.

אני מאמין שבדיוק בגלל זה הוא עשה את זה, ולקח את הרעיון.

לא נראה לי שהוא בא לגנוב את הכתר. אלא רק את הביצוע.
(אם כי ייתכן עם עקיצה מסוימת, עם תמונה של ביבי וכיתוב מתביישת... שלדעתי הוא שם בכוונה תחילה.. אפשר גם לקשר לאפקט שהוא מייבש את הארץ ומונע אפשרות להשתמש בה) 
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מיוחד. זה כבר מסתובב במייל.... ראיתי היום....

ואברומי, מה שהבאת חמוד לעלא..... וזה עובד.... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לכל השואלים איך עושים את זה - לפי דעתי זה די פשוט לוקחים איזושהיא תמונה או טקסטורה של אדמה לוקחים תמונה נוספת (במקרה הנ"ל ביבי) ופשוט משחקים בשיטות שילוב בדוגמא המצורפת שילבתי באמצעות שיטת MULTIPLY (אח"כ אם רוצים אפשר לשחק בבהירות וכו')
אשמח לשמוע תגובות לגבי התוצאות שלכם!!
 

קבצים מצורפים

  • ביבי.jpg
    KB 123.7 · צפיות: 17
  • הוסף לסימניות
  • #16
ממש לא אותו דבר שיטת שילוב (שזה בדיוק כמו לשים מברשת בפוטושופ)ומה שהעלה כאן NG
שהתמונה של הטקסטורה מתלבשת על התמונה השניה עם כל הקימורים והצורות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י st28;441043:
ממש לא אותו דבר שיטת שילוב (שזה בדיוק כמו לשים מברשת בפוטושופ)ומה שהעלה כאן NG
שהתמונה של הטקסטורה מתלבשת על התמונה השניה עם כל הקימורים והצורות...
משום מה עדיין נראה לי שזה השיטה. אולי אני טועה? יכול להיות.
ולגבי מה שאמרת "שהתמונה של הטקסטורה מתלבשת על התמונה השניה עם כל הקימורים והצורות..." לא נראה לי שיש קשר, הוא פשוט חתך את הדמות מבחוץ... לא ראיתי כאן שום דבר מעבר לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לפי דעתי עושים את את זה בפילטר נזילות:
Filter>Liquify
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י אברומי נויבירט;440905:
בדיוק היום קיבלתי במייל:

בעקובת מקחר שנשעה באוניטברסיה אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה..........................


אבל זה עדיין לא נורמלי ליכתוב כך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י st28;441043:
ממש לא אותו דבר שיטת שילוב (שזה בדיוק כמו לשים מברשת בפוטושופ)ומה שהעלה כאן NG
שהתמונה של הטקסטורה מתלבשת על התמונה השניה עם כל הקימורים והצורות...

עם הפונץ' הוא אכן ההתלבשות של התמונה לפי התוואי של הרקע
אז אכן זה מופיע בקוקבוק של פוטושופ
וניתן גם לקחת מהמדריך שמישהו העלה לכאן כיצד לשים כיתוב על בד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לחברי הקבוצה,
לאט ובזהירות אנחנו פותחים דלת לעידן חדש בקהילת פרוג,
והקבוצה הראשונה שעוברת את המהלך היא קבוצת עיצוב ואדריכלות פנים.

בימים האחרונים איחדנו את תתי הפורומים הום סטיילינג ותכנון ובניה, ומעתה הכל מרוכז במקום אחד, פעיל, חי ודינמי. קבוצה מקצועית למעצבים, אדריכלים, מתכננים ואנשי מקצוע מהתחום. לשיתופים, אתגרים, שאלות ותשובות, התייעצויות ועזרה הדדית, ועוד.

במסגרת המהלך מצטרפת אלינו מנהלת חדשה לצוות, ואנו שמחים לברך את
@לינוי אלקין עם כניסתה לצוות הניהול. שמצטרפת לצוות הניהול הוותיק @רותי וינברג ו @חדוי פלבני, יחד יש לנו צוות מקצועי ומנוסה שמוביל את הקבוצה קדימה.

פעילות הקבוצה עומדת להתרחב משמעותית. מעבר לשיח המקצועי השוטף, צפויים בהמשך: וובינרים מעשירים, מפגשים מקצועיים, סיורים ייעודיים, אתגרים מקצועיים, ויוזמות נוספות שיחזקו את הידע, ההשראה והקשר המקצועי בין חברי הקבוצה.

בשלב זה, כל הפעילויות פתוחות לחברי הקבוצה. בהמשך נשתף בצורה מסודרת מה יהיה פתוח לכולם ומה יתקיים במסגרת מסלולים ייעודיים. כרגע, זה הזמן להצטרף, להיות חלק, ולהרגיש ראשונים את הרוח החדשה.

להצטרפות לקבוצת עיצוב פנים של פרוג לחצו כאן ←



והנה, הודעה משמחת:

פותחים עם וובינר ראשון, לנשים בלבד
ביום ג, כ"ד בטבת, 13.01.26
וובינר מיוחד לחברות הקבוצה

מלימון ללימונדה
אתגרים בעיצוב, ואיך הופכים אותם להזדמנות ללמידה


הרצאה מרתקת
מאת אורית לוי

ההשתתפות מיועדת לחברות הקבוצה בלבד, ובהרשמה מוקדמת.
לינק אישי יישלח לנרשמות ביום ההרצאה.



זה רק הצעד הראשון.
יש משהו חדש באוויר בפרוג,
וקבוצת עיצוב ואדריכלות פנים נמצאת בחזית.

ברוכים הבאים,
שמחים שאתם איתנו.​
אוקי, הבנתי מחכמי הפורום פה שכתיבה וקבלת ביקורת זה אחד הדברים שהכי מקדמים. ויש לי ספר שאני חולמת לכתוב על החיים שלי, כי יש בו מסר מאוד חזק.

אשמח מאוד מאוד לחוות דעת של המומחים האלופים כאן!!!
הנחתי פה בעיקר בשביל ביקורת בונה, כל מילה, דעה, זווית ראיה והערה אקבל בברכה.

תודה מראש על כל מילה שקראתם!
ועוד יותר על כל מילה שכתבתם :)

גילוי נאות: כבר פרסמתי את זה פעם בפרוג, אבל לא באשכול הזה ולא למטרת לימוד.




הסיפור

ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה בת 8.
שישה אחים, הגדולה בת 15 הקטנה בת 4.

זה לא ממש עניין אותי, הוא לקח אותנו אליו פעם בשבוע וקנה משחקים והפתעות אז זה היה אפילו די נחמד.
הסכם הגירושין היה פעם בשבוע אצלו לכמה שעות ופעם בחודש באים לשבת.

כבר בהתחלה אמא שלי התחילה לספר לכולם שאני, נקרא לי שירה, שומרת לה אמונים. "שירה שומרת לי אמונים, היא לא נוסעת שבת לאבא שלה, היא מעדיפה להישאר איתי".

ואני? ילדה טובה ורגישה, ברור שאני שומרת לה אמונים ולא אסע לאבא!
אני זוכרת את השבת הראשונה שנשארתי איתה לבד, השכנים ארחו אותנו וגם להם אמא סיפרה כמה שאני מדהימה, ואני הרגשתי סיפוק גדול. יותר מזה. ממש תחושת שליחות!

האחים חזרו במוצאי שבת עמוסים בחוויות ושקיות עם הפתעות וממתקים, ואני הרגשתי צביטה קלה בלב. כמובן אבא לא שכח אותי והביא גם לי שקית במיוחד. שאל למה לא באתי, לא ממש ידעתי מה לענות לו. הוא לא לחץ.

אחר כך אמא הסבירה שהוא פשוט "אבא דיסני". הוא לא מוכן להשקיע זמן וכח בשבילנו, אז הוא קונה דברים וככה מרגיש טוב.

אבל הוא כן משקיע נראה לי... אבל אוקי. אמא אמרה שהוא אבא דיסני.

אחרי חודש הגיעה עוד שבת, כמובן שגם אז לא באתי. והפעם כבר מ"רצון ובחירה". אני הרי שומרת אמונים לאמא!! כולם נוסעים להם, ורק אני כאן כשצריך באמת!!

ולא הייתי יותר אצלו שבת לעולם.

הייתי ממש מחכה לימי שני שיקח אותנו, הוא היה משחק איתנו כל הדרך בלספור שלטים כחולים ואם מצאנו יותר מ 40, אז יאללה קונים לכם הפתעות. כשהיינו מגיעים לכיכרות בדרך הוא היה מסתובב שוב ושוב ושוב מסביב לכיכר ואנחנו היינו מאושרים וצוחקים, וגם הוא.

היינו מגיעים לדירה שלו והוא היה מבשל אוכל פשוט טעים, שבחיים לא ידעתי בכלל שהוא יודע לבשל. היו שם גם משחקים שאנחנו בחרנו ומרפסת גדולה והיה פשוט כיף.

אחרי שלוש שנים אבא ב"ה הכיר אישה.
מקסימה, חמה, לבבית, נקיה, מסודרת, יפה.
נקרא לה נעמה.
הם התחתנו.

אבא היה מאושר.
אנחנו היינו מדברים איתה, נהנים ממנה.
קראנו לה "האישה החמודה".

ואז החלה ההשתוללות האיטית וההרסנית שממנה המשפחה שלי לא השתקמה יותר לעולם.

אמא הסבירה לנו שהיא בכלל לא דתיה האישה הזאת, שהיא ממש אישה טיפשה ורדודה.
היא גם ממש מתחנפת אלינו ומנסה לקנות אותנו.

"אבל אתם ילדים שלי, אתם חכמים. לא יקנו אותכם כל כך מהר. היא לא תצליח עליכם."

ואנחנו? ברור שאנחנו חכמים ולא יצליחו לקנות אותנו!
התחלנו פשוט לשנוא אותה בכל כוחנו.
היא לא ידעה את זה כי לידה היינו בסדר,
אבל היא הפכה להיות "המפלצת המשפחתית".
בכל הזדמנות צחקנו עליה, דיברנו עליה,
לא ממש היה על מה, אז פשוט חזרנו שוב ושוב על אותם דברים.

אני לא זוכרת בדיוק איך, אבל לאט לאט נוצר מצב כזה שלי היה אסור לדבר איתה.
לכולם היה אסור להתיידד איתה כמובן, אבל לי היה ממש אסור ליצור איתה שום קשר שהוא.

כמובן שזה היה מתוך תחושת שליחות עמוקה והרגשת קדושה מעונה עילאית.
הייתי בת 11, והאמת שלא ממש הבנתי למה אני לא יכולה לדבר איתה, אבל זה לא הפריע לי.
הייתי שונאת אותה ממש, מדברת עליה, ומתבדלת כמה שרק יכולתי.

הייתי פשוט בתפקיד אקדח.
היא רצתה לירות בו.
אז אני שימשתי לה נשק.

נשק ממש מוצלח, אני חייבת לאמר.

כמובן שמיד אחרי החתונה שלהם היה אסור לי בכלל לבוא לבית שלהם בשום אופן,
כי מה "את מסוגלת לדבר איתה?? לראות אותה???"

ברור שאני לא מסוגלת. לא, אני לא אבוא.

ואבא שאל אותי בשקט "שירהלה, למה את לא באה מותק?"
אבל לא ידעתי למה אני לא באה אז לא ידעתי מה להגיד לו.
והוא גם לא הבין.
אבל לא לחץ.

פעם אחת הוא החליט שמהיום ניסע שבוע אחד לבית שלו ושבוע שני ניסע כל פעם למקום אחר, נחפש לאיפה.
העיקר ששירה תבוא גם.

בשבוע שנסעו לבית שלו הייתי יוצאת להגיד לו שלום,
מדברים כמה דקות, צוחקים, ואז הם היו נוסעים, ואני הייתי נשארת בבית. לבד.

לפעמים גם נעמה היתה באה איתו ואז לא ידעתי מה לעשות, אז הייתי מסתכלת מהחלון או שולחת את אחד האחים לבדוק, ואם היא היתה שם פשוט "לא הייתי בבית בדיוק".

אחר כך זה קצת יותר הסתבך, כי אמא החליטה שזה ממש לא מוסרי ולא יעלה על הדעת שכשהוא מגיעה אנחנו פשוט עומדים לנו באמצע הרחוב ומדברים איתו, הוא מחבק אותנו, ואשכרה אנשים רואים שלמשפחת כהן יש קשר טוב עם אבא שלהם!! לא, לא, זה ממש לא תקין.

היא היתה צופה מהחלון ואם זה היה יותר מכמה דקות היינו "נשטפים" אחר כך. "מה הבעיה להיכנס לתוך האוטו ולדבר שם???" למה ככה לעמוד בחוץ כשכולם רואים? בכוונה אתם עושים בשביל להשפיל אותי נכון?

זה היה מפחיד אז הרבה פעמים פשוט העדפתי לנעול את עצמי בשירותים ולהעביר את המסר "שירה לא בבית".
הוא היה נוסע ואני הייתי נושמת לרווחה. אבל משהו היה עומד לי בגרון. אוף, מסכן. הוא בא פעם בשבוע וגם אז לא רואה אותי.

מוצאי שבת אחת, אבא החזיר אותם קצת אחרי השעה שהיא הקציבה לו.
זה היה נורא.

היא התקשרה אליו וצעקה עליו כאילו הוא עדיין נשוי לה.
וגם אחר כך, היא לא הפסיקה לדבר ולצעוק על "שיטת הרגע האחרון" שלו.
"הוא לא יודע לעמוד בזמנים! הילדים צריכים לקום מחר ללימודים, וזה פשוט לא מעניין אותו!
הוא פשוט לא דואג לכם, לא מעניין אותו! עושה מה שבא לו ואחר כך הוא רוצה שיהיה לו קשר טוב איתכם!
ככה אבא לא מתנהג! זה לא אבא!"

במוצאי שבת אחרת היא החליטה, לא על סמך משהו, שאבא דיבר בטלפון בשבת.
"הוא לא דתי". שבת! שבת הוא לא שומר! הילדים שלי לא ילכו לכזה בית! לא ילכו! כאן זה נגמר, אין יותר שבתות אצל אבא, ילדים. הרוחניות שלכם חשובה יותר מכל דבר אחר.

זה היה לו קשה מאוד, אבל אם זה מה שטוב בשביל הילדים, הוא יספוג את זה.
גם את זה.

בימי שישי הוא היה מתקשר ומבקש להגיד שבת שלום לכל ילד.
הוא לא ידע שהוא על רמקול, וכל מילה שלו יכולה לשמש כתב אישום נגדנו, הוכחה שאנחנו מידי אוהבים אותו, "ממש בכיס שלו".
הוא גם לא ידע שכשאומרים לו שמיכלי ורפאל לא בבית, זה לא באמת.
זה רק מה שהשפתיים של אמא לחשו תוך כדי השיחה.

אז הוא רק אמר שחבל, כי גם שבוע שעבר הוא לא דיבר איתם, ובשבוע שלפני גם עם הודיה הוא לא דיבר,
אבל שתהיה לנו שבת שלום והוא אוהב אותנו מאוד.

כשגדלתי קצת ניסיתי לצאת מהבית ולדבר בחוץ בשקט.
הייתי בהיכון על הטלפון בשעות שלפני שבת, ומיד כשהייתי מזהה את המספר שלו על הצג הייתי יוצאת, מדברת, מוחקת את השיחה ונכנסת הביתה "אוף לא מצאתי בחוץ את המטריה! אני בטוחה שהשארתי אותה שם!"

זה עבד כמה פעמים.
אחר כך היא קלטה.

היה בה משהו שלא ניתן להסבר. כמו חיישנים שקלטו כל שביב מידע בנושא "אבא".
הכל היא היתה יודעת. עד היום יש דברים שאני לא מצליחה להסביר איך ידעה ומאיפה.
מה שבטוח, זה דיכא מראש כל ניסיון למרד. כל ניסיון להיות בקשר קצת יותר קרוב.
גם שנים אחר כך, כמו הפיל שלא ניסה אפילו לנתק את החבל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה