בעיה נדושה

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
הC מתמלא בטירוף!!!!!!!!!!!
תוך שניות התפוצץ.
ניסתי לראות מה שוקל הרבה,
בדקתי את הtemp כמו שאמרו והוא בכלל לא שוקל הרבה.
מה שכן שוקל המון זה AppData ששוקל כמויות!
מותר למחוק???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ממש לא
תנסי לבדוק אם יש לך תוכנת פרימייר או אפטר מלא פעמים הוא שומר דברים סתם בכונן C
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איפה לבדוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תבדקי איפה הוא שומר לך את קיבצי הקש של אדובי
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ה-APP DATA
לא מחולק לתקיות בתוכו?

כי אם כן - תבדקי איזה תקיה כבדה שם
לרוב זה תקיית שמירות אוטומטיות
משהו כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש בapp tata -תקית temp ששוקלת הרבה.
אפשר למחוק אותה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י gp1818;1625781:
תבדקי איפה הוא שומר לך את קיבצי הקש של אדובי
לחצ/י כדי להרחיב...

איך בודקים?
וכן, יש בapp tata -תקית temp ששוקלת הרבה.
מישהו יודע אם אפשר למחוק אותה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני פותחת אותה
ומוחקת את מה שבתוכה

לא הכל מסכים להמחק
(מהשערה. כנראה קבצים בשימוש)

אח"כ תמחקי מסל המחזור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תנסי לצמצם כמה שיותר מהתוכנות שפועלות ברקע ואז לנסות למחוק את קבצי ה TEMP
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 42
    • M
    בקשה מאמר מהרב גלינסקי לט' באב
  • MELY❤️ //
    • מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

    לפני שנה,

    בערב תשעה באב אחר הצהריים -

    כתבתי את רחשי לבי.



    כשסיימתי לכתוב -

    החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

    וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

    אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

    ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



    ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

    (עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

    והפעם, קצת מוקדם יותר,

    בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

    ובתקווה גדולה עוד יותר -

    שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



    המלצה אישית:

    תדפיסו את הדברים,

    שיהיה לכם לתשעה באב.

    ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

    ותנו גם לאחרים.



    בבקשה:



    ---

    את השורות הבאות -

    לא תמיד אפשר לכתוב...

    ולכן הן נכתבות כעת,

    כמה שעות לפני תשעה באב!



    [אינני יודע מתי תקרא את זה

    לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

    בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

    זה לגמרי רלוונטי]



    אנחנו חיים בדור –

    שבו לכל בעיה יש פתרון!

    ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



    - סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

    - הילד נמוך מדי? יש פתרון!

    - מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

    - קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

    - לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



    רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

    התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

    רוצים להתגרש? נעזור לכם!

    רוצים ילדים? נעזור לכם!

    רוצה הפסקה? נעזור לכם!



    - יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

    גם לזה יש פתרון!

    - כל הפתרונות לא עזרו לך?

    ובכן, גם לזה יש פתרון!...



    ואם עדיין היו דברים,

    שלא נמצאו להם פתרונות -

    כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



    ---

    כן!

    גם המכון הזה,

    שממנו נשלח המסר הנוכחי –

    נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



    ולא, אין כל תלונה חלילה.

    אדרבה, תודה לה'!

    שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



    אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

    שבהם צריך לומר את האמת!!

    ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



    ומה האמת? –

    שכל הפתרונות הללו

    אינם אלא פתרון מלאכותי

    לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



    והכאב הוא –

    שאין לנו בית!!

    יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

    ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



    יהודי,

    - לא משנה מה יש לו וכמה,

    - לא משנה כמה הוא מצליח,

    - לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

    הוא תמיד ירגיש בודד!



    כי לפני אלפיים שנה,

    הבית שלנו נהרס,

    ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

    פשוט אין.



    זה לא באמת משנה -

    אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

    או בדור ה-2025 פלוס!...

    זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

    אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



    בפנים – זה אותו יהודי בודד!

    מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

    והבדידות הזאת –

    כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

    כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



    אז נכון –

    יש לנו המון גלידות וארטיקים,

    אטרקציות מכל הסוגים,

    ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

    אז מה?!

    אבל אין לנו בית!



    יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

    שמסייעים ליתומים ואלמנות,

    ולהבדיל, לחולים סופניים.



    הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

    עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

    וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

    אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

    הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

    ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

    ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



    גם את הכאב שלנו –

    אף אחד לא יכול לקחת!

    זה נהדר, שיש הרבה חוויות

    זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

    זה מרגש, שיש הרבה שפע

    אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



    ---

    אז יש פעם אחת בשנה –

    שבה אנחנו מקבלים רשות,

    להניח את הכאב הזה על השולחן

    ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

    כפי שהוא באמת!!



    הזמן הזה, הוא תשעה באב.



    כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

    אל תאכל ארטיק!

    אל תלך לים!

    אל תשמע מוזיקה!

    למה? כדי להתעלל בנו?!

    חלילה.



    משום שכואב לך!!!

    אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

    אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

    ואל תברח מעצמך אל הים!

    אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



    וכשמגיע תשעה באב –

    אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

    ומוותרים גם על הרוחניות!!

    אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

    אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

    ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

    לא!



    תסתכל לעצמך בעיניים

    ותאמר את האמת:

    אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

    אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

    אין לי טעם אמתי בחיים!

    הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

    בפנים בפנים – פשוט מר לי!



    זאת האמת!

    לא תמיד נעים לראות אותה,

    ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

    כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

    אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

    אבל, פעם אחת בשנה –

    מותר לנו!

    מותר לנו לבכות! מותר!!



    ---

    אז אם תשעה באב,

    היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

    אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

    כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

    ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

    זהו שלא!



    לא צריך להמציא שום כאב -

    ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

    הכאב קיים, ובענק.

    ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

    כפי שהוא, בגודל טבעי!

    ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



    וזו המתנה הכי גדולה

    שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

    האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

    שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

    להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

    ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



    כן.

    כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

    הוא מגלה פתאום לידו,

    עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

    זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

    הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

    ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

    אנחנו כבר לא לבד!



    אה, לא לבד?!

    זה כבר סיפור אחר!!

    מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

    כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

    אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



    כל המתאבל על ירושלים

    זוכה ורואה בשמחתה!
    • תודה
    Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א.ר.ז.
    א.ר.ז.
    יישר כח. בשם אומרו: [גלינסקי זה שבט...]
  • 2 3 6K
    • ש
    שיתוף - לביקורת מסע חיים אישי.
  • שמח בשמחתי //
    • אני רוצה לשתף חלק מסיפור חיי, ואם תרצו אמשיך לפרקים הבאים...

    פרק א - בין פטיש לסדן, מסע של התמודדות ותקווה​

    קוראים לי שניאור אני בן 24 זה עתה סיימתי את מסלול הלימודים בישיבה והשליחות במסגרת חב"ד. ברוך השם אני בחור פעיל ומלא אנרגיה, עשיתי הרבה למבצע תפילין בכותל המערבי, ובחגים גם בבית הרפואה מעיין החיים, אני זוכה לשמח חולים ומנהל קבוצת מתנדבים שמזכים יהודים במצוות החג, ומחדירים בהם שמחה ואור של תקווה, וכן גם בי מחדיר סיפוק עצום, לעזור ולסייע לאחרים זו הרגשה נפלאה מאין כמוה.

    אני בשידוכים כבר יותר משנה, במקביל לאחותי שצעירה ממני בשנתיים, שגם זה עתה סיימה את חוק לימודה במסגרות חב"ד, וכרגע מחפשת את בן זוגה - החצי שאבד לה. אני בדיוק ניצב על פרשת דרכים מה לעשות כרגע לבנתים עד שאמצע את החצי ששייך לי, השידוך שלי, המיועדת שלי.

    באחד הימים כשאני חוזר לבית אחרי לימוד מוצלח עם החברותא, עייף ומותש אך מלא סיפוק. בעודי מחכה לארוחת הצהרים שאחותי מבשלת, אני שם לב למכתב שמונח על השולחן על המכתב היה כתוב את שמי המלא והכתובת של הבית, זה ריגש אותי מאוד למען האמת, לא ידעתי שיש מישהו שממש מתעניין בי עד כדי כך שהוא שולח לי מכתב באופן אישי.

    פתחתי את המכתב בהתרגשות, וברגע אחד כל רגש השמחה וההתרגשות שלי התהפך לרגש של פחד וחרדה, התברר שהמכתב נשלח מטעם המוסד לביטוח לאומי, והוא בעצם הודעת חוב על סך של כ10,000 ₪. לא ידעתי מה זה אומר בדיוק, היה לי מוזר מאיפה הגיע החוב הזה, אני לא לוויתי כסף בכזה סכום ובוודאי שלא מהמוסד לביטוח לאומי, אם כבר אז הולכים לבנק לא אליהם.

    אחרי זמן קצר התברר לי שגם אחותי קיבלה מכתב זהה לחלוטין, היה לי מוזר, ביררתי איתה וגם היא לא לוותה מהם כסף, מה שכן שמתי לב שסכום החוב שלה היה קצת פחות מהסכום שהיה נקוב בהודעת החוב שלי, לפחות זה חצי נחמה.

    רק אחרי בירור קצר הבנתי שכל מי שלא עובד צריך לשלם חובות לביטוח הלאומי, גם בלי שהוא לווה מהם כי ככה זה החוק, להרבה בחורי ישיבה ההורים משלמים עבור הילדים, אך במקרה שלי איך לומר עם כל הרצון הטוב של הורי לשלם זאת בעבורי, זה לא באמת היה ביכולתם.

    אפילו שאנחנו משפחה קטנה רק אני אחותי וההורים, בכל זאת הניירות הצבעוניים האלה מה שמכנים כסף, הם היו חסרים אצלנו בבית, אפילו שזה רק נייר, המצרך הזה היה קשה מאוד להשגה בעבור הוריי ובמיוחד באותה התקופה, אימא שלי עקרת בית ולא ממש יכולה לצאת ולהביא כסף עקב ענייני בריאות, ואבא עובד קשה מאוד כדי להביא פרנסה לבית, ואת זה הוא בקושי מצליח אם בכלל.

    הימים עוברים אני ואחותי מנסים למצוא דרך כדי להשיג את סכומי הכסף, ולבנתיים אנו זוכים לקבל עוד ועוד מכתבים "אישיים" שבכל אחד מהם הסכום הולך וגודל, וגם נוספים עוד ועוד שורות אזהרה.

    למכתב הבא הביטוח הלאומי החליפו את גוון המעטפה לאדום, וזה כבר לא היה עוד מכתב, אלא איום מפורש "הוצאה לפועל" זה מה שהופיע בכותרת, לא צריך לתאר לכם מה שעבר לי בראש באותו הרגע, עד כאן! זהו די די! אני אומר לעצמי צריך לעשות משהוא ומהר.

    כסף לא היה לי להביא להם באותו הרגע, אז עשיתי מה שיכולתי לעשות באותו הרגע, הלכתי להתפלל בקברו של האדמו"ר מזוועהיל, עשיתי את הסגולה הידועה של שני חמישי שני, והתפללתי לה' שבזכות הצדיק נראה ישועות גדולות בקרוב, ואני מבטיח לפרסם כשהוושע.

    ביום שני האחרון, התפללתי מעומק הלב ממש, דמעות זלגו מעיניי, אבל הייתי בטוח שהישועה שלי ושל אחותי קרובה לבוא, נפרדתי מהקבר של הצדיק אחרי שהדלקתי נר ותרמתי כמה שקלים לצדקה לזכות הצדיק, ואני הולך בדרכי לכיוון הבית כשאני שקוע במחשבות על מה אני הולך לעשות עכשיו.

    פתאום אני פוגש ידיד ותיק שלא פגשתי אותו כבר שנים, אחרי ששאלתי בשלומו כנהוג, תוך כדי שיחה התברר שהוא סוג של עסקן ויש לו השפעה על המוסד לביטוח לאומי, נפרדתי ממנו בהבטחה שהוא ינסה לראות מה הוא יכול לעשות בנידון.

    אני מתמלא ברגש של שמחה, סוף סוף רואים אור בקצה המנהרה. אני חוזר לבית שמח ומאושר רוצה לבשר זאת לאחותי ולהורי שהנה דיברתי עם עסקן אחד שינסה לעזור בנידון, ואין מה לדאוג מההוצאה לפועל.

    אך כשאני מגיע לבית, אני רואה את הורי ואחותי יושבים יחד, נראים מודאגים ועצובים. מה קרה זרקתי שאלה באוויר, קיבלנו מכתב אמרה אחותי וזה לא מהביטוח הלאומי! לא ידעתי עם המשפט הבא מבשר טובות או חלילה...

    המכתב שנועד עבור הורי, נשלח מטעם ישיבת ******* אחת מהישיבות הידועות והמוצלחות בעולם הישיבות, לרגע חשבתי שהם רוצים שאני יכנס ללמוד שם אולי... אבל תוכן המכתב היה דווקא משהוא אחר, הם הודיעו לנו שהם הבעלים החדשים של הדירה שלנו. הדירה שלנו היא דמי מפתח זה לא בדיוק שכירות וזה גם לא דירה של ההורים שלי. הבעל הבית הזקן שהיה ניצול שואה נפטר והוריש את הדירות שלו לישיבה, וכרגע זה הקדש להם. באותו הרגע לא הבנתי בדיוק מה זה אמור להיות אכפת להורים שלי מי בדיוק הבעלים של הבית, העיקר שנוכל לגור בדירה ולשלם את דמי השכירות בזמן וזהו.

    וביננו למה שיהיה אכפת למישהו מהדירה הזו, הדירה קטנה וישנה עם קירות מתקלפים, ובחורף כל הבית שלנו מתמלא בדליים, הברכה של הגשם חודרת את תקרת הבית ואנו נאלצים לאסוף אותם עם דליים, כדי שהברכה הזו לא תהפוך לבריכה.

    כמה ימים אחרי, אני חוזר לבית ומוצא את הנציגים של הישיבה אצלנו בחצר של הבית, הבנתי שמשהו שונה קצת מבעל הבית הקודם... הם הציגו את עצמם דיברו עם אבא בעיקר, והציגו את התוכנית שלהם, הם רוצים לעשות שינויים במבנים ובדירות שהם ירשו. ובגלל שהדירות הקדש, הם צריכים להוציא מהם את המקסימום לטובת הישיבה כמובן, ואם על הדרך הם ידרכו על הראש של הדיירים המסכנים זה לא נורא, כי מצווה כזו זה מצווה גדולה ולא משנה עם על הדרך יפגעו כמה אנשים...

    כבר בסוף של אותו השבוע הם הגיעו שוב עם תוכנית מפורטת, על החצר של הבית אנחנו לאלץ לוותר, כי שם הולך להיבנות בניין מפואר שיהווה הכנסה מכובדת לישיבה. ובמילים פשוטות מסביב המחסן שבו אנו גרים הולכים להיבנות להם ארמונות פאר, ואנחנו נוותר על החצר ונהנה ממוזיקת הרקע של מקדחות ופטישים.

    אז נפתח בעבורנו עולם מושגים חדש שהתוודינו אליו בעל כורחנו, חוזים עורכי דין בתי משפט, ואם צריך זה לא מספיק כדי לשכנע אותנו על הצורך של ההקדש, יש גם אנשים שיודעים לשכנע בצורות שונות ומשונות, אנשים שהם פשוט לא מהעולם הזה אלא מהעולם התחתון.

    אין ספק התקופה הזו הייתה קשה וסוערת, כאילו לא מספיק לנו הסיפור עם הביטוח הלאומי, והסיפור עם הדירה עכשיו, וכן כנראה שזה לא הספיק והשענת הכלכלית היחידה שהייתה לנו באותה התקופה נשברה, ודווקא אז אבא פוטר מעבודתו.

    לא קשה לתאר את האווירה המתוחה ששרה בבית באותה התקופה, אנו טרודים ולא יודעים מה ילד יום, על שידוכים מי מדבר בכלל.

    בבית שעדיין גרנו בו התחלנו להרגיש את המחסור הגדול בכסף, וכך גם בכל הדברים הנצרכים לחיים בסיסים כמו אוכל אפילו זה היה כבר מצרך לא נפוץ אצלנו בבית. בתוך תוכי ידעתי שכמו שכל דבר טוב חולף כך זה גם בדברים הפחות טובים.

    באחד הלילות, כשישבנו בסלון בחושך כדי לחסוך חשמל, נשמעה דפיקה חזקה בדלת. כולנו קפצנו בבהלה. אבא ניגש בזהירות לפתוח את הדלת כולנו היינו במתח, עומדים מאחוריו ובראש המחשבות רצות לכל עבר.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: אביגלוש, עזרי בוס, ידית זהב ועוד 72 משתמשים75 //
    43 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמח בשמחתי
    לפי הלייקים החיוביים, פתחתי אשכול נלווה (גילוי נאות - לא קיבלתי תגובת המנהלים לעת עתה, מקווה שזה...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה