בעיה רצינית

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו נתקל פעם בדבר כזה?
המחשב נכבה לי כשהקובץ היה פתוח, כשהדלקתי בחזרה הכל עבד בסדר חוץ מהקובץ הזה (פוטושופ)
כשפתחתי מופיע הכיתוב הזה( תמונה מס' 1)
וכשאני מאשרת זה נפתח כדף שחור לגמרי,
בעיה רצינית, כי היה שם ציור עם מלא שכבות שעבדתי עליו המון
אם מישהו/י יודע איך משחזרים דבר כזה תבוא עליו ברכה!
 

קבצים מצורפים

  • לכידה.png
    KB 45.3 · צפיות: 13
  • לכידה2.png
    KB 63.9 · צפיות: 20
  • הוסף לסימניות
  • #2
לי זה קרה פעם ולא היה מצב לשחזר...
מקווה שאצלך זה כן יצליח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין מצב לשחזר מניסיון מר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מסקנה שהגעתי אליה לאחר מפחי נפש רבים:
לבצע שמירה כל זמן מסוים
נניח חצי שעה.
ולגבות את כל החומר בדיסק חיצוני שלא בתוך המחשב מדי פעם לפי תאריכים.
אולי יקר יחסית אבל שעות העבודה לעיתים שוות יותר.
ומפח הנפש עוד יותר מרפה את בידים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה לא קשור..
בבעיה הזו את יכולה לשמור כמה שאת רוצה, התוכנה דפקה את הקובץ. אבוד. :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י רבקה למפרט;1363032:
מסקנה שהגעתי אליה לאחר מפחי נפש רבים:
לבצע שמירה כל זמן מסוים
נניח חצי שעה.
ולגבות את כל החומר בדיסק חיצוני שלא בתוך המחשב מדי פעם לפי תאריכים.
אולי יקר יחסית אבל שעות העבודה לעיתים שוות יותר.
ומפח הנפש עוד יותר מרפה את בידים.

זה מה שמתסכל
שאני שומרת כל חצי דקה, לא כל חצי שעה
וזה לא עזר במקרה הזה
הדבר היחיד שמעודד שיש לי את הציור בקובץ jpg
למרות שזה ממש מסובך כי הכל על שכבה אחת, אבל לפחות יש את זה ב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
באמת מזלך הטוב, לי לא היה גם את זה!
העידוד שקבלתי מהר' גרשטיין בזמנו - שהציור הבא ייצא טוב יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י pr;1363084:
באמת מזלך הטוב, לי לא היה גם את זה!
העידוד שקבלתי מהר' גרשטיין בזמנו - שהציור הבא ייצא טוב יותר...

לא הייתי עושה את הציור הזה שוב...
זה היה ציור מורכב מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י אסתי 25;1363094:
לא הייתי עושה את הציור הזה שוב...
זה היה ציור מורכב מידי

להיפך...כן תעשי ואז זה ילמד אותך לעבור קשיים...לי זה קרה המון פעמים וזה רק חישל אותי
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י אסתי 25;1363094:
לא הייתי עושה את הציור הזה שוב...
זה היה ציור מורכב מידי


כנראה זה לא ללקוח..
ומה תגידי ללקוח במקרה כזה? הקובץ נפגם והציור קשה מדי בשביל לצייר אותו שוב?..
לפעמים אין ברירה. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י pr;1363248:
כנראה זה לא ללקוח..
ומה תגידי ללקוח במקרה כזה? הקובץ נפגם והציור קשה מדי בשביל לצייר אותו שוב?..
לפעמים אין ברירה. :)

דווקא זה כן ללקוח
ונס נס שהיה לי את הציור בjpg
כי אם לא....
הבעיה שהוא רצה כמה שינויים קטנים, ובדיוק בגלל זה עשיתי את זה במליון שכבות, מה הוא אשם שקרה לי הפשלה הזאת?:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זו הנקודה, שהוא לא אשם. :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לפני כמה שנים, כשהתמודדתי עם מצוקה מתמשכת, פניתי לטיפול. הרבה אנשים המליצו לי על מטפלת מסוימת – אמרו לי שהיא מקצועית, שהיא יודעת, שהיא מצליחה מאוד. והאמת? האישה שטיפלה בי באמת הייתה נעימה, רצינית, השקיעה בי. הייתי בטוח שאני בידיים טובות.


אבל משהו לא עבד.


היא טיפלה במה שבלט לעין – בתסמינים. לא בשורש. היא אפילו לא זיהתה מה בעצם עובר עליי. רק בדיעבד הבנתי: מה שהיה לי הוא OCD. ולטיפול בזה צריך מישהו שמבין לעומק, שמזהה את הדפוסים הפנימיים, ויודע איך לגשת לשם — בעדינות, אבל גם בדיוק.


הכי כואב? שלקחו לי כמה שנים טובות עד שחזרתי שוב לטיפול. לא כי פחדתי או נרתעתי — בהתחלה פשוט לא קלטתי שבעצם יש כאן בעיה עמוקה יותר ממה שחשבתי. וכשהבנתי שיש בעיה לקח לי זמן למצוא מטפל מתאים.
ובמשך אותן שנים – סבלתי. באמת סבלתי.
זה לא היה רק תסכול. זה היה סבל יומיומי, מתמשך, מתיש — כזה שיכול היה להיחסך, אילו רק הייתה שם מקצועיות אמיתית. או אפילו רק הכנות פשוטה לומר: "אני לא בטוחה שאני יודעת איך לעזור במקרה הזה".


היום, ברוך השם, אני במקום אחר. אני סוף סוף בתהליך טיפולי אמיתי, מדויק, מקצועי. תהליך שנוגע בשורש, לא רק בשכבות החיצוניות.


אני לא כותב את זה כדי להאשים – אלא כדי להזהיר בעדינות:
טיפול הוא דבר רציני. לא כל אחד שיודע "להקשיב" באמת יודע לטפל. ואם אתם מרגישים שהטיפול לא משנה את החיים באמת – תעצרו. תתבוננו מחדש. תתעקשו להבין מה באמת קורה איתכם. מגיע לכם יותר.

רגע של שיתוף



אל הידית העגולה של דלת המרפאה נשלחה יד קמוטה, נאחזה בה ומשכה.

הדלת נפתחה כדי רבע, ונעצרה. אחר כך נעה לכאן ולשם, מתאמצת, רועדת, ומתחילה להיסגר בחזרה כשפתאום תפסה בחלקה העליון יד אחרת, איתנה. ובתנופה פתחה אותה עד הסוף. "בבקשה אדוני, תזהר אדוני מהמדרגה".

והזקן מודה למושיעו בניד ראש ויוצא בצעד איטי אל השביל.

בעל היד האיתנה מוסיף להחזיק בדלת פתוחה, שריריו הצעירים גוברים בקלות על קפיץ המשקוף הלוחץ כנגדו. והוא מביט אחרי הדמות הכפופה המתרחקת לאט, ומשהגיע למסקנה שהזקן בסדר, עזב את הדלת ונכנס פנימה, מניח לקפיץ להסיע את הדלת הכבדה בתנועה איטית אך נחושה, ולסגור אותה בנקישה נחרצת.

הזקן פסע לאורך השביל וכשהגיע לספסל התיישב עליו באנחה.

מכיסו הוציא טלפון נייד ישן שחוק ומרופט, שכפתוריו נשרו ממנו ומסכו הסדוק מודבק ברצועות סלוטייפ צהובות. הוא לחץ לחיצה ארוכה על הכפתור היחידי שנותר במכשיר, והרימו אל אזנו.

לאחר מספר רגעים התפשטה נהרה על פניו החרושות. "חנה מרים?"

"כן כן, ברוך השם ברוך השם, הכל הכל בסיידר".

"בטח, הוא עבר על הבדיקות בעיון רב, בעיון רב הוא הסתכל על כל הבדיקות, חמש דפים גדולים, הוא הסתכל על הכל בדקדוק. את מכירה את דוקטור אלכסנדר, עם הפה ככה, עקום קצת. את יודעת זה שעושה בדיחות. את היית אצלו גם כן...

נכון זה היה מזמן, הרבה שנים.

בקיצער, הוא מסתכל טוב טוב בניירות, קורא בדקדוק גדול. ואחר כך הוא אומר לי: מר אייזן! - את שומעת חנה מרים, ככה הוא קורא לי - מר אייזן. שכה יהיה לי טוב.

מר אייזן יש לך לב כמו נער בן שש עשרה!

ככה הוא אוהב, את יודעת, לעשות בדיחות.

רק קצת ברזל הוא אומר, ותבוא עוד חצי שנה לביקורת.

את שמחה חנה מרים? מאושרת?! ידעתי שתהיי מאושרת, בגלל זה צלצלתי. דבר ראשון אחרי שיצאתי מהרופא התיישבתי על ספסל לבשר לך. ואני מאושר שאת מאושרת. חנה'לה. אני מאושר מזה שאת מאושרת יותר מעצם הבשורה.

בקושי הצלחתי לצאת מהמרפאה, בקושי. הדלת שם, שרעקלאך. מישהו היה צריך לעזור לי לפתוח. אבל הלב, חנה מרים. לב של נער בן שש עשרה!

לץ, דוקטור אלכסנדר הזה, הוא לוחץ במחשב שלו קצת פה וקצת שם ופתאום יוצא מרשם לברזל, יוצא לבד מהמכונה שלידי. היית צריכה לראות. פלאי פלאים. 'שני כדורים ביום אחרי האוכל' הוא אומר לי. ואז הוא שם את היד שלו על הברך שלי, והפה שלו העקום, נהיה עוד יותר עקום, בזמן שהוא אומר לי 'תבוא עוד חצי שנה לביקורת'. איזה משפט יפה זה, חנה מרים, הא, כמו שיר. חצי שנה בריאות. לא שבוע לא חודש, חצי שנה! וכשאני קם ללכת הוא אומר "אל תשכח את הכרטיס מר אייזן". עוד פעם מר אייזן. לץ שכזה.

ואני ישר מחפש ספסל להתקשר אליך. כי. הבדידות, חנה מרים. אוי כנגד הבדידות אפילו לב בן שש עשרה לא עומד. ילד כי ימצא צדף יפה על החוף, ירוץ מיד להראות לאימו. בחורה שגמרה מבחן חוץ, מיד מתקשרת לחברות. את זוכרת את המבחני חוץ של אסתי? גהינום, הא.

בקיצור, האדם אין שמחתו שלמה עד שישתפנה עם אחרים, עם אהובים.

ואם כל המתח הגדול הזה, הרשרושים, הסחרחורות, הבדיקות המקיפות, חמש דפים גדולים באנגלית. פתאום נעלם בבת אחת - 'קצת ברזל וביקורת עוד חצי שנה'. כל השמחה הזאת, האושר הנפלא הזה, שווה כקליפת השום.

קליפת השום, חנה'לה!

אם אין לך למי לספר אותו. לשתף".

עיניו של הזקן נצצו בלחלוחית וידו התהדקה על מכשיר הטלפון.

"ואין נחמה ל'מר אייזן', ואין ולו טיפת שמחה בלב של נער בן שש עשרה. כי הלב הזה מת. מת מגעגוע".

קולו של הזקן מתרסק "נו די, חנה מרים, די עם הרגשנות. אני צריך למהר לבית מרקחת לקנות את הברזל.

אז להתראות, בנתיים.

נפגש עוד חודשיים וחצי בערך הא, י"ג תמוז. ארבע עשרה שנה כבר, איך שהזמן טס. ואסתי תניח לך הזמנה, ותשים עליה אבן שלא תעוף.

זהו, שלום חנה מרים, שלום".

ילד קרב אל הזקן בהיסוס

"אפשר שיחה? אני צריך להתקשר לאמא שלי".

"מצטער ילד, אין לי טלפון", ענה הזקן.

וכשראה שהילד מסתכל בו בעיני פליאה, ננער "אה, זה? זה לא עובד! הנה, אפילו בטריה אין פה. רואה, וגם הכפתורים נפלו חוץ מהכפתור הזה, שאיתו אפשר לצלצל רק למישהו אחד". ענה בהתרוממו מהספסל.

"למי?" שאל הילד בקול תמים.

אך הזקן שכבר הסתובב והחל ללכת לא ענה.

רק כתפיו רטטו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה