"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[סערצע]

'@גידל', מי מצפצף?!

 

[הרשל'ה רב'ה]

'@גידל', מי מצפצף?!

הו הו כמה שהוא צודק!!!
כבר שנים שזה צורם לי,
תבוא לכותל או לכל מיני שטיבלאך למניהם ותשמע.

 

[סערצע]

אז זו הבעי': התפלה במנינים מאולתרים... (שבעלי־הקריאה בהם - כמנהג ק"ק חשובות בת"צ - הם 'טירונים', מן הסתם, ואינם מודעים כלל להלכה הנזכרת).

 

[גידל]

זה אמור להיאמר בניגון קריאת ימים נוראים מ"ה' ה'" עד "ונקה".

יתכן שרק בתענ"צ זה נקרא בניגון קריאת ימים נוראים, כמו טעם עליון שנקרא רק בציבור, אגב אני בפרשת כי תשא קראתי בניגון הרגיל, ואף אחד לא העיר לי ע"כ.

 

[גידל]

'@גידל', מי מצפצף?!

הו הו כמה שהוא צודק!!!
כבר שנים שזה צורם לי,
תבוא לכותל או לכל מיני שטיבלאך למניהם ותשמע.

בפרט בסמיכות ל "ושם נאמר"

 

[סערצע]

יתכן

ברור שכך!

 

[סערצע]

בפרט בסמיכות ל "ושם נאמר"

א"כ, כבר גלשנו אף לבעלי־תפלה...

אציין שוב את דברי דלעיל.

 

[מרובע]

יתכן שרק בתענ"צ זה נקרא בניגון קריאת ימים נוראים, כמו טעם עליון שנקרא רק בציבור, אגב אני בפרשת כי תשא קראתי בניגון הרגיל, ואף אחד לא העיר לי ע"כ.

אכן רק בתענית ציבור קוראים בניגון י"נ, בכי תשא ובפסח קוראים רגיל

 

[סערצע]

ויש בעלי־קריאה דאגב שיטפייהו משנים אף בהן את הנגינה...

 

[גידל]

'@גידל', מי מצפצף?!

אם אף אחד לא מצפצף, אז המ"ב לא היה צריך להזהיר שיש להפסיק מעט בין בשם ובין ד'.

 

[בן עמרם]

בהפטרת ראש השנה '' ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אותו ''
המילה ''גמלה'' נקראת בשוא נח ובקמץ קטן (על האות ג') ובמפיק ה',
מישהו יכול להסביר מהי משמעות המילה לאור הנתונים הללו?

 

[סערצע]

אם אף אחד לא מצפצף, אז המ"ב לא היה צריך להזהיר שיש להפסיק מעט בין בשם ובין ד'.

לא זכיתי להבין: כל האזהרות ההלכתיות באות הן אך ורק אם יש מישהו ש'מצפצף' עליהן?!

לעצם הענין, בדברי המשנ"ב (סי' תקפא סק"ד) אין לשון אזהרה (ומבוסס הוא על לשון המג"א - סי' תקסה סק"ה); דוקא רבנו האבודרהם כתב (ב'סדר תפלת תעניות') ש"רוב ההמון טועים בזה", אך לא הוסיף שום 'אזהרה'. ויעוי' בדברי הרב מ"ש עה"פ תשא לד, ה - דאין למחות במי שאינו מפסיק.

 

[גידל]

הודעה מטעם תורת הקורא
לרבים השואלים לגבי גליונות 'תורת הקורא' על פרשיות האזינו וזאת הברכה והמועדים - כיון שבשנה שעברה לא יצאו גליונות על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', והשנה איננו עובדים על הוצאת גליונות אלא שוקדים ועמלים על כתיבת ועריכת הספר, לכן לעת עתה אין גליונות על פרשיות אלו.

אנו תקווה שבחודשים הקרובים בעז"ה יצא הספר לאור בשלמותו, ושם יובא גם על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', יחד עם קריאות המועדים ההפטרות והמגילות.

 

[גידל]

.

 

[סטודיו לגרפיקה]

.

ומנין הקובץ הזה?
נראה גם טוב

 

[סערצע]

ומנין הקובץ הזה?

גליונותיו של ר' אליהו שי' לוין.

 

[רשרשון]

בס"ד

לכל מאן דבעי!

אני מוכר סט נפלא של "אם למקרא לתלמיד" פרי עמלו של הרב ניסן שרוני, מחבר הספר המפורסם "אם למקרא ולמסורת", שיצא לו מוניטין בזכות חכמת הדקדוק שלו, שבאה לידי ביטוי בקיצור נמרץ בשיעוריו הנמצאים בעמוד היוטיוב הרשמי של כולל "חזון עובדיה".

הסט כולל את הספר "אם למקרא לתלמיד" (כללי הקריאה הנכונה בלשון קלה וברורה, מלעיל ומלרע, שווא נע ושווא נח, תנועות גדולות וקטנות, קמץ גדול וקמץ קטן, דגש ורפה, מפיק ה', פתח גנובה, מדיני שליח ציבור, קריאת שמע כהלכתה, כוח התפילה ומעלתה, טעויות המצויות בתפילה, שאלות ולתשובות והדרכה למורה בכיתה) ואת הספר "טעם למקרא" (בצירוף דיסק שמע וערכת כרטיסים, לימוד טעמי המקרא בשיטה חווייתית ומהנה, תומכי זיכרון, ציורים מרהיבים, משימות ושעשועונים, שאלות ותרגילים, תרגילים לשינון בהדרגה, הדרכה להכנת פרשה, תפקידי הטעמים, כללי הטעמים, מדיני קריאת התורה, גרמן חדש לבר מצוה והדרכה למורה בכיתה).

הסט נמכר ב-100 ש"ח, והסכום עובר במלואו למחבר (משלוח בת"א רבתי בתוספת של 20 ש"ח)

בברכה,
אברהם כהן - 0507324247

 

[סטודיו לגרפיקה]

שאלה
בקריאה בשמח"ת של בראשית
הציבור אומר "ויהי ערב ויהי בוקר יום---"
ולכן הבעל קורא לפני זה מסיים במנגינה (כמו של סיום חומש לפני "חזק חזק")
אבל בימים ראשון ושני ה"ויהי ערב וכו'" זה באמצע פסוק, (ולא כבשאר ימים שזה פסוק בפנ"ע)
ואם עושים את המנגינה לכאו' זה משבש את האתנחתא, לא?

 

[מרובע]

מה ההבדל אם משבשים את האתנחתא או את סוף הפסוק.
אין בזה איסור לא בזה ולא בזה. כמו שבימים נוראים משנים לגמרי את הניגון

 

[TAKT]

טיפ לגבאים
היות ואנחנו בתחילת ספר התורה,
הצד השמאלי של הספר מאוד כבד בהגבהה,
ולכן ביום חול שמניחים תפלין הגבאי מסתכל מי שמאלי (מניח תפלין ביד ימין) ולתת לו הגבהה,

(לא מתאים לאשכול ב100% אבל הכי קרוב)