נקודה די חשובה שחשבתי שמציקה לבעלי תשובה, זה שהציבור החרדי לא תמיד מושלם ב100% אז אולי נסתגר בתוך עצמנו ונקים זרם חדש של שומרי תומ"צ.
אבל צריך להבין שבסוף, הציבור החרדי ספג דור אחרי דור את ערכי היהדות בלי נתק, ולא שווה להתנתק ממנו.
אז מה בעצם, להיות חלק מהציבור החרדי, ובשולחן שבת לחנך את הילדים נגד ה"מלומדה" שיש בחרדיות, בדיוק כמו שנחנך לשמירת שבת וברכה בכוונה. (כמובן שלא מייד נכנסים לגור בתוך עיר חרדית עם כל הבלאגן שם, אבל אחרי כמה שנים, בהכוונת רב, לעשות צעדים בדרך להיכנס לציבור.)
הרף שמעמידים בעלי תשובה בתחילת דרכם (אני מדגיש - מתחיל), הוא רף שאי אפשר לעמוד בו, ולא זו בלבד - אלא שהוא גם בלתי רצוי.
תחושת רוממות תמידית - זה אולי כיף, אבל זו לא התכלית. היהדות מקדשת את המעשה, לא את המחשבה, ובנוסף - הלימוד המעשי, קודם ללימוד ׳הרוחני יותר׳ (במרכאות, כי אין לימוד רוחני יותר או פחות. הכוונה היא לתפיסה השטחית, ולא למציאות - כפי שהיא באמת). קשה מאוד להבין בעיניים של מי שנמצא במציאות רוחנית יתירה על המידה, למה נכון ללמוד יותר על שבועת שומרים ושבועת הפיקדון, מאשר על עולמות רוחניים גבוהים ונאצלים. קשה גם להסביר, איך המציאות הרוחנית העשירה - נפגשת עם העולם הגשמי, וכיצד התורה הרוחנית - דורשת דרישות מכלל אדם. כמובן, שלא כולם כך. לא מזמן הייתה לי שיחה עם חוזר בתשובה - שאני מאוד מעריך, שהסביר לי שהחיבור הכי גדול שלו להלכה - היה דווקא כשלמד את 'הלכות השכמת הבוקר' (בעיקר הסימנים הראשונים), והבין - שהתורה לא דורשת מהאדם להיות מלאך, אלא היא מותאמת לבני אדם. זה מוכיח על הבנה עמוקה באמת ועל ראש בריא, אבל לא כולם ככה.
אין ספק, שכל אדם - שילמד לעומק על הפעולות שהוא פועל, יגיע לדרגות גבוהות יותר בעבודת השם. אבל אם המטרה היא ליצור חממה בעבור בעלי תשובה בתחילת דרכם - קשה להאמין שאפשר יהיה לבנות קהילה שהם ירגישו בנוח. הם לא תמיד מבינים בדיוק מושלם מה עיקר ומה טפל, מה חובה ומה מידת חסידות, מהי השקפה נכונה ומה נועד ליחידים בלבד. הפיתרון הוא לא להתאים את הציבור החרדי אליו - כי זה לא הגיוני שהם יחליטו מה ההדרכה הנכונה, בעבור ציבור שמונהג על ידי גדולי הדור.
רק מי שמעולם לא התנסה בפעילות מעין זו - יעלה על דעתו, שתיתכן מציאות בה ישוב אדם בתשובה שלמה, ובן רגע - הוא יבין את כל הניואנסים, יביט על קיום המצוות בצורה מפוכחת, ויצליח להתנהל כראוי בסביבה חרדית. התהליכים האלו לוקחים זמן, וברוך השם - כשפועלים נכון, יש תוצאות מעולות. בקהילה שבה אני חי ופועל, בעלי תשובה - הם דומיננטיים בדיוק כמו בוגרי הישיבות, הם בעניין הלימוד והן בעניין הפעילות - שם משאירים לנו אבק. באופן אישי, אני יכול לומר - שיש להרבה מאתנו מה ללמוד מחלק מהם (ואני בכוונה לא מכליל), והנקודה שהכי כואבת לי - היא הסטיגמות השליליות. העניין הוא שאני לא מעלה על דעתי לחשוב - שרק השתלבות בקהילה חרדית, היא הפיתרון הנכון. לפי מה שאני רואה, ההשתלבות הטובה ביותר - היא דווקא בתוך קהילה שנמצאת באזור המגורים של החוזר בתשובה, בלי להתרחק מהמשפחה ובלי לוותר על החיים המוכרים. ברוך השם, היום יש קהילות חרדיות - כמעט בכל מקום, לרבות חינוך ומוסדות. אין ספק, שזה מתאים יותר למי שעדיין מתנדנד בין העולמות, מאשר מגורים בבני ברק, באלעד או בירושלים (בכוונה השתמשתי בדוגמאות שונות, כדי להבהיר -שהבעיה קיימת בכל ריכוז חרדי, למרות הגיוון הקיים), ואני מאמין שכל אחד מיושבי הערים החרדיות יכול לחשוב על אלף ואחת סיטואציות של התנגשות בין עולמות.
הנושאים החמים
