לאברך בכולל יש יותר ימי חופשה ומחלה מאשר כל עובד בעבודה כלשהי. הרי ל'בוס' שלו אין הבדל בין אם הוא לומד מהבית או מהכולל. וגם אם הוא מקפיד, הרי ההורדה על ה'שמירת סדרים' של כל החודש לא מתקרבת להורדה של יום אחד מעבודת האשה. אם מדברים מצד שעות הלימוד - הוא גם יכול להשלים שעות בערב או ביום שישי.
נו באמת.
אבל הוא אברך כי הוא רוצה ללמוד תורה.
הוא לא שם כדי שישלמו לו. ולכן ההחלטה אם יקח יום מחלה או ילך לכולל לא נמדדת באם זה משתלם לי בעולם הזה. אלא בבא.
מה שהוא לומד ביום שישי הוא לומד ביום שישי מה שבשבת הוא לומד בשבת. מה הקשר לעובדה אם יפסיד היום כולל.
זהו, עצרתי כאן. אפילו לא הייתי מסוגלת להמשיך לקרא את ההודעה.
מדהים לראות איך שחיי אברכות זר לא יכירם. ולא צריך להיות זר מהעיר הסמוכה. גם השכן שאתמול היה בכולל לא תמיד ער לפרטים.
כל רגע שבעל שאברך לא לומד. הוא רגע של בטול הלמוד. נקודה.
אני לא אומרת שאין רגעים כאלה, לחיים יש צרכים משלהם ומה שצריך עושים.
אבל להתחיל לספור לי אם הראש כולל הוא יותר גמיש מהבוס... זה לא הקצה של הכוון.