צביקי
לדעתי אתה טועה, ובגדול. העיצוב של 'שעה טובה' (המחודש, בעידן דוד רוטנברג) הינו 'העתק הדבק' כמעט מוחלט מ'משפחה' (לפני השדרוג). פונט ומרחבים זהים וכן הלאה. ברור שקל הרבה יותר ל'בקהילה' ללכת על קונצנזוס, להמשיך עם נרקיסים, ויתר על כך, את 'מורשה' הם ממשיכים לעצב כמו 'משפחה', ודבר של מה-בכך מבחינתם ומבחינת הסטודיו המשותף שם, להמשיך את הקו העיצובי גם ב'בקהילה'.
אבל, כאן מגיע ה'אבל' הגדול: עם איזה בשורה עיצובית חדשה הם באים להכריז על עצמאות טריטוריאלית כשווה בין שווים במובילי התקשורת החרדית, איזה פייט הם נותנים במגרש הזה. כאשר רוצים להיות גדולים, חייבים לקחת סיכונים, ואין ספק שהסיכונים שלקחו גדולים, מאד, (כפי שכבר כתבתי, שהפונט פחות קריא וכו') אבל שאפו ענק על האומץ, יש בידול ניכר לכל עין בין 'בקהילה' ו'משפחה' גם במגרש הארט.
לגבי הקונצנזוס, תן לי לחלוק על זה. הקונצנזוס מתבטא אך ורק במחלת ה'העתק הדבק'. משפחה היא זו שהחליטה על נרקיסים כפונט מגזיני, ובצדק. (בעבר הרחוק ניתחו את החלטתם על נרקיסים בכתבת צבע מעניינת ומחכימה), השאר רק היו פחדנים והסתמכו על שיקול דעתם הנבונה של 'משפחה'.
ומכאן התלהבותי, על האומץ לבוא ולומר, יש לנו אמירה גם בתחום הזה.
וכמו שמרדכי (היי, אהלן) טוען, ובצדק. זה ענין של זמן עד שנתרגל לעיצוב, ויש מצב שנתרגל, במקביל לגיהוצים ושיופים מצד סטודיו בקהילה.
לגבי העסקת ציירים וקריקטוריסטים, לפי הידוע לי הם מעסיקים כאלה במוספי הנשים והילדים, ובטוחני שיבוא כזה גם במוסף המרכזי. התחרות בסה"כ רק החלה.
ונתנו, הדברים שכתבת נכונים ברובם. אך אין כאן ענין "ללמוד ממשפחה", לענ"ד יש כאן ענין לבוא עם אמירה מחודשת, כאלטרנטיבה, ולדון ולדוש עד שיימצא דרך להוכיח שיש עוד דרכים לעצב מגזין אקטואלי, ולא להיקבע בעיצוב אחיד מוביל מזה שנות דור.
ומי אנוכי שאבוא לדבר "נגד" משפחה. שלומית ניאזוף (העורכת הגרפית) הייתה, עודנה ותישאר מהמעצבות הבכירות במגזר, עם אמירה מאד ברורה חדה ואסתטית. ובכ"ז העיצוב המחודש בעיני ולעניות דעתי, עמוס לעייפה ביחס למה שהרגילה אותנו משך שנים רבות. היה ניסיון לשדרג כלפי מעלה, ובעיני השדרוג לא צלח.
הנושאים החמים
