סיפור בהמשכים בקבוקי השאול

[@Simcha]

אבל לא מבינה את מי שקורא...

שף מנוסה שבקיא באנטומיה ובכימיה של חומרי הגלם

כנראה צריך להיות בקי באנטומיה של המילים..

 

[לאלה]

זה גדול!!
אמנות במיטבה להצליח לרתק בשני פרקים שלמים של איגיון שכזה.
וזה, עלה על כולנה:

המבנים העקומים בגאוניות של רמות פולין.

 

[yonatanr]

יחי הנונסנס.

 

[+shira]

חייבת לומר שעם כל האומנות שבכתיבה, מרגיש לי שיותר אומנות להיות מרותק לכתיבה כזו.
או בפשטות: המלך לא לבוש. לא הבנתי כלום. וקטונתי למהנות מזה שלא הבנתי כלום.

 

[הוריקן]

מדהים!
זה מה שקורה שיצירתיות וכשרון נפגשים...
אפשר קצת טיפים והכוונה לכתיבה האגיונית הזאת???

 

[קופי 100]

הדבר הכי לא הגיוהי זה צמד המילים 'חסר איגיון'. זו מין טבעת בלתי נגמרת שקורסת אל תוך עצמה.

 

[java]

זה מטורף!
המשפטים שלא נגמרים כמו שחשבתם שהם אבטיח.

 

[stars]

@הדוויג אני רואה שלא הצטרפת לדיון כאן. אבקשך להצטרף, כיון שהעלית כאן זווית מבט חדשה לחלוטין שעלולה לשפוך מחדש את שיקוף אור הירח על נוגה הכוכבים הפורטים נוגות את שירת ליל הביכורים.

 

[stars]

לא חושב שזה קשור. הכיף הוא הכתיבה. אם אתה גאון מה שנכון בהקשר של פותח האשכול, אזי גם הקוראים מתמוגגים. אם לא, אתה נשאר להתמוגג עם עצמך..

נאים הדברים למי שאמרם.

האמת היא שלדעתי הדבר תלוי במוניטין של הכותב בקרב הקוראים. אם מדובר בכותב עלום (או עכ"פ פחות ידוע), אף אחד לא יטרח להבין מה הוא רוצה. (אם זה טוב או לא, יעויין כאן).

 

[הני ר.]

מרושש ממש כמו דם ודמע שמיכה וחצאית.
התרופפתי מכל מילה!

 

[Angular]

כתוב יפה מאד! זה כישרון ממש, להצליח להמציא את כל זה.

מה שמעניין הוא, שתפיסת הנונסנס (איגיון זו מילה די מכובסת, לא?) בקטע הזה, קצת שונה מאיך שאני הכרתי נונסנס כתוב עד היום.
בקטע, המילים הן מילים קיימות בשפה, ואין קשר לוגי בין מילים בתוך המשפט, רק קשר תחבירי. בספרות הנונסנס שאני מכירה, אין קשר לוגי בין משפטים, בעיקר בהקשר של סיבה ותוצאה.
כשאין קשר לוגי בין מילה למילה - הקריאה קשה, במובן מסוים. כשאין קשר לוגי בין משפטים, שאלות ותשובות - הקריאה קלה ומהנה, רק שהמוח נתקע כל כמה משפטים והלשון מסתבכת עם עצמה.

מסכימה עם זה שנראה שהקטע תואם את ההגדרה המילונית. סתם מסקרן - יש ספרות כזאת?

דוגמה לנונסנס - מלכוד 22, דיאלוג התפוחים:

""´מה אתה עושה?´ שאל יוסריאן בזהירות כשנכנס לאוהל, אפילו שראה מיד.

´יש כאן נזילה,´ אמר אור, ´אני מנסה לתקן אותה.´

´תפסיק עם זה, בבקשה,´ אמר יוסריאן, ´אתה מעצבן אותי.´

´כשהייתי ילד,´ השיב אור, הייתי מסתובב כל היום עם תפוחים חמוצים בפה. אחד בכל לחי.´

יוסריאן הניח בצד את התרמיל שממנו התחיל להוציא את כלי הרחצה שלו, ונדרך בחשדנות. חלפה דקה. ´למה?´ הוא מצא את עצמו נאלץ לשאול.

אור ציחקק בניצחון. ´כי הם יותר טובים מערמונים,´ הוא ענה.

…

´כשלא הייתי משיג תפוחים חמוצים,´ המשיך אור, ´הייתי משתמש בערמונים. ערמונים הם באותו גודל בערך כמו תפוחים חמוצים, ובעצם הצורה שלהם יותר טובה, למרות שהצורה לא משנה בכלל.´

´למה היית מסתובב עם תפוחים חמוצים בלחיים?´ יוסריאן שאל שוב. ´זה מה ששאלתי.´

´כי הצורה שלהם יותר טובה משל ערמונים,´ השיב אור, ´הרגע אמרתי לך.´

´למה,´ גידף אותו יוסריאן ברוח טובה, ´חתיכת נאחס ב#%@$ה ומוכשר למכניקה, למה בכלל הסתובבת עם משהו בלחיים?´

´אני לא הסתובבתי,´ אמר אור, ´עם משהו בלחיים. אני הסתובבתי עם תפוחים חמוצים בלחיים. כשלא הייתי משיג תפוחים חמוצים, הייתי מסתובב עם ערמונים. בלחיים.´

אור גיחך. יוסריאן גמר אומר לסתום את פיו, וסתם אותו. אור חיכה. יוסריאן חיכה יותר.

´אחד בכל לחי,´ אמר אור.

´למה?´

אור הזדנק. ´למה לא?´

יוסריאן הניד בראשו בחיוך וסירב להגיד.

´זה מצחיק, העניין עם השסתום הזה,´ הרהר אור בקול רם.

´איזה עניין?´ שאל יוסריאן.

´כי רציתי -´

יוסריאן ידע. ´לכל הרוחות! בשביל מה רצית -´

´- לחיי תפוחים.´

´- לחיי תפוחים?´ שאל יוסריאן בתקיפות.

´רציתי לחיי תפוחים,´ חזר אור, ´ עוד כשהייתי ילד רציתי שיום אחד יהיו לי לחיי תפוחים, והחלטתי לעבוד על זה עד שיהיו לי, ובאלוקים, עבדתי על זה עד שהיו לי, וככה עשיתי את זה, עם תפוחים חמוצים בלחיים שלי כל היום.´ הוא גיחגך שוב. ´אחד בכל לחי.´

´למה רצית שיהיו לך לחיי תפוחים?´

´לא רציתי לחיי תפוחים,´ אמר אור. ´רציתי לחיים גדולות. לא כל-כך היה איכפת לי הצבע, אבל רציתי לחיים גדולות. עבדתי על זה בדיוק כמו המשוגעים האלה שקוראים עליהם, שמסתובבים כל היום ולוחצים כדורי גומי רק כדי לחזק את הידיים. האמת, הייתי אחד מהמשוגעים האלה. הייתי מסתובב כל היום עם כדורי גומי בידיים, גם.´

´למה?´

´למה מה?´

´למה היית מסתובב כל היום עם כדורי גומי בידיים?´

´כי כדורי גומי -´ אמר אור.

´- יותר טובים מתפוחים חמוצים?´

אור גיחך בבוז והניד בראשו. ´עשיתי את זה כדי לשמור על שמי הטוב אם מישהו יתפוס אותי פעם עם תפוחים חמוצים בלחיים. עם כדורי גומי בידיים יכולתי להכחיש שיש לי תפוחים חמיצום בלחיים. כל פעם שמישהו היה שואל אותי למה אני מסתובב עם תפוחים חמוצים בלחיים שלי, הייתי פשוט פותח את הידיים ומראה לו שאני מסתובב עם כדורי גומי, לא עם תפוחים חמוצים, ושהם בידיים שלי, לא בלחיים. זה היה סיפור טוב. אבל אף פעם לא ידעתי אם קלטו אותו, כי די קשה להבין אותך כשאתה מדבר עם שני תפוחים חמוצים בלחיים.´"

(מלכוד 22, ג'וזף הלר. מאנגלית: בני לנדאו ובני הדר. חייבת להוסיף שלא היכרתי. גזבר מביא אותו בשיעור על נונסנס, ואני נהנתי קשות)


וסתם מעניין - היה לי מורה למחשבים, יוצא בריה"מ. גאון אמתי. סיפר שבלילות ברוסיה, כשהיו נערים שתויים תוקפים יהודים ברחובות, אחת הדרכים להמלט מהם הייתה לתקוע משפט נכון תחבירית אבל לא קשור לכלום. "אבל אין לי דרך לרסק מדרכות בשקט!".
זה תקע את המח שלהם לשבריר של שניה, הוא הסביר לנו בכל הרצינות, ונתן ליהודי לברוח.
אוקי.

 

[RACHELIZ]

אבל זה נשמע סתם מישהו מטומטם. זה לא נשמע שאין קשר בין המשפטים, כשאתה נכנס לסיטואציה ההזויה שלהם.

 

[דיונון]

לאחר שנים ספורות התאספו ובאו שאר הטילונים

הי! משפט כמעט הגיוני!
לכלכת, יצאת נורמלי...

ובקשר לסוגה הזו של התמך,
כמעט ואין ברי צלע שנוכחים ברעות כלליים.
מה שמוביל לשני אריחים:
א. שופט לעולם יצא מצד בהיר.
ב. אין על @הדוויג , הוא ברווזה!
לסיכום - כל עוד שובים את הארטיס לשלוש, אין הוכחה והכרח לשטוף מים.

אפרט באישי למי שלא קצר

 

[הדוויג]

ובקשר לסוגה הזו של התמך,
כמעט ואין ברי צלע שנוכחים ברעות כלליים.
מה שמוביל לשני אריחים:
א. שופט לעולם יצא מצד בהיר.
ב. אין על @הדוויג , הוא ברווזה!
לסיכום - כל עוד שובים את הארטיס לשלוש, אין הוכחה והכרח לשטוף מים.

אפרט באישי למי שלא קצר

אם בדיונונים נפלה אדרת, מה יגידו ציפורני הגיר?

 

[אי פה אי שם]

ב'עולם חירש' יש בטח אחד שמבין מה כתוב פה.

התקוממתי לאפס. הדלת נדפקה וכולנו נדבקנו.

 

[דיונון]

ב'עולם חירש' יש בטח אחד שמבין מה כתוב פה.

התקוממתי לאפס. הדלת נדפקה וכולנו נדבקנו.

גם אתה לבשת גפן?

 

[RACHELIZ]

אבל זה נשמע סתם מישהו מטומטם. זה לא נשמע שאין קשר בין המשפטים, כשאתה נכנס לסיטואציה ההזויה שלהם.

מדברת כמובן על ההוא מהתפוחים בלחיים...

 

[Angular]

אבל זה נשמע סתם מישהו מטומטם. זה לא נשמע שאין קשר בין המשפטים, כשאתה נכנס לסיטואציה ההזויה שלהם.

הגיוני שהוא מטורף, אבל יש כאן משחקי איגיון. קחי את זה:

"´כשהייתי ילד,´ השיב אור, הייתי מסתובב כל היום עם תפוחים חמוצים בפה. אחד בכל לחי.´

יוסריאן הניח בצד את התרמיל שממנו התחיל להוציא את כלי הרחצה שלו, ונדרך בחשדנות. חלפה דקה. ´למה?´ הוא מצא את עצמו נאלץ לשאול.

אור ציחקק בניצחון. ´כי הם יותר טובים מערמונים,´ הוא ענה. "

זה נונסנס קלאסי. שאלה ותשובה, שתיהן הגיוניות, ובכל זאת אין ביניהן שום קשר לוגי. דוגמאות נוספות ומוכרות לכזה נונסנס יש גם באליס בארץ הפלאות.

 

[RACHELIZ]

הגיוני שהוא מטורף, אבל יש כאן משחקי איגיון. קחי את זה:

"´כשהייתי ילד,´ השיב אור, הייתי מסתובב כל היום עם תפוחים חמוצים בפה. אחד בכל לחי.´

יוסריאן הניח בצד את התרמיל שממנו התחיל להוציא את כלי הרחצה שלו, ונדרך בחשדנות. חלפה דקה. ´למה?´ הוא מצא את עצמו נאלץ לשאול.

אור ציחקק בניצחון. ´כי הם יותר טובים מערמונים,´ הוא ענה. "

זה נונסנס קלאסי. שאלה ותשובה, שתיהן הגיוניות, ובכל זאת אין ביניהן שום קשר לוגי. דוגמאות נוספות ומוכרות לכזה נונסנס יש גם באליס בארץ הפלאות.

באמת בהתחלה היה פחות קשר אבל ככל שהעלילה המסעירה התקדמה הוא התהדק.

 

[stars]

.