בקשה בקשה לסייעת עבור ילד אלרגני

  • הוסף לסימניות
  • #1
ילדה שכבר קבלה שנה שעברה במעון זה ממשיך אוטומטי או צריך להגיש בקשה מחדש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הגשתי בקשה וזה מה שהם כותבים: הילד לא נקלט במעון לשנה שהזנת. רק לאחר קליטתו במערכת, תוכל לבקש סבסוד לסייע\ת. פנה למנהל\ת המעון
ורשמתי אותו למעון והוא התקבל
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הגשתי בקשה וזה מה שהם כותבים: הילד לא נקלט במעון לשנה שהזנת. רק לאחר קליטתו במערכת, תוכל לבקש סבסוד לסייע\ת. פנה למנהל\ת המעון
ורשמתי אותו למעון והוא התקבל
תדברי עם המנהלת.
אחרי הרישום המנהלות צריכות להעביר את הסטטוס להתקבל.
יש מנהלות שעוד לא עשו את זה.

אני התקשרתי למנהלת של המעון שלנו ובאותו יום קיבלתי מייל שהילד נקלט במערכת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
האם רק ילדים במעון של התמת זכאים לסייעת?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מחר- יום ראשון בשעה 12:00


*משרד העבודה פותח את המערכת להגשת בקשות לסבסוד במעונות היום לשנת הלימודים תשפ״ו*

משרד העבודה פותח ביום א׳ הקרוב 21.9.25 בשעה 12:00 את המערכת המקוונת להגשת בקשות לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום והמשפחתונים המוכרים לשנת הלימודים תשפ"ו.

הסבסוד יינתן להורים העומדים בתנאי הסף, שילדיהם שוהים במעונות היום והמשפחתונים המוכרים על-ידי משרד החינוך. במסגרות אלה שוהים כ-130,000 ילדים.
גובה הזכאות נקבע על בסיס חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה ובהתאם לגיל הילד ולמסגרת בה הוא שוהה.
המשרד ממשיך במאמצים להקל על הנטל הביורוקרטי על ההורים ופועל להרחיב את המידע המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ובכך לצמצם את המסמכים שההורים נדרשים להגיש.
השנה, בעקבות פעולות נוספות להפחתת הנטל הביורוקרטי על ההורים, הופחתו חלק מהמסמכים שההורים נדרשו בעבר להגיש. להלן מספר דוגמאות:
1. טופס הצהרת הורים יחידים בוטל והוטמע במערכת המקוונת.
2. טופס הצהרת הורים לומדים בוטל, וזאת לאור המידע המתקבל מביטוח לאומי.
3. טפסים שונים של הורים עצמאים אוחדו או בוטלו, ובמקביל המשרד פועל להרחבת המידע מביטוח לאומי גם על הכנסות העצמאים באופן שיבוטל הצורך בהגשת מסמכים כלל.
בנוסף, מבחני התמיכה לשנה"ל תשפ"ו נוסחו מחדש וקוצרו באופן משמעותי.

המשרד ממשיך לשפר את הממשקים הממוחשבים עם ביטוח לאומי, וגם השנה שני ההורים נדרשים לאשר שימוש בנתוני הביטוח הלאומי.
מהלך פורץ דרך זה הביא לשיפור משמעותי במשך הטיפול בבקשה לסבסוד, יותר הורים קיבלו דרגה מבלי שנדרשו להשלים מסמכים, וחלקם מבלי שנדרשו כלל להגיש מסמכים.

יתרון משמעותי נוסף של ממשק זה הוא באימות הנתונים והדיוק שלהם.

להלן מספר נתונים הממחישים את השינויים שהורגשו במשקי הבית שילדיהם שהו במעונות היום והמשפחתונים בשנת הלימודים החולפת:
בשנת הלימודים תשפ"ה, המשרד הביא בשורה משמעותית להורים ומקל עליהם בהתמודדות עם הוצאות גידול הילדים. מדרגות ההכנסה לנפש עודכנו. כפועל יוצא מכך גם אם בעבר משפחות שהשתכרו מעל רף מסוים לא היו זכאיות לסבסוד, הרי שמעתה, עם העלאת הרף, משפחות נוספות תהיינה זכאיות. בנוסף, עדכון המדרגות מגדיל את סכומי הסבסוד להורים שכבר היו זכאים. שינוי זה שיפר את מצבם של למעלה מ-13,000 משקי בית.
בנוסף, עודכן הסבסוד בתשפ"ה למשרתי מילואים. משפחה העומדת בתנאי שבמבחני התמיכה ובה אחד ההורים השירת למעלה מ-60 יום במילואים בשנת 2024 קיבלה סבסוד מוגדל או הפכה לזכאית לסבסוד. למעלה מ־10,000 משקי בית של משרתי מילואים זכו להטבה זו.
ההגדלה בסבסוד עבור מי שכבר סובסד מסתכמת בכ-1,000 עד 3,500 ש"ח לשנה. כניסה למעגל הזכאים לסבסוד משמעותית אף יותר ויכולה לחסוך עד 19 אלף ש"ח בשנה למשפחה.

להגשת בקשה לסבסוד ולעיון במבחני התמיכה היכנסו לקישור:

https://www.gov.il/he/departments/topics/daycare-tuition-subsidy/govil-landing-page
קחו כמה דקות לקריאה, אולי גם אתם תגלו שאתם זכאים להחזר של אלפי שקלים.

כמו רוב ההורים לילדים במעונות יום, גם אני התחלתי את הסיוט של הגשת בקשה להנחה במעונות. זה התחיל ביום הראשון שבו המערכת נפתחה, והמשיך בשעות אינסופיות של המתנה בטלפון, בגלל קבלת דרגה לא נכונה. כל מסע הייסורים הזה היה למען מטרה אחת: לקבל את ההנחה במעון יום לילדיי, שאני, כמו רבים אחרים, זכאי לה, אבל נראה שגורלנו הוא לסבול בדרך.

המסע התחיל בצורה הרגילה. אני, כהורה שכיר-עצמאי, מילאתי את כל הטפסים במחשבה שאהיה זכאי לדרגה 4, כפי שמגיע לי על פי החישוב המדויק. אלא שבמקום זאת, הוענקה לי "דרגה 8" מפוארת, בלי שום הסבר. תגובת המערכת? אפס. כנראה שבמשרד העבודה, החלק שאחראי על ההנחות במעונות מתגמל עובדים על שתיקה ועל אי-מענה לטלפון, ולא על מתן תשובות.
בתחילה, כמו כל הורה תמים, ניסיתי את הדרך ה"רגילה". ערעור אחר ערעור, שעות על גבי שעות של המתנה בטלפון, שם נדרשתי לפתח סבלנות של פיל. לאחר שהבנתי שאיבדתי תקווה לדבר עם בן אנוש, או לקבל יחס כבן אנוש החלטתי לנקוט בצעד ייאוש: פניתי למבקר המדינה.

וכאן הופתעתי לטובה, לאחר כמה זמן עורכת דין ממשרד מבקר המדינה חזרה אליי, והחליטה להתייחס לסיפור ברצינות. אחרי בדיקה מעמיקה של הנתונים, היא חשפה את הבעיה: שטח אפור בנספח 10, הטופס המיועד לעצמאים. התברר שהניסוח הלא ברור "סך כל החייבים במס" גרם לחשבים במשרד העבודה לבצע טעות חישוב פטאלית.

המערכת החשיבה את תלושי השכר שלי כשכיר כהכנסה נפרדת, ואת נספח 10 כהכנסה נוספת, וכך חישבה את הכנסותיי כפול מהאמת. הפתרון? פשוט, אך נסתר: היה צריך לפרט בבירור בטופס את ההכנסה כשכיר ואת ההכנסה כעצמאי, למרות שהטופס אינו מורה לעשות זאת, ואף נראה שאינו מאפשר זאת.

הסיפור הסתיים בניצחון מתוק: הדרגה תוקנה, וקיבלתי החזר כספי של אלפי שקלים. הניצחון הזה הגיע ביום האחרון של שנת הלימודים, כן נכון כמעט שנה של מרדף, אבל בסופו של דבר, זה הוכיח שמי שמתעקש מולם אם הוא צודק – בסוף הוא ינצח. נאמר לי ממשרד מבקר המדינה שזו בעיה חדשה שעלתה במשרד העבודה, וייתכן שהיא משפיעה על הורים רבים אחרים.

לכן, אני ממליץ בחום לכל מי שמילא את נספח 10 לבדוק היטב את החישוב. וודאו שלא חישבו לכם את ההכנסות כשכיר בנפרד מחישוב נספח 10. אם אתם רואים שיש כפל בחישוב – אל תתייאשו. פשוט הגישו מחדש את טופס 10, אך הפעם פרטו בבירור כמה הייתה ההכנסה מהעסק וכמה ההכנסה כשכיר. העלו את הטופס המתוקן ל"עדכונט" יחד עם מכתב הסבר על הבעיה, ובקשו לתקן את הדרגה.

ברוב המקרים, אם הבעיה היא בחישוב, התהליך אמור להיות מהיר יחסית. ייתכן ותראו את הדרגה המגיעה לכם תוך כמה ימים, ותוכלו לקבל את ההחזר הכספי המגיע לכם.
לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה