קורונה בקשה: תנמיכו ווליום!

[dvory]

למה להתלונן בפרוג?
א"א לגשת לשכנים ולבקש להנמיך?

לא מצליחה לזהות את המקור המדויק.
וזאת לא תלונה לשם תלונה. זאת בקשה להתחשבות ולשימת לב.

 

[סוכריה מתוקה]

מסתבר שחילקו את הרמקולים בצורה לא שווה...
אצלנו על כל רכב עם קצת מוזיקה שעובר ברחוב הילדים קופצים ומתלהבים,
והעיניים שלהם יוצאות כשהם שומעים על מקומות שבהם יש הופעות רחוב

 

[תהילה ברג]

אני לדוגמא מקשיבה ברגע זה לשיעור גמרא של שכן בן 17.
משתדלת להתחזר מזה למרות שאני לא מבינה כלום
(אני בבית פרטי. אז דמיינו ת'ווליום)

*להתחזק

 

[שרית קובל]

ועכשיו אצלנו חגיגה אמיתית

מנחה גדולה עם החזן המדופלם אמורה להתחיל בעוד עשר דקות
ומשאית השמחה עם מוזיקה רועשת במיוחד עומדת מתחת לבית....

החזן החסיד ההונגרי מצקצק בלשונו - אחד אחד.... בעוד עשר דקות תפלת מנחה [ברמקול שלא מבייש את פארק הירקון]
והזמר ממשאית השמחה לעומתו מקפץ לצלילי מוזיקה מזרחית ומלהיב את ילדי השכונה מהחלונות....

רק אהרון הכהן היה יכול לעשות כזו אחדות כמו שיש אצלנו עכשיו.

 

[לילי 1]

אצלנו בשכונה גדולה בירושלים, ברחוב מרכזי, המשאית לא עברה אפילו פעם אחת.
אתמול עבר אוטו עם נגרר שעליו קלידן וזמר. נראה יוזמה פרטית. כולם התרגשו ושמחו

 

[3333ציפי]

תנו לאנשים את היום האחרון שמותר לשמוע מוזיקה
בספירת העומר המשהו היחיד שיפר לך את השיעמום יהיה הזבוב, @dvory .
אנחנו נתגעגע לאוירה הזו עוד.
זה הכייף של בני ברק, הסערה הזו.

 

[אילת א.]

אצלנו בשכונה גדולה בירושלים, ברחוב מרכזי, המשאית לא עברה אפילו פעם אחת.
אתמול עבר אוטו עם נגרר שעליו קלידן וזמר. נראה יוזמה פרטית. כולם התרגשו ושמחו

מצחיק
אנחנו גרים בחור בירושלים
וכל שניה ממקום אחר יש שירים
המון יוזמות פרטיות ומרגשות
מהבוקר אנשים משמחים את עם ישראל
יישר כוח לכל המשמחים!!

 

[דיתי חן]

אנחנו גרים באזור שקט,
העיניים שלנו יוצאות!!
הלוואי שהיתה לנו אוירת חג כמו שיש באזורים המרכזיים.
התלונות האלו די מעצבנות.
ברור לי שיש יוצא מין הכלל,
ואפשר להגיע להידברות בצורה יפה.

 

[שרית קובל]

אצלנו מהבוקר כבר משאית השמחה השלישית שמגיעה,
אמנם רעש מרעיד את אמות הסיפים
אבל אין יותר כייף משמחה מרוממת.....

[רק תגידו לזמרים שלא צריך להזכיר בקול את כל שמות הידוענים שהם מכירים ברחוב,]

 

[מיכל ב']

הלוואי שהיתה לנו אוירת חג כמו שיש באזורים המרכזיים.
התלונות האלו די מעצבנות.

עכשיו אני מבינה למה זה מעצבן אותך.
אם היו לך רמקולים לאורך כל היום מכל מיני מוקדים פרטיים
שרוצים לשמח אותך,
אז יום אחד היית נהנית ויוצאת עם הילדים לחזות בפלא,
ביום השני- היית אומרת לילדים לצאת, ואחרי זמן מה מחכה שכבר יגמר כדי שתוכלי לנוח.
ביום השלישי- בדיוק בשניה שהצלחת להרדים תינוק צווחני במיוחד היית מנסה לאתר את מוקד הרעש,
וברביעי- היית חוטפת כאבי ראש עם מיגרנות מקצועיות.

אצלנו זה לא בעוצמה כזו, אבל יש מקומות שכן.
ומספיקה פעם אחת שאת רוצה שקט ובן השכנים רוצה למסור לך שיעור גמרא שאינו נגמר,
כדי לבקש בפרוג להתחשב קצת.
אתמול קיבלתי מייל מאיזו אחת עם תמונות שאחיה משמח את הציבור מהמרפסות. זה היה בשעה 8 וחצי בערב.
ריחמתי על תושבי האזור שם!
אני השכבתי את ילדתי שתיזזה לאורך היום בנחת ובשקט,
וחשבתי מה היה קורה לו מישהו היה חפץ לשמחני בדיוק באותה עת..

אולי זה נקרא שאין הרעב מבין את השבע?

 

[דיתי חן]

אולי זה נקרא שאין הרעב מבין את השבע?

כנראה.
למרות שאני באמת לא מכלילה,
וכבר כתבתי - שאם זה משהו ספציפי אפשר לדבר והלגיע להסדרים.

ההורים שלי גרים באזור מאד מרכזי,
מדווחים לנו כל הזמן על רעש ואקשן ומוזיקה (גם מניינים...)
והם כל כך נהנים מהאוירה...

אבל כוונתי היתה באמת רק לעורר על חצי הכוס המלאה,
מתנצלת אם פגעתי במישהו.