הנושאים החמים
- פותח הנושא עיתונאי
- פורסם בתאריך
- הוסף לסימניות
- #2
רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רבי עקיבה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו)[3][4] היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל. מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא.
היה בר הפלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
תוכן עניינים
[1 ראשית חייו
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי עקיבא נולד בשנת 50 לספירה, 16 שנה לפני פרוץ המרד הגדול. מעט מאוד ידוע על תחילת דרכו, מעבר לשמו של אביו, יוסף והעובדה שהאב היה כנראה, לפי מסורת המופיעה בתלמוד, גר[5] או לפחות צאצא של גרים, מבני בניו של סיסרא[6]. ידוע שהיהרועה צאנו של כלבא שבוע, אביה של רחל, לימים אשתו[7]. יש המשערים שמוצאו מגרים, הוא שגרם לו להיות רועה צאן, שמכיוון שהגיע ממשפחת גרים בלי קשרי משפחה, ולאחר פטירתו של אביו יוסף, התגלגל לצאנו של העשיר.
רחל ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו בתנאי שיילך ללמוד תורה. אביה של רחל הדיר אותה מנכסיו והם התגוררו במחסן תבן בעוני רב[8]. חז"ל מתארים את קשיי הפרנסה בהם היה נתון תוך לימוד התורה:
בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.
— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה. ב"אבות דרבי נתן" מתואר המהפך בחייו:
בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
המהפך שחל בחיי רבי עקיבא בגיל 40 שימש השראה לרבים אודות האפשרות לחולל שינוי בחיים גם בגיל מבוגר, בין השאר נכתב עליו השיר "הולך לדרכו עקיבא" של יהודית שיקמן.
בתלמוד[9] ובמקורות נוספים מסופר גם כי נשא לאשה את אשת טורנוסרופוס, שבאה בשליחות בעלה במטרה לפתות את רבי עקיבא, אך לבסוף התגיירה ונישאה לו[10]. כמו כן מובא שחמיו של רבי עקיבא נקרא בשם יהושע (ידים פרק ג' משנה ה')
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, ניתן לדלות פרטים על ילדיו של רבי עקיבא. אבות דרבי נתן מזכיר כי לרבי עקיבא היו בנים ובנות, ללא מספר וללא שמות: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין...ואם אומרים (העניים): מפני טפינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות, אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו."
בתלמוד הבבלי[11] מסופר שחוזי הכוכבים אמרו לרבי עקיבא כי ביום חתונת בתו יכישנה נחש ותמות. כאשר הגיע ליל חתונתה, נעצה סיכה בכותל, ובבוקר התברר כי בכך הרגה את הנחש. ואמרו שהיא ניצלה בזכות צדקה שנתנה את מנתה לעני.
היה לו בן בשם רבי יהושע[12]. לדעת רש"י[13] ורשב"ם[14] זהו רבי יהושע בן קרחה, וכונה כך משום שרבי עקיבא היה קירח. אך תוספות[15] חולקים על כך, וסוברים שהם שני אנשים שונים.
מקור נוסף בתלמוד הבבלי (במסכת כתובות) מתאר שבתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי בדומה למה שעשתה אמה[16]. במסכת מועד קטן מסופר, מעשה ומתו שני בניו של רבי עקיבא ביום אחד ובאו המונים ללוותם. ישב על ספסל גדול ואמר, לא לכבודי באתם, אלא אמרתם תורת אלוקיו בלבו[17]. על פי מקורות אלו, ניתן ללמוד שלרבי עקיבא היו לפחות שלשה בנים (שני אלו ששיכל ורבי יהושע שחי גם אחר מותו של רבי עקיבא) ושתי בנות.
רבותיו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומראשי הסנהדרין[18]. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. הוא גם למד אצל רבי טרפון ונעשה לו תלמיד חבר, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת האותיות[19]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"[20].
על פי התלמוד, דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. התוספתא מאירה את דמותו כתלמיד נועז, ומספרת עליו פעמיים שהכריע במעשה בניגוד לדעתו של רבן גמליאל, בפניו, בעניינים שרבן גמליאל היה בהם בדעת מיעוט, מפני שרבי עקיבא יישם את הכלל, שהלכה כרבים למול מועטים[21].
היו לו 5 תלמידים חשובים מוסרי תורתו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע[22]. במקום אחר אמרו "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."[23] ופירש רש"י ממה שלמדו מרבי עקיבא. רב שרירא גאון כותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר בסתם נתחדש על ידי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא ונאמר כפי שאמרו אותו התנא[24].
מות תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה[22]. כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.
על פי הנוסח הספרדי של "אגרת רב שרירא גאון", ששם נאמר שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא, הסיק שי"ר[25] וחוקרים נוספים[27] שה"מגפה" הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, "תלמידיו" - מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית. ראיה חלקית לכך יש ממדרש תנחומא (פרשת חיי שרה), "מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם...", מה שמצביע לדעתם על מספר נמוך של תלמידים מזה המתואר.
דעת החוקרים אומצה על ידי התנועה הציונית, שבעקבות כך הפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא.
אמנם הרב יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים" הוכיח שמרוב המקורות התלמודיים משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא[28], וכך סובר גם החוקר גדליה אלון[29].
סמכותו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי עקיבא זכה להערצה כחכם וסמכות תורנית. היה מרבה לדייק בשינויי לשון בתורה ולחדש מזה הלכות, ובתלמוד מסופר כי היה "קושר כתרים לאותיות תורה" ואפילו משה רבנו, לאחר שראה אותו במראה נבואי התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?"[30]. בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל, לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין ולו אות אחת מיותרת בתורה.
רבי עקיבא היה בקיא לא רק בהלכות אלא גם בהגות ובתורת הנסתר. התלמוד אומר עליו שהוא "נכנס לפרדס" (רמז לתורת הסוד היהודית) ויצא ממנו בשלום, בניגוד לחכמים אחרים שהציצו ונפגעו[31].
מאמרו של רבי עקיבא: "הכל צפוי והרשות נתונה"[32]. התפרש על ידי מפרשים ראשונים רבים, כנוגע בבעיה פילוסופית מפורסמת של הידיעה והבחירה, כלומר שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו[33]. אך ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.
על הפסוק (ויקרא יט, יח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה"[34]. במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם". תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוהים תמיד היא לטובה, "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה)[20]. הרב קוק ראה ברבי עקיבא את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן[35] . ידועה אמרתו של רבי עקיבא על ספר שיר השירים כי "כל הספרים קודש ושיר השירים קודש קודשים "[36]. כמו כן, ידועה אמרתו שמתנגדת להזדקקות לצדקה: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"[37]. הוא היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן עקב כך שתיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[38].
חלקו במרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבע ממרד בר כוכבא המציג את ארבעת המינים ומסביב הכיתוב 'לחרות ירושלם' בכתב עברי קדום. ארבעת המינים מוצגים לשיטת רבי עקיבא - רק אחד מכל מין (גם הדס וערבה), ומכאן שאנשי בר כוכבא נטלו ארבעת המינים לשיטתו.
לרבי עקיבא היה חלק במרד בר כוכבא. הוא השתייך לזרם החכמים הקנאים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין.
רבי עקיבא ראה במנהיג המורדים, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, ועל פי עדותו של תלמידו המובהק רבי שמעון בן יוחאי דרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב"[39]. היו מספר חכמים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמא) שהתנגדו למרידה במלכות, אך רק על רבי יוחנן בן תורתא[40] נכתב במפורש שהתנגד לתמיכה בבר כוכבא. בתלמוד הירושלמי[41] מסופר שכשרבי עקיבא היה רואה את בר כוזבה[42] היה אומר עליו: "הנה מלך המשיח", ותגובתו של רבי יוחנן בן תורתא הייתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין בן דוד לא יבא"[43].
ייתכן שמאחר שהמרד זכה לתמיכה של סמכות רוחנית גדולה כל כך כמו זו של רבי עקיבא, מיד לאחר דיכויו גזרו הרומאים גזירות שמד קשות נגד הדת היהודית ומצוותיה, ועונשים קשים למי שימשיך לקיים מצוות. אף רבי עקיבא עצמו היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, ומת במיתה אכזרית.
יש חוקרים שסוברים שאף עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא שנהרגו, נהרגו כתוצאה מגזירות השמד הללו[44].
הרמב"ם תיאר את רבי עקיבא כ"נושא כליו של בר כוכבא"[45]. לדידו, רבי עקיבא לא היה היחיד שתמך בבר כוכבא וראה בו משיח, אלא רבי עקיבא דימה "הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו".
נראה כי הרמב"ם שאב ידיעות אלו מנוסח כתב-יד תימני למסכת סנהדרין[46]. הרב י"ל מימון שיער כי דברי הרמב"ם שאובים ממקור קדמון עתיק[47]. רוזנטל היה הראשון שהבחין כי הנוסח התימני של מסכת סנהדרין הוא המקור לדברי הרמב"ם.
אפרון דן בדברי הרמב"ם, תוך שאינו מקבל את השערתו של הרב י"ל מימון, וטוען שהביטוי "נושא כליו" הוא ביטוי אלגורי שמביע את תמיכתו הגדולה של רבי עקיבא בבר כוכבא[48]. חיזוק לדעתו של אפרון היא העובדה שלפי המסורת רבי עקיבא היה בזמן מרד בר כוכבא בן למעלה ממאה שנים, וסביר להניח שלא היה כשיר להשתתף בלחימה בפועל. אולם לדעת מרדכי סבתו, אין השערת אפרון מתאימה למנהגו של הרמב"ם שלא להוסיף עובדות על סמך דעתו ללא מקור[46].
החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי כתב[49] שרבי עקיבא לא נטל כלל חלק פעיל במרד, וביחס לדברי הרמב"ם כתב: "אין חפצנו לדבר על דברי הרמב"ם... שהדבר ידוע כי בעניינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים, ולא היה זה מעין מלאכתם".
את האגדה בתלמוד במסכת ברכות[20], המספרת שלא נתנו לרבי עקיבא להיכנס לעיר מסוימת בלילה, ולכן הוא נאלץ ללון לבדו בשדה וניצל לאחר שגייסות של רומאים פשטו על העיר בלילה, ראה הרצי"ה קוק על רקע המאבק ברומאים, מכיוון שבניגוד לרבי עקיבא שתמך במורדים, אנשי העיר התנגדו למאבק, ולכן לא נתנו להיכנס. באופן זה מתורץ יחסם העוין של אנשי העיר[50]. אמנם יש שטענו כנגד זה שככל הנראה מסעותיו של רבי עקיבא היו בצעירותו שנים רבות לפני המרד.
מצבו הפיננסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת נדרים מסופר כי היה עשיר גדול, ולכך שש סיבות:
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעונש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, הוא נלקח בשבי על ידי הרומאים ביום ה' בתשרי[53]. על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה טורנוסרופוס[54]. הרומאים עינו אותו במסרקות ברזל, והוא היה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא את שמע, והאריך ב"אחד" עד צאת נשמתו[55].
רבי עקיבא נהרג על קידוש השם – בין עשרת הרוגי מלכות – בט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, ג'תתצ"ו לבריאת העולם (בערך בשנת 136 לספירה, כ-70 שנה לאחר החורבן. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל 120 שנה[56]. 120 שנים אלו מחולקות לשלוש תקופות שונות זו מזו, שבהן עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה 40 שנה, למד 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים. שירים אלו הפכו ל"שירי ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו.
מתחם קבר רבי עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה משך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קברו של הרמח"ל.
תצפית אל טבריה תחתית והכנרת ממתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל
מתחם קברי רבי עקיבא והרמח"ל טבריה עילית
מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רבי עקיבא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי עקיבא
היה בר הפלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
תוכן עניינים
[1 ראשית חייו
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי עקיבא נולד בשנת 50 לספירה, 16 שנה לפני פרוץ המרד הגדול. מעט מאוד ידוע על תחילת דרכו, מעבר לשמו של אביו, יוסף והעובדה שהאב היה כנראה, לפי מסורת המופיעה בתלמוד, גר[5] או לפחות צאצא של גרים, מבני בניו של סיסרא[6]. ידוע שהיהרועה צאנו של כלבא שבוע, אביה של רחל, לימים אשתו[7]. יש המשערים שמוצאו מגרים, הוא שגרם לו להיות רועה צאן, שמכיוון שהגיע ממשפחת גרים בלי קשרי משפחה, ולאחר פטירתו של אביו יוסף, התגלגל לצאנו של העשיר.
רחל ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו בתנאי שיילך ללמוד תורה. אביה של רחל הדיר אותה מנכסיו והם התגוררו במחסן תבן בעוני רב[8]. חז"ל מתארים את קשיי הפרנסה בהם היה נתון תוך לימוד התורה:
בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.
— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה. ב"אבות דרבי נתן" מתואר המהפך בחייו:
בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
המהפך שחל בחיי רבי עקיבא בגיל 40 שימש השראה לרבים אודות האפשרות לחולל שינוי בחיים גם בגיל מבוגר, בין השאר נכתב עליו השיר "הולך לדרכו עקיבא" של יהודית שיקמן.
בתלמוד[9] ובמקורות נוספים מסופר גם כי נשא לאשה את אשת טורנוסרופוס, שבאה בשליחות בעלה במטרה לפתות את רבי עקיבא, אך לבסוף התגיירה ונישאה לו[10]. כמו כן מובא שחמיו של רבי עקיבא נקרא בשם יהושע (ידים פרק ג' משנה ה')
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, ניתן לדלות פרטים על ילדיו של רבי עקיבא. אבות דרבי נתן מזכיר כי לרבי עקיבא היו בנים ובנות, ללא מספר וללא שמות: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין...ואם אומרים (העניים): מפני טפינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות, אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו."
בתלמוד הבבלי[11] מסופר שחוזי הכוכבים אמרו לרבי עקיבא כי ביום חתונת בתו יכישנה נחש ותמות. כאשר הגיע ליל חתונתה, נעצה סיכה בכותל, ובבוקר התברר כי בכך הרגה את הנחש. ואמרו שהיא ניצלה בזכות צדקה שנתנה את מנתה לעני.
היה לו בן בשם רבי יהושע[12]. לדעת רש"י[13] ורשב"ם[14] זהו רבי יהושע בן קרחה, וכונה כך משום שרבי עקיבא היה קירח. אך תוספות[15] חולקים על כך, וסוברים שהם שני אנשים שונים.
מקור נוסף בתלמוד הבבלי (במסכת כתובות) מתאר שבתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי בדומה למה שעשתה אמה[16]. במסכת מועד קטן מסופר, מעשה ומתו שני בניו של רבי עקיבא ביום אחד ובאו המונים ללוותם. ישב על ספסל גדול ואמר, לא לכבודי באתם, אלא אמרתם תורת אלוקיו בלבו[17]. על פי מקורות אלו, ניתן ללמוד שלרבי עקיבא היו לפחות שלשה בנים (שני אלו ששיכל ורבי יהושע שחי גם אחר מותו של רבי עקיבא) ושתי בנות.
רבותיו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומראשי הסנהדרין[18]. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. הוא גם למד אצל רבי טרפון ונעשה לו תלמיד חבר, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת האותיות[19]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"[20].
על פי התלמוד, דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. התוספתא מאירה את דמותו כתלמיד נועז, ומספרת עליו פעמיים שהכריע במעשה בניגוד לדעתו של רבן גמליאל, בפניו, בעניינים שרבן גמליאל היה בהם בדעת מיעוט, מפני שרבי עקיבא יישם את הכלל, שהלכה כרבים למול מועטים[21].
היו לו 5 תלמידים חשובים מוסרי תורתו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע[22]. במקום אחר אמרו "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."[23] ופירש רש"י ממה שלמדו מרבי עקיבא. רב שרירא גאון כותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר בסתם נתחדש על ידי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא ונאמר כפי שאמרו אותו התנא[24].
מות תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה[22]. כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.
על פי הנוסח הספרדי של "אגרת רב שרירא גאון", ששם נאמר שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא, הסיק שי"ר[25] וחוקרים נוספים[27] שה"מגפה" הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, "תלמידיו" - מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית. ראיה חלקית לכך יש ממדרש תנחומא (פרשת חיי שרה), "מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם...", מה שמצביע לדעתם על מספר נמוך של תלמידים מזה המתואר.
דעת החוקרים אומצה על ידי התנועה הציונית, שבעקבות כך הפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא.
אמנם הרב יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים" הוכיח שמרוב המקורות התלמודיים משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא[28], וכך סובר גם החוקר גדליה אלון[29].
סמכותו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי עקיבא זכה להערצה כחכם וסמכות תורנית. היה מרבה לדייק בשינויי לשון בתורה ולחדש מזה הלכות, ובתלמוד מסופר כי היה "קושר כתרים לאותיות תורה" ואפילו משה רבנו, לאחר שראה אותו במראה נבואי התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?"[30]. בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל, לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין ולו אות אחת מיותרת בתורה.
רבי עקיבא היה בקיא לא רק בהלכות אלא גם בהגות ובתורת הנסתר. התלמוד אומר עליו שהוא "נכנס לפרדס" (רמז לתורת הסוד היהודית) ויצא ממנו בשלום, בניגוד לחכמים אחרים שהציצו ונפגעו[31].
מאמרו של רבי עקיבא: "הכל צפוי והרשות נתונה"[32]. התפרש על ידי מפרשים ראשונים רבים, כנוגע בבעיה פילוסופית מפורסמת של הידיעה והבחירה, כלומר שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו[33]. אך ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.
על הפסוק (ויקרא יט, יח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה"[34]. במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם". תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוהים תמיד היא לטובה, "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה)[20]. הרב קוק ראה ברבי עקיבא את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן[35] . ידועה אמרתו של רבי עקיבא על ספר שיר השירים כי "כל הספרים קודש ושיר השירים קודש קודשים "[36]. כמו כן, ידועה אמרתו שמתנגדת להזדקקות לצדקה: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"[37]. הוא היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן עקב כך שתיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[38].
חלקו במרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבע ממרד בר כוכבא המציג את ארבעת המינים ומסביב הכיתוב 'לחרות ירושלם' בכתב עברי קדום. ארבעת המינים מוצגים לשיטת רבי עקיבא - רק אחד מכל מין (גם הדס וערבה), ומכאן שאנשי בר כוכבא נטלו ארבעת המינים לשיטתו.
לרבי עקיבא היה חלק במרד בר כוכבא. הוא השתייך לזרם החכמים הקנאים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין.
רבי עקיבא ראה במנהיג המורדים, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, ועל פי עדותו של תלמידו המובהק רבי שמעון בן יוחאי דרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב"[39]. היו מספר חכמים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמא) שהתנגדו למרידה במלכות, אך רק על רבי יוחנן בן תורתא[40] נכתב במפורש שהתנגד לתמיכה בבר כוכבא. בתלמוד הירושלמי[41] מסופר שכשרבי עקיבא היה רואה את בר כוזבה[42] היה אומר עליו: "הנה מלך המשיח", ותגובתו של רבי יוחנן בן תורתא הייתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין בן דוד לא יבא"[43].
ייתכן שמאחר שהמרד זכה לתמיכה של סמכות רוחנית גדולה כל כך כמו זו של רבי עקיבא, מיד לאחר דיכויו גזרו הרומאים גזירות שמד קשות נגד הדת היהודית ומצוותיה, ועונשים קשים למי שימשיך לקיים מצוות. אף רבי עקיבא עצמו היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, ומת במיתה אכזרית.
יש חוקרים שסוברים שאף עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא שנהרגו, נהרגו כתוצאה מגזירות השמד הללו[44].
הרמב"ם תיאר את רבי עקיבא כ"נושא כליו של בר כוכבא"[45]. לדידו, רבי עקיבא לא היה היחיד שתמך בבר כוכבא וראה בו משיח, אלא רבי עקיבא דימה "הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו".
נראה כי הרמב"ם שאב ידיעות אלו מנוסח כתב-יד תימני למסכת סנהדרין[46]. הרב י"ל מימון שיער כי דברי הרמב"ם שאובים ממקור קדמון עתיק[47]. רוזנטל היה הראשון שהבחין כי הנוסח התימני של מסכת סנהדרין הוא המקור לדברי הרמב"ם.
אפרון דן בדברי הרמב"ם, תוך שאינו מקבל את השערתו של הרב י"ל מימון, וטוען שהביטוי "נושא כליו" הוא ביטוי אלגורי שמביע את תמיכתו הגדולה של רבי עקיבא בבר כוכבא[48]. חיזוק לדעתו של אפרון היא העובדה שלפי המסורת רבי עקיבא היה בזמן מרד בר כוכבא בן למעלה ממאה שנים, וסביר להניח שלא היה כשיר להשתתף בלחימה בפועל. אולם לדעת מרדכי סבתו, אין השערת אפרון מתאימה למנהגו של הרמב"ם שלא להוסיף עובדות על סמך דעתו ללא מקור[46].
החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי כתב[49] שרבי עקיבא לא נטל כלל חלק פעיל במרד, וביחס לדברי הרמב"ם כתב: "אין חפצנו לדבר על דברי הרמב"ם... שהדבר ידוע כי בעניינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים, ולא היה זה מעין מלאכתם".
את האגדה בתלמוד במסכת ברכות[20], המספרת שלא נתנו לרבי עקיבא להיכנס לעיר מסוימת בלילה, ולכן הוא נאלץ ללון לבדו בשדה וניצל לאחר שגייסות של רומאים פשטו על העיר בלילה, ראה הרצי"ה קוק על רקע המאבק ברומאים, מכיוון שבניגוד לרבי עקיבא שתמך במורדים, אנשי העיר התנגדו למאבק, ולכן לא נתנו להיכנס. באופן זה מתורץ יחסם העוין של אנשי העיר[50]. אמנם יש שטענו כנגד זה שככל הנראה מסעותיו של רבי עקיבא היו בצעירותו שנים רבות לפני המרד.
מצבו הפיננסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת נדרים מסופר כי היה עשיר גדול, ולכך שש סיבות:
- כסף שקיבל מכלבא שבוע חמיו.
- באותם זמנים היה מקובל לשים בראש הספינה כעין איל של עץ, לסימן טוב, ובו היו מטמינים ממון רב. רבי עקיבא מצא תיבה כזו, וממנה נתעשר.
- פעם נתן כסף לספנים לקנות לו סחורה, והביאו לו תיבה שהתברר שהייתה מלאה כסף.
- רבי עקיבא לווה ממון רב מגבירה אחת, שהעמידה כערבים את הקב"ה ואת הים. במועד הפירעון נמנע מרבי עקיבא לשלם את החוב מחולי, והמלווה יצאה לים וביקשה מהקב"ה שיפרע את החוב. תוך כדי כך גלגלו הגלים לידה תיבה של אבנים טובות ומרגליות, וכאשר רבי עקיבא הגיע לשלם את החוב, היא אמרה לו כי הערבים כבר שילמו את החוב, ואף הביאה לו את העודף על החוב.
- אשתו של טורנוסרופוס, שנתגיירה ונישאה לרבי עקיבא.
- משר רומאי קטיעא בר שלום שהוריש לו מכספו.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעונש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, הוא נלקח בשבי על ידי הרומאים ביום ה' בתשרי[53]. על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה טורנוסרופוס[54]. הרומאים עינו אותו במסרקות ברזל, והוא היה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא את שמע, והאריך ב"אחד" עד צאת נשמתו[55].
רבי עקיבא נהרג על קידוש השם – בין עשרת הרוגי מלכות – בט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, ג'תתצ"ו לבריאת העולם (בערך בשנת 136 לספירה, כ-70 שנה לאחר החורבן. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל 120 שנה[56]. 120 שנים אלו מחולקות לשלוש תקופות שונות זו מזו, שבהן עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה 40 שנה, למד 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים. שירים אלו הפכו ל"שירי ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו.
- "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך - שלי שלך שלך שלך זהו כלל גדול בתורה" - השיר מורכב מאמרתו של רבי עקיבא בתורת כהנים ומפסיקה במסכת אבות המתארת את הנהגת ה"חסיד". השיר מושר בלחן חסידי עממי, המוכר גם כ"רב הלילה".
- "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'" - המשנה המסיימת את מסכת יומא. המשנה מתארת את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. השיר הפך לאחד משירי ל"ג בעומר. הלחן המפורסם הוא לחן מזרחי. בשנים האחרונות נפוץ לחן עליז נוסף של שלמה קאליש מחסידות בעלז. יצירה נוספת על משנה זו היא של הרב יוסף צבי ברייאר מחסידות בעלז.
- "הולך לדרכו עקיבא" - שירו של חיים בנט על סיפור חייו של רבי עקיבא.
- "ר' עקיבא" - שירו של יום טוב עהרליך, אף הוא על סיפור חייו של רבי עקיבא.
- השיר "רבי עקיבא"[57] נכתב על ידי דליה רביקוביץ' והולחן על ידי מוני אמריליו. השיר נכלל באלבומה הראשון של רבקה זהר.
מתחם קבר רבי עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה משך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קברו של הרמח"ל.
תצפית אל טבריה תחתית והכנרת ממתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל
מתחם קברי רבי עקיבא והרמח"ל טבריה עילית
- הרב ד"ר ישראל קאנוביץ, רבי עקיבא, אוסף שלם של דברי רבי עקיבא בספרות התלמודית והמדרשית, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
- דן גרובר, משיחו של רבי עקיבא , הוצאת 'מעוז צור ישראל',רמת השרון 2004.
- שמואל ספראי, רבי עקיבא בן יוסף חייו ומשנתו, ירושלים תשל"א.
- הרב מאיר להמן, רבי עקיבא, הוצאת נצח.
- חיים קוליץ, ראש לחכמים - רבי עקיבא בר כוכבא וקידוש השם במשנת הגאולה, הוצאת ראובן מס, 1980.
- בנימין לאו, "שער שלישי: דורו של רבי עקיבא, שער רביעי: רוחות מלחמה וחזון הגאולה", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 337-177.
- ראובן המר, עקיבא: האיש, האגדה, המורשת, ידיעות ספרים, 2017.
- P. Schafer, Rabbi Aqiva und Bar Kockba, Approaches to Ancient Judaism 11, 1980, pp. 113-130
מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רבי עקיבא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי עקיבא- הרב אהרן היימאן, "רבי עקיבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1008-988, באתר HebrewBooks
- רבי עקיבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי עקיבא, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- בן ציון פישלר, רבי עקיבא ונשותיו, באתר הארץ
- אביגדור שנאן, שלוש נשותיו של רבי עקיבא, מסכת ב, 2004
- סיפור תחילתו של רבי עקיבא בתלמוד: גרסה א - מסכת נדרים, גרסה ב - מסכת כתובות
- יהודה זיו, 'חוטם הכרמל' – ציון מקום קבורתו של ר' עקיבא?, קתדרה 39, אפריל 1986, עמ' 50-44
- עדיאל שרמר, על הטטרפילון של קיסריון ומקום קבורתו של ר' עקיבא, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 192-188
- יהודה זיו, דברי תגובה, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 193
- רבי עקיבא, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- לואיס פינקלשטיין, Akiba: Scholar, Saint, and Martyr. New York: Covici, Friede, 1936
- הוסף לסימניות
- #7
הנה הקישור לויקיפדיה החרדית - המכלול.
כמובן שעדיף להשתמש בו, ולא בויקיפדיה החילונית.
http://www.hamichlol.org.il/רבי_עקיבא
כמובן שעדיף להשתמש בו, ולא בויקיפדיה החילונית.
http://www.hamichlol.org.il/רבי_עקיבא
- הוסף לסימניות
- #9
יהודה לייב קמינר
הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827 – כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלייפניק, בנו של מאיר יחיאל קמינר, שהיה חתנו של רבי ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". משפחתו, קמינר, מיוחסת לרבי אברהם גומבינר, בעל ה"מגן אברהם" ("קמינר" הוא שיבוש של "גומבינר"). בילדותו התייתם מאמו ועבר עם אביו להתגורר בברדיצ'ב שבאוקראינה. בשנת 1838, בהיותו כבן 11, שב לפולין וגדל בבית סבתו.
נישא להדסה, בתו של משה חיים רוטנברג, אחיו של רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ה"חידושי הרי"ם" מגור. לאחר נישואיו נסע לקוצק והיה מתלמידי הרבי מקוצק. כמו כן היה מתלמידי בעל החידושי הרי"ם והרבי מאלכסנדר חנוך הניך הכהן לוין.
לאחר פטירת חותנו ניהל את עסקיו המסועפים והיה מגדולי העשירים היהודים בפולין. התגורר בעיירה חנצ'ין שבפולין, וכונה על שמה "ר' יודל חנצ'ינר". למד בחברותא עם קרוב משפחתו רבי פנחס אליהו רוטנברג מפילץ. ניהל חליפת מכתבים עם גדולי התורה בדורו, ובהם דודו רבי חיים הלברשטם מצאנז, שמכנהו בתואר "הרבני החריף".
בשנת תרכ"ב (1862) נישאה בתו יוכבד-רבקה לרבי יהודה לייב אלתר, שהתמנה לימים לאדמו"ר מגור. בעת נישואיו היה רבי יהודה לייב בן 15. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, ציווה הסב החידושי הרי"ם להוסיף לשמו של נכדו את השם "אריה". לאחר שרבי יהודה אריה לייב אלתר התמנה לאדמו"ר התבטל הרב קמינר בפני חתנו כחסיד לרבו.
נפטר באסרו חג של חג הסוכות בחוץ לארץ תרנ"ב. הותיר אחריו שמונה בנים וארבע בנות. נינתו נישאה ליהודה מאיר אברמוביץ.
בשנת תרצ"ח (1938) יצא לאור בפולין הספר "דגל יהודה" ובו חידושי התורה שלו על התורה, התלמוד והשולחן ערוך. עורך הספר הוא הרב יעקב מאיר בידרמן, חתנו של חתנו ה"שפת אמת", שאף הוסיף הגהות משלו. בשנת תשכ"ו יצאה מהדורה חדשה של הספר על ידי צאצאו משה חיים קמינר. בסוף הספר נספח הקונטרס "אלון בכות" ובו רשימה של מאות מצאצאיו של הרב קמינר שנספו בשואה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827 – כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלייפניק, בנו של מאיר יחיאל קמינר, שהיה חתנו של רבי ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". משפחתו, קמינר, מיוחסת לרבי אברהם גומבינר, בעל ה"מגן אברהם" ("קמינר" הוא שיבוש של "גומבינר"). בילדותו התייתם מאמו ועבר עם אביו להתגורר בברדיצ'ב שבאוקראינה. בשנת 1838, בהיותו כבן 11, שב לפולין וגדל בבית סבתו.
נישא להדסה, בתו של משה חיים רוטנברג, אחיו של רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ה"חידושי הרי"ם" מגור. לאחר נישואיו נסע לקוצק והיה מתלמידי הרבי מקוצק. כמו כן היה מתלמידי בעל החידושי הרי"ם והרבי מאלכסנדר חנוך הניך הכהן לוין.
לאחר פטירת חותנו ניהל את עסקיו המסועפים והיה מגדולי העשירים היהודים בפולין. התגורר בעיירה חנצ'ין שבפולין, וכונה על שמה "ר' יודל חנצ'ינר". למד בחברותא עם קרוב משפחתו רבי פנחס אליהו רוטנברג מפילץ. ניהל חליפת מכתבים עם גדולי התורה בדורו, ובהם דודו רבי חיים הלברשטם מצאנז, שמכנהו בתואר "הרבני החריף".
בשנת תרכ"ב (1862) נישאה בתו יוכבד-רבקה לרבי יהודה לייב אלתר, שהתמנה לימים לאדמו"ר מגור. בעת נישואיו היה רבי יהודה לייב בן 15. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, ציווה הסב החידושי הרי"ם להוסיף לשמו של נכדו את השם "אריה". לאחר שרבי יהודה אריה לייב אלתר התמנה לאדמו"ר התבטל הרב קמינר בפני חתנו כחסיד לרבו.
נפטר באסרו חג של חג הסוכות בחוץ לארץ תרנ"ב. הותיר אחריו שמונה בנים וארבע בנות. נינתו נישאה ליהודה מאיר אברמוביץ.
בשנת תרצ"ח (1938) יצא לאור בפולין הספר "דגל יהודה" ובו חידושי התורה שלו על התורה, התלמוד והשולחן ערוך. עורך הספר הוא הרב יעקב מאיר בידרמן, חתנו של חתנו ה"שפת אמת", שאף הוסיף הגהות משלו. בשנת תשכ"ו יצאה מהדורה חדשה של הספר על ידי צאצאו משה חיים קמינר. בסוף הספר נספח הקונטרס "אלון בכות" ובו רשימה של מאות מצאצאיו של הרב קמינר שנספו בשואה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ב'
- תולדות חייו של ר' יודל קמינר, בסוף הספר "דגל יהודה", ירושלים, תשכ"ו
- דגל יהודה – ספרו של החסיד ר' יוד'ל קמינר במהדורה מחודשת, אתר היברובוקס
- הוסף לסימניות
- #11
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו - "נכון" (ορθο), גרפוֹס - "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה. האורתוגרפיה כוללת הן את הסימנים הגרפיים המשמשים לכתיבה (אותיות, לוגוגרמות, סימנים דיאקריטיים, סימני פיסוק, וכו'), והן את החוקים המתארים כיצד יש להשתמש בהם, כולל חוקי כתיב ופיסוק.
בחלק מהשפות מתייחסת המילה אורתוגרפיה לחוקי הכתיב בלבד. יש להבדיל בין אורתוגרפיה לטיפוגרפיה (אמנות סידור הדף המודפס והספר).
אורתוגרפיה של שפה כוללת גם את הכתב - האורתוגרפיה העברית היא אלפביתית, פונמית ומורפמית. דוגמאות לחוקים אורתוגרפיים הם חוקי הכתיב החסר והמלא.
באנגלית יש 26 אותיות המייצגות עיצורים ותנועות, אך אין סימני הטעמה. לעומת זאת כל אות אנגלית יכולה לייצג צליל שונה וכל צליל (פונמה) יכול להיכתב במגוון אותיות. בנוסף, קיימים צירופי אותיות הנקראים דיגרפים כגון th, המייצגים צליל אחד. שפות שונות המשתמשות באלפבית אנגלי לא בהכרח חולקות אותם חוקים אורתוגרפים.
האורתוגרפיה היפנית נחשבת לאחת המסובכות בעולם. היא משלבת אלפי סימנים לוגוגרפיים (במקור סיניים) הנקראים "קאנג'י" ומייצגים מורפמות, עם מאה אותיות נוספות הנקראות "קאנה" (שכוללות את מערכי האותיות היראגאנה, קאטאקאנה, ומאניוגאנה ומייצגות הברות) וכן עם אותיות לטיניות הנקראותרומאג'י. כל המילים בשפה היפנית יכולות להיכתב בכל אחת מהשיטות היראגאנה, קאטאקאנה ורומאג'י ורובן גם בסימני קאנג'י. הבחירה באיזה כתב להשתמש מתבצעת לרוב על פי סטנדרטים נהוגים, קלות הקריאה ובחירה סגנונית. קיים ויכוח אם האורתוגרפיה הסינית היא לוגוגרפית או אידאוגרפית.
מונחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו - "נכון" (ορθο), גרפוֹס - "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה. האורתוגרפיה כוללת הן את הסימנים הגרפיים המשמשים לכתיבה (אותיות, לוגוגרמות, סימנים דיאקריטיים, סימני פיסוק, וכו'), והן את החוקים המתארים כיצד יש להשתמש בהם, כולל חוקי כתיב ופיסוק.
בחלק מהשפות מתייחסת המילה אורתוגרפיה לחוקי הכתיב בלבד. יש להבדיל בין אורתוגרפיה לטיפוגרפיה (אמנות סידור הדף המודפס והספר).
אורתוגרפיה של שפה כוללת גם את הכתב - האורתוגרפיה העברית היא אלפביתית, פונמית ומורפמית. דוגמאות לחוקים אורתוגרפיים הם חוקי הכתיב החסר והמלא.
באנגלית יש 26 אותיות המייצגות עיצורים ותנועות, אך אין סימני הטעמה. לעומת זאת כל אות אנגלית יכולה לייצג צליל שונה וכל צליל (פונמה) יכול להיכתב במגוון אותיות. בנוסף, קיימים צירופי אותיות הנקראים דיגרפים כגון th, המייצגים צליל אחד. שפות שונות המשתמשות באלפבית אנגלי לא בהכרח חולקות אותם חוקים אורתוגרפים.
האורתוגרפיה היפנית נחשבת לאחת המסובכות בעולם. היא משלבת אלפי סימנים לוגוגרפיים (במקור סיניים) הנקראים "קאנג'י" ומייצגים מורפמות, עם מאה אותיות נוספות הנקראות "קאנה" (שכוללות את מערכי האותיות היראגאנה, קאטאקאנה, ומאניוגאנה ומייצגות הברות) וכן עם אותיות לטיניות הנקראותרומאג'י. כל המילים בשפה היפנית יכולות להיכתב בכל אחת מהשיטות היראגאנה, קאטאקאנה ורומאג'י ורובן גם בסימני קאנג'י. הבחירה באיזה כתב להשתמש מתבצעת לרוב על פי סטנדרטים נהוגים, קלות הקריאה ובחירה סגנונית. קיים ויכוח אם האורתוגרפיה הסינית היא לוגוגרפית או אידאוגרפית.
מונחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורתוגרפיה "שטוחה" (למשל, רוסית) היא אורתוגרפיה בה קיים קשר גרפו-פונמי ישיר בעוד שבאורתוגרפיה "עמוקה" (כמו עברית לא מנוקדת או אנגלית) הקשר הגרפו-פונמי אינו חד-חד-ערכי.
- ניתן לקרוא לאורתוגרפיה "יעילה" או "לא יעילה" אם יש בה אות אחת לכל פונמה או מספר אותיות. לדוגמה, הכתיבה של שם המשפחה הסלאבי Tzschaetzsch (שלרוב ייכתב Tschätsch) אינה יעילה מכיוון שהיא משתמשת בשתים עשרה (או תשע) אותיות כדי לייצג שלוש פונמות בלבד. באורתוגרפיה יעילה השם ייכתב Čäč או Cεc.
- באורתוגרפיה "לקויה" לא מיוצגים כל הצלילים שקיימים בשפה (דוגמאות - איטלקית וערבית).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:
- הוסף לסימניות
- #16
מורפולוגיה (בלשנות)
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר פירוט, הסברים לא מספיקים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים. המורפולוגיה חוקרת את דרכי הצטרפות הצורנים למילים, את משמעותם ואת חלוקת המילים למילים הראשוניות ולצורנים הנוספים אליהם. לפי הכללים ליצירת מילים ניתן לדעת איזה צורנים לבחור מהלקסיקון וכיצד לאחד אותם. המורפולוגיה עוסקת, מצד אחד, במאפיינים פורמליים של הצורנים, כגון סדר ההצטרפות שלהם, ומצד אחר, במשמעות הקטגוריות הדקדוקיות שהצורנים מביעים.
תוכן עניינים
[1 מורפמה
מורפמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מורפמה
מורפמה היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות, נקראת גם צורן. מורפמה יכולה להוות מילה בפני עצמה, להצטרף למילה אחרת (תוך השפעה על המשמעות שלה), או להרכיב מילה על ידי צירוף של מורפמות נוספות.
מיון השפות לפי מבנה מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות מתחלקות לקבוצות על פי המבנה המורפולוגי שלהן:
מורפולוגיה בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפה העברית, למשל, כמו רוב השפות השמיות, היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה מפני שמועבר בה מידע רב באמצעות צורנים. דוגמאות לצורנים בעברית: מילות ומיליות יחס (בתוך/באמצעות=ב-, כמו=כ-, מן=מ-, אל=ל-), כינויי השיעבוד (כאשר=כש-, אשר=ש-), נטיות הפועל לציון גוף, מין, מספר, זמן ומושא (פגשתיו=פגשתי אותו), הטיות השם לציון מין, מספר ושייכות (מחברותינו=מחברות שלנו), ועוד. שורשים,בניינים ומשקלים הם סוגים מיוחדים של מורפמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים. המורפולוגיה חוקרת את דרכי הצטרפות הצורנים למילים, את משמעותם ואת חלוקת המילים למילים הראשוניות ולצורנים הנוספים אליהם. לפי הכללים ליצירת מילים ניתן לדעת איזה צורנים לבחור מהלקסיקון וכיצד לאחד אותם. המורפולוגיה עוסקת, מצד אחד, במאפיינים פורמליים של הצורנים, כגון סדר ההצטרפות שלהם, ומצד אחר, במשמעות הקטגוריות הדקדוקיות שהצורנים מביעים.
תוכן עניינים
[1 מורפמה
מורפמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורפמה היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות, נקראת גם צורן. מורפמה יכולה להוות מילה בפני עצמה, להצטרף למילה אחרת (תוך השפעה על המשמעות שלה), או להרכיב מילה על ידי צירוף של מורפמות נוספות.
מיון השפות לפי מבנה מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות מתחלקות לקבוצות על פי המבנה המורפולוגי שלהן:
- שפות סינתטיות, שבהן מרבית המשמעויות הדקדוקיות מובעות בעזרת נטיית המילים.
- שפות אנליטיות, שבהן מרבית המשמעויות הדקדוקיות מובעות בעזרת מיליות.
- שפות פוליסינתטיות, שבהן משפטים או חלקים גדולים שלהם מורכבים מצורנים רבים, שורשיים ואחרים, המתאגדים לרצף אחד במילה אחת.
מורפולוגיה בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפה העברית, למשל, כמו רוב השפות השמיות, היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה מפני שמועבר בה מידע רב באמצעות צורנים. דוגמאות לצורנים בעברית: מילות ומיליות יחס (בתוך/באמצעות=ב-, כמו=כ-, מן=מ-, אל=ל-), כינויי השיעבוד (כאשר=כש-, אשר=ש-), נטיות הפועל לציון גוף, מין, מספר, זמן ומושא (פגשתיו=פגשתי אותו), הטיות השם לציון מין, מספר ושייכות (מחברותינו=מחברות שלנו), ועוד. שורשים,בניינים ומשקלים הם סוגים מיוחדים של מורפמות.
פרוגבוט
תוכן שיווקי
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
