עזרה בקשת פלאפון בתחנות ע"י ילדים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחרונה (שנה וחצי עם לא יותר) מתרחבת תופעה ממש מעצבנת שקשורה לילדים שמחכים לאוטובוס ומשום מה מבקשים טלפון כדי להתקשר, לא להורים שלהם אלא לשמוע מתי האוטובוס מגיע בשביל זה אתם מתקשרים? אתם לא יכולים לחכות? לפעמים אומרים להם שהואוטובוס שלי מגיע עוד דקה אבל לא אכפת להם.
הורים יקרים אנא אמרו לילדכם שלא כל הזמן צריך לבקש פלאפון מאנשים כדי לדעת מתי האוטובוס מגיע אפשר לחכות עד שהוא יבוא
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עדיף ממישהי שביקשה ממני טלפון דחוף בשערי רווחה, כדי לדון עם חברה על ממתקים מומלצים לטיול (ועל הדרך המשיכה לטייל ברחבי החנות להנאתה וללהג על קורות היום, מתעלמת מכך שאני תקועה בזכותה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה עם מצות חסד ?????????????????
כל עוד את ממתינה בתחנה - בכיף גדול.
הבעיה מתחילה כשהאוטובוס שלך מתקרב, והילד לא מבין מה את רוצה מהפלאפון שבידיו.
ובלי קשר (וזה אני לא אחנך את הילדים הזרים, רק את ילדיי) - מה עם מדת הסבלנות????
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לכל אחד יש אחריות על החלק שלו, גם כשילדים מבקשים טלפון ואני ממהרת מאד (רצה להוציא ילדים וכו') פשוט אומרת מצטערת, לא יכולה.
ואם עוד דקה אמור להגיע אוטובוס כנ"ל- פשוט לא נותנת במקום להתעצבן על הילדים חסרי הנימוס (שגם לא אומרים תודה.... וזה כבר נושא לדיון אחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הצחקתם אותי.
זה נראה לכם שהם שואלים את ההורים שלהם.
הם לא צריכים לשאול פשוט שההורים ידברו על זה מעצמם זה שרואים שאני עכשיו מחזיקה את הפלאפון ביד זה לא אומר שחיבים לבקש באמת זה חוסר סבלנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הם לא צריכים לשאול פשוט שההורים ידברו על זה מעצמם זה שרואים שאני עכשיו מחזיקה את הפלאפון ביד זה לא אומר שחיבים לבקש באמת זה חוסר סבלנות
לא הבנתם אותי,
ההורים אומרים להם והם עושים מה שבא להם.
לפעמים יש לי הרגשה שאנשים מגיבים כאן ושוכחים באותו רגע את הילדים שלהם ואת מורכבות החינוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עדיף ממישהי שביקשה ממני טלפון דחוף בשערי רווחה, כדי לדון עם חברה על ממתקים מומלצים לטיול (ועל הדרך המשיכה לטייל ברחבי החנות להנאתה וללהג על קורות היום, מתעלמת מכך שאני תקועה בזכותה...)
לא יודעת מה אתכם, אבל שאני נותנת טלפון, אם אני בתחנה אני מודיעה לאיזה קו אני עולה.
ואם אני סתם הולכת, אני מבקשת מהמלווה ללוות אותי. לא עוצרת סתם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הם רוצים לדעת בדיוק כמונו... (ביננו - גם לנו אין סבלנות ואנו מתקשרים לקל קו כל דקה..)
אם ממהרים - פשוט לא נותנים את הטלפון!
איפה הימים שיצאנו עם כרטיסיה מנוקבת, לתחנה, לפני עידן כלקו
אפילו לא חשבנו מתי יגיע. (אם יגיע עןד 5 דקות או עוד חצי שעה... [אבל גם אז כל הזמן הסתכלנו....והגברים ירדו לאמצע הכביש...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני לא מבין?
מה עם חסד? מה זה משנה שהוא "רק" צריך לדעת מתי האוטובוס מגיע?
ואם למשל הילד רוצה לדעת אם הוא פספס את האוטובוס? או שיותר מהר לו ללכת ברגל (אם הוא ישמע שיש הרבה זמן עד האוטובוס)? או לדעת על איזה קו לעלות (המהיר יותר ולחכות לו, או הסיבובי שמגיע עוד מעט).
לא תמיד זה חוסר סבלנות, וגם אם כן זה נשאר חסד.
ילד הוא גם בן אדם, והלוואת טלפון זה חסד מינימלי (כמעט אין הוצאות) שעד שהטלפון לא נהפך למשהו עם כל המידע האישי (סמארטפון) גם גוים היו מלווים בכיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא יודעת מה אתכם, אבל שאני נותנת טלפון, אם אני בתחנה אני מודיעה לאיזה קו אני עולה.
ואם אני סתם הולכת, אני מבקשת מהמלווה ללוות אותי. לא עוצרת סתם....
כשמישהו מבקש טלפון, אץ יוצאת מנקודת הנחה שמדובר במשהו דחוף וחשוב.
כשאת שומעת שברי משפטים על מריבה כיתתית - לא יודעת מה איתך. אותי זה מפוצץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כשמישהו מבקש טלפון, אץ יוצאת מנקודת הנחה שמדובר במשהו דחוף וחשוב.
כשאת שומעת שברי משפטים על מריבה כיתתית - לא יודעת מה איתך. אותי זה מפוצץ...
מה אכפת לי,
אני דורשת מהילדה הזו ללכת איתי. אני לא מחכה לה.
וגם, מה שנראה לך לא חשוב, יכול להיות קריטי לאנשים אחרים.

בדיוק אתמול בחורה אחת ביקשה ממני טלפון, היא המשיכה ללכת מחרי. רבה עם הבית שלה שלא יכלו לשלוח משהו להביא לה משהו כשהגעתי לביניין שלי היא סופסוף סיימה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה אכפת לי,
אני דורשת מהילדה הזו ללכת איתי. אני לא מחכה לה.
וגם, מה שנראה לך לא חשוב, יכול להיות קריטי לאנשים אחרים.

בדיוק אתמול בחורה אחת ביקשה ממני טלפון, היא המשיכה ללכת מחרי. רבה עם הבית שלה שלא יכלו לשלוח משהו להביא לה משהו כשהגעתי לביניין שלי היא סופסוף סיימה
אני בד"כ בקניות עם בעלי. מאד לא נוח לי שמזדנבת מאחורי נערה.
ושוב, כשמבקשים ממני טלפון בצרכניה - ההגיון הבריא הוא שצריך לברר על פריט מסוים שהתבקשו לקנות. שאלה טכנית ונקודתית, וחלאס.
אבל במקום זה את שומעת התלחששויות על בעיות חברתיות שלא נגמרות, ושיח עמוס חוויות של בנות עשרה - בעיניי זו עזות (כן, לא פחות). על דעת כן את מבקשת מאשה עם בעלה את המכשיר הנייד? לפטפט להנאתך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני בד"כ בקניות עם בעלי. מאד לא נוח לי שמזדנבת מאחורי נערה.
ושוב, כשמבקשים ממני טלפון בצרכניה - ההגיון הבריא הוא שצריך לברר על פריט מסוים שהתבקשו לקנות. שאלה טכנית ונקודתית, וחלאס.
אבל במקום זה את שומעת התלחששויות על בעיות חברתיות שלא נגמרות, ושיח עמוס חוויות של בנות עשרה - בעיניי זו עזות (כן, לא פחות). על דעת כן את מבקשת מאשה עם בעלה את המכשיר הנייד? לפטפט להנאתך?
לא הצלחתי להבין,
מה זה משנה בשביל מה מבקשים את הטלפון?
אם את יכולה- תתני בכיף, כי למה לא, מצות חסד בלי שום טרחה,
ואם את לא יכולה, לא רוצה, לא נח לך- אל תתני
בשביל הנערונת שבקשה את הטלפון- יכול להיות שהיא פתאום תפסה איזה משהו בקשר לאיזו מריבה כיתתית רצינית שהיתה היום, נלחצה ממשהו
והיא רוצה לוודא שהחברה הזו נשארה חברה שלה
כן, בשבילה באותו רגע זה סופר חשוב, כמו שלך היה חשוב כשהיית נערה לבקש פלאפון ממישהו בשביל לשאאול מה לעשות שחסר לך כסף למשל
וזו רק דוג'
אם אני נותנת למישהו את הפלאפון שלי אני נוהגת שלא לצוטט לשיחה שלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כמו בטרמפים יש כאלה שלא מעלים כי רכב נראה להם אישי מידי ויש כאלה שלא מעלים בגלל חוויות קודמות עם טרמפיסטים ויש כאלה שלא מעלים מישהו שמידי לא בא להם עליו ויש כאלה שלמרות הכול מעלים למרות שזה מפריע גם להם אבל אף אחד לא משנה מסלול בשביל טרמפיסט (רק בקטנה ממש) ככה בפלאפון יש כאלה שלא נותנים דברים שלהם ויש כאלה שלא נותנים בגלל סיוט שהיה להם כמה פעמים עם כאלה שביקשו ויש כאלה שלא נותנים בגלל שנראה להם לא טוב לתת למישהו שנראה להם שיעשה שיחות נפש ויש כאלה שנותנים למרות אי הנעימות אבל אף אחד לא צריך לעצור למישהו סתם באמצע הדרך (אם הוא חייב זה משהו אחר כמו ילד קטן באמצע הרחוב שמתקשר להורים או משהו כזה) אז הכול לגיטימי וכל אחד זה בחירתו ויש לכבד את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לאחרונה (שנה וחצי עם לא יותר) מתרחבת תופעה ממש מעצבנת שקשורה לילדים שמחכים לאוטובוס ומשום מה מבקשים טלפון כדי להתקשר, לא להורים שלהם אלא לשמוע מתי האוטובוס מגיע בשביל זה אתם מתקשרים? אתם לא יכולים לחכות? לפעמים אומרים להם שהואוטובוס שלי מגיע עוד דקה אבל לא אכפת להם.
הורים יקרים אנא אמרו לילדכם שלא כל הזמן צריך לבקש פלאפון מאנשים כדי לדעת מתי האוטובוס מגיע אפשר לחכות עד שהוא יבוא
את גם לא מתקשרת לברר מתי יגיע האוטובוס שלך אלא מחכה בסבלנות?
ואם הילד רוצה לדעת אם עדיף לו ללכת ברגל?
או שיותר קצר לו ליסןע באוטובוס אחר?
או שהוא בדיוק פספס את האוטובוס ואם כן הוא צריך להתקשר הביתה להודיע כדי שאמא שלו לא תדאג?
לא הבנתי מה הקמצנות הזו- סליחה על הביטוי,
אם האוטובוס שלך מגיע עוד שניה- אל תני את הטלפון בכלל, גם לא לשאלה דחופה, רק להזעקת אמבולנס חלילה
או אם את עקרונית לא נותנת- כי מפריע לך שמישהו משתמש בחפץ אישי שלך למשל = אל תתני בכלל,
אבל אם יש לך כמה דקות- מה זה משנה בשביל מה הילד מתקשר?
אני לא רוצה שכשאני מבקשת טובה ממישהו הוא יעשה לי אותה רק אם זה פיקוח נפש ויחשבן את רמת הדחיפות

בדרך שאדם מודד...
מישהו ביקש ממך טובה שלא דורשת ממך כמעט כלום? בכיף,
מה זה משנה לי מה הואנ עושה עם הטובה שלי?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

קיבלתי ומעביר:


*שיטת הונאה חדשה!*
*30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.*
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.
הם צריכים רק את הטוב לב שלכם.

לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.

*החלק המסוכן:*
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.

זו לא הונאה רגילה.
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים אתכם.

אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.

בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.

*ומה שקורה אחר כך מפחיד:*
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.

---

### *זכרו את 3 הכללים:*

1. *לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.*
אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.

2. *שיחות וידאו לא מוכרות:*
נתקו מיד.
לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.

3. *שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.*
המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.

---

### *תזכורת אחרונה:*
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.

*אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.*
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה