את הטקסט הזה הכנתי בעבר לסידור תימני, אך ייתכן שיש נוסחים שונים, נא לבדוק. כמו כן מומלץ לערוך הגהה.
המברך אומר (ומעשרה נהגו להוסיף רַבּוֹתַי) בָּרֵכוּ. (ורבים נהגו מעשרה לומר בל"ע בָּרֵכוּ יַא אַסְיַאדִּי) והם עונים בָּרֵךְ. ואומר נְבָרֵךְ (ומעשרה מוסיף לֵאלֹהֵינוּ

שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ: והם עונים: בָּרוּךְ (ומעשרה מוסיפים אֱלֹהֵינוּ

שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ: והמברך חוזרו.
המברך אומר (ומי' נהגו להוסיף רַבּוֹתַי) בָּרֵכוּ. ורבים נהגו מי' לומר בל"ע בָּרֵכוּ יַא אַסְיַאדִּי) והם עונים בָּרֵךְ. ואומר נְבָרֵךְ (ומי' מוסיף לֵאלֹהֵינוּ
בבית החתן
שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ: והם עונים: בָּרוּךְ (ומעשרה מוסיפים אֱלֹהֵינוּ

שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ: והמברך חוזרו.
בבית האבל (בחול)
מְנַחֵם אֲבֵלִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ: והם עונים: בָּרוּךְ (ומעשרה מוסיפים אֱלֹהֵינוּ

מְנַחֵם אֲבֵלִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ: והמברך חוזרו.
ויתחיל ברכת המזון ונכון שכולם יאמרו עמו מלה במלה בלחש. ויקדימו לסיים לפניו שלש תיבות אחר כל ברכה וברכה כדי שיענו אמן.
כשאין מזמנים נהגו לפתוח לפני בהמ"ז בפסוק זה
אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי:
ברכת המזון
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹב בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יְחַסֵּר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא זָן וּמֵזִין וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן בְּרַחֲמָיו אֶת הַכֹּל:
נוֹדֶה לָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּנְבָרְכָךְ מַלְכֵּנוּ כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה. וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ.
בחנוכה ובפורים אומר על הנסים ואם לא אמרו וכבר חתם אינו חוזר.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וּמָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִֹיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת (וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ

.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת (וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ

.
@ וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:
רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו: וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ.
בשבת אומר
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ. רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ.
בר"ח ויו"ט וחוה"מ אומר
(קטן או חולה האוכלים ביוה"כ אומרים לדעת מרן יעלה ואם חל בשבת אומרים תחלה רצה.)
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ וְיֵרָאֶה יֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵית יִשְרָאֵל לְפָנֶיךָ. לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. בְּיוֹם
ביו"ט של פסח טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בחוה"מ של פסח מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בשבועות טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.
ביו"ט של סוכות טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בחוה"מ של סוכות מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בשמיני עצרת טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַזֶּה.
בר"ה טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
ביוה"כ מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה.
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. פָּקְדֵנוּ בּוֹ לִבְרָכָה. הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ. וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה.
וּבְנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ (בְּקָרוֹב) כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא גוֹמְלֵנוּ חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכָל טוֹב: הָרַחְמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים: הָרַחְמָן יִתְפָּאֵר לְנֶצַח נְצָחִים: הָרַחְמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: הָרַחְמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
(כאן אומרים ברכת האורח בנוסח דלקמן)
מַגְדִּיל (בשבת, יו"ט, חוה"מ, ר"ח, חנוכה ופורים מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֵׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (בָּרוּךְ אֵל הַמּוֹשִׁיעַ

:
היות ורבים נהגו לומר מה שאכלנו אחר בהמ"ז ובמיוחד בשבת ויו"ט ובסעודות מצוה מלבד בבית האבל כל ל' יום) ראינו צורך לכתוב כאן הנוסח.
מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבעָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. (אָמֵן). כְּדִכְתִּיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְיָ: בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ: בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:
וכשמברך על כוס ין אומר סברי מרנן ומברך בורא פרי הגפן.
בבית חתנים כשיש ג' אנשים לפחות מוסיפים אחר בהמ"ז כל ז' ימי המשתה ברוך אשר ברא ששון וכו' ואם היו עשרה גדולים וגם פנים חדשות (שני בני אדם) יברך כל ז' ברכות הנישואין (ואחר בפה"ג יברך על הבשמים. אבל בשאר הסעודות לא נהגו לברך על הבשמים) ושבת ויו"ט ופורים הוי כפנים חדשות. מנהגנו לברך על כוס אחר בהמ"ז ושבע ברכות.
ברכת האורח בקצרה
מי שאוכל בבית חברו צריך לברכו אחר ברכה רביעית. כשיגיעו ולחיי העוה"ב יאמר (כ"ה לשון התכלאל אבל לא נהגו לאמרה אלא בסעודות גדולות. אבל בשאר סעודות שאוכל אורח אצל בעה"ב נהגו לומר בהרחמן)
הָרַחְמָן יְבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה. הָרַחְמָן יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתָיו. הָרַחְמָן יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכָיו. הָרַחְמָן מִכָּל צָרָה וָנֶזֶק יַצִּילֵהוּ. (הָרַחְמָן יִפְתַּח לֵב בְּנוֹ [בָּנָיו] לְתַלְמוּד תּוֹרָתוֹ. הָרַחְמָן יְגַדְּלֵהוּ [יְגַדְּלֵם] לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְיִרְאָתוֹ

. הָרַחְמָן יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם וְיִהְיֶה כְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּל רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכַל וְכָל צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה.)