ברנשילד לכויות

[BOMERANG]

האם עוזר רק בטיפול מידי או גם כעבור כמה שעות?
ואיפה אפשר להשיג?

 

[yudb]

משיגים בכל בית מרקחת.

 

[מיכל+]

ברנשילד מיועד רק לעזרה ראשונה, לעצירת התהליך הדינאמי של הכוויה ולהפחתת כאב.
ברנשילד לא מיועד לטיפול.
אחרי חצי שעה הברנשילד כבר לא רלוונטי.

נהג אמבולנס אמר לי פעם, שעשרים דקות מים זורמים זה הטיפול המיידי הטוב ביותר.
גם במיקרים של כוויות קשות ל"ע, לא מפנים לפני 20 ד' מים זורמים.

יש משחות ייעודיות לטיפול המשכי בכוויה ולבניית העור, כמו סילברול או ביאפין.

 

[מיכל+]

אבל ביננו, אין כמו גרין.

 

[GRN]

הרבה הרבה הרבה זמן במים (כמה שיותר. לא להסתפק ב20 דקות. כל עוד יש כאב כשמוציאים את הכוויה מהמים צריך להמשיך להיות תחת זרם מים. הרעיון הוא שהכאב הוא איתות לכך שהכוויה ממשיכה להתהוות בפנים).
אחר כך מערבבים ויטמין E עם מעט משחה אנטיביוטית, מורחים במקום, שמים תחבושת סטרילית (להשיג בבית מרקחת) ועוטפים עם ניילון נצמד.
מניסיון עשיר...

 

[שאלטר]

שימו לב שיהיה זרם מים עדין, שלא יקלף את העור.

 

[לאהלה ג]

ברנשילד עוזר אחרי כויה שלא ישאר סימן מהכויה
ברור שמים קרים עוזרים מאד אבל אני שמעתי שהברנשילד גם מאד טוב

 

[שולה]

אבל ביננו, אין כמו גרין.

מסכימה בכל מילה! לפני כחודש קיבלתי כוויה כימית והשיטה של גרין ממש הצילה אותי.
אל תפספו, וכמה שיותר מהר

 

[BOMERANG]

מה השיטה של גרין?
עד עכשיו נילון נצמד עם ויטה מרפן צמצם את הכויה לחצי, אבל עדיין נשאר החלק העמוק יותר ויש גם שלפוחית קטנה

 

[GRN]

מה השיטה של גרין?
עד עכשיו נילון נצמד עם ויטה מרפן צמצם את הכויה לחצי, אבל עדיין נשאר החלק העמוק יותר ויש גם שלפוחית קטנה

תמשיכי כך, גם עם ויטמין E, ובעזרת ה' הכול יעבור ולא תשאר שום צלקת. כאמור, מניסיון, ולא של כוויה אחת אלא של כמה כוויות רציניות מאוד.

 

[solo snaps]

אני שמעתי פעם רעיון ומאז תמיד עושה ככה:
כשיש כוויה ח"ו (לדוגמא התינוקת שלי השען על דלת התנור...) מאד כאב, האזור אדום חזק,
אני מיד הולכת לארון האוכל ומוציאה את הדבש! מריחה על האזור, הדבש נהיה חם ונוזלי ואז שמים עוד שכבה, ועוד לפי הצורך. הכאב מיד נפסק ותוך מספר דקות הסיפור נגמר. אין סימן שמשהו קרה...
אומרים שיש לדבש מאפיינים אנטיביוטים ואנטי בקטריאלי (לא יודעת בדיוק...) אבל עובדה שזה עובד.
אני מתארת לעצמי שעם כוויה יותר רציני ח"ו הייתי קצת פוחדת לשים. (אם העור פתוח למשל)
בכל אופן. שלא נצטרך לברר על דברים כאלו.
ורפואה שלימה לכלם.

 

[EC]

קיבלתי בדיוק במייל-
לא ניסיתי,בתקווה שלא נזדקק לעולם.

; שימו תמיד קמח בארון !!!!!!!!!!!!!!!!

להלן מה שקרה:

פעם הכנתי דייסה, רציתי לבדוק האם דייסה כבר מוכנה, אבל הכף החליקה מהיד לתוך
הסיר שהיה בו תבשיל רותח, אני מנסה לתפוס את הכף ומכניס את ידי למים רותחים
ו....

יש לי חבר, שהיה הווטרינר בוייטנאם, והוא בדיוק נכנס לביתי ברגע זה, הוא שמע את
זעקת כאב שלי והבין מיד מבין מה קרה, שאל האם יש לי קצת קמח רגיל ... משכתי את
שקית קמח, הוא הכניס את היד שלי לתוך שקית הקמח, ואמר שצריך להחזיק את היד בקמח
במשך כ-10 דקות, כך עשיתי.

הוא סיפר, שבוייטנאם, בחור אחד כולו עלה באש, כולם היו בפאניקה ולא ידעו מה
לעשות, דבר ראשון שעלה להם בראש לשפוך אליו קמח שהיה במקום. הם פזרו עליו שק
קמח כדי לכבות את האש ... הם הצליחו לכבות את האש, ועל הקורבן לא היתה אפילו
בועה אחת ולא נשארו סימני כוויות ! " בקיצור, החזקתי את היד לתוך שקית של קמח
במשך 10 דקות, וכשהוציא את היד גיליתי - שלא היתה אדמומית ואפילו לא בועה , וגם
לא הרגשתי שום כאב.

עכשיו, אני תמיד מחזיק שקית של קמח במקרר ובכל פעם שאני נכווה, אני משתמש בקמח,
שבעזרת השימוש בו, לא כל נשארת אדמומיות, צריבה או בועה! קמח קר עובד אפילו טוב
יותר מאשר קמח בטמפרטורת החדר.

שמור על חבילה של קמח לבן במקרר שלך ואתה תהיה מאושר שעשית את זה.

פעם שרפתי את הלשון ושמתי קמח על הלשון בערך ל- 10 דקות. הכאב נעלם ולא היתה
כוויה.

נסה את זה!

לקרר תחת מים קרים - לא מומלץ.

פשוט לשים את הקמח במשך 10 דקות ולחוות את הנס.

 

[GRN]

לא! אל תנסו את זה.

 

[EC]

לא! אל תנסו את זה.

?????

 

[מרגלית ויסברג]

יש לי תמיד קמח קר במקרר עבור כוויות, מנסיון עוזר מאוד

 

[GRN]

?????

נאום "לא רלוונטי"



קמח….לא רק לעוגות (המלצה - לא להעביר)

פורסם באתר לפני שנתיים, באמצע יוני (10-6-2011)

לשלוח באימייל
נושאים:בריאות, עצה רפואית
המקור כפי שהוא מופץ ברשת
סיפור ברוסית - תורגם לטובת הציבור שלא דובר רוסית. להלן מה שקרה:

פעם הכנתי דייסה, רציתי לבדוק האם דייסה כבר מוכנה, אבל הכף החליקה מהיד לתוך הסיר שהיה בו תבשיל רותח, אני מנסה לתפוס את הכף ומכניס את ידי למים רותחים ו....

יש לי חבר, שהיה ווטרינר בוייטנאם, והוא בדיוק נכנס לביתי ברגע זה, הוא שמע את זעקת הכאב שלי והבין מיד מה קרה, שאל האם יש לי קצת קמח רגיל ... משכתי את שקית הקמח, הוא הכניס את היד שלי לתוך שקית הקמח, ואמר שצריך להחזיק את היד בקמח במשך כ-10 דקות, כך עשיתי.

הוא סיפר, שבוייטנאם, בחור אחד כולו עלה באש, כולם היו בפאניקה ולא ידעו מה לעשות, דבר ראשון שעלה להם בראש לשפוך עליו קמח שהיה במקום. הם פזרו עליו שק קמח כדי לכבות את האש ... הם הצליחו לכבות את האש, ועל הקורבן לא היתה אפילו בועה אחת ולא נשארו סימני כוויות ! " בקיצור, החזקתי את היד לתוך שקית של קמח במשך 10 דקות, וכשהוציא את היד גיליתי - שלא היתה אדמומית ואפילו לא בועה , וגם לא הרגשתי שום כאב.

עכשיו, אני תמיד מחזיק שקית של קמח במקרר ובכל פעם שאני נכווה, אני משתמש בקמח, שבעזרת השימוש בו, לא נשארת כל אדמומיות, צריבה או בועה! קמח קר עובד אפילו טוב יותר מאשר קמח בטמפרטורת החדר.

שמור על חבילה של קמח לבן במקרר שלך ואתה תהיה מאושר שעשית את זה.

פעם שרפתי את הלשון ושמתי קמח על הלשון בערך ל- 10 דקות. הכאב נעלם ולא היתה כוויה.

נסה את זה!

לקרר אזור שנכווה תחת מים קרים , לא מומלץ.

פשוט לשים את הקמח במשך 10 דקות ולחוות את הנס.
הסבר
מדי פעם צצות עצות חדשות לטיפול עצמי בכוויות. כולן שגויות ומסוכנות. במקרה של כוויה, צריך קודם כל לקרר עם מים טוב טוב את מקום הכוויה ואחר כך לחבוש כדי להגן על הפצע מזיהום. במקרה של כווייה חמורה, לגשת מייד לקבלת טיפול רפואי.
14 תגובות למכתב "קמח….לא רק לעוגות"

1. מאת עזריה:
   10 ביוני 2011 בשעה 17:05
   אהבתי במיוחד את הווטרינר מוויאטנאם. שאין לי ספק כי במקור היה Vietnam veteran, יעני חייל משוחרר בוגר וייאנטאם.
   מעבר לזה, מנסיוני כמתנדב במד"א (לפני מספר עשורים) יש לאנשים כל מיני אמונות לגבי טיפול בכוויות. כבר נתקלתי באנשים עם אבקת קפה נמס על הכוויה (סיפור מההפטרה לנקות את הפצע ולמנוע הידבקות של הגלד), וכמובן שכל מיני פטנטים עם מרגרינה, חמאה, שמנת, ושאר מוצרי חלב שומניים שרק מחמירים את השפעת החימום.
   הייתי מציע לתת כאן תגובה מקצועית של רופא מומחה לטיפול בכוויות. אני בטוח שאתר חשוב כמו "לא רלוונטי" יוכל לארגן זאת.
   ותודה על השירות הנהדש במשך כל השנים האלה!
   
   
2. מאת אבשלום:
   11 ביוני 2011 בשעה 23:44
   ועוד יותר מזה, לגבי הרעיון המבריק לשפוך קמח על אדם בוער:
   למיטב ידיעתי קמח הוא חומר דליק, למרות שהוא בד"כ ארוז בצורה דחוסה מספיק כדי שזה לא יקרה. מצד שני, אם שופכים אותו על אש/אדם בוער, זה בהחלט עלול להגביר את הבערה. בפיזור מספיק (נניח "ענן"חלקיקי קמח שהתפזר מעופפים באויר), זה עלול אפילו להיות נפיץ.
   
   
3. מאת שרית:
   12 ביוני 2011 בשעה 8:12
   לכוויות לא חמורות תרופות הסבתא למיניהן אכן עוזרות. אני למשל קיבלתי עצה לשים שמן על כוויה ולקרב למקור חום. ניסיתי כמה פעמים וזה עבד. דבר נוסף שעוזר זה לשים אלוורה (לא ג'ל, אלא את המקור מהצמח שאפשר לגדל בעציץ). אין לי מושג ולא ניסיתי אף פעם לטפל כך בכוויה רצינית, אבל בדברים קטנים שנגרמים ממים רותחים או נגיעה שגויה בכיריים לוהטות, זה בהחלט עוזר.
   
   
4. מאת איתי:
   13 ביוני 2011 בשעה 11:54
   ובמקרה שמישהו ממש עולה באש, ממש לא מומלץ לקרב אליו קמח. קמח הוא פציץ.
   
   
5. מאת מרגלית השרון:
   16 ביוני 2011 בשעה 23:57
   רק מים קרים!! במטבח אני נכווית לעיתים קרובות ורק מים קרים עוזרים. אח"כ אפשר לשים גם אלוורה או קרם לחות.
   
   
6. מאת תמר מגדל:
   27 ביוני 2011 בשעה 18:14
   מבקשת הסבר מפי רופא מומחה לגבי נכונות או אי נכונות השימוש בקמח נגד כוויות.
   
   
7. מאת בוריס:
   29 ביוני 2011 בשעה 9:52
   התרגום הגרוע של הוטרינר מויאטנם הצחיק אותי יפה.
   אבל כמה דברים שחשוב לציין בכל זאת:
   א. לכוויות קלות בלבד תרופות סבתא יעילות, כולל למרוח שמן/חמאה/מרגרינה או אלווורה מהצמח.
   ב. בכוויות קשות, אסור לשטוף במים, במיוחד על בן אדם שבער.
   ג. בכוויות מחומרים כימיים שונים ניתן להשתמש בקמח על אזור הכוויה. הוא סופג את החומר, ומקטין את כמות החומר הנספגת בגוף.
   
   
8. מאת גיא:
   30 ביוני 2011 בשעה 15:18
   אף אחד לא חשב על הדבר הבא:
   איך זה בדיוק, כשמישהו בוויטנאם עלה באש – היה ממש במקרה (כמובן!!) מספיק קמח בשביל לכסות את הבחור..?
   הרי אני הולך עם 5 קילו קמח עליי לכל מקום – אתם לא?!
   
   
9. מאת ליהי:
   30 ביוני 2011 בשעה 22:31
   אנשים לא מבינים דבר אחד- כוויה היא בעצם פגיעה בעור. יש לנו [בגדול] שלוש שכבות של עור, כשחומרת הפגיעה נקבעת לפי השטח ולפי העומק- כלומר, כמה שכבות של עור היא הרסה.
   המטרה של העור היא להגן עלינו בפני חדירה של זיהומים, וברגע שהעור נפגע אותו אזור חשוף לזיהומים.
   לכן כל תרופות הסבתא שמציעות לטפל בעזרת שלל חומרים- ביצים, לבן, חמאה, שמן קמח ושאר ירקות יכולים לגרום רק לנזק. האזור פגוע וחשוף, לא מדובר בחומרים סטריליים אלא בחומרים שיכולים להיות מלאים בחיידקים או שיכולים לגרום לגירוי.
   במקרים של כוויה שטחית בלבד אולי לא יגרם יותר מדי נזק משלל ההמצאות האלה [וגם כאן עדיף לוותר] אבל בכוויות רציניות יותר בהחלט ייגרם נזק.
   בקיצור- לקרר במים קרירים ומקסימום להניח קרח על האזור. ואם לא בטוחים- לפנות לטיפול רפואי אצל איש מקצוע ולא להאמין לכל מיני שטויות שרצות באינטרנט.
   [אני כותבת את הדברים מתוך הניסיון שלי לאחר התנדבות במד"א. מי שלא מאמין מוזמן לקרוא מאמרים מקצועיים בנושא]
   
   
10. מאת גיא:
    13 באוגוסט 2011 בשעה 18:18
    אכן, vet הוא בוגר מלחמת וויטנאם ולא וטרינר, ואכן לא מדובר בתרופה אמיתית.
    המקור באנגלית:
    http://www.truthorfiction.com/rumors/f/Flour-burns.htm
    
    
11. מאת שני גוטליב:
    1 במאי 2012 בשעה 10:14
    יש גם טיפים טובים ונכונים בתרגום המצורף. מאוד מומלץ לשמור קמח מנופה במקרר – כי זה מונע תולעים בקמח.
    
    
12. מאת מנחם:
    25 בנובמבר 2012 בשעה 23:12
    הקטע עם ה'קמח על הלשון לעשר דקות' רק תחשבו טכנית, איך אפשר אפילו עשר שניות????!!!
    
    
13. מאת שלומית:
    15 באוגוסט 2013 בשעה 8:03
    הדרך הטובה ביותר (מנסיון!!!) לטפל בכוויות מקומיות (במיוחד אלו שנגרמות במטבח ממים רותחים / שמן רותח וכיוצ"ב) היא: להחזיק במקרר, במדף של החמאה, שפופרת של קרם / משחה "סילברול" (אפשר לרכוש בבית המרקחת ולפעמים אפשר לבקש מהרופא לתת). אם מתרחשת כוויה – מיד, אבל מיד!!! למרוח כמות נדיבה של הקרם על מקום הכוויה, לשם עליו בעדינות תחבושת ועל התחבושת פלסטר (כלומר "סרט דבק" רפואי). לחזור אחרי עוד כמה דקות שוב על המריחה (אם רוצים, אפשר לשים לכמה דקות כפפת ניילון חד פעמית רפויה על האזור, אך לשים-לב שניילון לא "נושם", לכן לא תמיד אני עושה זאת). אחרי כ-10 דקות עד 30 דקות (תלוי בחומרת הכוויה), לא תתפתח אדמומית וכו'. לצערי, היות ואני נכווית הרבה (ובעבר כשלא היה לי "סילברול" רצתי לקופ"ח, ואז זה לקח בין 10 ימים לשבועיים עד שהמקום התרפא), גיליתי כי רק משחת "סילברול" (חייבים להחזיקה במקרר כדי שהמשחה באמת תרפא), רק היא ממש "הצילה" אותי מתוצאות הכוויה. בהצלחה ובאיחולים שלא תהיינה כוויות…
    
    
14. מאת שלומית:
    15 באוגוסט 2013 בשעה 8:20
    בהמשך להודעתי הקודמת, אפשר להוסיף גם פסקה זו:
    נ"ב: אם במקרה נמצאים בחוץ, ואכן יש חול בסביבה, אפשר לנסות להתגלגל על הארץ כדי לכבות את הלהבות.שנגרמות, אם נעלה חלילה בלהבות, כלפיד בוער, עקב פצצה שנפלה עלינו, בעת מלחמה וכו'. אבל זה מקרה קיצוני כמובן, לא עלינו.
    

 

[gg]

בחיפוש קצר באתר לא רלוונטי הסיפור עם הקמח מופיע שם עם המלצה לא להעביר

 

[gg]

בחיפוש קצר באתר לא רלוונטי הסיפור עם הקמח מופיע שם עם המלצה לא להעביר

ועד שניסיתי להעלות את זה אני רואה שgrn כבר עשתה זאת

 

[EC]

ועד שניסיתי להעלות את זה אני רואה שgrn כבר עשתה זאת

ראיתי את זה, אבל פוסטר אומרת שזה כן עוזר לה, מנסיון.

 

[GRN]

ראיתי את זה, אבל פוסטר אומרת שזה כן עוזר לה, מנסיון.

בפגיעות רציניות (כלומר, שלפוחית גדולה ואילך) לא כדאי להתעסק עם דברים כאלו. בשביל כוויות שטחיות - אם לא יועיל, לא יזיק.