שיתוף - לביקורת בשדה הקרב ----

[יעל מויאל :)]

עומדת ניצבת
בעולם מתעתע
מותר , אסור
אף אחד אינו יודע

ונפשך משתוקקת
להיות קרובה יותר
ושוב ושוב מבקשת
לא להיכנע להיתר

ואת עומדת בשקט מול המחשב
ויש אינטרנט /אונקי – עומד, ניצב,
וקול אחד בתוכך – תשחררי
ועוד אחד שזועק – אל תותרי

ובליבך פנימה מלחמה מתחוללת
לכאן ולכאן – כמו סופה משתוללת
הרצון החזק לראות לברוח
אך הלב המחובר שלא רוצה לשכוח


ויש מלחמה
עם דם ודמעות
וילדה תמה
שנלחמת עד כלות


מול יצר שמשכנע
שמספק לך התרים
שמסביר לך שזה בסדר
ומותר לפעמים ידיים להרים

אך את עומדת מולו
נלחמת עם ידיים חשופות -
והכאב כל כך גדול
מתערבל בין סופות

ושוב בוכה את נשמתך בלילות
נקרעת בין שני עולמות
אך את מצליחה !
דמעה מוחה

ובתוכך כאב מהול בשמחה
כי שוב ניצחת במערכה
ומנחתך עולה אליו
ישירות למרומים

וצבא שמים עומדים
דוממים ודומעים
ואבא בשמים
מחבק אותך – בת

ומבטיח בלי קול
את יקרה לי כבבת---------

 

[זצער]

וואו יפה מאוד

 

[דודה]

כתיבה מרגשת ונוגעת ללב!

 

[יעל מויאל :)]

תודה על התגובות!!
ואשמח לביקורת בונה - במידה ויש

 

[צביה ר.]

ברוכה הבאה.
קטע מרגש ונוגע!
תיאורים חזקים.

שתי הארות:
- חושבת שאם השיר היה מעט קצר יותר הוא היה עוצמתי יותר.
- כדאי שמשקל השורות והאורך שלהן יהיה יותר מותאם ואחיד.
כמו למשל בפסקה הזו- השורה האחרונה ארוכה באופן משמעותי יחסית לאחרות:

מול יצר שמשכנע
שמספק לך התרים
שמסביר לך שזה בסדר
ומותר לפעמים ידיים להרים

 

[.חיה פ]

וואו!!!
איזה קצב וכמה לב רגש עוצמה אש ונשמה בתוך שיר אחד!!!!!!!!!!
נגע בי!!!!!!
התרגשתי!!!!!
מאוד!!!!!
היטבת לתאר את המלחמה בין הגועל לטוהר!!!!
איזה כיף ששתפת את השיר!!!!! תודה!!!!
מחזק!!!!!

וזה-

מחבק אותך – בת

ומבטיח בלי קול
את יקרה לי כבבת---------

דמעות!!!!!!!!!!!!

אהבתי שיש לזה סוף מרומם!!!!!!!!! ובקיצור זה מהמם!!!!!

 

[יעל מויאל :)]

וואו!!!
איזה קצב וכמה לב רגש עוצמה אש ונשמה בתוך שיר אחד!!!!!!!!!!
נגע בי!!!!!!
התרגשתי!!!!!
מאוד!!!!!
היטבת לתאר את המלחמה בין הגועל לטוהר!!!!
איזה כיף ששתפת את השיר!!!!! תודה!!!!
מחזק!!!!!

וזה-

תודה
מחמם את הלב