בתי דפוס ועימוד בהיסטוריה. כיצד?

[מוישה]

מי שעוסק קצת בעימוד או בשאר מקצועות הנוגעות לטקסטורה [ולא רק...], בוודאי תמה לא פעם כיצד זה שבדפוסים בימים עברו היו מגיעים לתוצאות לא רעות כלל יחסית.
התמיהה קיימת החל מצורת יישור השורות, יישור טורים ועד לעימוד 'רב טקסט' שמצוי בגמרות ובטור ושולחן ערוך העתיקים.
נכון שישנם טעויות רבות בעימוד, ופעמים רבות רואים בדפוסים הקדומים שקטעים השייכים לעמוד א' עברו לעמוד ב' ככל הנראה בגלל התכנון הלקוי של העמוד. אבל בכל זאת, ביחס לנתונים שהיו באותם ימים, ובהתחשב בעובדה שכל עמוד היה דורש תכנון מיוחד מראש והעבודה היתה ידנית, הרי שהעבודה נראית ממש מיוחדת.
[ולא לשכוח מה שה'מבינים' נוהגים לומר ש'הבחור הזעצער' לא היה חכם גדול ולא טפש קטן...]
הנושא משום מה טורד אותי ואני מחפש מאמר או סקירה היסטורית שנכתבו בפרט בנושא העימוד, אך בכלל בכל ענייני הדפוס בימים עברו.

 

[נרקיס]

פעם שמעתי כי גרפיקאי היה מתכנן מראש את צורת העמוד, ומשרטט אותה בכתב ידו על דף, מלה במלה.
"הבחור הזעצר" היה מסדר את אותיות העופרת בהתאם לאותו שרטוט.
[שיטה זו קיימת בימינו אצל סופרי הסת"ם שמשתמשים עם תיקון סופרים.]

מישהו יכול לאשר או לפרוך ידיעה זו?

 

[נוכחות לעסקים]

1. לא היה להם המסך הכחול/לבן של מחשב/תוכנות שסותם את המח

2. גם היום הספרים שעימוד שלהם טוב ונוח לעיין בו זה לא בהכרח בגלל המעמד שולט טוב בתוכנת אלא בעיקר זה בא מהוראות של חשיבה יצרתית ומקורית בלי צורך של ידע בתוכנת עימוד למיניהם

 

[אהובה ו]

למה שמחסור בתוכנות יפגע באיכות העימוד?
להיפך, לאלה שעסקו בעיצוב לפני עידן הAdobe יש כנראה הבנה הרבה יותר טובה בעימוד, טיפוגרפיה, קומפוזיציה ואולי עוד דברים. היום התוכנות עוזרות 'למעצבים' לחפות על מה שהם לא יודעים

 

[מוישה]

כנראה שהמגיבים שמעלי לא הבינו אותי כ"כ. [מתחום התמחותם אני מבין שאין להם קשר לעימוד כ"כ...] לא דברתי על הטיפוגרפיה והמרווחים וכו'.
כשאנחנו רוצים שעמוד שלם יהיה מיושר לשמאל, אנחנו בוחרים בשניה אחת את פונקציית יישור שורות והכל מסתדר.
אבל - איך זה עובד?
המחשב עובד על כל שורה בפני עצמה, לדוגמא, אם בכל שורה יש 10 מילים, ושורה אחת נגמרה 1 ס"מ לפני הרצוי, המחשב יוסיף מ"מ נוסף בין כל מילה למילה, [אולי יש תוכנות שהרווחים מתכנסים בין כל אות לאות, לא חשוב.] אבל זו פעולה שמורכבת מעשרות פעולות בכל עמוד הכוללות חישוב מחדש של כל שורה ושורה ושינוי מרווח בין מילה למילה. דבר זה קל עד מאוד במחשב בו אפשר לעשות שינויים לאחר שגומרים את הכל. אבל במכונת כתיבה למשל [מי שזוכר...] לא היתה פונקציה של יישור שורות, משום שהכותב לא ידע מראש כמה נשאר לו עד סוף השורה, וכתב בכל השורות אותו דבר, ומה שיצא, יצא...
אז כשמדברים על 'הבחור הזעצר', אז כאפשרות ראשונה נראה שהוא פשוט ישב וחישב כמה גודל כל אות, כמה אותיות רזות וכמה שמנות יהיו בשורה הבאה, ולפי זה הוא חישב כמה רווח עליו להשים בין אות לאות או בין מילה למילה, ומדובר בחלקיקי מ"מ...
[וזה לא שרואים פתאום לקראת המילה האחרונה תזוזה רצינית, אלא בדר"כ יש אחידות בכל השורה].
אבל, לי נראה קצת קשה הנחה זו, כי אם ה'מעמד הזעצער'.. היה מחשב באופן כזה, ספק רב אם היינו זוכים עד עצם היום הזה להשלים את ש"ס וילנא... אולי אני טועה.

עד כאן לגבי יישור שורות בלבד, לא נמשיך לתאר פעולות נוספות של תכנות העימוד כמו יישור טורים שגם את זה תוכנות העימוד מבצעות אוטומטית. ויותר מכך רב טקסט, שצריך להיות גאון בשביל לחשב הכל מראש באופן עצמאי. חבל להאריך.

לכן העדפתי לקבל מחקרים ותיעודים היסטוריים ברורים יותר במקום לשמוע השערות פורחות....

 

[מוישה]

תיקון קל לנ"ל, כמובן שישנו הבדל בין הדפוס למכונת הכתיבה, שכן בדפוס היו מסדרים אותיות עופרת ורק אח"כ מדפיסים, ואילו במכונת כתיבה, האות מודפסת תוך כדי הכתיבה.
יש מקום להניח שהאותיות לא היו ממש מחוברות לטבלה, אלא רק מונחות בצורה קלילה המאפשרת בסוף כל שורה להזיזם מעט ימינה ושמאלה, וזה כבר פותר חלק מהבעיה, אבל עדיין זה מסובך, ואני מניח שלא היתה אופציה להזיז גם את האותיות לצדדים וגם שורות שלמות למעלה ולמטה. אז עדיין נשארו בעיות, וכמובן ענין הרב טקסט...

 

[נרקיס]

הודעתי הראשונה משיבה על כל השאלות.
שלב התיכנון התבצע קודם סידור אותיות העופרת. הבחור הזעצער היה מקבל לידיו דפים מוכנים של צורת הדף מעשי ידיו להתפאר של גרפיקאי מיוחד אשר היה מתכנן את מבנה הדף ומצייר אותו מלה במלה. הזעצער היה מסדר את אותיות העופרת בהתאם לציור כתב היד, והכל בא על מקומו בשלום.

אין לי מקור לשמועה זו, אך הדברים מסתברים ופשוטים.

 

[בראש מילה]

הודעתי הראשונה משיבה על כל השאלות.
שלב התיכנון התבצע קודם סידור אותיות העופרת. הבחור הזעצער היה מקבל לידיו דפים מוכנים של צורת הדף מעשי ידיו להתפאר של גרפיקאי מיוחד אשר היה מתכנן את מבנה הדף ומצייר אותו מלה במלה. הזעצער היה מסדר את אותיות העופרת בהתאם לציור כתב היד, והכל בא על מקומו בשלום.

אין לי מקור לשמועה זו, אך הדברים מסתברים ופשוטים.

ואיך עשה זאת הגרפיקאי? הרי גם בציור ישנם אותם קשיים בדיוק כפי שפירט מוישה?

 

[מוישה]

הודעתי הראשונה משיבה על כל השאלות.
שלב התיכנון התבצע קודם סידור אותיות העופרת. הבחור הזעצער היה מקבל לידיו דפים מוכנים של צורת הדף מעשי ידיו להתפאר של גרפיקאי מיוחד אשר היה מתכנן את מבנה הדף ומצייר אותו מלה במלה. הזעצער היה מסדר את אותיות העופרת בהתאם לציור כתב היד, והכל בא על מקומו בשלום.
אין לי מקור לשמועה זו, אך הדברים מסתברים ופשוטים.

בתור 'השערה' קשה לי לקבל את זה, קודם כל כפי שהעירו הקשיים עדיין קיימים, וגם א"כ מעניין היה לשמוע איך הגרפיקאי היה מסתדר עם זה, תנסה לסדר עמוד פשוט של גמרא עם רש"י ותוס' בכתב ידך, כמובן יהיו מחיקות, אבל בכל זאת זה נשמע מאוד מאוד קשה, ואם נוכל לקבל זאת ברש"י ותוס' שאיכשהו מסתדרים להם משני הצדדים, תנסה לסדר שולחן ערוך עם 7-8 נושאי כלים שלא מתחילים במקום מוגדר, אלא לפי כמות הטקסט בטקסט שמעליהם, לעינינו הדבר נראה בלתי אפשרי.
ואחרי הכל, עצם ההעתקה של העמוד מעשי ידי ה"גרפיקאי" ע"י "הבחור הזעצער" זו מומחיות כשלעצמה, להעתיק לפרטי פרטים עד למילימטרים...

אבל, כאמור, אם זה מבוסס אשמח לשמוע, בכל אופן קרוב לודאי שיש תיעוד לצורת העבודה אז, ואשמח לשמוע מהיודעים.

 

[נרקיס]

ואיך הסתדרו לפני 30 שנה בעימוד של טקסטים מרובים על ידי גזירה והדבקה ידנית - אתה כן מבין? אלא אנשים עבדו קשה, עמלו והצליחו.

 

[מוישה]

ואיך הסתדרו לפני 30 שנה בעימוד של טקסטים מרובים על ידי גזירה והדבקה ידנית - אתה כן מבין? אלא אנשים עבדו קשה, עמלו והצליחו.

אתה שוב דוחף כאן תיאוריה מאחורי הדלת...
אני שאלתי במפורש גם על רב טקסט. אתה בטוח שאת השו"ע הדפיסו ע"י גזירה והדבקה ידנית???
שכחת שפעם לא היו מכונות צילום..?
וגם לפני שלושים שנה, איך בדיוק גוזרים ומדביקים עשר נושאי כלים? אדרבה, אם ידוע לך תספר לנו איך מדביקים את הש"ך והט"ז מסביב לשו"ע, ואיך אח"כ כל הנו"כ למטה כשביניהם יש כאלו עם שני טורים ויש שגולשים מתחת למפרש שמצידם.

 

[רמה פלוס]

ואיך הסתדרו לפני 30 שנה בעימוד של טקסטים מרובים על ידי גזירה והדבקה ידנית - אתה כן מבין? אלא אנשים עבדו קשה, עמלו והצליחו.

עבדו קשה, עמלו והצליחו,,, זו בדיוק השאלה שפותח האשכול שאל-מה בדיוק עשו בעבודה הזו שבסופה הגיעו לתוצאה כזו שהיום בשביל להגיע אליה צריך מכונות אוטומטיות ומחשבים?

 

[נרקיס]

את שיטת הגזירה וההדבקה ראיתי בעצמי, אך לא התעמקתי להבין כיצד הדברים עובדים. אני משער שעם הרבה סבלנות אפשר להגיע לתוצאות טובות. אכן, הדבר היה כרוך בקושי רב, ובהוצאה כספית עצומה. זו הסיבה שלא ההדירו מחדש את הש"ס והשו"ע במשך שנים רבות.

 

[מוישה]

את שיטת הגזירה וההדבקה ראיתי בעצמי, אך לא התעמקתי להבין כיצד הדברים עובדים. אני משער שעם הרבה סבלנות אפשר להגיע לתוצאות טובות. אכן, הדבר היה כרוך בקושי רב, ובהוצאה כספית עצומה. זו הסיבה שלא ההדירו מחדש את הש"ס והשו"ע במשך שנים רבות.

נשמע מאוד מעניין, ומסקרן שבעתיים.
נו, אין כאן מי שיודע דברים מדוייקים יותר?

אשמח לראות כל חומר בנושא, וכאמור, על אופן ההדפסה בימי קדם בכלל.