סיפור בהמשכים גֶּבֶר

[דיונון]

עכשיו קצת ביקורת, זה לא צרם לכם

פעמיים פה?
אחרי זה החלפתי ל-"לא ניתן לו הכשר" אבל כאן זה כבר היה מאוחר.
כדאי גם להחליף את ה"פה" הראשון למשהו אחר?

יתכן שניתן לשפץ, אבל לאורך השיר הדגש הוא על היצרתיות ועל המנגינה. פחות על דיוק בבחירת המילים.

השורה שעליה התמקדת היא המוקש הכי קטן בשיר.
זה לא מפריע כי לא מחפשים ביצירה כזו את הדיוק האמנותי, אלא את הרעיון המשעשע של ההקבלה בין הגזר העיקש לגבר הטיפש.
אבל אם ביקשת - קיבלת.
באופן כללי - החרוזים כאן לא משובחים (לא נגמרים באותו צליל).
אבל הרעיון המשובח מתעלה על החסרון הזה.
ומכאן לבדק ה'בית' -

מִי רוֹצֶה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ
מַעֲשֶׂה בַּגֶּבֶר
הִתְבַּצֶּר בִּרְחוֹב בַּלְפוֹר
וְאֲחָז בַּכֶּתֶר

בלפור - אם מלרע, נו נו, שיהיה.
אם מלעיל - היה עדיף 'התבצר בבלפור', זה יותר מתאים לקצב.

נִקַּח תַּ'כֶּתֶר, נִקַּח תַּ'כֶּתֶראֵין כָּמוֹהוּ כֶּתֶרלְמֻאֳשָׁם פֹּה בִּפְלִילִיםלֹא נִתֶּן פֹּה הֶכְשֵׁר

'הכשר' מלעיל כמובן.
במקרה כזה כדאי לסמן איכשהו שהמילה נהגית במלעיל כפי המקובל בסלנג. מרכאות/מתגים.

יוֹם בְּחִירוֹת הִנֵּה הוּא בָּא
הַמֶּתַח בַּחֶדֶר
עַד פְּרֹץ הַמִּדְגָּמִים
נְחַכֶּה לְעֶשֶׂר

הקצב נשבר בשורה השניה.

סֶקֶר סֶקֶר סֶקֶר סֶקֶראֵין כָּמוֹהוּ סֶקֶרגַּם שֶׁל מִינָה כְּבָר לֹא אַמִינָהלֹא יָזוּז הַגֶּבֶר

אמינה - שוב מלעיל וכאן ודאי היה צריך לסמן זאת.
אם הכוונה היתה במלרע - אז זה ממש ממש ממש לא חרוז.
צריך לשנן את זה - מלרע ומלעיל הרבה יותר גרועים מכל חרוז גרוע.

אָץ וְרָץ אֲבִיגְדוֹר-אִיוֶוט
אֶל הַשְּׂמֹאל לְעֵזֶר
אַחַת שְׁתַּיִם חָשַׂף שִׁנַּיִם
וְהֵחֵל הַשֶּׁבֶר

זה טוב.
המילים משרתות את תוכן הבית ולא להיפך (בשירי חיקוי שמתלבשים על יצירה קיימת בדרך כלל המילים מאולצות)

אָץ וְרָץ לוֹ לָאֻלְפָּן
מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר
הַזֶּה עָמִיר? כָּךְ שָׁאֲלוּ
אֵיפֹה סִימַן הַהֶכֵּר?

ההכר??

אֶדוֹר פֹּה נֶדֶר, אֶדוֹר פֹּה נֶדֶרוַאֲסִיר שָׂפָם בְּלֶיְזֶרלֹא אֵשֵׁב עִם הַגֶּבֶרבְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר

בשביל הקצב אולי כדאי:
לא אשב עוד עם הגבר

אַצָּה רָצָה אוֹרְלִי לֵוִי
יוֹשֶׁבֶת רֹאשׁ שֶׁל גֶּשֶׁר
אַחַת שְׁתַּיִם תָּפְסָה רַגְלַיִם
וְחָזְרָה לַבֶּאֶר

הכוונה לבאר שבע?
שוב הבאג המדובר.

אָז הוֹפִיעוּ כָּךְ שְׁלֹשְׁתָּם
לִנְאֹם בְּכָל תֶּדֶר
הוּא וּמֹשֶׁה בַּר סִימָן טוֹב
וְשַׂר בְּרִיאוּת הַגֶּערֶער

א. 'אז' כבר היה לפני שני בתים - 'אז הופיעו'.
ב. לנאם בכל תדר - חסרה פה הברה בשביל לשמור על הקצב אחיד.
ג. הוא ומשה בר סימן טוב - שורה נפלאה, יושבת טוב, מתנגנת טוב.
ד. ושר בריאות הגערער - כאן החסרת הברה בשביל לשמור על הקצב אבל השורה הפכה לעילגת.
ה. זה בית מבדח מאד.

אָצוּ רָצוּ חֲרֵדִים
לְבֶּנִי גַּנְץ בַּסֵּתֶר
בּוֹא, נִתֶּן לְךָ עַרְבוּת
וְיִהְיֶה בְּסֵדֶר

חרשו!
על הסיום אין טענות כי זה כבר יוצא מכללי המבנה של השיר, ההטעמה משתנה וכולי.
אתה טוב ואתה יכול להיות עוד יותר טוב. כמו כולם
מחכים לעוד.

 

[למאי נפקא מינה]

אני מבין, ובכל אופן הייתי רוצה לשמוע את הביקורת.

מה שלי הפריע בעיקר -
חריזת השור והחמור יחדיו.

 

[מירער]

@דיונון תודה רבה על הביקורת המפורטת. חיכיתי לזה.

אם בכלל מעניין אותך אז כך.
לגבי 'באר' ו'אמינה' אכן היה מאולץ, מלכתחילה ניסיתי לכתוב מילים אחרות, אבל לא הצלחתי.
(גם של מינה כבר לא אמינה, גם לא נכון מבחינה דקדוקית, של מינה זאת אומרת הסקר שהוא זכר ולא מינה בעצמה, אולי נשנה את השורה הזו)
על 'בלפור' ודאי שמלעיל, שמא התכוונת ל'ברחוב' , וגם זה מאולץ.
קראת את זה במנגינה או בדקלום? כי ההצעה שלך להוריד את "ברחוב" לא נשמעת טוב במנגינה.
נראה לי שבמנגינה לפעמים נבלע העניין של מלעיל ומלרע, כשמנגנים לַבֶּאֶר -לַבֶּ-(נשימה)-אֶר- פחות שמים לב היכן ההטעמה. לכן טייחתי קצת. כמובן מאילוץ, לא לכתחילה.
לחרוזים משובחים ויתרתי מראש, לא שאפתי לזה. כמו שאמרת זה לא איזה שיר אמנותי, אלא יציאה, רק צריך שיישמע טוב.
היכר והכשר מרוב השימוש של זה במלעיל, שכחתי שבאמת בעברית זה מלרע. פאדיחה.
גם לגבי 'אז' שמתי לב רק למחרת, כשכבר היה מאוחר לתקן.

 

[מירער]

מחכים לעוד.

באותו סגנון.
אני מקפיץ בכוונה ולא פותח אשכול נוסף כדי שישוו לי,
וגם, שהשיר יותר מתאים לתאריך שהתחיל האשכול, וגם אותו נושא.

ספוילר: לא יודע אם הרבה יכירו, יש שיר ילדים ישראלי "אדון חרדון"

אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר

מילים:	לאה נאור
לחן:	נחום היימן
ביצוע:	דליה פרידלנד וילדי בית אלפא

אָדוֹן חַרְדּוֹן פָּחַד מְאֹד מִגְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה,
כִּי הוּא הָיָה כָּזֶה רָזֶה וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
אָז הוּא בָּרַח, אוֹי הוּא בָּרַח, לְפֶתַע נֶעְצַר.
לְמַר חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר קָרָה דָּבָר מוּזָר:

הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.

אָדוֹן חַרְדּוֹן רָצָה לַחֲזוֹר אֶל גְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה.
כִּי הוּא שָׁכַח שֶׁהוּא רָזֶה וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
מִיָּד פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, לְפֶתַע נֶעְצַר.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר שָׁכַח אֵיפֹה הוּא גָּר.

הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.

אָדוֹן חַרְדּוֹן נִשְׁאַר בָּעִיר עַל גַּג נִפְלָא שֶׁל פַּח
וְלֹא רָצָה לְהִזָּכֵר בַּמֶּה שֶׁהוּא שָׁכַח.
מִיָּד חָבַשׁ אֶת מִשְׁקָפָיו, יָשַׁב לִקְרוֹא עִתּוֹן.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָר שָׁכַח שֶׁהוּא חַרְדּוֹן.

הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.

זהו. אז להלן הגירסא של ממשל השינוי.

אָדוֹן גִּדְעוֹן רָצָה מְאוֹד לִהְיוֹת רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה
אַךְ בִּיבִּי לֹא נָתַן שֶׁתִּתְקַיֵּם הַמִּשְׁאָלָה
אָז הוּא פָּרַשׁ וְהוּא פָּתַח אֶת 'תִּקְוָה חֲדָשָׁה'
אָדוֹן גִּדְעוֹן הַמְּאֻכְזָב שִׁנָּה אֶת הַגִּישָׁה


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אָדוֹן גִּדְעוֹן רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר עַל הַבָּמָה
חָדוּר הוּא גַּם לִפְתֹּחַ בְּמַסָּע שֶׁל נְקָמָה
אָז הוּא הָלַךְ אוֹי הוּא הָלַךְ לְפֶתַע נֶעֱצַר
אֶת בִּיבִּי הוּא יִדְאַג לָשִׂים בְּתָא הַמַּאֲסָר


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אָדוֹן גִּדְעוֹן שָׁמַר הוּא עַל שִׁטְחֵי הַהִתְיַשְּׁבוּת
אַךְ בְּמִפְלֶגֶת הַלִּיכּוּד הוּא כְּבָר הִרְגִּישׁ חֲבוּט
אָז הוּא חָתַךְ אוֹי הוּא חֲתָךְ, זָרַק הָעֲרָכִים
אָדוֹן גִּדְעוֹן רוֹאֶה הַיּוֹם בַּ'מֻּסְלְמִים' אַחִים.


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אָדוֹן גִּדְעוֹן מַסוֹרָתִּי וּמְקֹרָב לַדָּת
אֲבָל דָּבָר זֶה לֹא מוֹעִיל, וְלֹא מוֹסִיף מַנְדָּט
אָז הוּא חָשַׁב וְהוּא חָשַׁב וּלְבַסּוֹף הֻחְלַט
אֲדוֹן גִּדְעוֹן יִתֵּן יָדוֹ גַּם לְחִלּוּל שַׁבָּת


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אָדוֹן גִּדְעוֹן הֵגֵן מִפְּנֵי פְּגִיעָה בַּחֲרֵדִים
הַיּוֹם הוּא כְּבָר שָׁכַח אֵיךְ נוֹהֲגִים בַּיְּדִידִים
הוּא חָבַר אוֹי הוּא חָבַר וּלְלַפִּיד הוּא אָח
עִם אִיוֵוט הוּא יִשְׁלַח אוֹתָם עַל מְרִיצָה לַפַּח


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אָדוֹן גִּדְעוֹן רָצָה גַּם לְשַׁנּוֹת אֶת הַבָּגָ"ץ
בֵּין חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים דָּבָר זֶה לֹא מֻמְלָץ
אָז הוּא בָּרַח אוֹי הוּא בָּרַח אֶת הַיָּמִין עָזַב
אֲדוֹן גִּדְעוֹן חָבֵר הַיּוֹם שֶׁל נִיצָּן וּמֵרַב


הוּא שָׁכַח הוּא שָׁכַח, מֵאַיִן בָּא, הוּא לְאָן הָלַךְ


אשמח שתגיבו לי, ואם יש שינוי מהקודם.

את גדעון שכחת.

אז הנה. קיבל פיצוי.

 

[מירער]

אני מקפיץ בכוונה ולא פותח אשכול נוסף כדי שישוו לי,
וגם, שהשיר יותר מתאים לתאריך שהתחיל האשכול, וגם אותו נושא.

אשמח שתגיבו לי, ואם יש שינוי מהקודם.

כנראה שכן היה עדיף לפתוח אשכול.
(מאז שהקפצתי, קיבלתי יותר לייקים על השיר הראשון מאשר על השיר האחרון. אז או שאנשים לא הסתכלו על ההודעה האחרונה או שהביצוע באמת פחות טוב, או שכיוון שזה שיר פחות מוכר, פחות נהנים מזה.)
יש כאן מישהו שיגיב? @הנף מקלדת @דיונון ? מישהו?

אגב, @ניהול קהילת כתיבה יש לשנות את המקדם. זה נבחר בטעות.

 

[הכלבויניק]

אשמח שתגיבו לי, ואם יש שינוי מהקודם.

מעולה!
השקעת בו שיר שלם...

ממש מגרה שמישהו ייקח את הטקסט ויעשה ממנו קליפ מצויר כמו זה.

הוּא לְאָן הָלַךְ

גאוני!

כנראה שכן היה עדיף לפתוח אשכול.

בד"כ עדיף כך, ולתת קישור לפרק הקודם.

או שכיוון שזה שיר פחות מוכר, פחות נהנים מזה.

וברור שהכרות השיר עושה את ההבדל.

 

[מירער]

ממש מגרה שמישהו ייקח את הטקסט ויעשה ממנו קליפ מצויר כמו זה.

אכן. בהחלט מגרה.
תודה על הקישור. עכשיו יכירו את השיר המקורי.

 

[הנף מקלדת]

אני מכיר גם מכיר את השיר המקורי.
ועדיין אני מבין המלייקים לשער הישן.
מפני ש...
שרגע שהשיר עוסק רק בגדעון אז נקלטה הפואנטה כבר בבית הראשון.
מה שאין כן בשיר 'גבר' כל שורה באה עם טוויסט חדש.

אולי אם תכניס את גברת גדעונה, יהיה עלייה ברייטינג.

 

[מירער]

ועדיין אני מבין המלייקים לשער הישן.

לשער הישן? או לסער הישן?

 

[הנף מקלדת]

לשער הישן? או לסער הישן?

שירים ושערים.
עין תחת יוד.