אני אפרוס את משנתי..
זה הולך ככה - סביבי יש הרבה אנשים שמדברים על יין
פעם דיברו על תאריך הבציר על בוקה ועל אחוזי חמיצות
בזמן האחרון אני שומע אותם מדברים יותר ויותר על בלנדים של זנים
על חלקות שנחשבות ונחשבות פחות, על גובה וסוג אדמה ועוד כל מיני ברבורים בסגנון,
אני לא יגיד שאני בז להם כי בסה"כ כולם בני משפחה וידידים אבל לעצמי אני מגחך..
אני בטוח שרובם שותים לא את מה שהם אוהבים..הם שותים את מה שהם חושבים שאחרים חושבים שנכון כרגע לשתות..
אני לעומת זאת לא שותה את מה שנכון, אני שותה את מה שנכון וטעים לי באותו הרגע
ובאותו הרגע אומר לפי הקריזה..
כשאני כתבתי על חיבתי להרינג עם מצע של ביסקוויט שכחתי לכתוב שזה הולך עם כוס משקה..
המשקה החביב עלי ליד הרינגביסקוויט הוא מה שפעם כונה "שפריץ"
השפריץ שלי מכיל חצי יין פטישים מתוק וסמיך (9.9 לבקבוק..) וחצי סודה על סף הקיפאון..
שיגעון שלי.
מפעם לפעם אני חוטא ביין יותר איכותי, ובשבוע שעבר זה היה בזמן ביקור ביקב של "אור הגנוז"
כולם מכירים את היינות שלהם הם כבר חצי בוטיק חצי תעשייה והם עושים יינות טובים.
קודם כל היקב ממוקם באיזור שבו גדלים הענבים, דבר שני היישוב יישוב חרדי והעובדים הם בני המקום,
מזה התרגשתי לראות את העובדים לבושים בבגדי עבודה על א'מת
מה שמכונה צווארון כחול אמיתי, יהודים חרדים עם זקן עבות ופאות ארוכות בבגדי עבודה כחולים
התרגשתי כי ראיתי בדמיוני את סבא שלי ואת אבא שלי ז"ל שהלכו בדיוק באותם בגדים עם הבדל קטן..את הבגדים שלהם תפרו במפעל "אתא" ושלהם בטח יוצרו בסין
הבדל נוסף היה הכובע...סבא שלי הלך לעבודה עם כובע טמבל כחול..ואבא שלי הלך לעבודה ואכל והתפלל עם כובע ברט כחול , כאן הם הלכו "רק" עם כיפה.
ויש שם גם יין :
אני מתחיל באדומים הר מירון / הר סיני / הר סיני פיסגה יינות קינוח נהדרים עם ריח וטעם נדיר
המחירים מתחילים בסביבות 70 שקל וצפונה
בלבן ובוורוד לקחתי גוורצטרמינר חצי יבש ורוזה.
אפשר להיות חבר מועדון (20 שקל) ולקבל 10% הנחה על כל קנייה (רק ביקב עצמו)
הנושאים החמים
