דיגיטל גוגל ישראל מעדכנים את השפה/ כנרת יפרח (מיקרוקופי)

  • הוסף לסימניות
  • #1

  • Kinneret Yifrah

    • זמן קריאה 5 דקות

גוגל ישראל מעדכנים את השפה​










Photo by Artem Beliaikin on Unsplash




הצצה לפרויקט עדכון השפה הגדול של גוגל ישראל




גוליית. ככה קוראים לפרויקט שיזמה יעל סלע, ראש צוות התרגום של גוגל בישראל.

למה גוליית? כי הוא עצום. אה, וגם כי הוא מתחיל ב-G.



ביקשתי מיעל לשמוע יותר על הפרויקט, אז ישבנו לשיחה מחכימה במיוחד על עקרונות התרגום החדשים, אתגרים של שינוי, לוקליזציה וכתיבת מיקרו-קופי בעברית בכלל.



חוץ ממני ומיעל השתתפו בשיחה גם גל פודר-פולינובסקי ויעל כהן, שתיים מהעורכות הראשיות של גוגל בעברית (בשיתוף ליאת נוי, שלא נכחה).





אז מה זה גוליית?




עד לפני כמה שנים הנורמה בתרגום ממשקים הייתה לשקף את הסגנון הטכני של המקור. בצירוף העובדה שכותבי הממשקים היו (ולפעמים עדיין) אנשי כתיבה טכנית - התקבלה שפה, ובכן, טכנית.



בשנים האחרונות המגמה הולכת ונוטה לתרגומים קלילים ונינוחים יותר, וזה בדיוק מה שעושים בגוליית: מחשבים מסלול מחדש בדרך לעברית גוגלית ואותנטית יותר.



מה זה אומר אותנטית?




  1. להגיע למסר המרכזי של המשפט, ואז להתנתק מהמילים הקונקרטיות באנגלית ולבנות את המשפט לגמרי מחדש, כאילו נכתב בעברית מלכתחילה. לא רק Translation אלא Transcreation.
  2. לכתוב בעברית טבעית – בניגוד לשפה תקינה (כזו שאי-אפשר לבוא אליה בטענות, כי היא נכונה תחבירית, דקדוקית ותוכנית), שפה טבעית אותנטית היא זו שרוב האוכלוסייה מדברת, כלומר שפת דיבור יומיומי ולא מתאמץ (ונטול שגיאות). עם האתגר הזה, אגב, מתמודדים כל הכותבים מיקרו-קופי בעברית, גם בלי קשר ללוקליזציה.


איפה אנחנו צפויים לראות את השינוי?




בשלב הראשון, בטקסטים חדשים בכל המוצרים. כבר כמה חודשים שכל משפט חדש מתורגם לפי העקרונות החדשים של גוליית שיפורטו עוד מעט.



במקביל, נבחרו עשרה מוצרים פופולריים, כמו YouTube, Maps, Android, Play ועוד, שבהם נערכים גם טקסטים קיימים וישנים יותר, כמו המיקרו-קופי (הטקסטים שבתוך הממשק) ועמודי העזרה.



חוץ מזה, הצוות עובר על אלפי מונחי ממשק ושמות מוצר ומשנה מאות מהם לשפה עדכנית ומדויקת יותר (כמו שנראה מיד).



ואם כבר ראיתם שינויים ומצאתם חוסר אחידות - כן, הצוות ער לזה ומוסר שזה בלתי נמנע כשמעדכנים 3-2 מיליון מילים :)





ארבעת העקרונות המרכזיים של גוליית






1. שינוי אופן הפנייה למשתמשים. ולמשתמשות




לגוגל יש עיקרון מרכזי של הכלה (inclusion): לתת לכל המשתמשים והמשתמשות תחושה שמדברים אליהם באופן אישי. וגם לילדים ולילדות ולאנשים פחות דיגיטליים.



האתגר העיקרי בעברית הוא כמובן המגדר.



ואלה הנורמות שהתגבשו במסגרת גוליית:

  • עמודי העזרה עוברים מלשון יחיד-זכר ללשון רבים, שנעשתה שכיחה ומקובלת, גם בפרסומות ובכלל (לא מלא לוטו וזכה אלא ממלאים לוטו וזוכים).
  • בממשקים, כשאדם יחיד או יחידה עומדים מול המוצר, המתרגמים משתדלים להתנסח בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית, עם ניסוחים יצירתיים, מילים שאפשר לקרוא גם וגם (שלך, אותך), ויהפכו פעלים וציוויים לשם פעולה או לשם פועל (היכנס > להיכנס, כניסה). לפעמים המשפט יוצא טיפה פחות זורם, אבל כשהמשתמשת קוראת היא מרגישה שדיברו ממש אליה, וזה מה שמנסים להשיג.
  • אם המשפט נעשה מורכב או מוזר במידה חריגה בגלל הניסיון לכתוב ניטרלי – בלית ברירה יחזרו ללשון זכר.


2. שחרור מלשון ציווי




באנגלית רווח מאוד השימוש בציווי (למשל, Get), כי הוא דומה להטיות אחרות של הפועל (למשל, To get, I get it).



גם כותבי המיקרו-קופי בארץ מיהרו לאמץ אותו, אבל בעברית יש שלוש בעיות עם פנייה בציווי:



  • הציווי מסומן כפקודה, ועלול להישמע אפילו תוקפני.
  • בשפה מדוברת כמעט לא משתמשים בציווי תקני (כמו היכנסו), ולכן הוא חריג ובולט כשכותבים אותו.
  • הציווי חייב להיות מגדרי, כלומר בזכר, בנקבה או ברבים.


במסגרת גוליית נעשה מאמץ מיוחד להיפרד מהמנהג להשתמש בציווי, שמתאים לאנגלית ולא לעברית, ובמקומו למצוא דרכים אחרות להעביר את המסר, בלי ציווי ובלי מגדר.



למשל, במקום התחל (זכר + ציווי) יכתבו היום לפי ההקשר: התחלת העבודה עם... | שנתחיל? | להתחיל | תחילת העבודה | קדימה, לעבודה | מתחילים! | התחלנו



מקום Compose, שבעבר היה צור, עכשיו כתוב אימייל חדש.



המקום הכי בולט שבו אפשר לראות את השינוי הוא בשומר המקום בעמוד הבית של גוגל.

עד עכשיו היה כתוב שם: חפש ב-Google או הזן כתובת אתר.



עכשיו כתוב שם:





file.jpg
50041a_b4f10121d52e46409a5a7a622bf914a5~mv2.webp




בלי מגדר ובלי ציווי.



והאם זה מועיל למשתמשים ופונה לקבוצות כמו ילדים ומבוגרים?



כך כתב יניב רונן בקבוצת המיקרו-קופי:

"אני מרצה בפרויקט מדהים של שירות התעסוקה למחפשי עבודה בגילאים מתקדמים ובאחד המפגשים אני מלמד אותם על שימוש בגוגל ובמייל לאיתור וניטור הזדמנויות. תמיד עולה השאלה - 'איפה מחפשים כאן ומה אפשר לחפש?' קלעתן בול :)"





3. טרמינולוגיה




א. לחשוב מחדש על ביטויים שגורים



ובכלל – לחשוב מחדש.



למשל, הצירוף On the go המתאר את השימוש במובייל תורגם עד היום כ-בדרכים, אבל המילה הזאת ממש לא מתארת את מגוון המצבים שבהם אנחנו משתמשים במובייל. לכן הצירוף האנגלי מתורגם היום בדרכים שונות לפי ההקשר, למשל: מהנייד, או: כשהמחשב לא לידך.



גם השימוש האנגלי הנפוץ ב-Now, שתורגם עד היום מילולית ל-עכשיו, עבר חשיבה מחודשת, ובמקום נסה עכשיו (Try now) יכתבו: בואו ננסה | אני רוצה לנסות | שננסה?



Touch and hold + Click and hold תורגמו עד עכשיו ל-גע והחזק, הקש והחזק, לחץ והחזק, ומעכשיו יתורגמו: לחיצה ארוכה או ללחוץ לחיצה ארוכה, לפי ההקשר





ב. לא כל דבר חייבים לתרגם



במסגרת גוליית הפך מסע הפרסום של AdWords להיות קמפיין ו-רצועה הפכה ל-טראק, כי ככה אומרים בשטח, אבל טאב נשארה לשונית, כי גם המונח לשונית כבר ידוע ומוכר.



ההחלטה אם לשמור על המונח המקורי, לתרגם אותו או לכתוב אותו באותיות עבריות (תעתיק) מתקבלת בדיונים ארוכים שבהן החלופות נבדקות לפי כמה פרמטרים. מידת השימושיות שלהן בפועל היא כמובן שיקול מרכזי, אבל יש גם שיקולים מוצריים: רבים מהמשתמשים הוותיקים של גוגל התחילו עם הממשק האנגלי, ולכן רגילים למונחים באנגלית. אבל במרוצת השנים נוספו משתמשים שרמת האנגלית שלהם שונה, וגם בני נוער וילדים. משתמשים כאלה מכירים רק את הממשק בעברית ועלולים שלא להבין מונחים שיובאו באנגלית כמו שהם. למשל, המילה טרגוט עלולה להיות לא ברורה לבעלי עסקים קטנים שמשתמשים בעצמם בגוגל AdWords, בלי תיווך של אשת מקצוע, ולכן במקרה הזה נשארה המילה מיקוד.





4. ידידותיות




כל המתרגמים של גוגל ברחבי העולם מחזיקים בידיהם אפיון שפה מפורט ומתרגמים כשהשפה הגוגלית לנגד עיניהם, אבל עם ההתאמות התרבויות המתבקשות.



המאפיינים המרכזיים של השפה הגוגלית הם:

  • ידידותית
  • שימושית - כלומר מנקודת המבט של המשתמשים
  • צנועה
  • והמאפיין החביב עליי באופן אישי: יותר קריצה מסמיילי
השפה של גוגל הותאמה גם לישראל, כמו שאפשר לקרוא במצגת של ההרצאה הבלתי נשכחת שהעבירה יעל במפגש של קבוצת המיקרו-קופי. בגדול, ההתאמה התרבותית לישראל כוללת קצת יותר הומור, קצת יותר ישירוּת וקצת פחות התלהבות (או "לשים דברים בפרופורציות", כמו שיעל הגדירה את זה יפה :).



ומה זה אומר ידידותיות?

זה בעצם שילוב של כל העקרונות הקודמים: שפה טבעית, קולחת ואותנטית שפונה אל כל המשתמשים והמשתמשות במילים מוכרות ומדוברות.



למשל, המונח Read ב-Gmail תורגם עד היום ל-נקרא. היום הוא מתורגם ל-כבר קראתי.



ב-Google Translate, המונח Tap to translate תורגם בעבר ל-הקש כדי לתרגם, והיום הוא תרגום בקליק.



ומה קורה עם סלנג?

בעניין הזה היה לנו דיון מעניין: האם שפה ידידותית פירושה גם שימוש בסלנג, ואם כן – איזה סלנג נכנס ואיזה לא? ומתי סלנג נעשה נמוך מדי?



יעל סלע העלתה ארבעה עקרונות שלפיהם אפשר לבחון סלנג. אני אוהבת מאוד את העקרונות האלה ומתכוונת לאמץ אותם כמבחן הסלנג הרשמי שלי :)



אז איך יודעים אם להשתמש במונח סלנג מסוים או לא?

  • עמידות - המונח כבר עמד במבחן הזמן (למשל, פצצות לגבות כבר לא מגניב. גם מגניב לא).
  • שכיחות - המונח נפוץ בשכבות רחבות של האוכלוסייה, מהרחוב ועד מגדל השן.
  • סוג המוצר - יותר במוצרי קונסיומרס ופחות במוצרים המקצועיים.
  • מינון - סלנג הוא תבלין, לא מנה עיקרית. לכן צריך להוסיף אותו בעדינות וגם לזרות אותו באופן שווה, כך שלא יהיה ריכוז מוגזם של סלנג במקום אחד או בתהליך אחד.


אבל למרות הפרמטרים הסדורים האלה, עוד יש חילוקי דעות. בשיחה בינינו דנו ספציפית במילים כמו אחלה ויאללה. הן אומנם עומדות בעקרונות האלה, אבל לא השתכנעתי שהן מתאימות לאפיון השפה של גוגל. יעל, לעומת זאת, חושבת שבמינון נכון הן יכולות להשתלב במוצרי הקונסיומרס כמו You Tube או Photos.



אז אל תתפלאו אם YouTube יגיד לכם פתאום: פתחת ערוץ חדש, אחלה!



ולסיום, בדיחה




איפה יושבת גורילה ששוקלת 3 טון?

*

*

*

איפה שהיא רוצה!



ולמה זה קשור?

כי גוגל, אומרת יעל, מקפידה שלא לחשוב את עצמה כזאת גורילה. החברה יודעת היטב שרק חשיבה מתמשכת על החוויה הטובה של המשתמשים תשמר את המקום שלה בחייהם. והיא לא מכוונת רק למשתמשים דיגיטליים, ותיקים ומקצועיים, אלא גם לילדים, למבוגרים, לאנשים ונשים מהאוכלוסייה הרחבה, לכולם. ומעכשיו – גם שומעים את זה בעברית של גוגל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר לפתוח דיון?

גם אתם מרגישים את האתגר המדובר בפסקה הזו? היכן במיוחד?
לכתוב בעברית טבעית – בניגוד לשפה תקינה (כזו שאי-אפשר לבוא אליה בטענות, כי היא נכונה תחבירית, דקדוקית ותוכנית), שפה טבעית אותנטית היא זו שרוב האוכלוסייה מדברת, כלומר שפת דיבור יומיומי ולא מתאמץ (ונטול שגיאות). עם האתגר הזה, אגב, מתמודדים כל הכותבים מיקרו-קופי בעברית, גם בלי קשר ללוקליזציה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אפשר לפתוח דיון?

גם אתם מרגישים את האתגר המדובר בפסקה הזו? היכן במיוחד?
צריך להפנים את זה.
כותבים וקופירייטרים רבים נופלים בכך כי מתוקף היותם עסוקים במילים הם נוטים לשלוף באופן טבעי מילים גבוהות ומשובחות יותר.
אבל יש בגישה האותנטית הרבה מאד היגיון:
כשאנחנו פונים לקהל יעד קלאסי שאינו צורך שפה גבוהה כחלק מהסגנון שלו, (ובמיוחד בדיגיטל)
ואנו מעוניינים לייצר עימו אינטרקציה ולהניע אותו לפעולה -
עלינו לדבר בשפה שלו.
אחרת הוא יעבור הלאה למקומות שנוחים לו יותר.
בדיוק כמו שלא אפנה לבת שלי ואומר לה: 'הניחי נא את נעלייך במגירתן הייעודית'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • עמודי העזרה עוברים מלשון יחיד-זכר ללשון רבים, שנעשתה שכיחה ומקובלת, גם בפרסומות ובכלל (לא מלא לוטו וזכה אלא ממלאים לוטו וזוכים).
  • בממשקים, כשאדם יחיד או יחידה עומדים מול המוצר, המתרגמים משתדלים להתנסח בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית, עם ניסוחים יצירתיים, מילים שאפשר לקרוא גם וגם (שלך, אותך), ויהפכו פעלים וציוויים לשם פעולה או לשם פועל (היכנס > להיכנס, כניסה). לפעמים המשפט יוצא טיפה פחות זורם, אבל כשהמשתמשת קוראת היא מרגישה שדיברו ממש אליה, וזה מה שמנסים להשיג.
זה מאתגר יותר :)
נתקלת בזה שוב ושוב ושוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אבל יש בגישה האותנטית הרבה מאד היגיון:
לגמרי
בדיוק כמו שלא אפנה לבת שלי ואומר לה: 'הניחי נא את נעלייך במגירתן הייעודית'...
דווקא אני אוהבת :)
פונה לבן השלוש : נמתין שהרמזור יתחלף לירוק ונחצה את הכביש . זה יופי!
בממשקים, כשאדם יחיד או יחידה עומדים מול המוצר, המתרגמים משתדלים להתנסח בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית, עם ניסוחים יצירתיים, מילים שאפשר לקרוא גם וגם (שלך, אותך), ויהפכו פעלים וציוויים לשם פעולה או לשם פועל (היכנס > להיכנס, כניסה). לפעמים המשפט יוצא טיפה פחות זורם, אבל כשהמשתמשת קוראת היא מרגישה שדיברו ממש אליה, וזה מה שמנסים להשיג.
זה באמת מאתגר, ושווה כל השקעה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מרתק ומחכים. הזדהיתי עם חלק מההתמודדויות והתהיות שעולות במאמר.
כמעט בתחילת הדרך שלי בכתיבה שיווקית הבטחתי לעצמי שלעולם, אבל לעולם לא אשתמש במילה "הינה" או "הינו" בתיאור חברה, או עסק. (חברת מימשטק הינה חברה המתמחה במימשמוש טיקטקים)
לצערי היו מקרים בהם נאלצתי להפר את ההבטחה. כי תכלס' למה נועדו הבטחות אם לא כדי שיפרו אותן? :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה רות על המאמר!

וגם אני נופלת, כמו רבים, בדיבור תקני ומעלה לילדים.
וכשהבן שלי בן שנתיים וחצי אמר לדודה שלי:
"אני אסתובב אחורנית ואז אראה."
היא הסבה את תשומת ליבי לכך שהגזמתי.

(וגם הבן הגדול יותר, אמר למלמד שלו:
"אמא שלי חתמה על חמישה כרטיסים"...
אבל זה נושא לאשכול נפרד.)

תכלס' לגבי הפרוייקט של גוגל.
נראה לכם מה שהיא כתבה תקף עכשיו לכל האתרים?
כלומר,
זה הקו שצריך להנחות אותנו?
או שיש אתרים שלהם מתאימה כן הפניה הכבדה יותר
או בשפה הגבוהה יותר (אולי אתרים לאקדמאים?)
מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בדיבור תקני
דיבור תקני זה משהו אחר.
צריך להפריד בין תקני לגבוה.
וזה חלק מהאתגר אולי- לשמור כשצריך על שפה עממית אך עם זאת תקינה.
זה הקו שצריך להנחות אותנו?
או שיש אתרים שלהם מתאימה כן הפניה הכבדה יותר
או בשפה הגבוהה יותר (אולי אתרים לאקדמאים?)
יש בקו הזה אמיתות ותובנות חשובות,
אבל וודאי שבראשית כתיבת כל אתר הוא צריך לעבור אפיון שפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה לכם מה שהיא כתבה תקף עכשיו לכל האתרים?
כלומר,
זה הקו שצריך להנחות אותנו?
או שיש אתרים שלהם מתאימה כן הפניה הכבדה יותר
או בשפה הגבוהה יותר (אולי אתרים לאקדמאים?)
מה דעתכם?
לדעתי:
צריך איזון והתאמה, כמו בכל דבר בחיים.
לא מתאים לכל אחד להשתמש בשפה הזורמת-
ב"קרוקס" כמו שהגדירו כאן.
ומנגד אם אף אחד לא יבין מה כתבת
בשביל מה כתבתי?

אבל וודאי שבראשית כתיבת כל אתר הוא צריך לעבור אפיון שפה.
בדיוק.
מרתק, תודה רות!
בכיף. חשבתי עליך כשהעלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש כאן נקודה נוספת במאמר, שרציתי לברר אודותיה מעט.
בגדול, השימוש לציבור דו מגדרי בלשון זכר, מרגיז אי אלו נשים בשולי הדרך, כדוגמת שרת התחבורה...
האם יש איזו שהיא הרגשה של 'חוסר התחברות' לאשה, שקוראת טקסט המנוסח בלשון זכר?
אם כן, האם ההרגשה לא נובעת בעיקר מפני השיח בנושא?
והאם יהיה נכון לומר, שאחת המטרות של גוגל היא לזרום עם הטרנד, שאינו מקבל את שפת ה'זכר' כברירת מחדל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
האם יש איזו שהיא הרגשה של 'חוסר התחברות' לאשה, שקוראת טקסט המנוסח בלשון זכר?
אם כן, האם ההרגשה לא נובעת בעיקר מפני השיח בנושא?
זו שאלה של ביצה ותרנגולת

כשהמילים לא מנוקדות
כמו: לך, בשבילך- אפשר לקרוא אותם ב-2 הצורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תראו את השפה החדשה. מדהים!

האימייל שלך הוקפץ...​

... כי משהו השתבש בינך לבין הנמען שלך. אוי לא!

מה לעשות אחר כך?​

ובכן, הבעיה הספציפית שלך הייתה שגיאה 5.1.2 .

מה שאומר שעליך: בדוק את החלק " gmaul.com " של " ....gmaul.com " עבור שגיאות איות או אותיות חסרות. אם תמצא שגיאה, תקן אותה ברשימת אנשי הקשר או בפנקס הכתובות שלך לפעם הבאה.

או יותר מכך: ייתכן שהדומיין אינו פעיל באופן זמני. אם האיות נראה תקין, פנה לספק הדואר שלך ובמידת הצורך, צור קשר עם הנמען שלך בדרך אחרת (למשל, טלפון או הודעת טקסט).

תודה, יום מקסים.

שלך באמת, betterbounces.net
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #18
סחבק.
זו המילה.
היום הדגש הוא על פשטות.
אתר מודרני ש"מכבד" את עצמו מקליל את הטקסטים.

ניסוח כבד משמש רק לדברים הרשמיים ביותר.
דת ומדינה וכדו'.
---

השינוי הפרוגרסיבי בגוגל >
אתן.ם רוצות.ים להישאר שפויות.ם?
סליחה.
חשוב לך השמירה על השפיות?

פתרונות לשוניים יש.
אבל.
הניסיון לטשטש כל הבדל - הוא לא אנושי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
סחבק.
זו המילה.
היום הדגש הוא על פשטות.
אתר מודרני ש"מכבד" את עצמו מקליל את הטקסטים.

ניסוח כבד משמש רק לדברים הרשמיים ביותר.
דת ומדינה וכדו'.
הכל תלוי באפיון וצריך להיעשות בטעם טוב.
הניסיון לטשטש כל הבדל - הוא לא אנושי!
מסכימה מאד.
כל הרעיון הוא שיש שוני ולכן צריך התאמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מאוד יפה.
המהות של מיקרו-קופי היא בדיוק זו, לתת למשתמש כמה שיותר שייכות ונעימות.
הבדל עצום בין "חפש כאן" ל: "כאן מחפשים".

לפעמים אני מעדיף לכתוב את המיקרו קופי ברבים בגלל זה, שהגולש לא ירגיש שדוחקים בו אישית, אלא רק מציעים לו.

לפעמים הגולש דווקא מצפה לפניה אישית. לכתוב מיקרו קופי זה כיף!!!!

מה שכן, נורא מאתגר לכתוב ליחיד ובלי להצטרך ליפול לזכר / נקבה, וכמובן לא להשתמש בהמצאה המעצבנ.ת של נקודה במקום סלאש...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה