השורות הבאות מיועד אליך, נהג הרכב הפרטי, שלא מסוגל לנסוע דרך המעקף בשיכונים בשמואל הנביא וחייב להשתחל לנת"צ הישיר לצומת בר אילן.
הנתיב הזה לא מיועד עבורך, הרמזור שם הוא מאוד מאוד קצר, לוקח לאוטובוס שנכנס מיחזקאל לשמואל הנביא לפחות 5 דק' + רק לעבור את קטע הרחוב הזה בגלל הרמזור הקצר.
לא די שהרמזור קצר ולא מספק, אתה גם חייב לדחוף את האף שלך לתוך הנתיב הזה, כדי שאנשים יאחרו לעבודתם, ללימודים וסתם יפספסו את האוטובוס לצפון.
לא די שאתה נוסע בנתיב שאינו מיועד עבורך, אתה גם לא מוכן לעמוד בתור כמו בנאדם, אלא גם חייב לעקוף דרך הנתיב הימני וכשנהיה ירוק להידחף בכוח לנת"צ.
לא רק שאתה עוקף את התור (שכאמור אינו מיועד עבורך) אלא אתה גם גונב זמן כפול ברמזור כי להשתחל לוקח עוד כמה שניות שבהם עוד אוטובוס היה יכול להספיק את הרמזור הירוק.
אני אין לי רכב, אני לא גמיש, אני כלוא באוטובוס, אין לי דרך אחרת להתנייד, אני לצערי חייב לנסוע בקטע המעצבן ולחכות על ירוק כמה וכמה פעמים כדי לזכות לחצות את הצומת.
אז למה אתה גונב אותי? למה אתה מתעלל בי?
הנתיב הזה הוא לא שלך! אתה גונב את הציבור!
אתה גם יכול בכיף לנוסע ממקום אחר אז למה להציק לי?! למה?!
אתה אלוף! הצלחת להשתחל לנתיב הזה ככה בסוף ולא חיכית דקה אחת לרמזור, וגזלת את זמנם של מאות אנשים שתקועים באוטובוסים בין צומת שמואל הנביא לצומת בר אילן, ביקשת את סליחתם של:
העובד בהר חוצבים
הגננת ברמות
נערת הסמינר
זה שפספס את האוטובוס לצפון והיה צריך להמתין בגללך שעתיים לאוטובוס הבא
הטקסט אינו מיועד עבור מי שלא חווה המתנה ממושכת ומורטת עצבים בקטע הרחוב הזה, או לזה שלא נהג בנת"צ הזה, אתם יכולים להתקדם הלאה.