עזרה גלה את הסוף

[ארבע]

לא זוכרת מתי ולמה כתבתי את השיר הזה. כן זוכרת שבעטיה של צרה גדולה שפקדה את הציבור. אולי הטבח במומבאי? האזכור הכי קדמוני לשיר הזה מופיע במייל שלי בשנת 2008. אז לא הופיעו בו שתי השורות האחרונות, ובקשתי עזרה למצוא לו סיום הולם. ב-2014 הוא התפרסם ב'המבשר' עם שורות הסיום, ועדיין הן מרגישות לי מאולצות.

לנוכח הטרגדיות השוטפות כנהר נזכרתי בו היום.

אודה אם תעזרו לי למצוא סיום מתאים יותר.

והכותרת לאשכול? היא נראית לי מתאימה גם לבקשת העזרה שלי וגם לשיר עצמו, בבחינת 'הגלה נא'.


קינה

נגמרו כבר דמעות, מי יוכל לשרפה,
נפשנו להורגים עייפה היא, עייפה
ובארץ ציה, בה יבשה כל עין
רטיות לשברנו ומרפא לנו - אין.
רצוננו לבכות, אך אין לנו בכי
לא נאמר לנפשנו: מה תשתוחחי.

שחי! ובכי! וקרעי אל לבב
קל כביר לא ימאס בשובנו אליו.

 

[Violinist]

לא זוכרת מתי ולמה כתבתי את השיר הזה. כן זוכרת שבעטיה של צרה גדולה שפקדה את הציבור. אולי הטבח במומבאי? האזכור הכי קדמוני לשיר הזה מופיע במייל שלי בשנת 2008. אז לא הופיעו בו שתי השורות האחרונות, ובקשתי עזרה למצוא לו סיום הולם. ב-2014 הוא התפרסם ב'המבשר' עם שורות הסיום, ועדיין הן מרגישות לי מאולצות.

לנוכח הטרגדיות השוטפות כנהר נזכרתי בו היום.

אודה אם תעזרו לי למצוא סיום מתאים יותר.

והכותרת לאשכול? היא נראית לי מתאימה גם לבקשת העזרה שלי וגם לשיר עצמו, בבחינת 'הגלה נא'.


קינה

נגמרו כבר דמעות, מי יוכל לשרפה,
נפשנו להורגים עייפה היא, עייפה
ובארץ ציה, בה יבשה כל עין
רטיות לשברנו ומרפא לנו - אין.
רצוננו לבכות, אך אין לנו בכי
לא נאמר לנפשנו: מה תשתוחחי.

שחי! ובכי! וקרעי אל לבב
קל כביר לא ימאס בשובנו אליו.

ובהתעטף כל לבב וכל נפש תשוח
הורינו בזעקינו צוה לקהלך משיח

 

[java]

והכותרת לאשכול? היא נראית לי מתאימה גם לבקשת העזרה שלי וגם לשיר עצמו, בבחינת 'הגלה נא'.

אולי - גלה קץ?

 

[בובה בובה]

אודה אם תעזרו לי למצוא סיום מתאים יותר.

תלוי מה האמירה שאת רוצה להביא בשיר
אולי תתמקדי ואנסה לעזור לך...

 

[ארבע]

תלוי מה האמירה שאת רוצה להביא בשיר
אולי תתמקדי ואנסה לעזור לך...

נראה לי שהמסר שהייתי רוצה לכתוב הוא שאי אפשר יותר, שמשיח יבוא כבר, ויהא מצבנו הרוחני אשר יהא.

 

[בובה בובה]

קינה

נגמרו כבר דמעות, מי יוכל לשרפה,
נפשנו להורגים עייפה היא, עייפה
ובארץ ציה, בה יבשה כל עין
רטיות לשברנו ומרפא לנו - אין.
רצוננו לבכות, אך אין לנו בכי
לא נאמר לנפשנו: מה תשתוחחי.

א. השיר כתוב מדהים
מלא בשיבוצים המוכנסים בצורה יפה ואומנותית!
ב. רק מנסה...
נגמרו כבר דמעות, מי יוכל לשרפה,
נפשנו להורגים עייפה היא, עייפה
ובארץ ציה, בה יבשה כל עין
רטיות לשברנו ומרפא לנו - אין.
רצוננו לבכות, אך אין לנו בכי
לא נאמר לנפשנו: מה תשתוחחי.
וכל יום רק שומעים על עוד אבל וחסר
לא נותר מי יישא הארון---
אבינו--- קרב פעמי מבשר
לדור אחרון---

 

[ארבע]

וואו, את מוכשרת ומבריקה.
ממש ממש מצא חן בעיני, אבל הרגיש לי כתוב בשפה קצת שונה מהשיר, אז חשבתי להשתמש ברעיון שלך באופן קצת שונה:

קִינָה

נִגְמְרוּ כְּבָר דְּמָעוֹת, מִי יוּכַל לַשְּׂרֵפָה,
נַפְשֵׁנוּ לַהוֹרְגִים עֲיֵפָה הִיא, עֲיֵפָה
וּבְאֶרֶץ צִיָּה, בָּהּ יָבְשָׁהּ כָּל עַיִן
רְטִיּוֹת לְשִׁבְרֵנוּ וּמְרַפֵּא לָנוּ - אַיִן.
רְצוֹנֵנוּ לִבְכּוֹת, אַךְ אֵין לָנוּ בְּכִי
לֹא נאמר לְנַפְשֵׁנוּ: מָה תִּשְׁתּוֹחֲחִי.

עֵת לֹא נוֹתַר מִי יִשָּׂא הָאָרוֹן
קׇרֵב מְבַשֵּׂר לְדוֹר אַחֲרוֹן.

 

[בובה בובה]

עֵת לֹא נוֹתַר מִי יִשָּׂא הָאָרוֹן
קָרַב מְבַשֵּׂר לְדוֹר אַחֲרוֹן.

אהבתי!

 

[R DESIGN]

קִינָה

נִגְמְרוּ כְּבָר דְּמָעוֹת, מִי יוּכַל לַשְּׂרֵפָה,
נַפְשֵׁנוּ לַהוֹרְגִים עֲיֵפָה הִיא, עֲיֵפָה
וּבְאֶרֶץ צִיָּה, בָּהּ יָבְשָׁהּ כָּל עַיִן
רְטִיּוֹת לְשִׁבְרֵנוּ וּמְרַפֵּא לָנוּ - אַיִן.
רְצוֹנֵנוּ לִבְכּוֹת, אַךְ אֵין לָנוּ בְּכִי
לֹא נאמר לְנַפְשֵׁנוּ: מָה תִּשְׁתּוֹחֲחִי.

עֵת לֹא נוֹתַר מִי יִשָּׂא הָאָרוֹן
קׇרֵב מְבַשֵּׂר לְדוֹר אַחֲרוֹן.

מיוחד ועוצמתי.
נוגע עמוק - - -

ויותר מכל שיר, תיאור או אמירה,
פשוט אין כבר מילים.
רק שקט עמוק. זועק.
רק דמעות. ובכי חנוק.

לא מצליחה לעכל את האסון, לא מצליחה.