חידה גלה את השקר

  • הוסף לסימניות
  • #1
בסיפור זה מסתתרים מספר שקרים\פרטים לא הגיוניים. גלו אותם!

יום ב' דראש השנה

"אמא, אין כמו החרימה שלך!" טען שלום בפה עמוס, "כל ליל שבת בישיבה, כשמגישים את הקציצות האשכנזיות האפורות האלה... געפילעפיכס! אני נשרף מגעגועים לדגים החריפים שלך!" סיים בפאתוס. חיוך חלף על פניו של אבא לשמע תיאורו של שלום. גם הוא חווה את מסע הייסורים של בחור ספרדי שורשי בישיבה אשכנזית ליטאית 'כבדה'.
"אתה סתם מגזים, שלום" מחה יוספי. "געפילטע הוא לא כזה נורא. עניין של הרגל" הוא חייך. תמרי אשתו הנהנה במרץ. היא בת למשפחה 'חצי-חצי' ואמה האשכנזית הכירה לבעלה מטעמים רבים שלא חלם שקיימים.
"תראו אותו, נשוי חודשיים וכבר הלכו לו בלוטות הטעם!" צחק שלום.
אבא ניסה להחליף נושא. "אתם יודעים שכמעט לא יצאנו ידי חובה בתקיעת שופר יום? הבעל תוקע סיפר לי שנתגלה סדק בשופר ממש בתחילת הפיוטים של קדושה, והוא רץ לרב בבהלה" אבא נעצר לפתע, מגביר את הדרמה. "נו, ומה הרב אמר?" שאלה אמא "הוא אמר לו להחליף שופר לתקיעות דמעומד ובינתיים הוא יבדוק את הסדק. רק לאחר ברכת כהנים הרב החזיר לו את השופר ופסק שהוא כשר". "אז יצא שהחליפו פעמים את השופר" אמר יוספי, "לא ביג דיל, שלום - תביא את הפסטו". "תמרי, מישהו דופק בדלת?" שאלה אמא. "אני אפתח!" התרוממה מהספה רחל בת השמונה ורצה אל הדלת.
בדלת עמד אדם מוזר. הוא היה שיכור כלוט ובגדיו היו מהודרים בהפרזה. הוא שתק.
"חג שמח" אבא קם אליו, "אתה מחפש מישהו?"
האיש עדיין שתק, מתנשם במהירות.
אבא נרכן אליו. "אתה צריך עזרה?" שאל-קבע. שלום ניגש לאבא ולחש לו "הוא נראה שיכור לחלוטין". אבא הנהן "יכול להיות שהוא חווה הרעלת כבד. אתה יודע איפה מילר גרים? רוץ תגיד לו שיש פה מקרה שנראה דחוף".
פתאום האיש פתח את פיו: "אתה דוידי?" הוא הצביע על אבא.
"אני!" אישר אבא, מופתע לחלוטין.
"אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן, ואני רוצה לבקש ממכם מחילה".
"מחילה?! על מה?"



המשך יבוא... (או שלא)

בינתיים מצאו את הפרטים הבעייתים בסיפור!
 
הפיתרון
פרק 2:

אבא הוביל את הזר לכסא פנוי ומזג לו כוס מים. "מי אתה?" שאל בסקרנות.
"שמי לא יאמר לך דבר, אבל אין לי ספק שאתה זוכר אותי" הצהיר האיש. "ובכל זאת?" התעקש אבא.
האיש הזדהה בתור 'נחום לוי', והבעת פניו של אבא העידה שאכן השם אינו מוכר לו. אמא תמרי ורחל פנו למטבח להגשת המנה הבאה, ושלום ניסה לזמזם ניגון כלשהו, אך אבא היסה אותו. "אמשח לשמוע מה מביא אותך אלינו", פנה לזר.
"טוב, כמו שאתה רואה, אני מבוגר ממך בשני עשורים, ולישיבת 'ברכת זכריה' של אביך המנוח, הגעתי כרווק בן עשרים ושבע, מה שהפך אותי לבחור די בודד בין כל הצעירים - ולמטרה לתעלולים שלך". נחם קיבל בתודה את מנת הדואט-בקר-ופרגית-בליווי-ערמונים-ותרמילי-אפונה-על-מצע-בטטות-ורוטב-בזיליקום שהגישה לו רחלי, אבל סירב לטעום.
"המקרה שאני מדבר עליו היה בשנה השניה שלי בישיבה, אתה היית אז חודשיים...​
  • הוסף לסימניות
  • #21
יש כאלו סיפורים מותאמים לגילאים צעירים? אני אשמח תודהר בה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מקווה שאני לא מטרחן, אבל תראו מה הצאט GPT "חושב שהוא מצא":p

הנה כמה שקרים או פרטים לא הגיוניים בסיפור:
  1. "יום ב' דראש השנה" – אין כזה דבר. ראש השנה הוא תמיד יומיים (א' וב'), אבל לא אומרים "יום ב' דראש השנה". פשוט אומרים "יום שני של ראש השנה".
  2. "כל ליל שבת בישיבה, כשמגישים את הקציצות האשכנזיות האפורות האלה... געפילעפיכס!" – בגפילטע פיש זה אוכל קר ומבושל מראש, לא "מגישים אותו כל ליל שבת". זה מאכל שמקובל יותר לשבת בבוקר.
  3. "אתם יודעים שכמעט לא יצאנו ידי חובה בתקיעת שופר היום?" – תקיעת שופר בראש השנה היא מצווה חשובה מאוד, ואם היה חשש שהשופר פסול, לא היו תוקעים בו בכלל עד שהיו בודקים אותו. כמו כן, אין ברכת כהנים בראש השנה מחוץ לארץ ישראל (בקהילות אשכנז).
  4. "הבעל תוקע סיפר לי שנתגלה סדק בשופר ממש בתחילת הפיוטים של קדושה" – פיוטים אומרים לפני תקיעת שופר, אבל "קדושה" שייכת לתפילת העמידה. אין קשר ביניהם.
  5. "אז יצא שהחליפו פעמים את השופר" – לפי ההלכה, אם יש בעיה בשופר, אי אפשר לחזור להשתמש בו אחרי שכבר פסקו שהוא פסול. זה מעלה שאלה איך הרב הכשיר אותו אחרי שכבר החליפו.
  6. "האיש היה שיכור כלוט ובגדיו היו מהודרים בהפרזה" – לא הגיוני במיוחד. אנשים שיכורים בדרך כלל לא נראים בלבוש חגיגי ומכובד, בטח לא כשמדובר בהרעלת כבד שמוזכרת אחר כך.
  7. "אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן" – עד עכשיו אבא של המשפחה נקרא "דוידי", אז מאיפה הגיע פתאום השם "שטרן"?
האם זיהית את אותם דברים, או שיש לך חשד לפרטים נוספים שלא מסתדרים? 😃

4o

You said:​

אולי תנסה עוד?

ChatGPT said:​

בהחלט! בוא נעמיק יותר ונמצא עוד נקודות בעייתיות:
  1. "תראו אותו, נשוי חודשיים וכבר הלכו לו בלוטות הטעם!" – תוך חודשיים בלבד לא סביר שבלוטות הטעם ישתנו לגמרי, במיוחד אם מדובר על טעמים מאוד שונים שהוא הכיר לפני כן.
  2. "רחל בת השמונה רצה אל הדלת" – לא בהכרח טעות, אבל הורים רבים לא יאפשרו לילדה בת שמונה לפתוח את הדלת בערב לזר מוחלט, במיוחד בלילה ובחג.
  3. "פתאום האיש פתח את פיו: 'אתה דוידי?'" – אם הוא היה שיכור כלוט, כמו שתואר קודם, איך פתאום הוא הצליח להתבטא בצורה ברורה ולשאול שאלה מדויקת? אנשים במצב כזה לרוב לא מצליחים להוציא משפטים חדים כאלו.
  4. "אתה יודע איפה מילר גרים? רוץ תגיד לו שיש פה מקרה שנראה דחוף" – זה חג, אסור להעביר הודעות כאלו בצורה רגילה, אלא אם יש פיקוח נפש ממשי. זה נשמע כאילו הם עדיין לא יודעים עד כמה המצב חמור, אז איך הם שולחים מישהו על דעת עצמם בלי לוודא שזה מותר לפי ההלכה?
  5. "אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן" – לא רק שהוזכר שם אחר (כמו שציינתי קודם), אלא שזה מוזר שהוא יודע בדיוק מי זה "דוידי" (שם פרטי) אבל לא קורא לו בשם המשפחה שהוא כנראה הכיר טוב יותר (אם היה תלמיד של אביו).
  6. הפער בין הדרמה של השופר לדרמה של האיש השיכור – הסיפור מתחיל בהתרגשות סביב תקיעת שופר והבעיות שנוצרו, אבל פתאום מגיע הסיפור עם האיש השיכור, וזה מרגיש כמו שתי עלילות שונות שלא ממש מתחברות. אם הסיפור היה אמור להוביל לכך, היינו מצפים לרמזים מוקדמים יותר.
  7. שופר סדוק שהתברר ככשר – אם שופר נסדק, הוא עלול להיות פסול. קשה להבין איך הרב בדק אותו והכשיר אותו רק אחרי תקיעות דמעומד, כשכבר שינו שופר. למה הוא לא בדק מיד?
  8. "הרעלת כבד" – איך שלום ישר קופץ למסקנה כזו? זה אבחנה רפואית שדורשת בדיקות, וזה לא משהו שקל לזהות סתם ככה מרחוק, במיוחד לאדם שאינו רופא.
  9. "הוא נראה שיכור לחלוטין" – אבל אז הוא מתנהג כאילו הוא צלול – האיש נראה במצב גרוע בהתחלה, אבל אז הוא שואל שאלה ישירה ומדויקת. אם הוא באמת שיכור לחלוטין, איך הוא מצליח לשאול דבר כזה?
נראה שיש פה הרבה נקודות בעייתיות. מצאת עוד משהו שאני פספסתי? 😃
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
@יאיר צ טוב מאוד מאוד מאוד!!!!!!!!!

והנה הפרטים שאני התכוונתי לשתול:
א. אכן נוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים בראש השנה (ואני לא רוצה להיכנס איזו עדה עושה מה, אלא יותר בקטעים המפורסמים)
ב. יוספי לא יכול להיות נשוי חודשיים כי התאריך אז הוא ב' אב, ובתשעת הימים לא מתחתנים...
ג. פסטו - אגוזים, כנ"ל (ואגב, למה אסור לעשות עבירות בראש שנה? כי חטא בגימטריא אגוז...;))
ד. אכן, אצל רבים נוהגים שלא לתקוע בחזרת הש"ץ אלא בתוך תפילת עמידה, גם אצל הספרדים - וגם אצל נוסח ספרד.
ה. לא מתאים שם כמו שטרן למשפחה ספרדית שורשית...


אם אהבתם ואתם רוצים את המשך הסיפור והשקרים שבו - תכתבו לי.


אה, אם אהבתם את צורת הכתיבה תפרגנו, בסדר?:giggle:
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מקווה שאני לא מטרחן, אבל תראו מה הצאט GPT "חושב שהוא מצא":p

הנה כמה שקרים או פרטים לא הגיוניים בסיפור:
  1. "יום ב' דראש השנה" – אין כזה דבר. ראש השנה הוא תמיד יומיים (א' וב'), אבל לא אומרים "יום ב' דראש השנה". פשוט אומרים "יום שני של ראש השנה".
  2. "כל ליל שבת בישיבה, כשמגישים את הקציצות האשכנזיות האפורות האלה... געפילעפיכס!" – בגפילטע פיש זה אוכל קר ומבושל מראש, לא "מגישים אותו כל ליל שבת". זה מאכל שמקובל יותר לשבת בבוקר.
  3. "אתם יודעים שכמעט לא יצאנו ידי חובה בתקיעת שופר היום?" – תקיעת שופר בראש השנה היא מצווה חשובה מאוד, ואם היה חשש שהשופר פסול, לא היו תוקעים בו בכלל עד שהיו בודקים אותו. כמו כן, אין ברכת כהנים בראש השנה מחוץ לארץ ישראל (בקהילות אשכנז).
  4. "הבעל תוקע סיפר לי שנתגלה סדק בשופר ממש בתחילת הפיוטים של קדושה" – פיוטים אומרים לפני תקיעת שופר, אבל "קדושה" שייכת לתפילת העמידה. אין קשר ביניהם.
  5. "אז יצא שהחליפו פעמים את השופר" – לפי ההלכה, אם יש בעיה בשופר, אי אפשר לחזור להשתמש בו אחרי שכבר פסקו שהוא פסול. זה מעלה שאלה איך הרב הכשיר אותו אחרי שכבר החליפו.
  6. "האיש היה שיכור כלוט ובגדיו היו מהודרים בהפרזה" – לא הגיוני במיוחד. אנשים שיכורים בדרך כלל לא נראים בלבוש חגיגי ומכובד, בטח לא כשמדובר בהרעלת כבד שמוזכרת אחר כך.
  7. "אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן" – עד עכשיו אבא של המשפחה נקרא "דוידי", אז מאיפה הגיע פתאום השם "שטרן"?
האם זיהית את אותם דברים, או שיש לך חשד לפרטים נוספים שלא מסתדרים? 😃

4o

You said:​

אולי תנסה עוד?

ChatGPT said:​

בהחלט! בוא נעמיק יותר ונמצא עוד נקודות בעייתיות:
  1. "תראו אותו, נשוי חודשיים וכבר הלכו לו בלוטות הטעם!" – תוך חודשיים בלבד לא סביר שבלוטות הטעם ישתנו לגמרי, במיוחד אם מדובר על טעמים מאוד שונים שהוא הכיר לפני כן.
  2. "רחל בת השמונה רצה אל הדלת" – לא בהכרח טעות, אבל הורים רבים לא יאפשרו לילדה בת שמונה לפתוח את הדלת בערב לזר מוחלט, במיוחד בלילה ובחג.
  3. "פתאום האיש פתח את פיו: 'אתה דוידי?'" – אם הוא היה שיכור כלוט, כמו שתואר קודם, איך פתאום הוא הצליח להתבטא בצורה ברורה ולשאול שאלה מדויקת? אנשים במצב כזה לרוב לא מצליחים להוציא משפטים חדים כאלו.
  4. "אתה יודע איפה מילר גרים? רוץ תגיד לו שיש פה מקרה שנראה דחוף" – זה חג, אסור להעביר הודעות כאלו בצורה רגילה, אלא אם יש פיקוח נפש ממשי. זה נשמע כאילו הם עדיין לא יודעים עד כמה המצב חמור, אז איך הם שולחים מישהו על דעת עצמם בלי לוודא שזה מותר לפי ההלכה?
  5. "אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן" – לא רק שהוזכר שם אחר (כמו שציינתי קודם), אלא שזה מוזר שהוא יודע בדיוק מי זה "דוידי" (שם פרטי) אבל לא קורא לו בשם המשפחה שהוא כנראה הכיר טוב יותר (אם היה תלמיד של אביו).
  6. הפער בין הדרמה של השופר לדרמה של האיש השיכור – הסיפור מתחיל בהתרגשות סביב תקיעת שופר והבעיות שנוצרו, אבל פתאום מגיע הסיפור עם האיש השיכור, וזה מרגיש כמו שתי עלילות שונות שלא ממש מתחברות. אם הסיפור היה אמור להוביל לכך, היינו מצפים לרמזים מוקדמים יותר.
  7. שופר סדוק שהתברר ככשר – אם שופר נסדק, הוא עלול להיות פסול. קשה להבין איך הרב בדק אותו והכשיר אותו רק אחרי תקיעות דמעומד, כשכבר שינו שופר. למה הוא לא בדק מיד?
  8. "הרעלת כבד" – איך שלום ישר קופץ למסקנה כזו? זה אבחנה רפואית שדורשת בדיקות, וזה לא משהו שקל לזהות סתם ככה מרחוק, במיוחד לאדם שאינו רופא.
  9. "הוא נראה שיכור לחלוטין" – אבל אז הוא מתנהג כאילו הוא צלול – האיש נראה במצב גרוע בהתחלה, אבל אז הוא שואל שאלה ישירה ומדויקת. אם הוא באמת שיכור לחלוטין, איך הוא מצליח לשאול דבר כזה?
נראה שיש פה הרבה נקודות בעייתיות. מצאת עוד משהו שאני פספסתי? 😃
מפחיד אותי כל פעם מחדש הרמה של הדבר הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ד. אכן, אצל רבים נוהגים שלא לתקוע בחזרת הש"ץ אלא בתוך תפילת עמידה, גם אצל הספרדים - וגם אצל נוסח ספרד.
לפי כל השיטות תוקעים בחזרת הש"ץ, המחלוקת בין המנהגים זה האם תוקעים גם בתפילת לחש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
פרק 2:

אבא הוביל את הזר לכסא פנוי ומזג לו כוס מים. "מי אתה?" שאל בסקרנות.
"שמי לא יאמר לך דבר, אבל אין לי ספק שאתה זוכר אותי" הצהיר האיש. "ובכל זאת?" התעקש אבא.
האיש הזדהה בתור 'נחום לוי', והבעת פניו של אבא העידה שאכן השם אינו מוכר לו. אמא תמרי ורחל פנו למטבח להגשת המנה הבאה, ושלום ניסה לזמזם ניגון כלשהו, אך אבא היסה אותו. "אמשח לשמוע מה מביא אותך אלינו", פנה לזר.
"טוב, כמו שאתה רואה, אני מבוגר ממך בשני עשורים, ולישיבת 'ברכת זכריה' של אביך המנוח, הגעתי כרווק בן עשרים ושבע, מה שהפך אותי לבחור די בודד בין כל הצעירים - ולמטרה לתעלולים שלך". נחם קיבל בתודה את מנת הדואט-בקר-ופרגית-בליווי-ערמונים-ותרמילי-אפונה-על-מצע-בטטות-ורוטב-בזיליקום שהגישה לו רחלי, אבל סירב לטעום.
"המקרה שאני מדבר עליו היה בשנה השניה שלי בישיבה, אתה היית אז חודשיים לפני בר-המצווה שלך, ועוד לא התמתנת. באותה שנה בט"ו בשבט בסעודת הפירות הוגשו שזיפים מיובשים שהתקלקלו, והבחורים התלוננו עלי, שהייתי אחראי על המטבח. אני סירבתי בתוקף להודות באשמה וטענתי כלפיהם שהם מפונקים ביותר. וכאן אתה החלטת להתערב, ואף הודעת באוזני שאתה תנקום. ואכן, חודש לאחר מכן, כשנפלתי אפיים על הסטנדר לפני בתפילת מנחה, הרגשתי שאני מתיישב על מצע רך ומסריח. קמתי בבעתה וגיליתי ערמה נאה של אותם שזיפים מקולקלים שנדבקו כעת לחליפתי, חולצתי וכובעי, והשחיתו אותם ללא תקנה. צחוקם של הבחורים הגביר את חמתי, ואני לכדתי אותך והפלאתי בך את מכותי".
אבא שתק זמן רב, והרהר.
"ומה קרה כעת?" שאל יוספי. "באותו ערב נזרקתי מהישיבה בבושת פנים. כמובן שבערתי מכעס על העוול הכפול שארע לי. אבל באלול שלאחר מכן, ניגש אלי אחד מבחורי הישיבה לבקש את מחילתי על התעלול. לא ידעתי מה לומר. הייתי במיצר: מחד, התקשתי למחול לבחור על 'התרגיל המסריח' ועל תוצאותיו העגומות, ומאידך, לא ידעתי היכן לטמון פני מבושה על החשד שחשדתי בך". האיש הביט כעת בפניו של אבא, "החלטתי לחכות שתהיה בר-מחילה ואז אגש אליך, אבל תקופה קצרה לאחר מכן הוצע לי שידוך בארה"ב, ואני עזבתי את הארץ. שנים ארוכות חלפו, וצרות רבות עברו עלי. אשתי הייתה חולנית ועקרה כל ימיה, עד שנפטרה לפני כמה שבועות. ביתי היחידה ניתקה כל קשר איתי, ואני עצמי מתייסר רבות. איתרתי את כותבתך לפני יומיים, והגעתי לכאן הישר משדה התעופה לבקש: אנא דוידי, מחל לי".
"תראה", פצה אבא את פיו, "אני לא זוכר סיפור כזה בשום פנים ואופן. לא היה ולא נברא עימי מעשה כזה. אבל אני חושב שהחלפת ביני לבין אחי התאום יודי". אבא חייך "תעלול כזה... בהחלט התאים לו בתקופות מסוימות של החיים..."
האיש נדרך כולו, ממולל בידיו הרועדות את מעילו המרופט, "ואת אחיך היכן אני מאתר?"
"הוא כיום מתגורר סמוך לאבא שיחיה ומשמש כמזכירו" אמר אבא. "אצור איתו קשר מיד אחרי החג"
"אסע אליו!" הצהיר האיש. "לא תספיק". טען יוספי. "מחר ערב שבת ומכאן לבאר-שבע הדרך לא קצרה. נשיג לך דירה פה, באשל הנשיא, וניסע כולנו אחרי שבת"

המשך יבוא (או שלא)...

נסו לאתר לפחות שמונה נתונים כוזבים בסיפור!!

 
הפיתרון
  • הוסף לסימניות
  • #30
1. אביו חי או לא?
לישיבת 'ברכת זכריה' של אביך המנוח, הגעתי כרווק בן עשרים ושבע,
הוא כיום מתגורר סמוך לאבא שיחיה
2. אגוזים בר"ה - ערמונים
דואט-בקר-ופרגית-בליווי-ערמונים-ותרמילי-אפונה-על-מצע-בטטות-ורוטב-בזיליקום
3. מדובר ביום השני של ר"ה
הגעתי לכאן הישר משדה התעופה
4.אשתו עקרה ויש לו בת
אשתי הייתה חולנית ועקרה כל ימיה, עד שנפטרה לפני כמה שבועות. ביתי היחידה ניתקה כל קשר איתי, ואני עצמי מתייסר רבות
5. ר"ה לא יהיה ביום רביעי לעולם
מחר ערב שבת
6. בטו בשבט הוא היה חודשיים לפני בר מצווה. באלול הוא כבר בר מחילה...

החלטתי לחכות שתהיה בר-מחילה ואז אגש אליך

7. הוא היה לבוש בהידור בפרק הקודם
האיש נדרך כולו, ממולל בידיו הרועדות את מעילו המרופט
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
והנה השמינית:
"טוב, כמו שאתה רואה, אני מבוגר ממך בשני עשורים, ולישיבת 'ברכת זכריה' של אביך המנוח, הגעתי כרווק בן עשרים ושבע,
המקרה שאני מדבר עליו היה בשנה השניה שלי בישיבה, אתה היית אז חודשיים לפני בר-המצווה שלך,
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
יפה מאוד!!!


עם כאלה תותחים :cool:(תשובות מלאות תוך 17 דקות!) אני מקבל חשק להמשיך....

אבל................................. יש עוד לפחות 4 שקרים שלא נחשפו!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תשובת הצאט GPT

יפה! בוא ננסה למצוא את כל 12 השקרים או הנתונים הלא הגיוניים בסיפור:


  1. תקיעת שופר ביום שני של ראש השנה – אם ראש השנה יוצא ביום שני, למחרת יהיה יום שלישי, ולא ערב שבת כפי שמוזכר בהמשך הסיפור.
  2. הסדק בשופר והחלפתו פעמיים – אין נוהג להחליף שופר במהלך התקיעות פעמיים. אם היה סדק משמעותי, היה צריך לפסול אותו מראש.
  3. "נחום לוי" טוען ששמו לא יאמר כלום לאבא, אבל בטוח שהוא יזכור אותו – זה סתירה פנימית. אם הוא בטוח שאבא יזכור אותו, השם דווקא כן אמור להיות מוכר.
  4. האיש נענש בצורה לא פרופורציונלית – קשה להאמין שבחור ישיבה בן 27 ייזרק מהישיבה בגלל תלונה על פירות מקולקלים, או בגלל תעלול של ילד.
  5. המתנה הארוכה לבקשת מחילה – למה הוא לא ניסה לאתר את אבא לפני עשרות שנים, אלא רק לאחרונה? אם זה העיק עליו כל כך, היה מצופה שינסה להשיג מחילה מוקדם יותר.
  6. הוא מגיע "ישר משדה התעופה" ונראה שיכור לחלוטין – זה נשמע לא הגיוני, כי אם הוא טס מארה"ב, סביר שהיה מותש מהדרך, לא שיכור.
  7. התבלבל בין תאומים – אם הוא זוכר בבירור את התקרית, איך ייתכן שהוא טעה בין שני אחים תאומים?
  8. העונשים בחייו של האיש נשמעים מוגזמים – הוא טוען שעבר "צרות רבות" שכללו אישה חולנית, עקרות, ניתוק מבתו וייסורים אישיים – האם באמת כל זה נגרם רק בגלל מעשה אחד בישיבה?
  9. הצעת שידוך בארה"ב זמן קצר אחרי שהודח מהישיבה – נראה קצת מוזר שמישהו שממש "נזרק בבושת פנים" עדיין קיבל הצעת שידוך יוקרתית מחו"ל מיד לאחר מכן.
  10. הוא רוצה לנסוע מיידית לבאר שבע בערב שבת – לא הגיוני שהוא מתעקש לנסוע כשברור שלא יספיק, במיוחד בהתחשב בכך שהוא במצב גופני לא מזהיר.
  11. המשפחה מציעה לו לשהות באשל הנשיא – למה דווקא שם? זה לא המקום הכי נגיש או קרוב ליעד שלו.
  12. אף אחד לא מפקפק בסיפורו של האיש – אם אבא בכלל לא זוכר את המקרה, ואפילו מציין שהתעלול התאים יותר לאחיו התאום – איך כולם מקבלים את סיפורו של האיש כעובדה?

יפה! הצלחנו לאתר 12 שקרים או חוסר היגיון בסיפור. יש לך עוד נקודות שרצית להוסיף? 😃
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הרגשתי שאני מתיישב על מצע רך ומסריח. קמתי בבעתה וגיליתי ערמה נאה של אותם שזיפים מקולקלים שנדבקו כעת לחליפתי, חולצתי וכובעי, והשחיתו אותם ללא תקנה.
הכובע לא מתלכלך בגלל ישיבה על משהו מסריח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37
חודש לאחר מכן, כשנפלתי אפיים על הסטנדר לפני בתפילת מנחה

ספרדים לא עושים נפילת אפיים, בטח לא בפורים (חזרת על התרגיל הקודם!!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה