נכתב ע"י sh12;1312472:
(ומה החוק אומר? מותר למעסיק להתנגד? )
אבל ת'אמת שזה באמת מפחיד...
זה הוראת החוק בקשר להעדרות:
הגבלת פיטורים במצב חירום
בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 (להלן-החוק):
1. המקרים בהם חלה הגבלת פיטורים
1.1 בשל היעדרות מהעבודה עקב מצב החירום
חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
1.2 בשל היעדרות מהעבודה לצורך השגחה על ילד עקב מצב חירום
1.2.1 חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו (ילד = מי שטרם מלאו לו 14 וכן ילד בעל צרכים מיוחדים), הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף 1.1 הנ"ל, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הורה יחיד של הילד.
(2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
1.2.2 הוראות פסקה 1.2.1, לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד, סידור נאות להשגחה על הילד.
1.3 בשל היעדרות מהעבודה באזור הגבלה
חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה, או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה;
בסעיף קטן זה, "אזור הגבלה" –
(1) לענין התקופה שמיום 12 ביולי 2006 עד יום 31 ביולי 2006 – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961;
(2) לענין התקופה שמיום 1 באוגוסט 2006 עד יום 15 באוגוסט 2006 – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, לגבי יום 31 ביולי 2006, ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
הערה: בחוק זה ישנו פרק מיוחד: "תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה", וכן פרק "תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה".
1.4 במקרה של עובד כוח אדם
היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים 1.1, 1.2 או 1.3, לפי הענין;
(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים 1.1, 1.2 או 1.3, לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו, אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.
1.5 פוטר עובד בניגוד לסעיף זה, בטלים הפיטורים.
2. "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
3. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 1 הנ"ל לא תראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
4. נטל ההוכחה בתביעה שהגיש עובד על הפרת איסור הפיטורים (המפורט בסעיף 1) תהא על הנתבע (להוכיח כי פעל שלא בניגוד לחוק), אם העובד הוכיח שניים אלה:
(1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 1.1 או 1.2.1
(2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה בנסיבות כאמור בסעיפים 1.1 או 1.2.1, או בתוך חודשיים לאחר מכן.
5. בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתובענות לפי חוק זה (סמכות יחודית) והוא רשאי:
(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
6. תובענה בשל הפרת הוראות סעיף 1 הנ"ל יש להגיש עד שחלפו 12 חודשים מיום שנוצרה העילה (התישנות).
7. עונשין
מעסיק שפיטר עובד בניגוד להוראות סעיף 1 או מעסיק בפועל שגרם לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד לסעיף 1.4 הנ"ל, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
8. אחריות נושא מישרה
(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 7 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(2) נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
9. הוראות אלה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.
10. הוראות החוק בענין הגבלת פיטורים ורציפות בעבודה לא יחולו על אלה:
(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;
(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ובסעיף זה – פקודת המשטרה);
(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(4) עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5)חבר בארגון עזר, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;
(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
זה הוראת החוק בקשר לשכר
זכותו של עובד לתשלום שכר עבודה וחובתו להתייצב לעבודה בתקופת מצב ביטחוני מיוחד
משחר הקמתה של מדינת ישראל המצב הביטחוני בה איננו יציב. המעבר ממצב שיגרה למצב בו חבל ארץ שלם משותק ונתון למתקפה הינו דבר שכיח. בקיץ 2006 שהו תושבי הצפון בתוך מקלטים יותר מחודש, ובעשור האחרון נתונים תושבי הדרום למתקפות טילים אחת לכמה חודשים, המחייבות אותם לסטות משגרת יומם. עם ההודעה על מצב מיוחד, נוהג פיקוד העורף להוציא הנחיות שונות בדבר מגבלות חופש התנועה של האזרחים באיזור הנתון למתקפה, וכן קובע האם יתקיימו לימודים במוסדות החינוך ביישובים המצויים באיזור הסכנה.
סוגיה זו מעוררת שאלות במישור דיני העבודה:
א. האם עובד זכאי לשכר עבור ימים שהחסיר מהעבודה עקב מצב בטחוני מיוחד?
ככלל, עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים בחוק, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביום 2.8.2006, חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), אשר קבע שני פרקים עיקריים: פרק א', שהוא הסדר קבע (למעט סעיף 2(ג) שבו) ושעניינו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני.
פרק ב', שהוא הוראת שעה, ושעניינו תשלום שכר לעובד שנעדר ממקום עבודתו או לא ביצע את עבודתו במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה, בימים שבהם היה מקום עבודתו או מקום מגוריו מצוי באזור הגבלה כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו-2006.
לפיכך, על מנת שגם בעתיד תוטל על מעבידים החובה לשלם את שכרם של העובדים בתקופות של מצב ביטחוני מיוחד, יידרש תיקון בחוק זה שיתייחס אד-הוק לתקופה ספציפית, יגדיר את התקופה המזכה בשכר וייקבע באילו אזורים תחול החובה לתשלום השכר (כפי שכבר ארע בחודש מאי 2007, ואז אכן בוצע תיקון לחוק והוסף פרק ב'1, אשר קבע חובת תשלום שכר לתושבי אזור ההכרזה בעבור התקופה מ-16.5.07 ועד 31.5.07). יצוין כי במקרה כזה המדינה תשפה את המעביד בעבור תשלום השכר, רק לאחר שיותקנו תקנות מתאימות בנושא (כך היה לאורך השנים האחרונות כאשר הוכרז מצב ביטחוני מיוחד באיזור הדרום).
ב. האם עובד שנעדר בשל סגירת מוסד הלימודים בו לומד ילדו זכאי לשכר?
בדומה לאמור בסעיף א' לעיל, גם כאן הכלל הינו כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן הנושא הוסדר בחוק, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי. בפרק א' לחוק חל איסור על פיטורי עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה על מצב ביטחוני מיוחד ובהתקיימותם של תנאים המנויים בחוק.
בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט-2009, אשר הותקנו בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ומטרתן הסדרת מתן פיצויים בשל נזק עקיף לניזוק שעסקו באזור הקובע בדרום לתקופה שמיום 27.12.08 ועד יום 19.1.09, נקבע כי היעדרות עובדים המזכה בפיצוי תיחשב אחת מאלה:
(1) העובד נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף;
(2) העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור הקובע ומתקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
ביום 14.6.2012 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ב-2012, אשר קבעו מנגנון שיפוי עבור מעסיקים בעבור התקופה שמיום 11.3.2012 ועד יום 15.3.2012, בה התנהל סבב הסלמה בדרום.
בתקנות נקבע פיצוי בסך של 280 ₪ לכל יום עבודה ששילם מעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (למעט – יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים) שיינתן בגין עובדים תושבי הדרום, שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם, עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך, שבו לומד הילד, במהלך סבב ההסלמה בדרום, בתקופה שבין ה-11.3.2012 לבין ה-15.3.2012;
כמו כן, יינתן הפיצוי בשווי 280 ש"ח לעובד עצמאי בעד כל יום היעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני; הפיצוי יינתן עקב סגירת מוסד החינוך, בהתאם להנחיות פיקוד העורף או הרשויות המקומיות ביישובים השוכנים בין 7 עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה, בהתאם למועדים וליישובים הקבועים בתקנות. רשימת היישובים הזכאים לפיצוי והמועדים בהם הינם זכאים מפורטת בתקנות וכן מפורסמת באתר רשות המיסים.
באשר לסכום הפיצוי היומי - אם העובד מועסק במשרה חלקית, סכום הפיצוי יקבע בהתאם ליחס שבין מספר שעות העבודה הרגילות ביום של העובד לבין סך שעות העבודה במשרה מלאה. אם העובד נעדר רק בחלק מיום העבודה, סכום הפיצוי יחושב בהתאם ליחס שבין מספר השעות שבהן העובד לא עבד לבין סך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד (וזאת רק בתנאי שעובד נעדר שעה אחת לפחות).
הפיצוי הנ"ל ינתן רק בעבור עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנות (לענין סגירת מוסד החינוך, החזקת הילד, מסגרת אחרת להשגחה על הילד ותנאים הקשורים בבן זוגו של העובד).
יש להניח שיפורסמו תקנות ספציפיות שיקבעו מנגנון שיפוי עבור מעסיקים לתקופה זו "מבצע צוק איתן".
ג. האם יש עובדים המחויבים להגיע לעבודתם במהלך המצב המיוחד?
כן. חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967 (להלן – החוק), קובע כי עם ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או אירוע אסון לאומי (כהגדרתם בחוק), רשאי שר התמ"ת לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (כהגדרתם בחוק): רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית ועוד.
מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד התמ"ת ביחידה לכוח אדם לשעת חירום ומל"ח.
אדם שאינו מקיים את המוטל עליו לפי פרק ד' לחוק, המסדיר את הקריאה לשירות עבודה במהלך מצב מיוחד זה, דינו מאסר שלוש שנים.
קרדיט לאתר עולם העבודה
עולם העבודה