מאמר גם חטא בגימטריא חטא

[מתנה טובה]

בימי תפארת ממלכת קוצק האגדית בהנהגת רבי מנחם מענדל זצ"ל עת רבים רבים נקבצו ובאו לה להתבשם מגחלת אורו הגדול של הצדיק, באחת מאותן שנות זוהר התקרב לו יום ראש השנה ולקראתו הכריזו בבית המדרש כי בנעילת החג יתקיים טיש בהשתתפות הרבי. ובאותם ימים שררה דלות רבה בקרב חצר הקודש ופרוטה לא הייתה לקנות אפילו פרוסת חלה וזנב הערינג לקהל הרב . אשר על כן הוחלט כי כל אחד ואחד יביא סעודתו מביתו.
אחד מהחסידים עני מרוד היה וכל מה שהתאמץ להשיג טרף לביתו לכבוד החג נאכל בסעודות החג ולקראת הטיש לא נשאר לו אלא חופן אגוזים שקיבל מסוחר נדיב.
אגוזים ? הלא בשולחן ערוך נפסק כי אין לאכול אגוזים בראש השנה יען כי "אגוז בגימטריה חטא"
אבל מה יכול הוא לעשות זה הדבר היחיד שנותר לו , החליט כי יבוא עם אגוזיו לטיש ויאכלם בצנעה לבל ישימו לב לכך.
לרוע מזלו אחד מן האורחים הבאים לחג, צדיק להרע היה, וכראותו את אותו אביון הנאבק בפיצוח אגוזיו הקשים, הישיר אליו את עיניו והרעים בקולו "דעו לכם רבותי אגוז בגימטריה חטא"
הרבי שמאוזניו החדות לא נעלמה השפלה זו קם ממקומו דפק בכח על השולחן וכששקט מוחלט השתרר בקהל אמר "דעו לכם רבותי גם חטא בגימטריה חטא"

 

[יאן]

יפה מאוד, וברוך הבא ר' @שמואל ברם שליט"א.
אני מציע לך לכתוב גם סיפור בן ימינו.
כשאנחנו כותבים סיפור נוסח סיפורי צדיקים, אוטומטית אנחנו משתמשים במילים גבוהות ושפה ספרותית מליצית.
האמת, זה יותר קל. שים לב שכל מי שמתחיל לכתוב את הסיפור הראשון שלו, כותב משהו כזה:
"יושב היה ר' לעמך וראשו טמון הדק היטב בין ידיו. זה עתה הודיע לו הפריץ כי לא יחדש את חוזה החכירה והרי הוא הולך הלוך ודאוג. לפתע... וכו' ". זה בעיקרון.
למה זה קורה? נושא לדיון. דעתי היא שבתת מודע שלנו סופר זה מי שכותב בשפה ספרותית. אז בוא נהיה גם כזה.
אבל, זה לא הסגנון האמיתי שלנו. אני רוצה להכיר את הסגנון שלך בלי פילטרים.
תכתוב על אברך שהגיע למכולת על הבוקר לקנות חלב והאשראי לא עבר ואף אחד לא הציע לו הלוואה, והוא חזר הביתה אדום והלך לכולל עצבן בלי קפה.
קיצור משהו יומיומי כזה ולא נשגב ומופלא ונאדר.

 

[מתנה טובה]

מקבל . ישר כח .

 

[אשר שרבר]

יפה מאוד, וברוך הבא ר' @שמואל ברם שליט"א.
אני מציע לך לכתוב גם סיפור בן ימינו.
כשאנחנו כותבים סיפור נוסח סיפורי צדיקים, אוטומטית אנחנו משתמשים במילים גבוהות ושפה ספרותית מליצית.
האמת, זה יותר קל. שים לב שכל מי שמתחיל לכתוב את הסיפור הראשון שלו, כותב משהו כזה:
"יושב היה ר' לעמך וראשו טמון הדק היטב בין ידיו. זה עתה הודיע לו הפריץ כי לא יחדש את חוזה החכירה והרי הוא הולך הלוך ודאוג. לפתע... וכו' ". זה בעיקרון.
למה זה קורה? נושא לדיון. דעתי היא שבתת מודע שלנו סופר זה מי שכותב בשפה ספרותית. אז בוא נהיה גם כזה.
אבל, זה לא הסגנון האמיתי שלנו. אני רוצה להכיר את הסגנון שלך בלי פילטרים.
תכתוב על אברך שהגיע למכולת על הבוקר לקנות חלב והאשראי לא עבר ואף אחד לא הציע לו הלוואה, והוא חזר הביתה אדום והלך לכולל עצבן בלי קפה.
קיצור משהו יומיומי כזה ולא נשגב ומופלא ונאדר.

פחות הכרתיך כמורה דגול. נהדר.