גם לכם זה קופץ כל פעם?

  • פותח הנושא N.O
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
או שיש אצלי בעיה?

מדי פעם כשאני גולש בפרוג קופץ לי העמוד הזה בכרטיסייה חדשה
http://www.prog.co.il/misc.php?do=form&fid=14

זה יכול לקפוץ 3 פעמים ב 10 דקות ויכול לא לקפוץ יום שלם...

קורה לכם?

תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אנחנו עם חוסם פרסומות וחלונות קופצים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קופצת על העגלה:
אפשר לתת לי קישור להורדת חוסם פרסומות לעניין?
ואיך זה עובד אח"כ, זה חוסם ישר או שבכל אתר חדש שאני נכנסת צריך לעשות איזושהיא פעולה?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש לו רשימת אובייקטים שהוא חוסם
הרשימה מתעדכנת מאנשים בכל העולם
בעיקרון כמעט ולא צריך לחסום ידנית אבל במידה ואת רוצה זה אפשרי.
אני משתמש בפיירפוקס אז התוסף שחוסם פרסומות נמצא
פה למשתמשי פיירפוקס
ופה לדפדפן כרום
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אצלי זה נפתח לפעמים כשאני מעלה קובץ למישו.
(המישו צריך להעריך אותי יותר כשאני מעלה... כי גם קופץ לי החלון.. ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני משתמש בחוסם פרסומות, וזה פשוט מדהים העבודה שהוא עושה, לדוגמא הנה האתר פרוג:
 

קבצים מצורפים

  • ללא שם-1.jpg
    KB 465.2 · צפיות: 16
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י trew;848049:
יש לו רשימת אובייקטים שהוא חוסם
הרשימה מתעדכנת מאנשים בכל העולם
בעיקרון כמעט ולא צריך לחסום ידנית אבל במידה ואת רוצה זה אפשרי.
אני משתמש בפיירפוקס אז התוסף שחוסם פרסומות נמצא
פה למשתמשי פיירפוקס
ופה לדפדפן כרום

פעמון נוסף.
כבר הרבה זמן שאני מנסה למצוא לזה פתרון...

ממש תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
פיירפוקס 15 (גרסאות הפיתוח של פיירפוקס)
אצלי זה מוצג מסודר יותר כי חסמתי פריימים שקופים אז הדף מצטמצם כלפי מעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
טרו, מה עם אקספלורר?;) איזה קישור מועיל, אנא! במטותא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
למשתמשי אקספלורר מגיע עונש שהם נותנים לגיטימציה לדפדפן הזה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י trew;848134:
למשתמשי אקספלורר מגיע עונש שהם נותנים לגיטימציה לדפדפן הזה ;)
קצת התחשבות בקשישים, בבקשה!:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איזה כייף עם התוסף הזה, איפה הייתי עד היום? (בעונש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מה עם כרום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #18
כנ"ל בנתיב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת גם זה יעבור
ב"ה

מונולוג.

מפריע לי.
עד כמה? אם נדרג מ-1 עד 10 – אז 20.
נכון, זה מחוץ לטווח, אבל גם ההפרעה הזאת חסרת פרופורציות.
כדי שתבינו עד כמה זה מפריע לי.

ויש משהו נוסף שמפלח: החוסר התחשבות.
האטימות, הפגיעה, ההתעלמות, כולן כלולות בחבילה אחת.
ולחבילה הזאת יש עוד “מתנות”, כמו למשל:
שגרמו לך נזק,
ואחר כך עוד האשימו אותך.

נניח לזה רגע, כי מה שמפריע באמת, מפריע.
למשל, ממש עכשיו בזמן שאני מנסה לנסח את מילותיי הכואבות,

פועל בבניין שלי חדר ג'ימבורי.
ממש בקומת הקרקע, מתחת לחלון ביתי.
אחד הילדים מסרב להירגע, אז המדריכה מנסה לשכנע אותו,
ובינתיים הוא צורח בכי עצבני.

אני כמובן לא יכולה לעשות דבר כדי להרגיע,
רק לחכות שהמדריכה או הילד יחליטו להמשיך
מה שיקרה בעוד כעשר דקות של בכי ממושך.

אבל כנראה שהיום לא היה יום קל שם בג'ימבורי,
כי גם הילד הבא שבא לצאת החוצה, בוכה נוראות.

אני לא אספר לכם שיש שם קבוצות־קבוצות של ילדים,
ושהפעילות נמשכת עד שעות הצהריים המאוחרות,
אבל לקראת הסוף
אז שהילדים יחכו כבר במדרגות. למה לא?

ואני גם לא אספר לכם שתלינו, כמה מהשכנים בבנין,
מודעה מנומסת שמבקשת יפה להתחשב בשכנים,
ומישהו עלום תלש אותה בחוסר לב.

ולמה אני לא אספר?
כי כשאין התחשבות, אז ממילא אין לקיחת אחריות,
אין כבוד, אין דרך ארץ.

וכשהדברים הללו חסרים,
אני לא רוצה לחשוב איזו חוויה הילדים עוברים בפנים.
מה גם שאני יודעת על חינוך של ממש לפראות,
וכמה שזה נשמע אולי תגובה מתלהמת,
האמת מתלהמת הרבה יותר.

אז אנשים מעלימים עין מעוול,
וגורמים נזק,
ולא לוקחים אחריות,
ופוגעים בחזרה.

ומה נשאר לעשות בכזה מצב?
להילחם כמובן,
או לא להילחם,
או ללכת.

כשמלחמה איננה אפשרות,
ועזיבה איננה אופציה,
נשארה רק הברירה לא להילחם.
אבל ההפרעה בעינה עומדת.

וכל פעם מחדש היא מציקה ומפריעה
עד גבול של כמעט איבוד עשתונות.
כי מילא תסתדרי עם הבלגן של עצמך, או שלא תסתדרי,
אבל גם אז תהיה לך שליטה מסוימת על מה שקורה ומתי.

אבל להסתדר עם צרחות שלא מקובלות על נפשך,
בכל שעה משעות היממה?
לנסות למנוע את הרעש הלא נעים,
לסגור חלונות,
ללכת לחדר הכי פנימי,
ולסגור דלת,
עד שתדמייני שאולי עכשיו כבר נרגע העסק.

אז ברור שזה מפריע,
ומפריע מאוד.
ובפרט כשאת חלשה, לא מרגישה טוב,
שאז בכלל אין לך טיפת סבלנות.
ובהחלט מגיע לך מעט מנוחה.

אבל שוב פעם,
אף אחד לא חושב שהמרחב הפרטי שלך הפך למרחב ציבורי,
למרות שהבניין הוא בניין פרטי,
ולמרות שאפשר בהחלט להבין שיש דרך ארץ
לא להרעיש במדרגות כדי להתחשב בשכנים.

אבל נעזוב את הקודים החברתיים,
נעזוב את ה"לבקש יפה".
ולמה?
כי זה פשוט לא קורה.

אז כשאת לא לגיטימית,
לא משנה כמה לגיטימית הבקשה שלך,
היא כבר לא.

וכל פעם מחדש המחשבה מנסה למצוא פתרונות לבעיה.
וכשלנסות להגן על עצמך לא עוזר,
וכשכבר נפלת כמה פעמים ונפגעת עוד כמה,
ואז כשאת קמה, את שוב מנסה לחשב מסלול מחדש.

והנה עוד מחשבה,
שלא בדיוק פותרת את הבעיה,
אבל מלמדת אותנו משהו על חיים.

וזו המחשבה שעלתה בי בעקבות ההתמודדות הארוכה והלא נעימה אותה אני חווה:

לפעמים היצר הרע מקבל כוח להפריע,
והוא אכן מפריע.
נכון שיש לו שליחים,
אבל בפועל, הכוח מגיע מכוחו של היצר הרע.

ועכשיו,
היצר הרע ימשיך להפריע.
הוא מגיע כדי לבחון אותנו.

עכשיו אם אנחנו מגיבים להפרעה,
זאת אומרת ממש מופרעים ממנה,
מגיע היצר ואומר:
"הנה, הצלחתי לשגע את הבן אדם".

וככל שנתייחס יותר,
כך היצר הרע ימשיך בהצלחתו.
ולמה לא להמשיך?
הוא מצא פינה להתגדר בה.
הולך לו שם.
וזה אכן תפקידו.

אבל ברגע שאנחנו נקבל החלטה
ש"שום דבר לא מפריע לנו",
למרות שזה נורא מפריע,
נקטין את ההפרעה.
נתייחס אליה בשוליות.

נמצא דרכים לעקוף אותה,
למשל להדליק מוזיקה,
או למשל לא לכעוס על האטימות,
כי היא ממילא שם,
והיא לא מתכוונת ללכת לשום מקום.

או לצאת למקום אחר, אם יש אפשרות.
וגם כשזה קורה,

אפילו אם פתחו לך ג'ימבורי רועש מתחת לבית,
והילדים קופצים וצועקים מהשעה שתיים עד שמונה,
ובשמונה בדיוק מתחיל סבב נוסף

עם מוזיקה רועשת וצעצועים מרעישים,
ואת עם חלון סגור ואין לך אפשרות לצאת,
והכול מלווה בצרחות בלתי פוסקות,
אפילו אז,
לנסות להעביר נושא בראש שלך,
ולנסות לא להיות מופרעת מהעניין...

נכון, לפעמים זה בלתי אפשרי.
אבל בכל זאת,
הרעיון הוא להקטין את רמת ההפרעה עד כמה שאת יכולה.

וכשאת לא מופרעת,
אז היצר הרע אומר לעצמו:
"היי, בשביל מה אני עובד?
חושב כל פעם מחדש איך לעצבן את הגברת,
זה כבר לא ממש מדגדג לה".
ואז הוא פשוט מעביר נושא.

כי זו לא מלחמה ביני לבין האחראים על הג'ימבורי.
זו לא תלונה על מוסד כזה או אחר.
זה מאבק איתנים, ביני לבין היצר הרע.
הוא משתמש באנשים, בסיטואציות, בצלילים, ברעשים.
אבל המאבק האמיתי מתקיים בתוכי:
האם אתן לו למשול בי,

או שאחליט בעצמי מה יפריע לי ומה לא.

וכך, בכל עניין ועניין,
מדברים קלים יחסית ועד דברים כואבים ועמוקים,
הוא שם. היצר הרע. מחפש פרצה.
ובכלל, מי באמת יכול להעריך עד כמה משהו מציק לנו בלב?
ועד כמה הוא חודר פנימה?

ובדיוק שם, במיוחד שם,
היכולת להרפות,
היכולת לומר "קיבלתי החלטה ששום דבר לא יפריע לי",
ולמצוא את הדרך לעמוד מאחורי ההחלטה הגורלית הזו,
זו יכולת ששמורה ללוחמים החזקים באמת.

והבשורה הטובה?
שמהשלב הבלתי אפשרי הזה,
אם עברנו אותו ,
לא רק ששום דבר לא יפריע לנו,
אלא שהדבר עצמו ,
כבר לא יהיה שם.

וזה כלל גדול לגבי כל דבר שמאוד מציק לנו:

אם עשינו הכול בעניין,
אם התפללנו וביקשנו,
אולי הגיע הזמן להרפות.

הרפיה שהיא הישענות על הבורא,

מה שקרוי – אמונה.

ואולי ההרפיה,
היא כל מה שאנחנו צריכים כדי להתקדם לשלב אחר.
שלב שלא יפריע לנו,
כי לא תהיה אפשרות להפריע לנו.
ובשלב הבא,
ההפרעה פשוט תיעלם לה.

זו מחשבה.
והיא גם עובדת.
זה בית ספר של החיים,
אבל עם לימודים קשים מאוד.
ואין שום הנחות.
וצריך לשנן את הלימודים שוב ושוב.

עד שיפסיק להפריע,
עד שיפסיק להרע,
ואני כבר הבנתי עם מי יש לי עסק
וההד חוזר כמו שב ואומר:
רע… רע… רע.

אז גם אם בנו לכם דירה ממש קומה מעל הראש,
וגם אם יש נזילה קבועה מהתקרה,
וגם אם אתם עומדים בפני משפט לא פשוט,
ואפילו אם מישהו פשוט לא דיבר אליכם יפה,
על הכול תנסו להעביר.

מה שנקרא:
"המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו."

עוד כמה תובנות על הדרך:

  • לעולם אל תבחרו להיות שליחים של כוח הרוע בעולם, אפילו לא לרגע, אפילו לא במעט.
  • תבדקו היטב אם לא גרמתם למישהו נזק. לפעמים מה שנראה לכם פעוט, הוא עול על לב של מישהו אחר.
  • אם מישהו מבקש מכם משהו, תכבדו. גם אם זה קטן, גם אם זה לא נוח, כי כבוד הדדי נמדד דווקא בפרטים האלה.
  • תעצרו רגע אחד ותחשבו: אולי גרמתם צער למישהו? אם כן, שירעד לכם הלב.
  • וכשאתם נותנים לעצמכם להיות מופרעים מהתנהגות רעה של מישהו אחר, אתם בעצם מאפשרים לו להצליח ברוע שלו.
תרתי משמע.
איך הילדים שלנו הם תוכים, אה?!
מציבים לנו מראה, מדברים אותה שפה
שלפעמים, אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב.
יום אחד ירחמיאל אומר לי באמצע האמבטיה (זמן ההשראות הבינלאומי, אה?!)
"זה בעייתי" לא הצלחתי לדבר מרוב צחוק
והבנתי שכנראה הוא שמע אותי אומרת את צמד המילים הנ"ל לאחרונה פה ושם.
הנסיונות לדלות ממנו "מה בעייתי?" לא העלו שום תוצאה.
אחר כך, כשאני מסתכלת בתמונות שצולמו
ולא ידעתי איך, ומה לבחור לאלבום שהלך ותפח לו בס"ד,
כלאמר - על איזה תמונות לוותר (כדי לא להגזים)
(ואני אגלה לכם, שהילדים המתוקים שלי לא עושים לי חיים קלים בעניין התמונות,
התוצאות שאתם רואים - אחרי הרבה יזע ואנרגיות, כוחות וזמן...
ותלוי. תלוי מתי אני "נופלת עליהם" עם הצילומים,
באיזה שלב ומה המצב ברכבת ההרים והרוח,
באיזה דקות ביום הסטודיו יהיה פתוח...)
אני מבינה שזו בעייתי. צילמתי אותם בהגזמה לחלאקה ;)

מה עוד בעייתי?!
שאני קונה אביזרים מיוחדים לצילומים,
שישרתו מטרה מסוימת
ויצטלמו פוטוגני ויפה ובצורה שאני מדמיינת,
וגם שיושיבו את המתוקים במקום הרצוי (כלאמר ברקע הסטודיו, ולא בספה נגיד.......)
אממה, הרכישה יצאה מוצלחת מדי
קרי - המתוק התלהב יותר מדי מההפתעה שקניתי לצילומים
והוא מבחינתו עסוק עם זה עכשיו
בצורה שלו, בדרך שלו
במיקום שלו (גם חדר הילדים זו אופציה...)
ו...ב...ז...מ....ן שלו :)
אז..... זו בעיה שלי שקניתי להם דברים אטרקטיביים מדי, אה?!
*והוא רק בן 3.
חשבתי שבגיל הזה אני יכולה עליהם 🫢😏
מסתבר שכשהם בבית - הם מרגישים משוחררים לעשות ככל העולה על רוחם
מה שפחות קורה כשהצלמת היא אישה "חדשה" בשבילם,
הם קצת יותר מתביישים..
ומשתדלים להחזיר את ההפתעות בנימוס
אחרי 15 דק' ולתת להמשיך לסט הבא.
ולא חושבים שכל דבר שהביאו להם להצטלם, מעכשיו הוא "שלהם".
(לפחות הפריווילגיה כשהם בבית היא להמשיך לצלם ביום אחר אם זה מתאפשר...)

דוגמא,
קניתי פלטת צבעי מים ובקבוקוני צבע לצילומים,
אחרי שהמתוק (בנס פלאי, רגעי חסד!) הסכים לשכב איתם 3 דק' כמו שביקשתי
וב"ה יצאו תמונות כמו שרציתי
הוא היה מוכרח לפתוח את הבקבוקונים, ולהבין איך משתמשים בצבעי מים
ו....... לעשות יצירה.
בקש- "דף!"
לא עזרו ההסברים שצריך סינר ו/או להוריד בגדים כדי שלא יתלכלך,
ולא השכנועים שיש לנו עוד דברים מעניינים להצטלם איתם...
החלטתי לזרום איתו בסוף ובינתיים לצלם את תמר,
הילד ישב שעה ליד השיש וצבע להנאתו,
התמרח בכל טוב הצבע שקניתי (לו! רק למי?! 😝)
ויצר יצירות מופת (על השיש, בכוס, בבקבוק. אה, גם בדף... אל דאגה לכולם שלום)
העיקר הוא נהנה. מה שבטוח.

3304 צילומסך.JPGIMG_3295.jpgIMG_3251.jpgIMG_3272.jpgIMG_3216.jpgIMG_3203.jpgIMG_3231.jpgIMG_3233.jpg

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה