עזרה גמאני רוצה להתפלל בכוונה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #24
הכוונה בלי רווח גם בשם הניק? או בין השטורדל לניק?
תיוג ניק, ע"י כתיבת @ ומיד את שם המשתמש הרצוי.

חשוב מאד!
לא להוסיף רווח בין ה @ לניק,
ולא להצמיד טקסט כלשהו לפני הכרוכית.

שימו לב שלאחר כתיבת @+שלש אותיות, כבר תקפוץ לכם רשימת ניקים לבחירה, חפשו בה את הניק שברצונכם לתייג, יחסוך לכם בשמות מסובכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא חייבים להתפלל בקהילה
אין לך רחוב או כמה רחובות לידך מנין יותר אנונימי??
מבינה אותך מאוד ממקום של אמא ,כשאני באה עם הרוקה שלי:)
אז הרוקות החליטו ללכת לבתי כנסת רחוקים שלא מכירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני ברוגז עם בית כנסת כבר כמה שנים… אני לא יודעת אם זה המבטים שמפריעים לי או מה… פעם פעם, הייתי כל כך נהנית מהתקופה הזאתי…

בקורונה הרגשתי שזה ממש בשבילי. אין יותר בית כנסת, שומעים תקיעת שופר/עשרת הדברות בפארק חח
השנה, עוד לא החלטתי מה אעשה, כנראה אלך רק לתקיעת שופר וזהו…
הלואי ויום יבוא, ואוכל להנות מתפילה בבית כנסת שוב. אמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בלת"ק
אני מאד מאד בעד להתפלל רק במקום שמרגישים בנוח
לי אישית יש כמה אופציות לבתי כנסת ואני הולכת תמיד לזה שנוח לי בו- יש "אוירה" ומצד שני לא כל מכרותי מדורי דורות נמצאות שם
אני בוחרת לי פינה כמה שיותר קרוב לעזרת הגברים ושוכחת מהעולם (או לפחות מנסה)

ואגב, הרגשה מתוקה בתפילה, דמעות וכו זה בונוס... אין את זה תמיד (לפחות לי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הכי מבינה שיש!!
קחי לך חברה ותסעי לצפת, מהמם שם ויש הרבה מנינים במגוון סגנונות.
אני גם כרווקה שנה אחת נסעתי לצפת, היינו במלון רון לא יודעת אם זה קיים היום, אבל שווה כל שקל.
עד היום לא שוכחת את התפילות שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לא חשבתי על זה
אבל מי אמר
צריך לשאול
במיוחד שהגעתי לשם במצוות אימי ולא לצורך גיוון
את עשית מה שהיית צריכה לעשות במצב הנתון הזה
רק זה שהרגשת שהלב שלך נפתח, זו לא הראיה שמדובר במקום שמקרב ומחבר להשי"ת.
כי דבר ראשון צריך להקפיד על מה שה' דורש ואחרי זה לראות מה הדרך הכי טובה בשבילנו גם להרגיש את הקרבת אלוקים.
לא תמיד הדמעות וההתרגשות שמלהיבים אותנו זו הוכחה שהצלחנו להתקרב. אבל זה באמת חויה, בלי קשר.....;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכ
את עשית מה שהיית צריכה לעשות במצב הנתון הזה
רק זה שהרגשת שהלב שלך נפתח, זו לא הראיה שמדובר במקום שמקרב ומחבר להשי"ת.
כי דבר ראשון צריך להקפיד על מה שה' דורש ואחרי זה לראות מה הדרך הכי טובה בשבילנו גם להרגיש את הקרבת אלוקים.
לא תמיד הדמעות וההתרגשות שמלהיבים אותנו זו הוכחה שהצלחנו להתקרב. אבל זה באמת חויה, בלי קשר.....;)
נכון
אין ספק שזה לא היה בשביל להמליץ ללכת להתפלל שם.. ממש לא
אלא להראות שמשהו שונה לפעמים שובר שגרה ומשפיע
ושהיכך הנגינה קרוב להיכל התשובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אולי תפילה בישיבה.
יכול להיות שזה קצת מאוחר עכשיו אבל אולי במקומות יותר רחוקים או ישיבות קטנות יותר אפשר להשיג מקום
(כרמיאל, קריית מלאכי - סתם זורקת).
תחפשי מקום שיהיה לך טוב ותרגישי בנח להתפלל.
אם לא לר"ה לפחות ליו"כ שיותר פשוט ללא סעודות וכו'.
אני התפללתי כמה שנים בישיבה ויש לי ממש געגועים לזמן הזה, חבל שזו תהיה החויה שלך כשעדיין את יכולה להתפלל בבי"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אין לי כבר כוח..
כל שנה מחדש קשה לי עם התפילות הארוכות
לעמוד על הרגלים כל כך הרבה שעות ולהתפלל
זה מתיש עבורי
תמיד אני מסתכלת סביבי על בנות צעירות ממני ומתביישת לראות
איך הן מתנדנדות בדבקות מעושה (או שלא...)
ורק אני סופרת את הדפים לסוף התפילה..
שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת להתפלל
אבל בקצב שלי במקומות שאני מרגישה בהן בנוח
לצערי ביתה כנסת של הקהילה שלי הוא לא אחד המקומות האלו

לו רק הייתי יכולה להכנס לעזרת הגברים לשים עלי טלית
ולצעוק יחד עם כולם את מילות התפילה אולי אז הייתי מצליחה יותר להתכוון
אבל לצערי לא נולדתי גבר
ואין לי אף טלית שתוכל ליצר לי פינה פרטית משלי
בקום זה
אני צריכה להתייצב בבית כנסת לספוג את המבטים של כל היכנעס סביבי
ולהבטיח לעצמי ששנה הבאה המצב יהיה אחרת....
יש לי חלום כבר הרבה שנים ליצר מנין לנשים בלבד
שבו נוכל לצעוק לשיר להתפלל
לפני כמה שנים הייתי בקבלת שבת בבית כנסת קרליבך בצפת
ובגלל הרעש שהיה מצאתי את עצמי שרה את מילות התפילה
(מבלי שאף אחד יכל לשמוע אותי לא גבר ולא אישה כאמור בגלל הרעש...)
זה היה חויה כל כך מיוחדת!
הרגשתי לראשונה חלק בלתי נפרד מהתפילה
ויכלתי להתכון באמת במילים
חלום שלי לקיים ככה את תפילות החגים
מה אומרים יש מצב שיום אחד החלום שלי יתגשם?
לא קראתי הכל רק על המילים הראשונות אגיב- את לא צריכה לעמוד על הרגליים שעות!!! מאיפה הבאת את זה?
צריך לעמוד בשמונה עשרה ובקדושה. זהו!! שמעת? זהו!
כמדומני אפילו קדיש לא חייבים . ובטח ובטח לא בקריאת התורה ובכל פעם שפותחים את הארון קודש.
אם לא נעים לך כי "כולן" עומדות. זה ממש בעיה שלך. ....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
@רווקה זמנית יקרה
בית הכנסת מבלבל,
מגיעות הרבה נשים עם בגדים יפים
שגורמים להתרכז בהם, וגם בצורת התפילה שלהן,
אבל החלק הכי חשוב בתפילה זה להיות מרוכזת בתוך עצמך.
לא משנה איפה תתפללי, ובאיזה קצב, צריך להיכנס לעניין,
ולפי מה שאת כותבת את לא מצליחה.
כדי להיכנס לעניין צריך קצת להתנתק מבית הכנסת,
זאת אומרת מהאנשים שם, וקצת להתכנס בתוך עצמך,
וגם בקצב, צריך להרשות לעצמך להיות את, אם את רוצה לומר כמה מילים לפני
שאת מתחילה את התפילה - יש לך זמן להגיד,
אם את רוצה להתעכב על מילים מסוימות ולהגיד במנגינה מסוימת - תגידי,
אמנם אינך חייבת לצעוק את המילים אבל בקול שקט שתשמעי בעצמך.
ברגע שאת משוחררת רק אז התפילה זורמת.
אפשר להרגיש את הקדושה של בית הכנסת - זהו סוג של הפנמה.
אפשר לכוון במילים,
אפשר לזכות בהרבה אמנים,
אז קחי את בית הכנסת בתור מקום של קדושה, נסי להתנתק מהסביבה
ולהתרכז בתוך עצמך, תשתחררי מצורך לענות על משהו מקובע, אלא קחי את הזמן לעצמך,
להתחבר מעומק הלב, ותראי שהלב יפתח כבר לא תראי את האנשים, התפילה תהיה מתנה,
וזו תהיה תפילה שאת רוצה אותה והתפילה תהיה רצויה למעלה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יש מנהג של חסידים לספר סיפורי מופת של הבעל שם טוב הקדוש נשמתו עדן
באשכול הזה בעזר השם ת\יפרסמו סיפורי מופת על הבעש"ט
שבוע טוב




הנה סיפור שקראתי על הבעל שם טוב:

פעם אחת נתבלה סידורו של רבי ישראל בעל שם טוב ויצא מכלל שימוש. הלכו חסידיו לחפש לו סידור אחר.

עברו מבית אל בית, עד שבאו לביתו של רועה העיירה. שמח הרועה לביקורם של תלמידי החכמים בביתו,

ושאל למטרת בואם. אמרו לו, כי מחפשים הם סידור עבור רבם, שסידורו הישן כבר אינו ראוי לשימוש.
אמר להם הרועה, אמנם יש בידי סידור אחד, והוא ירושה לי מסבי זכרונו לברכה, שהיה מגיד חשוב באחת העיירות;

ואף הוא קיבל את הסידור בירושה מאביו, שהיה רב קהילה ידוע, ואביו מאביו, עד לזקננו המהר”ם מינץ זצוק”ל,

שאומרים עליו שכתב את הסידור במו ידיו. אבל אני, אני הרי אינני יודע להתפלל כלל…

אמרו החסידים זה לזה, הלא יהודי זה אפילו קרוא וכתוב אינו יודע;

והסידור שברשותו בוודאי שראוי שישמש את רבנו הבל שם טוב בתפילתו.

עמדו ושכנעו את הרועה שיפקיד את הסידור בידיהם. שמחו החסידים על האוצר שנפל בחלקם,

ומיהרו לבית רבם. לקחו את הסידור הישן מעל עמוד התפילה

של הבעל שם טוב וגנזוהו, והניחו תחתיו את הסידור החדש.

כשהגיעה שעת התפילה ניגש הבעל שם טוב אל עמוד התפילה שלו,

וראה את הסידור החדש. התבונן בו שעה ארוכה. לבסוף הורה לשליח הציבור שיתחיל בתפילה.

כשהגיע הבעל שם טוב לתפילת העמידה, ראו כל המתפללים שדבר מה קורה לרבם.

בבת אחת נתכרכמו פניו, וכל מצחו נתמלא קמטים. פניו הלכו והלבינו, ורעד אחז בשפתיו.

ככל שנתמשכה התפילה הלכו פניו ונתעוותו, והרעד פשט לכל גופו.

זיעה קרה התחילה נוטפת ממצחו, וכמעט שנתעלף. נתייראו כל המתפללים, והמתינו באימה שיסיים הרב את תפילתו.

מיד כשסיים הבעל שם טוב את התפילה, קרא בקול רם:

תיכף ומיד החזירו לרועה בעל התפילה את סידורו! שאין תפילה נאה כתפילתו של הרועה בעל התפילה!
נרעדו המתפללים כולם, ומיד נטלו את הסידור, רצו אל ביתו של הרועה,

והחזירו לו את הסידור. תמהו המתפללים זה לזה על דבריו של רבם:

מהי תפילתו של הרועה הפשוט, שכל כך שיבחה רבינו? נכנסו בשקט לביתו של הרועה והתחבאו בפינת הבית.
כשהגיעה שעת התפילה, נכנס הרועה אל ביתו. לקח את הסידור,

והניח אותו על עמוד תפילה שהיה שם. עטף הרועה את עצמו בטלית,

חבש את תפיליו, וניגש אל עמוד התפילה. פתח את הסידור היכן שנפתח.

עצם הרועה את עיניו, והתחיל מנענע את גופו קדימה ואחורה. ככל שארכה תפילתו הלכו תנועותיו והתחזקו,

לפנים ולאחור, עד שהיה גופו כולו מיטלטל מצד אל צד. כך עמד הרועה שעה ארוכה,

עיניו עצומות ופיו חתום, וגופו מתנועע בחוזקה. לכשסיים הרועה את מעשיו, סגר את הסידור, חלץ תפיליו, פשט את הטלית והלך לו.

חייכו החסידים זה לזה: וכי זו היא תפילה? והרי לא הוציא הרועה מפיו ולוּ מילה אחת!

ומיד חזרו ותמהו: ומדוע שיבח הבעל שם טוב מן “תפילה” שכזאת? שעה ארוכה עמדו נבוכים.

כשגברה תמיהתם אמרו: נקרא לרועה ונשאלה את פיהו.
אמר להם הרועה: אכן, אדם פשוט אני, רועה צאן ובקר, אבל מעלה אחת יודע אני שיש בי,

שאני בן גדולים, וזוכר אני היטב את הפעמים שעוד הייתי נער והייתי הולך אחרי סבי עליו השלום לבית הכנסת.



נדמה היה בעיניי אז כמלאך ממש, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, וסידורו בידו.

זוכר אני כיצד הייתי ניצב מאחוריו כשהיה עומד בתפילתו, מביט בו ומשתאה.

באיזו דביקות היה נושא את תפילתו למרומים! גופו היה מתנועע לפנים ולאחור,

וחוט של חסד היה משוך על פניו ועל עיניו העצומות.

רטט של קדושה היה עובר בי בשעה זו, ונדר נדרתי לעצמי, שכשאגדל אתפלל אף אני כמוהו!

אלא שגורלי לא שפר עלי, ונעשיתי רועה פשוט. ואפילו את האותיות הכתובות בסידור היקר שקיבלתי מסבי

בירושה אחר שהלך לבית עולמו אינני יודע לקרוא. אבל את אותן התפילות הקדושות עודני זוכר! אלא מה אני עושה?

בשעה שהציבור כולו מתכנס בבתי הכנסיות ואני נשאר בביתי, אני לוקח את הסידור,

ושם אותו על עמוד התפילה של סבי. אז אני עוצם את עיניי, וללא מילים אני מנענע את גופי כמו שראיתי את סבי בשעתו.

בליבי אני פונה לריבון העולמים שיחשיב את מעשיי כתפילה שלימה.
סיים הרועה את סיפורו, והחסידים חזרו לבית רבם. ראו שהיה הבעל שם טוב ממתין להם בפתח הבית ומחייך.

אמר להם הבעל שם טוב: יודע אני שאתם תמהים על תפילתו של הרועה,

שאין הוא יודע כלל להתפלל, ורק את תנועות התפילה הוא יודע;

וכי מה ערך יש לתנועות התפילה בלא מילות התפילה עצמן?

אבל אמרו לי באמת, האם יש אדם בעולם שיהין לומר על עצמו שיודע הוא להתפלל?!



הוסיף הבעל שם טוב ואמר
“ואנחנו לו נדע מה נעבוד את ה’ “.
ואף על פי כן מובטח לנו, שאם נעשה אנחנו ככל יכולתנו,

גם אם לא נצליח לבוא לידי שלימות, בכל זאת יבוא הקב”ה וישרה את שכינתו במעשי ידינו…

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה