גמגום מוזר

[מילה בסלע]

בני בן ה2.11 דבר עד לא מזמן מאוד יפה וברצף. בשבועיים-שלושה האחרונים הוא נתקע בתחילת המשפט: "אאאאאאאאני לא אוהב את הלחם הזה". הוא כ"כ מתאמץ בהברה הראשונה עד כדי שמאדים ומתנשף כולו. זה מלחיץ לראות אותו מתאמץ כך, אבל אני לא עוזרת לו אלא ממתינה בסבלנות שיסיים. (כמובן שלא מזרזים אותו ולא צוחקים עליו)

יש לי חשד אינטואיטיבי שזהו סתם פינוק. הגננת בגן לא דווחה לי על משהו חריג, ורק בבית ועם אחת הסבתות זה מופיע. יכול להיות דבר כזה?

אמנם למדתי תקשורת והוראת שפה, אך מים רבים עברו בירדן מאז.
האם זהו גמגום התפתחותי הנובע משלב בניית המשפטים המורכבים?

תוך כמה זמן גמגום כזה חולף, ומתי כדאי לפנות לבירור?

אודה לעצת מנוסים!

 

[הגיג]

בגיל הזה הרבה פעמים זה חולף בלי כלום
חשוב לא להתייחס כי אם זה אכן על רקע רגשי /פינוק אם נלחצים ומתייחסים זה מחמיר!
כמובן לעקובבבבב
אבל אני מכירה ילדה גאון שהתחילה לדבר בגיל שנה וחצי שזה קרה לה בערך בגיל זה
וחלף ללא עקבות

 

[א.ד.]

שינויים כלשהם יכולים לגרום זאת במודע ושלא במודע
כמו מעבר דירה, לידת אח וכד'
ככל שתתעלמי יותר זה יעבור יותר מהר.

יש לי משהי חכמה שאני מכירה שאומרת; שכל הילדים שלה במהלך חייהם גמגמו ו/או מצמצו
והוציאו לה ת'לב.. אבל אף לא אחד מהם נשאר כך...

 

[יעל אייזיקוביץ]

תופעה ידועה לגיל
להתעלם
בע"ה יעבור.

 

[Shellykaz]

מאוד מוכר
בגיל הזה זה דבר נפוץ.

אמרו לי שכדאי להשתדל לדבר בשפה פשוטה וברורה (למרות שאת "מילה בסלע" עדיף לא לדבר גבוה מדי) זה בד"כ מעלים את התופעה.

 

[ע.מ.]

אני יודעת שהולך להיפתח פה דיון חדש אבל אני כותבת עובדה!
בתי בגיל שנתיים התחילה פתאום לגמגם, בהתחלה אחיותיה הגדולות העירו לה אבל מיד כוונתי אותן להתעלם, לאחר שבוע הקטנה בעצמה שמה לב והפסיקה לדבר לגמרי היא רק הצביעה,במקביל הגננת גם סיפרה שהילדה גמגמה פתאום והפסיקה לדבר.אבל היא סיפרה שכשירדו לגינה עברה לידה חתולה והילדה מאד נבהלה, ואכן בבית הילדה גם התחילה פתאום מאד לפחד מחתולים, ממש הסטרית
בשלב הזה, ז.א. לאחר שבועיים של גמגום הייתי כבר ממש מבוהלת, ולפני פני'ה למומחים התפללתי והלכתי למישהי שיוצקת עופרת, ב''ה תוך יומיים הילדה התחילה לדבר כרגיל,
הרעיון העיקרי של עופרת זה במיוחד לפחדים .
בשורות טובות!

 

[bracha]

תנסי לא רק להתעלם אלא גם לא להתייחס פיזית לגמגום.
כאילו זה לא קיים.
(ז"א גם לא לחכות בסבלנות (ובמתח) ליד הפה של הילדה, אלא להמשיך להתעסק במה שהתעסקת קודם, ז"א להתנהג רגיל כמו שהיה לפני שהיא גמגמה).

 

[שושה]

2 מילדי החלו לגמגם באיזור גיל שנתיים וחצי (לאחר שדברו רגיל לפני כן) וב"ה לאחר תקופה זה עבר לחלוטין.
מבירורים שעשיתי אז הבנתי שזה אופייני לגיל. ויש להמשיך להתייחס כרגיל(!!!!)

 

[esti1]

מאוד מוכר בגיל הזה.
זה קרה אצל כמה מילדי.
בפעם הראשונה, התיעצתי עם קלינאית תקשורת, והיא אמרה שזה אופיני לגיל הזה - זה נובע מכך שהפה לא "בקצב" של הראש.
ז"א בגלל שהילד חכם, יודע מה להגיד ואיך, הראש שלו עובד יותר מהר מהפה - החלק המוטורי, וזה גורם לגמגום.
כמו שאמרו לפני, לא להתייחס, לא לזרז, לא לשדר חוסר סבלנות, לא לסיים את המילה שלה בשום אופן, להמשיך במה שאת עושה ולהמשיך את השיחה כרגיל כאילו כלום....

המון הצלחה!

 

[mirif]

אופייני לגיל. אם אין תופעת גמגום במשפחה ברוב המקרים זה חולף לבד. כמו שאסתי הסבירה: הבדל בין קצב התפתחות שרירי הפה להתפתחות הקוגנטיבית.
חשוב מאד: לדבר עם הילד לאט, לא להסב את תשומת ליבו לגמגום, לא לשדר חוסר סבלנות ולא לסיים במקומו מילים, להקריא סיפורים לאט וברור וכמובן, להתפלל...

 

[פיסטוק]

מצטרפת לכל הנ"ל.
לבן שלי זה קרה גם בסביבות הגיל הזה. ויום אחד הוא בכה לי - אמא אני לא יודע לדבר!
אז הסברתי לו שלפעמים המילים שוט קצת מתבלבלות לו וכשזה בא לו הוא יכול להפסיק לדבר ולחשוב מה הוא רצה להגיד. (כמובן שלא הייתי פותחת לו את זה אם לא התסכול שלו...)
ברוך ה', עבר. כבר אז.

 

[מילה בסלע]

מאוד מוכר
בגיל הזה זה דבר נפוץ.

אמרו לי שכדאי להשתדל לדבר בשפה פשוטה וברורה (למרות שאת "מילה בסלע" עדיף לא לדבר גבוה מדי) זה בד"כ מעלים את התופעה.

נגעת בנקודה כואבת...

 

[מילה בסלע]

מצטרפת לכל הנ"ל.
לבן שלי זה קרה גם בסביבות הגיל הזה. ויום אחד הוא בכה לי - אמא אני לא יודע לדבר!
אז הסברתי לו שלפעמים המילים שוט קצת מתבלבלות לו וכשזה בא לו הוא יכול להפסיק לדבר ולחשוב מה הוא רצה להגיד. (כמובן שלא הייתי פותחת לו את זה אם לא התסכול שלו...)
ברוך ה', עבר. כבר אז.

איזה ילד חכם!

 

[מילה בסלע]

אני יודעת שהולך להיפתח פה דיון חדש אבל אני כותבת עובדה!
בתי בגיל שנתיים התחילה פתאום לגמגם, בהתחלה אחיותיה הגדולות העירו לה אבל מיד כוונתי אותן להתעלם, לאחר שבוע הקטנה בעצמה שמה לב והפסיקה לדבר לגמרי היא רק הצביעה,במקביל הגננת גם סיפרה שהילדה גמגמה פתאום והפסיקה לדבר.אבל היא סיפרה שכשירדו לגינה עברה לידה חתולה והילדה מאד נבהלה, ואכן בבית הילדה גם התחילה פתאום מאד לפחד מחתולים, ממש הסטרית
בשלב הזה, ז.א. לאחר שבועיים של גמגום הייתי כבר ממש מבוהלת, ולפני פני'ה למומחים התפללתי והלכתי למישהי שיוצקת עופרת, ב''ה תוך יומיים הילדה התחילה לדבר כרגיל,
הרעיון העיקרי של עופרת זה במיוחד לפחדים .
בשורות טובות!

לי ידוע שעופרת זה נגד עין הרע, לא?

 

[אסנת לוי]

בני בן ה2.11 דבר עד לא מזמן מאוד יפה וברצף. בשבועיים-שלושה האחרונים הוא נתקע בתחילת המשפט: "אאאאאאאאני לא אוהב את הלחם הזה". הוא כ"כ מתאמץ בהברה הראשונה עד כדי שמאדים ומתנשף כולו. זה מלחיץ לראות אותו מתאמץ כך, אבל אני לא עוזרת לו אלא ממתינה בסבלנות שיסיים. (כמובן שלא מזרזים אותו ולא צוחקים עליו)

יש לי חשד אינטואיטיבי שזהו סתם פינוק. הגננת בגן לא דווחה לי על משהו חריג, ורק בבית ועם אחת הסבתות זה מופיע. יכול להיות דבר כזה?

אמנם למדתי תקשורת והוראת שפה, אך מים רבים עברו בירדן מאז.
האם זהו גמגום התפתחותי הנובע משלב בניית המשפטים המורכבים?

תוך כמה זמן גמגום כזה חולף, ומתי כדאי לפנות לבירור?

אודה לעצת מנוסים![/Q\\
איך אני מבינה..
רק עכשיו סיימתי את הסרט הזה אצל הבן שלי.
אצלו זה היה מטראומה...וזה אן אופייני לגיל.
מטפלת ריגשית אמרה לדבר איתו הרבה על זה..
:"אני רואה שקשה לך לדבר,אתה רוצה שאני יעזור.." וכו'..
לא להשלים את נמשפטים..
איזה מלחיץ זה..במיוחד שהוא היה מתחיל לדבר בספסל ליד כל החברים שלו והחברות שלי..
כולם היו מרחמים עלי..
זה נראה מפחיד.
בילי לא היה מסוגל לשמוע..הוא אמר שזה מפחיד אותו..
הרבה תפילות.וסבלנות!בהצלחה!

 

[ע.מ.]

לי ידוע שעופרת זה נגד עין הרע, לא?

לחש זה נגד עין הרע.
עופרת זה נגד פחדים+עין הרע

 

[נוי]

גמגום קלאסי בגיל הזה- בתחילת משפט, אפילו שמדובר בילדים שדיברו בשטף. אמור לעבור בעוד חודש, ואפילו עוד קודם.
מה שחשוב? לא לעשות מזה נושא.

 

[מילה בסלע]

מה שחשוב? לא לעשות מזה נושא.

תכף אני נועלת את האשכול...

 

[רעמית]

אני מתאפקת לא לפריע לחגיגה. כי אני מכירה מקרה דומה עם סיום שונה לחלוטין.
חכי ותראי איך מתפתח, אין מה לרוץ זה בטוח.