עזרה גמילה מטיטול - הבו עצות

  • הוסף לסימניות
  • #21
תשאלו את הנשים בנות השמונים אם גם אצלן חשבו שילד בן שנתיים לא בשל...
בדור של היום כשיש טיטולים זה ממש נוח אז לא בוער שום דבר.
את הגדול שלי חיתלתי עוד בחיתול בד כשמעל זה כרכו חתיכת ניילון...:rolleyes: רק תדמינו ילדים בני שנתיים-שנתיים וחצי מסתובבים עם הדבר הזה.
אז ,הילדים היו בשלים גם הרבה לפני גיל שנתיים כי האמהות "לא היו בשלות" ללכלוך הזה.
היום האימהות לא בשלות לגמילה ובאמת הן לא אשמות, זה דור שחי בלחץ רב ,הפרנסה ,המגורים וכו' וכו',לא קל בכלל.
רק אל תטענו שהילדים קטנים מידי לגמילה.
את חושבת שילד בן שנתיים מסוגל להיגמל תוך יומיים כמו ילד בן 2.5-3?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
וואי אני בברוך רציני נתקלת באשכול..
אולי מפה תבוא הישועה
הבן שלי בן 3.5
נגמל חודשיים - שלושה לפני גיל 3
לא הלך הכי בקלות לקח זמן אבל בסוף נגמל
הטעות הגדולה אבל שעשינו שגמלנו רק ביום
למה? כי הוא ישן אתנו במיטה ולא נעים..
מה שקורה זה שעד עכשיו הילד עם טיטול בלילה
חשבתי שלאט לאט עם הזמן אני אראה טיטולים דלילים יותר ואראה כיוון לגמול אבל איזה?
הילד קם עם טיטולים מפוצצים ולא מעט פעמים גם עם יציאות.. כן כן
ביום הוא ממש בסדר, גמול לגמרי, מתפנה ממש יפה, אין בעיה כבר של פספוסים של יציאות (מה שהיה המון בהתחלה)
בגן לא מפספס בכלל
בבית לפעמים רק רטוב
לפני שבועיים בערך החלטתי שדי זה לא לענין
הוא גם רצה נורא לא אוהב את הטיטול בלילה
אממה?
זה פשוט היה חסר סיכוי
הוא קם ל3! החלפות של בגדים, סדינים בלילה+ רטוב בבוקר
אחרי כמה ימים ככה כבר הוא ביקש בחזרה טיטול
מה עושים??
אני ממש מיואשת חוששת שנסחוב את זה שנים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
וואי אני בברוך רציני נתקלת באשכול..
אולי מפה תבוא הישועה
הבן שלי בן 3.5
נגמל חודשיים - שלושה לפני גיל 3
לא הלך הכי בקלות לקח זמן אבל בסוף נגמל
הטעות הגדולה אבל שעשינו שגמלנו רק ביום
למה? כי הוא ישן אתנו במיטה ולא נעים..
מה שקורה זה שעד עכשיו הילד עם טיטול בלילה
חשבתי שלאט לאט עם הזמן אני אראה טיטולים דלילים יותר ואראה כיוון לגמול אבל איזה?
הילד קם עם טיטולים מפוצצים ולא מעט פעמים גם עם יציאות.. כן כן
ביום הוא ממש בסדר, גמול לגמרי, מתפנה ממש יפה, אין בעיה כבר של פספוסים של יציאות (מה שהיה המון בהתחלה)
בגן לא מפספס בכלל
בבית לפעמים רק רטוב
לפני שבועיים בערך החלטתי שדי זה לא לענין
הוא גם רצה נורא לא אוהב את הטיטול בלילה
אממה?
זה פשוט היה חסר סיכוי
הוא קם ל3! החלפות של בגדים, סדינים בלילה+ רטוב בבוקר
אחרי כמה ימים ככה כבר הוא ביקש בחזרה טיטול
מה עושים??
אני ממש מיואשת חוששת שנסחוב את זה שנים..
אצלי היה גם דומה עם הגדול שלי,
ובאמת הוא נשאר הרבה זמן עם טיטול בלילה שנה וחצי! אחרי שנגמל מטיטול ביום.
עכשיו- הוא פשוט התחיל לקום יבש- בלי שעשינו כלום- חוץ מלהתלהב כל בוקר כשהוא קם יבש.
הבנתי שזה ממש יכול להיות פיזיולוגי וענין של זמן ועד גיל 4 לבנים אין מה לדאוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אצלי היה גם דומה עם הגדול שלי,
ובאמת הוא נשאר הרבה זמן עם טיטול בלילה שנה וחצי! אחרי שנגמל מטיטול ביום.
עכשיו- הוא פשוט התחיל לקום יבש- בלי שעשינו כלום- חוץ מלהתלהב כל בוקר כשהוא קם יבש.
הבנתי שזה ממש יכול להיות פיזיולוגי וענין של זמן ועד גיל 4 לבנים אין מה לדאוג.
אבל הוא קם גם עם יציאות! זה משהו שאני לא מכירה מהקודמים
זה נורמלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה
אבל הוא קם גם עם יציאות! זה משהו שאני לא מכירה מהקודמים
זה נורמלי?
אצלינו זה לא היה באמת, ונראה לי קצת מוזר- כי כבר בגיל הרבה יותר מוקדם צריכים להיות ערים בשביל יציאות,
אולי הוא עושה מיד כשמתעורר או לפני שנרדם?
או שמתעורר באמצע הלילה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אשמח לחכמת ההמונים איך להתקדם מכאן או המלצה לעזרה מקצועית
@רותי קפלר התחלתי בהשראת המאמר שלך (זה היה נשמע פסטורלי) יש לך עצות בשבילי?
יש יועצות גמילה שאולי יוכלו לעזור לך בליווי ממשי.
למעשה, אני חוששת שאחרי חודש של נסיון מוחלט ורגוע, הייתי מפסיקה, ומחכה כמה חודשים.

וכמו שאמרו כאן, הרבה יותר קל להפרד מטיטול בקיץ, מכל הסיבות הטובות (חם, פחות בגדים, קל יותר עם הכביסות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
וואי אני בברוך רציני נתקלת באשכול..
אולי מפה תבוא הישועה
הבן שלי בן 3.5
נגמל חודשיים - שלושה לפני גיל 3
לא הלך הכי בקלות לקח זמן אבל בסוף נגמל
הטעות הגדולה אבל שעשינו שגמלנו רק ביום
למה? כי הוא ישן אתנו במיטה ולא נעים..
מה שקורה זה שעד עכשיו הילד עם טיטול בלילה
חשבתי שלאט לאט עם הזמן אני אראה טיטולים דלילים יותר ואראה כיוון לגמול אבל איזה?
הילד קם עם טיטולים מפוצצים ולא מעט פעמים גם עם יציאות.. כן כן
ביום הוא ממש בסדר, גמול לגמרי, מתפנה ממש יפה, אין בעיה כבר של פספוסים של יציאות (מה שהיה המון בהתחלה)
בגן לא מפספס בכלל
בבית לפעמים רק רטוב
לפני שבועיים בערך החלטתי שדי זה לא לענין
הוא גם רצה נורא לא אוהב את הטיטול בלילה
אממה?
זה פשוט היה חסר סיכוי
הוא קם ל3! החלפות של בגדים, סדינים בלילה+ רטוב בבוקר
אחרי כמה ימים ככה כבר הוא ביקש בחזרה טיטול
מה עושים??
אני ממש מיואשת חוששת שנסחוב את זה שנים..
זה תקין לחלוטין
בפרט אצל בנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
למה דוקא לא מוזר לי הענין של היציאות בלילה/ בבוקר
כולם היו אצלי ככה
גם הקטנה בת שנה וחצ הרבה פעמים עושה באמצע הלילה/ קמה עם זה בבוקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יש יועצות גמילה שאולי יוכלו לעזור לך בליווי ממשי.
יודעת להגיד לי על אחת כזו? @Ruty Kepler

אני לא יודעת איך היא תגיב עכשיו על חזרה לטיטול :(
היא כל היום מדברת על איך שהיא גדולה ועושה בשרותים..
ואני גם מפחדת שבקיץ נחזור לסרט הזה מהתחלה
בסוף הקיץ היא עולה לגן עירוני
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מנסיון שלי, כל ילד והזמן שלו. אחד בגיל שנתיים כבר היה יבש יום ולילה, אחר, בגיל שלוש כמעט הכרחתי אותו בגלל הציצית, אבל הוא ממש לא היה מוכן.
בלילה, בנים מפספסים הרבה זמן, כדאי רק להפחית שתיה סמוך לשינה, ואפשר גם להוריד אותם לפני שאנחנו הולכים לישון, ורק להמתין לטיטולים יבשים, שיגיעו במהרה, אמן!
סתם עיצה שעבדה אצלי, את התחלת ההכירות עם הישיבה על האסלה אני מבצעת לפני האמבטיה כשממילא מתפשטים (פשוט עצלנית...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
את חושבת שילד בן שנתיים מסוגל להיגמל תוך יומיים כמו ילד בן 2.5-3?
יש ילדים כאלו
ויש ילדים בני 3 שלוקח להם חודשיים להיגמל

ולגבי עניין הבשלות, הרב וולבה התנגד לגמילה מוקדמת בדיוק בגלל עניין הבשלות,
הוא סבר שכשגומלים לפני שהילד בשל, משלמים את המחיר בגיל ההתבגרות

ג.נ. הילד שלי נגמל מוקדם ומהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא הרבה יאהבו את התגובה הזו... (משער..)
אבל את הילדה השניה (בת שנתיים בזמנו) שלי שעשתה צרות ופרינציפ פספסה - גם אחרי ישיבה של שעה בשירותים - גמלנו תוך שעה בלבד! ע"י טיפול אחד בלבד אצל מטפלת cbt או nlp לא ממש מבין בזה... :unsure:
היינו ממש לפני ייאוש, החלפנו לה 7 בגדים ביום, אחותי הציעה לנו אותה, ואמרתי "יאללה שיהיה"
בפועל זה היה כמו נס - היא נהיתה ילדה אחרת מאותו יום - קמה משינה (שגם לגדולה קשה לקום והיא נגמלה רגיל ובנחת במשך חודשיים..) רצה לשירותים כל פעם שחושבת שיש לה אופציה, פשוט הזוי גם בגן לא האמינו!!
נ.ב. הילדה לא הגיעה לטיפול - אלא המטפלת עובדת דרך האמא של הילד/ה (אשתי במקרה הזה)
שיהיה בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מה עשתה המטפלת לאמא?
ואיך גומלים תוך שעה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה עשתה המטפלת לאמא?
ואיך גומלים תוך שעה?
לא בדיוק זוכר (עברה איזה שנה מאז) בכללי סוג של בדיקה כזו עם האצבע, ופריקה וטעינה כל מיני כאלה...
איך גומלים תוך שעה?
אין לי מושג!!!! חשוב לציין שגם אני וגם אשתי לא האמנו בזה בגרוש, פשוט היה שווה לנו לנסות, מאז האיום הכי גדול על הילדה זה "תיזהרי, אני אשים לך טיטול" לא יודע אם זה רק אצלנו או כל סיבה אחרת, אבל לנו זה מאוד עזר ובמהירות על, מי שירצה יוכל לנסות גם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בכנות...
שנתיים זה מוקדם... לא קשור לחכמה מפותחת וכו'...
אלא בשלות... וכשזה בא אז זה זריז....
לנסות יותר מאוחר.... [שנתיים וחצי... שלוש...]
[אם תנסי עכשיו... יכול להיות שתצליחי... אבל זה יהיה יותר קשה..]
שנתיים זה לא מוקדם אם אין סיבה התפתחותית משמעותית
דור אחד אחורה שהוא לא ככ רחוק והשתמשו בחיתולי בד
ילדים נגמלו עוד קודם
ולא הסתובבו בגילאי 3 או קרוב לכך עם טיטול.
ולא נראה לי שהיה שינוי נירולוגי /גופני כלשהו מאז..

הבשלות היא של ההורים, לא של הילדים.
הרבה סבלנות ואורח רוח וזה אפשרי
זה תהליך שהמח עובר וזה יכול להימשך גם למעלה מחודש בגיל צעיר יותר
זה לא הופך את זה ללא אפשרי.
שלי נגמלה בשנה ו 8
ואפילו לדבר בקושי ידעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
@לאהמ
נסיון החיים אומר לשחרר את הילדה לנפשה.
בזמן שאת מחזירה לה את הטיטול המח יעביר עיבוד את תהליך הגמילה שניסיתם, ובפעם הבאה שתורידי (זה יכול להיות אפילו בהפרש של חודש הכל ילך בקלות תוך יומיומים.

ועוד מנסיון, כשהילד לא בשל הגמילה יכולה להיגרר עד אינסוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אכתוב מנסיוני כאמא לתשעה שגמלה בנתיים שבעה מתוכם...
קודם כל צריך פניות לתהליך. כמה ימים את רק סביב זה, ובהמשך עדיין משקיעים משאבים לתקופה.
גמילה בקיץ נוחה יותר, וכשלא קר פחות מפספסים
מבחינת הגיל -
המדד שלי הוא שהילד מתקשר ברמה שקל לפתח איתו שיח בנושא וזה בגיל שנתיים +
יש סימן לבשלות גם כשהילד מתחיל לצייר מעגלים.
שלב ראשון הוא תמיד שיח, הרבה לפני הגמילה עצמה.
לפני החלפה לשאול: עשית? (בטיטול) ומה עשית? ובמהלך ההחלפה להסביר שהגדולים עושים בשרותים וגם הוא יעשה בשרותים. לפרט שמות של בני משפחה ולציין מי הולך לשירותים וכמה הוא גדול ומי יש לו טיטול והוא מהקטנים...
מבקרים בשירותים ורואים מה יש שם ומגלים שאפשר להוריד מים. ממש סיור מרתק.
אחרי שבועיים ואפילו יותר, בוחרים יום של גמילה.
אני משקה את הילד במיץ בשפע כדי שיהיה ללימוד על מה לחול... וגם מונע עצירות שמתלווה לפעמים לגמילה!
אני אוהבת שימוש בסיר בהתחלה כי רואים בבירור כשיש תוצאות וגם אפשר להושיב את הילד בחדר ולא תקועים בשירותים.
זמן מה אחרי שהילד שתה כשנראה לי הגיוני שהגיע הזמן שצריך - אני מושיבה על הסיר, מדברת איתו, מספרת סיפורים, משוחחת על הגמילה ועוקבת מתי עושה.
הוא לא מבין לחלוטין אבל כשזה קורה אנחנו מתרגשים:
תראה - מה יש כאן? עשית ----
עכשיו מתחילה החגיגה -
טקס של שפיכת התכולה לשירותים, הורדת המים וכדו' אנחנו אומרים שלום והילד מוריד את המים, ואז אנחנו מתפעלים שזה נעלם! ממש קסם.
מחמיאים בלי סוף. הוא מחלק ממתק לכל אחד מהאחים (אני נותנת משהו קטן יותר על רטוב ומשהו גדול יותר על מלוכלך) והוא בעצמו מקבל יותר מכולם (נתתי לחלק כריות של דגני בוקר והיתה שמחה גדולה)
עכשיו מתקשרים לסבתות ולדודות ומספרים לכולם על הילד הגדול שלנו.
תוך כדי אני מציעה לו עוד שתיה וחוזרת על התהליך ועכשיו שואלת מידי פעם - אתה צריך לשירותים? (אפילו שהוא על הסיר - כהכנה לבאות...)
אחרי שהצלחנו להפיק כמה פעמים דרמה של הצלחה וחגגנו כהוגן, אני מאפשרת להסתובב עם לבוש קל מאד ומסתכלת עליו, כשהוא עושה תנועה שנעמד כפוף כזה אני יודעת שעכשיו כנראה צריך ואני אומרת - אתה צריך לשירותים? ולוקחת לסיר...
ככה הוא לומד לזהות את העניין ובהמשך אומר מעצמו ואנחנו מתלהבים!
כשהולכים אני מדגישה שהנה אנחנו הולכים מהר מהר לשירותים. לא עושים על הרצפה ולא בלבנים ולא ---- רק בשירותים.
לחזור על המשפטים בלי סוף! זה ממש חשוב.
חלק מהילדים שלי ממש התלהבו מהענין והלכו שוב ושוב, על כל "תוצר" תיגמלתי! כמה שיותר חוויות הצלחה!
בהמשך כשההתלהבות קצת יורדת והילד שוקע בעניניו צריך לעקוב ולשאול מידי פעם אתה צריך? ו"לרוץ" יחד איתו...
בכל הילדים שלי עקבתי אם הטיטול יבש בבקרים ראשונים לגמילה (כמובן שאני נמנעת מלתת שתיה לקראת השינה), וכך היה - בדר"כ יש חלון זמן שבו הילד נכנס לקטע של הגמילה ומודע גם בלילה, ומיד גמלתי לילה ויום יחד.
כדי למנוע נסיגה אחרי תקופה (מה שקרה לי בראשונים) למדתי להמשיך לתגמל לאורך זמן רב מאד. ממש כמה חודשים! שווה לתחזק מראש מאשר להתחיל תהליך גמילה מחודש.
כמובן שמוכרחים להיות פספוסים מידי פעם ולא קרה שום דבר!!!
אני מדריכה את הילד לנקות את מה שהתלכלך ולהחליף. כמה שיותר שיעשה בעצמו - עדיף, וגם חוזרת שוב על המשפט שלא עושים ברצפה ולא עושים בלבנים, עושים רק בשירותים.
בדר"כ תוך שבוע אני כבר מרגילה גם לשירותים ומשאירה את שתי האופציות פתוחות ומהר מאד מאד הילד מעדיף אצלי שירותים מונגשים עם שרפרף ומקטין אסלה. (המדרגון מחליק להם)
קחו הכל בנחת ובאורך רוח. זה תהליך. ותזכרו לבקש סיעתא דישמיא. עם סבלנות הילד יגמל בקצב הנכון לו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
חייבת לשתף אתכן, לפני כמה חודשים הבן השני שלי נגמל בקלות ובמהירות, בהנאה ובאופן הכי בריא,לדעתי.
וזה היה חודש אחרי לידה, אחרי ששמעתי מכ’’כ הרבה אנשים ’’מה? מתכננת גמילה אחרי לידה? אמאלה!” אז חייבת לשתף את מי שעדיין לא שמעה על ’קול להורה’ 02-5866333 זה קו יעוץ חינמי להורים לגיל הרך. התקשרתי אליהם באמצע גמילת הבן הראשון שלי, ילד חכם הרבה יותר מהגיל שלו, שלא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו... הרגשתי אבודה במערכה, איך באמת עושים את זה? אומרים שתקופת הגמילה קשה יותר מתקופת השידוכים...
וב’’ה, קיבלתי שיטה ברורה, לגמול ברוגע והנאה... באופן בריא, עם קשר טוב ופתוח עם הילד שלי. בלי אנחות וכעסים. אחרי חודש התחלתי שוב עם הראשון שלי שב’’ה קלט את העניין תוך יומיים. ועכשיו אצל השני לקח יותר משבוע, אבל מה שחשוב, זה לגמרי העניין שלו, לא קשור אלי... יכולתי בבוקר לינוק את התינוק, והוא לגמרי לבד עשה את ה’ביזנס’ שלו...
איך בדיוק התהליך הזאת עובדת? כדאי להתקשר כדי לשמוע, זה מדי ארוך להסביר...
ב’’ה שניהם גמולים מצוין בלי ’תאונות’.
מומלץ מאוד! שווה לנסות לכל אחד!
תעבירו אם אתם יודעים שזה יכול לעזור למישהו...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
@אמא למתוקים ממש ועוד כל העונות יפה ובהרחבה
תודה רבה!
עזרתן לי מאד!!!
אני לבנתיים הפסקתי, נקווה שבקיץ ילך יותר בקלות
עם כל העצות המחכימות שניתנו כאן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה