התייעצות *@* גמילה ממוצץ *@*

  • הוסף לסימניות
  • #21
אצלנו ב"ה הצלחנו לגמול מוקדם בסיעתא דשמיא. הייתי חולה בעלי הרדים אותו ולא מצא את המוצץ אז הוא עדכן אותו שהוא נאבד בגינה.
בכה עד שנרדם והשלים עם זה שאין מוצץ כי הוא נשכח בגינה. המשיך לשאול על זה הרבה ימים אח"כ ואנחנו התמדנו, נאבד חמודי ב"ה אתה כבר ילד גדול כמו אבא ואמא שישנים בלי מוצץ. אחותו אחריו מוצצת אצבע אז לא היו לו פיתויים ב"ה. אציין שעבר מאז למלעה מחצי שנה ולא נרשמו נזקים תודה לד'.
לגבי התגובות על לשקר את הילד אני חס ושלום לא רוצה לפגוע באף אחד אבל מביעה את דעתי שלא ראיתי שקר בניקוב המוצץ לעניות דעתי בסדר לסדר את המציאות לילד אני לא חושבת שהורים אומרים לילדים 24/7 אמת ותחשבו עם עצמכם טוב טוב האם מעולם לא התחכמתם כדי לפתור בעיות.
אשתף שאמא שלי זרקה לנו את המוצץ מעל המקרר ואמרה שהיא לא מגיעה וככה אני ואחי נגמלנו וגדלנו ולא ראינו בה מעולם אדם שקרן בעקבות כך. זו הייתי הדרך שלה להתמודד עם הסיטואציה וזה גאוני בעיני במבט לאחור.
שיהיה לך בהצלחה! המון חום אהבה והכלה לילד תספרי לו הרבה כמה הוא ילד גדול הם כל כך אוהבים לשמוע את זה!
הרבה נחת!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אצלי בעלי אחראי על הגמילה- כי לי אין מספיק כוחות נפש לזה. לצערי.
אבל הוא המציא שיטה ממש חמודה בעיני וזה עבד לי מהמם אצל הילדים . (אני גומלת לפי העניין ולפי סוג הילד בד"כ באזור גיל 3)
אז מה הוא עושה תכלס- הוא כל ערב מכניס לתוך ריבוע סגור מקליקס הפתעה (סוכריה, חמצוץ, אפילו סוכריה על מקל וכו')
ואומר לילד אם תביא לי את המוצץ אז אני אביא לך את הקובית קליקס ואם תצליח עד הבוקר להשאר בלי מוצץ בבוקר נפתח ותקבל את ההפתעה. בד"כ ב"ה אצל כל הילדים זה יצר אתגר ורצון להצליח. וזה נשאר לגמרי החלטה של הילד אם הוא מעוניין או לא. בבוקר כמובן פתחנו את ההפתעה בטקס רציני על--- הגדול והבוגר שכבר לא צריך מוצץ.ככה שבוע-שבוע וחצי עד שהילד עצמו שוכח לבקש את ההפתעה וחסל מוצציקו.
לילד אחד היה קשה, אז ממש היו ימים שהצליח וימים שלא. כשלא בעלי היה מעלים בלילה את הקוביה שלא יצטער בבוקר. וגם אם בבוקר הוא שאל על זה אמרנו לו שנשמור לו את זה ובלילה ננסה שוב. וגם אצלו ב"ה זה עבר ממש טוב.
מקווה שעזרתי לגרום לעוד כמה ילדים מתוקים להגמל בכיף ובלי בכיות.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חברה, תשתדלו לכתוב גיל, לדעתי זה משתנה בין ילד בגיל 2.5 לילד בן 3-4-5
אני מתחרטת שלא גמלתי אותו בגיל שנה וחצי, רציתי שיהיה "מרגיע קל" אבל תכל'ס, עכשיו יותר קשה.

הבכי של הילד בן ה-3.6 באמצע הלילה קורע לנו את הלב... :( זה בכי קצר וחלוש אבל כאוב ממש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אצלנו הגמילה הייתה סביבות 2.7.
לא כתבתי בטעות, אני ממש ממליצה להתפלל על זה! שיהיה לו בקלות ברחמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
חברה, תשתדלו לכתוב גיל, לדעתי זה משתנה בין ילד בגיל 2.5 לילד בן 3-4-5
אני מתחרטת שלא גמלתי אותו בגיל שנה וחצי, רציתי שיהיה "מרגיע קל" אבל תכל'ס, עכשיו יותר קשה.

הבכי של הילד בן ה-3.6 באמצע הלילה קורע לנו את הלב... :( זה בכי קצר וחלוש אבל כאוב ממש!
למה לא להחזיר את המוצץ עד שייגמל מעצמו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
באתי לפתוח אשכול ואז קפצו לי נושאים דומים, קראתי קצת, והתבלבלתי עוד יותר...
יש דעות לכאן ולכאן [להשאיר את המוצץ עד דלא ידע, או להתמיד]

הבן שלי [3.6] זרק את המוצץ שלו בעקבות שיחה אתי על שיניים עקומות,
בלילה הוא לא נרדם כמה שעות אז הבאנו לו את המוצץ האחרון שנשאר בבית...
לפני כמה ימים החלטנו שזהו, גילינו רווח בין השיניים הקדמיות...
הבטחתי לילד קורקינט והוא זרק את המוצץ האחרון.

בלילה הוא יחסית נרדם בלי בכי, לוקח לו זמן אבל בסדר
בלילה הוא מתעורר בבכי, אני מלטפת אותו עד שנרדם בחזרה, כנ"ל בבוקר- אני מציעה לו משהו טעים/ ממתק

השאלה בעצם האם זה נכון כך? כי הבכי שלו ממש קורע לב :(
אני בוודאי לא מעוניינת ליצור לו חסך/ קרע/ טראומה ;) ואני רוצה שיעבור את התקופה בצורה נורמלית.

אשמח לעצה מהמבינות.

תודה וחג שמח!
את עושה את זה בצורה מעולה כל הכבוד
הייתי מציעה להחליף את הממתק בפרס מהכל בשקל
לא יהיה לו טראומה מניסיון מהילדים שלי
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני גמלתי כמה ילדים
מה שעושים זה פשוט מעלימים להם את המוצץ, ואם יש שמיכות או משהו אז גם וכמה ימים הם הוכים בלילות ויש סיוטים אבל אחכ זה עובר
לא מעלימים פתאום זה לא כזה פשוט
מדברים על זה מראש, מכינים את הילד ואומרים לו שהוא גדול וגיבור ומבטיחים פרס
ואח''כ מתקשרים לכל הסבתות בגאווה ומספרים לכולם על הילד הגדול שיש לנו בבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני מורידה בהדרגה, בהתחלה המוצץ עובר לשמש רק לשינה (בלילה ובצהריים)
ואז זה לא מעבר חד מידי לילד ...
השלב השני היותר קשה זה לגמול סופית ,ואותו חשוב לעשות רק זמן שאתם עם פניות וגם הילד
אני מתווכת הרבה את השינוי ומדברת גם על הקושי , זה טבעי שיהיה לו קשה.


לדעתי לא נכון לתת לילד להיגמל לבד , יש הרבה ילדים שלא נגמלים עד גיל ממש גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
תלוי בגיל הילד ובעיקר תלוי בנפש הילד. השאלה גם אם הוא לוקח את המוצץ בשביל להתפנק או שזה באמת מרגיע אותו או אולי כי הוא רוצה להתכנס בתוך עצמו וזה כבר עניין פסיכולוגי חשוב שכדאי מאוד לאפשר לו לדעתי למשך זמנים מסויימים.
מה שבטוח זה לא לתת להרגל להימשך הרבה פעמים, הגמילה צריכה להיות איטית ולהוציא לו מיד כשהוא נרדם ומידי פעם לתת לו להירדם בלי מוצץ כי הוא נעלם...
וזה יעבור בעז"ה. כמה תפילות לא יזיקו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
את עושה את זה בצורה מעולה כל הכבוד
הייתי מציעה להחליף את הממתק בפרס מהכל בשקל
לא יהיה לו טראומה מניסיון מהילדים שלי
בהצלחה
תודה!!! :)
הפרסים של השקל לא מעניינים אותו, לצערי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הגמילה צריכה להיות איטית ולהוציא לו מיד כשהוא נרדם
הוא גדול וחכם, לא חושבת שזה יעבוד, ברגע שיקבל זה יפתח לו פתח לעוד הרבה פעמים.
כשהיה מגלה באמצע הלילה שהמוצץ נפל או נעלם היה קשה לו להירגע
ומידי פעם לתת לו להירדם בלי מוצץ כי הוא נעלם...
ניסינו, לא עבד....
אני חושבת שכל ילד זה משהו אחר
במיוחד לאור התגובות והשיתופים כאן

תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא רלוונטי לעכשיו, אבל רעיון יפה ששמעתי ועבד אצלינו מעולה בגמילה מבקבוק (לא היה לו מוצץ מעולם)

כשהתחיל להתקרב חג הפסח (גיל 3) התחלתי לטפטף לו על היותו גדול שלא צריך בקבוק וכו, לאט לאט התחלתי "להציע" שצריך לזרוק את הבקבוקים למדורה בשריפת חמץ. ב"ה השיח האיטי והממוקד עבד מאד יפה והילד עצמו אסף את הבקבוקים לשקית ושם ליד הדלת והלך עם אבא למדורה וזרק בעצמו את הבקבוקים לאש, חזר הביתה מאושר (למתנה שחיכתה לו) וכמובן שלא קנינו בכלל בקבוקים חדשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני גמלתי מהמוצץ בגיל 3.5, קנינו לו פליימוביל גדול שהוא בחר וזה היה במקום גבוה אבל בטווח ראיה שלו, ואמרנו שאחרי שבוע בלי מוצץ הוא יקבל את זה (התחלנו בראשון ואמרנו שבשבת)
כשהיה לו קשה שאלנו אותו מה הוא מעדיף את הפליימוביל או המוצץ והזכרנו לו שזה בהתחלה קשה אבל עוד מעט הוא יתרגל.
לפני שגמלנו דיברנו על זה שזה נורמלי אם יהיה קשה ומה עושים אם קשה.
אבל בגיל שנתיים בערך כבר המוצץ היה רק במיטה/עגלה (גם במשך היום אם רצה הלך למיטה)


אני מתחרטת שלא גמלתי אותו בגיל שנה וחצי,
לגמול בקלות זה חלון זמן ממש קצר בגיל כמה חודשים (מתי הוא בין 4-6 חודשים אני כבר לא זוכרת) אח"כ זה כבר קשה יותר ולדעתי זה נכון יותר לגמול בגיל 3 מאשר בגיל שנה וחצי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
פנינה, רק חבל להיבהל מרווח בין השיניים, יותר סביר שהרווח נוצר כי הפה שלו גדל והשיניים - נשארו באותו הגודל
השיניים הבאות הרבה יותר גדולות.

רופא שיניים ששאלתי טען לי שמוצץ מזיק מבחינה אורטודנטית רק מגיל 4

לגבי הגמילה- כל העצות פה טובות ויפות, מה שראיתי אצלי- אם הגמילה לא מצליחה, כדאי לבדוק שההורים מספיק בשלים.
אם אני מוצאת את עצמי מחפשת מוצץ כדי לתת לילד כשמקבל מכה, כנראה שאני עצמי לא בשלה. כשאני רוצה לגמול ילד אני מסתכלת קודם על עצמי, יש לי עצבים לימים קשים עכשיו?
(לא שהשתמע ממה שכתבת משהו כזה, אני רק מדגישה, כן? :D )
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
רופא שיניים ששאלתי טען לי שמוצץ מזיק מבחינה אורטודנטית רק מגיל 4
יש ילדים שצמיחת השיניים שלהם מקושתת, כי המוצץ נמצא שם כ"כ הרבה.
הבנ"א לשאול על זה זה אורטודנט, לא רופא שיניים.
ואם הוא אורטודנט- אולי הוא מחפש לקוחות פוטנציאלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
יש ילדים שצמיחת השיניים שלהם מקושתת, כי המוצץ נמצא שם כ"כ הרבה.
הבנ"א לשאול על זה זה אורטודנט, לא רופא שיניים.
ואם הוא אורטודנט- אולי הוא מחפש לקוחות פוטנציאלים.
זה תלוי איזה מוצץ
הטוב ביותר זה מוצץ שטוח ולהישאר במידה 0-6
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה תלוי איזה מוצץ
הטוב ביותר זה מוצץ שטוח ולהישאר במידה 0-6
האחיינים הנ"ל עם מוצצים סובינקס. הפיציים האלו. ובכל זאת בגיל 3 הם יכולים לשתות עם קש למרות שהשיניים סגורות :(
ברור שזה גם עניין של גנטיקה.

אני לא מוכנה לגמול בשום דרך שכלול בה שקר
לא לשים מרה והרעיון הזה גם לא מתאים
והבת שלי גם גדולה ויודעת להגיד שיש חור במוצץ... אי אפשר לעבוד עליה ואני גם לא מתכוונת
שקר? איפה שקר?
שהם חדשים? שזה לא מתאים לילד גדול?
אולי הקטע שזה כבר לא עובד "בגלל" שהוא גדול.

אני לא מתערבת לגיסתי בחיים, והילדים שלה מחונכים שזה תענוג לראות אותם, אז גם אין לי מה להתערב.
אבל אין הבדל בין זה לבין "נאבד בגינה".
זה פשוט עוד דרך לעשות את מוצץ לא נגיש או לא רצוי. זה נהיה לו לא טעים, והוא לא רוצה. זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
האחיינים הנ"ל עם מוצצים סובינקס. הפיציים האלו. ובכל זאת בגיל 3 הם יכולים לשתות עם קש למרות שהשיניים סגורות :(
ברור שזה גם עניין של גנטיקה.
לא יודעת על איזה אחיינים את מדברת
אבל יש הרבה ילדים שלא היה להם מוצץ וצריכים טיפול אורטודנטי, ככה שאם המוצץ שלהם שטוח וקטן לא הייתי ממהרת להאשים אותו בבעיות אורטודנטיות.

(ורווח בין השיניים הקדמיות זה גנטי, מכירה משפחות שלמות עם שיניים כאלה בלי קשר למוצץ.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה