גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

הבן לבש חגורה משופשפת נורא לכבוד שבת. אמרתי לו:"זו נראית חגורה של זקן שכבר ראה הרבה בחיים שלו. אפשר לזרוק אותה!"
"חבל", הגיב הילד,"אפשר למכור אותה למוזיאון!"


אחד הבנים נזכר בטיפוס שנתקלו בו והיה לו נזם באף. והפליט גידוף בעניין הנזם.
"חס וחלילה!" הזדעזעה הבת בת השמונה:"זה תכשיט של צדיקות!"

(בסוף התלמיד חכם שלנו אמר בשם רש"י שנזם פירושו תכשיט מהמצח המשתלשל מעל האף, וכך יושב העניין).

בת השלוש מספרת על פרשת ערוב:"ואז הסינית פתחה לכל החיות את הדלת!" (סילונית)
 
בן ה-4: "אמא, איפה הירח ים?"
אני: "מה? למה אתה מתכוון?"
הוא: "נו, בספר שסבתא הביאה לארי"
אני: "אה, אתה מתכוון לכוכב ים שבספר של הפלסטלינה?!" :)
אז למה בעצם אין גם ירח ים?
 
בן ה-4 פותח את הפה לאחותו בת השנה וחצי
אני: "מה אתה עושה"
הוא: "אני רוצה לראות את השן שנולדה לה"
:D
 
אמא למנחם בן ה2+,

- אתה חמוד!!
- אני לא, אני מנחם.
- אתה מנחם החמוד.
- אני לא, אני מנחם כהן...(לא משנה, שם המשפחה :))

אבא ואמא שוחחו ביניהם והילדון בן ה-5.5 הקשיב:
- אז נשכיב את יוכבד על המיטה המתקפלת,
- המיטה המתקפלת אצל לוי, יש להם בחור.
- בן ה5.5: מה נולד ללוי בחור??
 
המודיעין עליתים שבינינו אולי יבינו-
אלי: (7) מרביץ לאחותו הצעירה וקורא: "סטירות הרב מפונביז' סטירות הרב מפונביז'"
לתמיהתנו הוא מסביר בתמימות מעושה: "אפילו בהקלטה של האוטובוס אומרים את זה..."

בסוף נפל האסימון- שדרות הרב מפונביז'!
 
נכתב ע"י 1010;1497731:
המודיעין עליתים שבינינו אולי יבינו-
אלי: (7) מרביץ לאחותו הצעירה וקורא: "סטירות הרב מפונביז' סטירות הרב מפונביז'"
לתמיהתנו הוא מסביר בתמימות מעושה: "אפילו בהקלטה של האוטובוס אומרים את זה..."

בסוף נפל האסימון- שדרות הרב מפונביז'!

לא מודיעין עילית, אבל ביתרית לשעבר, הילדים שלי היו אומרים: האוטובוס אומר סטירות דרך האר"י...:D
 
בת ה-3 דורשת:
אמא, לכי תלחצי כלים! :)

אותה מתוקה, רואה את אחיה הגדול לאחר תספורת טריה, ושואלת בתדהמה:
למה עשו לו תסרוקת בשיער?
 
הקטנה שלי בת השנה ו-10, ממלאה בגינה מכסה של מרכך באבני חצץ, יושבת ומשקשקת אותה וקוראת בקול "דוקה דוקה" (צדקה בלשה"ק)

היא "עוזרת" לי לתלות כביסה, בסיום התליה היא מרימה את הגיגית ופולטת לעצמה "אוי, זה כבד"
 
כמו אמהות יהודיות רבות שאלתי את ביתי בת הכמעט 4 : מה תרצי שיוולד לנו?(בבוא היום...)

בת הכמעט 4: אני רוצה שיוולד לנו תינוקת כי אני מפחדת שאם יוולד לנו תינוק,הערבים יזרקו לנו אותו לים....
 
בן ה-3: "מאמי תביאי לי את המברשת אני רוצה לנצח שיניים!"
ועוד (בהצתה מאוחרת..) אחרי חג שמחת תורה כשכל הילדים חגגו בבית הכנסת עם מליוני הממתקים והחמצוצים (כל ילד קיבל חבילת חמצוצים), בהקפות שניות כשכל הכלים נגנו כולל החצוצרה, אומר לי הבן הנ"ל: "מאמי תראי הנה חמצוצרה..:)"
 
בן ה-4 מספר בפאתוס על מכת ערוב:
"ואז באה החילונית (סילונית) ופתחה להם את החלונות..."
 
אני שומעת מהחדר את בני, בן החמש, שלומד עתה לקרוא, מתאמץ לקרוא את הכיתוב על ספר המסורת שלו:
"ספר המסורת השלם".
ואת השכן הקטן ששיחק איתו הוא מעדכן: אבל באמת זה לא שלם. חסרים כאן כמה דפים.
 
אליקים (3.5) שואל את אמא:
-"איפה הייתה החתונה?"
-"בירושלים"
-"בתוך ירושלים?"
-"כן"
-"בתוך הבית של ירושלים?"

אבינעם (5) צייר את עשרת המכות.
באחד הריבועים הוא צייר פרחים.
-"איזו מכה זאת?" שאלתי.
-"מכת שחין", הוא ענה והתחיל לשיר: "שחין פורח אבעבועות.."
 
בן 4: החילון הזה לא יודע ששבת היום ולכן הוא נוסע (חילוני)
 
נכתב ע"י שושיה;1496911:
בת השנה ו-10
הגשתי לה עוגה שמרוחה מלמעלה בריבה, היא שואלת אותי "מה זה אמא, דבש?"
היא קוראת לי "אמא בואי כאן" אני באה, היא אומרת לי "אמא לכי!!!"

הבת שלך מדברת מדהים יחסית לגילה!
 
נכתב ע"י מלפפון;1498574:
הבת שלך מדברת מדהים יחסית לגילה!

זה ידוע... :)
אנחנו בעצמינו נפעמים...
בלי-עין-הרע טפו-טפו-טפו...
 
בן ה-3 מתלונן על כאבים בברכיים, אחרי הצצה, אני רואה שמדובר ביובש, אמרתי לו שאחרי המקלחת אשים לו קרם לחות,
אבל זה טיפה ישרוף לו,
הוא מתחיל לבכות "אל תשימי לי אש"
 
אני שומעת את הבנים רבים עם הקטנה, שמעתי אותם אומרים לה "אם את לא עפה מפה, אנחנו נזרוק עלייך קליקס"
הזהרתי אותם מהמטבח לא לזרוק.
למרות זאת אני שומעת קליקסים נופלים במסדרון.
שאלתי אותם "לא אמרתי לכם לא לזרוק קליקסים עליה???"
ויען הגדול "מה לעשות שיש לכלה אופרוף והיא ברחה מהשטיבל? אנחנו צריכים לזרוק עליה סוכריות"...
 
בת ה-6 משחקת במשחק הרכבה כלשהו.

אני: וואו, מה את עושה שם?!!
בת 6: לא מגיבה.

אחרי חצי שעה:

בת 6: שאלת מה אני עושה כאן?
אני: כן.
בת 6: אני לא רוצה להגיד.
 
אליהו בן ה-4 ניסה לבצע 'סלטה' מרשימה על הגדר, אבל החטיא ונפל ופתח את המצח כהוגן.
היות וזה קרה בשבת, אבא המבוהל לקח אותו למרפאה שפתוחה בדיוק למקרים כאלו, ושם נמצא גוי של שבת שמעניק טיפול למי שצריך.

הם נכנסו למרפאה – אבא ואליהו המייבב, פניו וחולצתו מוכתמים בדם. את פניהם קיבלו זוג רופאים ערביים מדושני עונג שנראה היה כי הפריעו להם בדיוק באמצע משחק שש-בש סוער.
אחד מהם, מגודל ובעל קוקו ארוך וסבוך, אחז את ראשו של הילדון וציווה עליו לשכב במנוחה בעת שהוא תופר לו את החתך. כמובן שאליהו המבועת מהשניים פצח בסדרת צרחות ויללות, ולא איפשר לטפל בו.
הרופא - רוטן ועצבני – ביקש, דרש, נזף ולבסוף צעק, אך ללא הועיל. הילדון לא היה מוכן להפקיר את מצחו לחסדיהם של השניים (ובצדק...).
בלית ברירה, לאחר שאבא ראה שנעצר הדם והילד בסדר, הוא עצר את הסצנה ויצא איתו מהמרפאה, לחפש רופא קצת יותר נורמלי.

בדרך, אמר לו אליהו בזעף: "אני לא רוצה ללכת לכאלו רופאים רשעים עם קוקו, תיקח אותי לרופאים אחרים, צדיקים, עם כיפה"...

(לכל המודאגים: לילד שלום, ב"ה :))
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה