גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[mishu]

בן שנתיים מגיע בבוקר לגן פרטי (בבית פרטי של הגננת) מצביע על השלט עם שם המשפחה ומכריז:
"כאן כתוב: הגן שלנו!"

 

[riki aharon]

בנה של אחותי בן ה-4 ביקש ממנה סוכרייה מיוחדת שהיתה בארון, אך היא סירבה לתת לו.
לאחר כמה דקות, ראתה את הילד כשהסוכרייה בפיו.
פנתה אליו ושאלה:"למה לקחת את הסוכרייה? לא הסכמתי!"
הילד - "הסוכרייה רצתה אותי"...

 

[חני 100]

אלי בן 5.5: פעם אחת, אם יקרה לי או לריקי משהו ונצטרך ליסוע באמבולנס לבית חולים(), אז תבואי איתנו ונוכל כבר לקחת משם תינוק..

ריקי בת כמעט 7: אי אפשר, כי ממי מאוד מאוד רזה,
ממי, למה את כל הזמן רוצה להיות רזה?? בגללך אין לנו תינוק!!

 

[שריתs]

אז מה קורה כשאמא 'גונבת' עוגה , ורוצה להתענג עליה לבד בלי לצרף לתענוג את בת השנתיים???
"אמא, מה יש לך בפה??"
"כלום" (מנסה להבליע...)
הילדה, במנגינה של גננת: "אמא, תפתחי פה גדול ותוציאי לשון יפה....."

ואיך משכנעים את אמא כשהיא לא מסכימה משו??, נעמדים בפוזה חנפנית, וחוזרים על אותו משפט ,אבל עכשיו במנגינה חדשה- "אמא! בואי נוריד את העגלה של הבובה, יאללה?"

 

[מילה בסלע]

זה לא שגיאת הבנה, וגם לא חכמה מיוחדת, אז תגידו לי למה בכיתי מרוב צחוק מול סיטואציה הבאה:

בעלי ואני אכלנו ארוחת ערב ושלוימי התעסק במשהו בקצה החדר.
פתאום הוא נכנס בינינו עם הבעה של פקח ושאל בטון רשמי כזה (!) :

"מה אתם אוכלים כאן?!"

 

[מילה בסלע]

...

 

[שמואל גרינשטיין]

אלי בן 5.5: פעם אחת, אם יקרה לי או לריקי משהו ונצטרך ליסוע באמבולנס לבית חולים(), אז תבואי איתנו ונוכל כבר לקחת משם תינוק..

ריקי בת כמעט 7: אי אפשר, כי ממי מאוד מאוד רזה,
ממי, למה את כל הזמן רוצה להיות רזה?? בגללך אין לנו תינוק!!

הזכרת לי -
בתקופה שלפני הלידה נשמרתי מאכילת סוכר. בקפה שמתי ממתיק. הבת שלי (אז כבת חמש) שאלה כל פעם למה את שמה את זה? ואני עניתי - כי אני רוצה לרזות.
לאחר הלידה - הרגל נעשה לי לטבע - המשכתי לשים ממתיק בקפה, אז היא שואלת אותי -
אמא, למה את ממשיכה לשים את זה - הרי כבר התרזית? (השגיאה במקור....)

חני

 

[RacheliArt]

חגי-בן יותר מ4 וחצי-הולך ברחוב עם אבא.
אבא: תראה, חגי-הנה סבא של איתמר וריקי!(קרובי משפחה, הסבא שלהם מהצד השני)
חגי-זה לא נראה סבא שלהם, זה נראה איש רגיל.

 

[מירי ב]

-מה שותה החתול?
-חלב ומטרנה!!!
(בת 2.5)

 

[בראש מילה]

בן 5: יש לי נזלת!
אמא: אז קח טישו!
בן 5: לא, אני אקח נייר תולעת.

 

[חציל]

בן 5: יש לי נזלת!
אמא: אז קח טישו!
בן 5: לא, אני אקח נייר תולעת.

אחותי לא רצתה לאכול חלה, היא רצתה לאכול סעודה שלישית...

 

[shiran a]

לחברה של ביתי נולד אח.
אני: יופי, בשבוע הבא תהיה להם ברית!
ביתי: לא נראה לי שתהיה ברית כי לתינוק יש צרבת...



(צהבת )

 

[b.m]

בעקבות ההסלמה הבטחונית, דנו המבוגרים ביניהם האם תפרוץ מלחמה.
בן השבע- אני אומר לכם שלא תהיה מלחמה!
קהל- ???
ילד- בשנים האחרונות הערבים עושים לנו רק מבצעים...
(עופרת יצוקה, עמוד ענן...)

 

[אסתי-בראון]

סיפרתי בבית, שביום של מסיבת סוף השנה אצטרך ליטול את רשותה של הסגנית להיעדר.
בת החמש כלת המסיבה סיפרה בערב לאביה: "אמא צריכה לשאול את הסופגנית"...

 

[משבצת 2]

אתמול בצהרון לינוי מספרת לי בהבעה צופנת סוד:
היום אני אגיע הביתה,ואני אקיא, ומחר אני לא באה לגן....

 

[פיסטוק]

הלכתי עם בן החמש לקנות "מתנה" לחבר ליומולדת.
הסברתי לו שאחנו לא בוחרים משהו יקר...
אז הוא אומר לי "אמא, אני אקח משהו בכלל לא יקר ואז נקנה גם לי וגם לו...."

 

[mishu]

כמה שקופים ילדים יכולים להיות...:
אמא משחקת עם בן השנתיים ופתאום נכנס בן החמש בסערה על בימבה ועולה איתה על אריזת שמיכת קוץ.
אמא: תרד מהשמיכה
הילד עולה שוב ומסתכל על אמא
אמא: מה אתה רוצה לראות? אם אני כועסת? כן, אני כועסת על מי שלא שומע בקולי.
הילד: לא, רק רציתי לראות אם את רואה גם אותי ושמה לב אלי...



ושלא תחשבו, הגדול הזה, מקבל "צומי" בכמויות אסטרונומיות...

 

[יוסניו]

כמה שקופים ילדים יכולים להיות...:
אמא משחקת עם בן השנתיים ופתאום נכנס בן החמש בסערה על בימבה ועולה איתה על אריזת שמיכת קוץ.
אמא: תרד מהשמיכה
הילד עולה שוב ומסתכל על אמא
אמא: מה אתה רוצה לראות? אם אני כועסת? כן, אני כועסת על מי שלא שומע בקולי.
הילד: לא, רק רציתי לראות אם את רואה גם אותי ושמה לב אלי...



ושלא תחשבו, הגדול הזה, מקבל "צומי" בכמויות אסטרונומיות...

כמה מוסר השכל יש בסיפור הזה,
ראוי לאשכול מיוחד

 

[פרינטופ]

ושלא תחשבו, הגדול הזה, מקבל "צומי" בכמויות אסטרונומיות...

זה ברור; אם הוא מסוגל לומר לך זאת ב"רחל בתך הקטנה"...

 

[mishu]

כמה מוסר השכל יש בסיפור הזה,
ראוי לאשכול מיוחד

אם מעניין אתכם ההמשך:
אמא: בטח שאני רואה אותך! כל הזמן אני ראוה אותך!
ילד: גם מתי שאני בחדר השני? איך זה יכול להיות?
אמא: כן! כשאתה בחדר השני אני רואה אותך בלב...