גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

דוד של יונתן (בן 2.5)הוא חייל ושמו שמעון.
יום אחד ראה הרבה חיילים .
ואז הוא קרא : הנה הרבה שמעון .
 
הגיעה אלינו אורחת.
בת ה6 שאלה: לכמה זמן הגעת?
האורחת: לשנתיים.
בת ה6 בתדהמה: מה, לשנתיים? בסוף ינמס לנו ממך..
 
ועוד אחד:
בת ה6: אמא, גם את מרגישה לפעמים שכבר את לא מסוגלת להיות בבית ואת כבר רוצה לצאת מהקירות האלו וללכת למקום קצת אחר?
 
בן השנתיים מתגרה בדבורה: "אין לך מים" "אין לך מים"
על חשבון מלח מים, ששומע מאחיו.
 
נכתב ע"י א.ד.;1334290:
בן חמש: תמיד אתה נותן למישהו אחר לשתות מהמיץ ענבים ורק לי לא
אבא: אם שנה הבאה המשיח עוד לא יבוא, אתה תשתה את כל הגביע.
בן חמש בוכה: המשיח בטוח יבוא ושוב לא תיתן לי...
אבא: אמן, אז בוא נעשה הסכם, אתה תתפלל שהמשיח יבוא ומיד שהוא יגיע אני אתן לך בקבוק שלם של מיץ ענבים!

יופי של תשובה!!!
 
נכתב ע"י פוינט ק גת;1334295:
עברנו ברחוב ליד סטיקר של חב"ד עם תמונת הרבי,
בת 2.10: "מי זה?"
אני: "הרבי מחב"ד"

נזכרתי..
בראש השנה, לפני כארבע שנים, הלכנו לשמוע שופר אצל שכנה.
בסלון ביתה של השכנה תלויה התמונה המוכרת של הרבי מחב"ד, זו שהוא מחייך ומרים את היד.
כל הנשים עומדות בכובד ראש ומאזינות לקול השופר,
ופתאום נשמע קול מתוק, של בן ה-3:
אמא, תראי, האיש הזה שבתמונה עושה לי שלום!
 
בן ה-2 התחיל לדבר,
"חכו לי" - כשכולם הולכים, "רגע" "רק שניה" וכל מיני מילים כאלו...
ערב אחד כל הילדים יצאו כשאני עוד ארזתי את ארוחת הערב,
הבחור עומד בפתח וקורא:"חכו לי - לאמא" "חכו לי - לאמא"....
 
שלוליות בקיץ...

בן ה3: "אמא, אני רוצה שלוליות בבקשה!"
באמת שלא הבנתי מה הוא רצה ולאחר שהבקשה חזרה ונשנתה אמרתי לו:
"לך תביא חמוד ותראה לי, טוב?"
והוא חזר עם..............
בקבוק מיץ אשכוליות!
:p:p:p
 
ביתי בת השלוש המציאה גרסה חדשה למילה ביי ביי
היא הבינה את האמירה כך: ביי בית!
 
היום בחדר מדרגות מיד אחרי האזעקה, בן השנתיים:
"נגמר לה לה"
 
מדגדגת...

שלחתי את בת השנתיים להעיר את אחותי (18) מהשינה ואמרתי:
"תעירי את שרהלה ותעשי לה דיגדיג"
ואז אני שומעת מהחדר את קולה הצייצני:
"שרהלה קומי! דיגדיג! קומי! שרהלה דיגדיג!"

רק מהבדיחה התעוררה הבחורה...

ואחרי רגע חוזרת הקטנה ומתבכיינת: "שרהלה לא הביא לי קומי!"
 
בן ה3.9 מבולבל לחלוטין מנושא תשעת הימים, בדיוק נגמר הגן והוא שמע סיפור פה וריכוז שם.
הוא מדבר על 'תשעת העומר' שאנחנו מאוד עצובים ויושבים על הרצפה ובוכים. ובגלל שזה יום כל כך עצוב אסור ללבוש בגדים רגילים ונלבש בגדי שבת... [אסיים באיחול- ולואי שנזכה לביאת משיח ונצא לקראתו בבגדי שבת, אמן!]
 
בת השנתיים וחצי שלי פיתחה מנהג מוזר:
בכל פעם שהיא רצתה משהו, והזכרתי לה לומר "בבקשה", היא אמרה:
"בב-ק-שה א- מיטי אדמה".
כמה שבועות טובים ניסיתי להבין במה מדובר... עד שנפל האסימון... הילדונת מדקלמת את תפילת הבוקר מהגן בהתלהבות:
"ותן ברכה, א-מיטי אדמה!!!" (על פני האדמה, כמובן...)
הטון כ"כ דומה...
 
בת החמש, בעלת חוש הומור מפותח במיוחד יחסית לגיל, אתמול בין השמשות הודיעה לכולם:
עכשיו מתחילה "הפסקת פה".
 
לקראת סוף הצום החלו לדבר על המוזיקה שיפעילו מיד בצאת הצום. הסברתי שהאבלות נמשכת עד מחר בחצות היום. הבינו. נגמר.
השעה שמונה ורבע - אני וביתי "שוברות" את הצום, בעלי עדין לא בבית.
פתאום אתי (6) שואלת: אמא, אבא צם עד מחר בצהרים?

חני
 
לקראת סוף הצום החלו לדבר על המוזיקה שיפעילו מיד בצאת הצום. הסברתי שהאבלות נמשכת עד מחר בחצות היום. הבינו. נגמר.
השעה שמונה ורבע - אני וביתי "שוברות" את הצום, בעלי עדין לא בבית.
פתאום אתי (6) שואלת: אמא, אבא צם עד מחר בצהרים?

חני
 
גיסתי הקטנה (6+) בעלת מודעות גבוהה לנושא השידוכים, שמעה שישנן נשים יהודיות הנשואות לערבים רח"ל. היה הגיבה בזעזוע 'אבל למה הם נפגשו בכלל?'...
 
בת השלוש שומעת במהלך ט' באב שאימא/אבא צמים, האח הגדול צם, ואת האחים האחרים מתפארים שיזכרו שגם הם קצת חלשים:"גם אני צמתי".
היא החלה מצמצמת ומצטרפת לקהל:"וגם אני עצמתי, הנה, הנה!" עוצמת עיניים ופוקחת.
 
בת השלוש שומעת במהלך ט' באב שאימא/אבא צמים, האח הגדול צם, ואת האחים האחרים מתפארים שיזכרו שגם הם קצת חלשים:"גם אני צמתי".
היא החלה מצמצמת ומצטרפת לקהל:"וגם אני עצמתי, הנה, הנה!" עוצמת עיניים ופוקחת.
 
ילדים, אני קוראת בהתרגשות,
יש הפסקת אש!!!
מה? ועכשיו אי אפשר לבשל יותר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה