גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

בן 6 וחצי בשלב הזה שקורא כל דבר שעובר לפניו.
רואה על השולחן את הכרטיס מגנטי של הקופ"ח
וקורא על זה את שמו.
ואומר לי "הי אמא, מה יש לי כרטיס אשראי...????"



אחרי הקניות מכניס את הסוכר לארון
וקורא: "סוכר ל ב ן"
"מה אמא, מה זה סוכר בטעם לבן??" (גילה)
 
חחח, אוי, זה היה עכשיו טוווווב
תקשיבו:
אני מארגנת את הבית תוך כדי שאני 'משאירה' אוזן אחת בחדר הילדים לפקח על הנעשה והנשמע שם,
בין לבין אני שומעת את ביתי אומרת משו לאחיה שלא מוצא חן בעיני
ובהחלטה חינוכית מובהקת אני מחליטה לחרוג מהרגלי ולהתערב
אני קוראת את ביתי לסדר וכאן בא נאום מוסר מסודר ובנוי לתלפיות כולל דוגמאות והקבלות
למה מעשה זה לא ראוי ומתוקן ולא מקובל וכו...
הבת מהנהנת בצייתנות, נראה כי המסר הובן והוחדר!
למרות כל הנ"ל אני רואה את פיה נפתח ונסגר חליפות וחשה שהמילה האחרונה מצידה עוד לא נאמרה...
בהגינות, אני שואלת: יש לך מה לומר/ להשיב/ להגיב על מה שאמרתי?
והיא בתגובה: כן אמא, זה נכון, אבל... למה את מתערבת למה שאני אומרת לישראליק?:eek::mad::cool::D

לא אספר לכם איזה מענה מבולבל שלפתי... שלא כהרגלי...
נו? מה הייתם עונים?.......
 
פשוט:
כי אני דואגת לחינוך שלך ושלו:)
 
נכתב ע"י תמר21;1439960:
פשוט:
כי אני דואגת לחינוך שלך ושלו:)

זה בערך מה שאמרתי... רק שאני תמיד מחנכת אותם לא להתערב האחד בענייני השני...אז היא החזירה את זה אלי...
 
את אמא שלה אולי?
אי אפשר לצפות מילדה בת - מקסימום 12 להבין את החים ולדעת גם מה ומתי להגיד ולמי, כמו שמצפים מאמא שלה...:)
גם בזה צריך להבין... לא?
 
נכתב ע"י פאוור;1440002:
זה בערך מה שאמרתי... רק שאני תמיד מחנכת אותם לא להתערב האחד בענייני השני...אז היא החזירה את זה אלי...
בכל זאת היא חייבת להבין שלגבי הורים הכלל הזה לא רלוונטי בכלל
כי אסור להסתיר מהורים כלום
כמובן שלילדים קטנים צריכים להסביר את הענין בשפה שלהם
ועדיף לא בשעת מעשה
 
נכתב ע"י יוסניו;1440010:
בכל זאת היא חייבת להבין שלגבי הורים הכלל הזה לא רלוונטי בכלל
כי אסור להסתיר מהורים כלום
כמובן שלילדים קטנים צריכים להסביר את הענין בשפה שלהם
ועדיף לא בשעת מעשה

ברור... זה נעשה ויעשה בעקביות חינוכית ראויה בעז"ה
אבל סתם, התגובה הלא צפויה שלה היתה מבדחת לאור הנסיבות , הרצינות והתוכן..
 
נכתב ע"י פאוור;1440016:
ברור... זה נעשה ויעשה בעקביות חינוכית ראויה בעז"ה
אבל סתם, התגובה הלא צפויה שלה היתה מבדחת לאור הנסיבות , הרצינות והתוכן..

נכון מאוד נראה שהיא ילדה חכמה
 
שגיאת הבנה שונה לחלוטין ;)

אחיין שלי (מיותר לומר ח-מוד!) בן 8 וחצי חודשים
אבא שלו שם לו כיפה על הראש (בשביל הבידור של האבא כמובן...) והוא מנסה להוריד, מגשש עם היד ותופס ב--אוזן ו-מושך! את המבט המתפלא/מבולבל שלו איך הכיפה הפכה להיות חלק ממנו אפשר רק לדמיין...
 
נכתב ע"י profession;1440018:
שגיאת הבנה שונה לחלוטין ;)

אחיין שלי (מיותר לומר ח-מוד!) בן 8 וחצי חודשים
אבא שלו שם לו כיפה על הראש (בשביל הבידור של האבא כמובן...) והוא מנסה להוריד, מגשש עם היד ותופס ב--אוזן ו-מושך! את המבט המתפלא/מבולבל שלו איך הכיפה הפכה להיות חלק ממנו אפשר רק לדמיין...

זה התפתחותי לחלוטין... נסו אצל כל תינוק בערך בגיל הזה להדביק לו מדבקה על המצח.. תראו איך הוא משוטט עם ידו על פניו, מהסנטר ללחי, לאף ועד למצח... כדי להוציאה...
 
אני עונה לבן 4 על שאלתו: כי אני אורחת.
בן ה- 4: לא נכון את אסתי.
 
בן שנתים וחצי מביט על קשקוש כתום קטן שיש על הקיר, משהו שהוא יצר לפני כמה חודשים:
- אמא, מי עשה את זה? (בקול מאיים)
- נראה לי שאתה.
- לא נכון! אני חיים כהן! אני לא מקשקש על קירות!!

(רצ"ל: אני מותג מסוים, איך את מסוגלת לומר עלי דבר שפל שכזה?...)
 
התינוק הקטן שלנו, בן ארבעה חודשים התחיל לגרגר.
בת הכמעט 4: "אמא, את שומעת, הוא מדבר באנגלית..."
 
הגננת במשפחתון של הבת שלי בת שנה ו-9 מספרת לי שאחד הילדים דפק עם צעצוע על השולחן, הבת שלי לא התבלבלה וצעקה אליו "די, פפיק!!!" (די, מספיק)

בבוקר הורדתי לה את חולצת הפיג'מה, היא אומרת לי "אמא אדילים" (אמא, העגילים)

הלכתי שניה לחדר אחר אני שומעת אותה "אמא, (אי)פה את?"

שלחתי אותה לשים משהו בכביסה, היא שואלת אותי "(אי)פה שים ת'זה?"

החלפתי לה טיטול, כנראה שהשוליים התקפלו קצת פנימה, מייד היא אמרה לי "אמא כואב לי טיטול" סידרתי לה, היא אמרה "הו, יופי"

שואלים אותה "איך קוראים לך?" היא עונה "לאה". "איזה לאה?" היא עונה "אדום"....

שאלתי אותה יום אחד איך קוראים לה, היא ענתה לי "לאה, ללי, ללה, לייצ'ו, ליהה..."
כמו שכולם קוראים לה...

ומדובר בתינוקת בת שנה ו-9!!!
 
אני אומרת עם הילדים 'שיר המעלות ממעקים' במנגינה של ספרדים והגדולה רוצה להוכיח עליונות אז היא אומרת כמו שאומרים בבית הספר מנגינה והברה אשכנזית ומסבירה לחבורה שזה 'בשפה של אשכנזים'
 
טרי מהבוקר:
אמא, ירד היום גשם?
כן
מתפלא מאוד ושואל מאיפה את יודעת?
לא היה לי זמן להסביר בלחץ של הבוקר על תחזית מזג האויר שדרכו יודעים, אמרתי לו כי הכבישים רטובים
יש לך רוח הקודש כי תמיד את יודעת
 
לבן שלי בן ה-4 יש "הרבי יוסי" בחור מסכן ומבוגר ש"עוזר" ל"עוזר" של הרבי, הבן שלי אחרי התקופה האחרונה בה נודע לו על ה"רעיון" של נישואים, ניגש אליו ושאל:" רבי יוסי, יש לך אמא (אשה)?" הנס הוא שהוא לא הבין את השאלה...
כי הוא ענה לו ש"כן"
 
בנימין: אני יהרוג אותי!!
אמא: חבל, אנחנו רוצים שיהיה לנו בנימין.
בנימין: לא נורא, הערבים יבנו בנימין חדשים.
 
שבת.
אמא: "חס וח-?"
בנימין: אסור להגיד בשבת.

(חס וחלילה/חילול שבת :))
 
בתי (4) למדה השבוע על חמשת החושים.
בדף עבודה על חוש השמיעה הייתה אוזן באמצע, וסביבה חפצים/מוצרים שונים, והיה צריך למתוח קו מהחפצים שמשמיעים קול - לאוזן.
ביניהם היה גם ביגלה.
אמא, צריך למתוח קו גם ממנו לאוזן.
למה?
כי כשאוכלים אותו יש רעש...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה