גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

נכתב ע"י מלפפון;1683518:
אם כבר אידיש אין לה שום מקור (חוץ מערבוב שפות של המקומות בהם חיו היהודים).
ועברית די חופפת ללשה"ק ולשפת המקרא כך שהיא בהחלט שפה שקרובה יותר לשפת לשון הקודש.

חה חה חה
אידיש היא שפה עתיקה שדברו בהם היהודים בכל הדורות
יש הבדלים בין הארצות במילים מסוימות אבל הבסיס הוא אותו דבר
זה שפה יפה ועשירה הרבה יותר עדינה ונקיה
רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה אומר שהקב"ה מבין אידיש, אפשר להתפלל במילים משלנו
כמו"כ כשיצא החוק שיצאו שמות משפחה הוא היה באמצע תפילה/בקשה ואמר דערבארמעדיגער באשעפער [קל רחום] הם רשמו את השם דרברמדיגר וככה נקראים יוצאי חלציו
עברית המציאו הציונים ויש המון המון רבנים ואדמו"רים שלא מאנשי העדה החרדית ומתנגדים נחרצות לעברית
 
נכתב ע"י חנון;1683521:
חה חה חה
אידיש היא שפה עתיקה שדברו בהם היהודים בכל הדורות
יש הבדלים בין הארצות במילים מסוימות אבל הבסיס הוא אותו דבר
זה שפה יפה ועשירה הרבה יותר עדינה ונקיה
רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה אומר שהקב"ה מבין אידיש, אפשר להתפלל במילים משלנו
כמו"כ כשיצא החוק שיצאו שמות משפחה הוא היה באמצע תפילה/בקשה ואמר דערבארמעדיגער באשעפער [קל רחום] הם רשמו את השם דרברמדיגר וככה נקראים יוצאי חלציו
עברית המציאו הציונים ויש המון המון רבנים ואדמו"רים שלא מאנשי העדה החרדית ומתנגדים נחרצות לעברית

זה נכון מאד.
אבל משום מה חסרות באידיש המון מילים.
או שיש מילים שקימות אבל "לא משתמשים בהן..."
מתסכל לדבר בשפה שכל מילה שניה שלה היא ממילא לא השפה.
כאחת שהתחילה לדבר בזה (בעלי הוא דובר אידיש עסיסית)והפסיקה בגלל הסיבה הנ"ל
 
פתחו בבקשה אשכול ייעודי בפורום כתיבה על פולמוס שפת היידיש/עברית.

וכעת נפנה לענייננו:
מספרת בת הארבע בדרמטיות יתרה:"ואז... בלעם הכיש את האתון שלוש פעמים!"
אותה הגברת זכתה וענתה אמן בכוונה ובררה אם יש לה מצווה גדולה.
"וודאי! יפתחו לך שערי גן עדן!"
"לא רוצה, אני לא רוצה לעלות לגן עדן, אני רוצה לעלות לגן קדם חובה!"
בשעת כעס על אחיה הגדול "ברכה" אותו:"אוף, הלוואי שתחזור כבר להיות מתחת כסא הכבוד!"
(הסבירו לה פעם על מאורע שהיה לפני שנולדה :"את היית אז בשמים, מתחת כסא הכבוד")
 
הערה למתפלמסים:
כללי לשון הקודש הם כללי העברית, מי שלא יודע אותם, לא יודע עברית ולא לשון הקודש. אז אם מפריע לכם שציונים כביכול המציאו את העברית, תלמדו את כללי לשון הקודש כמו שצריך, ובאופן אוטומטי תדעו את כללי העברית.
 
אליקים (כמעט בן 4.5) רוצה שיחגגו לו יום הולדת של גיל 4.5
אבינעם צוחק עליו: "אם יעשו לך יום הולדת של ארבע וחצי, יצטרכו לכתוב את הארבע בלי המקלות, רק פס ומשענת".

אליקים ואבינעם מדברים על הגן בשנה הבאה.
אליקים: "אמא אמרה שאני עולה לגן טרון חובה"
אבינעם: "לא אומרים טרון חובה, אומרים טרקטורון חובה", ומכאן הוא מפליג בדימיונות על הגן שיש במרכזו טרקטורון, והגננת אומרת למי שמתנהג טוב לעלות עליו..
 
הילדים מקשיבים לקלטת בארוחת הערב: " אמר שוקי שוק: אנחנו די דומים אני עגול וגם אתם עגולים..."
אמא אומרת לבן השש: אתה יודע? פעם כשהיית קטן, התעקשת שהוא אומר "אנחנו בני דומים..."
בן השש: ומה באמת הוא אומר?
אמא: אנחנו די דומים...
הילד: ואת יודעת מה חשבתי עכשיו שהוא אומר? אנחנו בני דודים...
מתערב בן השלוש בחיוך של קונדס: לא נכון! "אנחנו בני דובים...."
 
בן השמונה בוחן את כרטיסי הנסיעה שבארנק.
-למה על כרטיסים של אבות כתוב 'רגיל', ועל כרטיסים של ילדים כתוב 'נוער'? אולי שעל הכרטיסים של הילדים יהיה כתוב 'רגיל' ועל הכרטיסים של האבות - 'מבוגר'?
אבא: כי רוב האנשים הם מבוגרים, מעל גיל 18, לכל זה נקרא 'רגיל', ורק חלק הם ילדים, שנותנים להם שם מיוחד 'נוער'.
הוא חושב וחושב וחושב, ואז: לא נכון! זה לא יכול להיות! לכל אבא יש מלא ילדים! אז יש הרבה יותר 'נוער'ים! אני הולך לבקש מהנהג שיתחיל לכתוב לכל הילדים 'רגיל'!
 
אילה בת שנתים וחצי, גוערת באחיה הגדול:
יהודה תצא מיד! אם אתה לא יוצא מיד אני אתן לך עונש חמוד חמוד!

ועוד מפניניה -
אמא, בשבת אסור לעלות במעלית, נכון? זה מאד מאד מוקצה...

חני
 
שימי כמעט בן 3 נגמל מטיטול ומהמוצץ (לא במכוון שזה יצא ביחד)
זוכה להמון מחמאות ועידוד.
אני אומרת לו היום: "אתה בחור!!!!" - והוא זורח מאוזן לאוזן.
לפני שהוא הולך לישון הוא אומר לי:
"אמא, את בחור!!!!" :D:)
 
בשבת הסברתי לשימי שאסור ליגוע בפלאפון של אבא
וליד הפלאפון עמד שעון של אבא אז אמרתי לו שהשעון לא "שעבס" ומותר ליגוע בו.

באמצע השבוע הוא שיחק בשעון של אבא
אז אני אומרת לו, אסור ליגוע בשעון של אבא!! (משום מה בעלי משאיר את זה על המיטה..)
אז הוא הוא אומר לי.
השעון לא שעבס!! מותר!!
 
אחיין בן 4 סיפר לסבתא שלו כמה צפוף להם בבית...
"את יודעת סבתא, אנחנו עשר נשמות בבית...."
 
הבכורה שלי, בת ה6, סיפרה לילדות הבניין למטה, שיש לנו ילדה בכיתה ב' ושמה מיכל.
כשהם איימו עליה שהם יבואו לשאול אותי, היא רצה הביתה ושכנעה אותי לשתף פעולה איתה
(היה לה סיפור כיסוי מלא על למה תמיד מיכל לא בבית....)
כשלא הסכמתי בשום אופן לשתף פעולה (ממש לשם חינוך, נורא רציתי לעמוד לצידה)
היא שלפה את ההוכחה הניצחת:
"אבל למה את לא מוכנה להגיד שיש לנו אחות מיכל בכיתה ב'? כל ישראל אחים! אני בטוחה שיש ילדה אחת שקוראים לה מיכל והיא בכיתה ב!"
 
בן ה-3.5 חריף וחכם לא קטן, יחד עם זאת-רגיש עד דמעות...
הוא מרבה להפגין,
סיפרה לי הגננת שביום א' הוא הפגין הרבה (עייפות משבת) חלק מסגנון ההפגנות שלו זו הכרזה שחוזרת ע"צ עד לשיגעון של השומע, ביום ראשון הוא אמר לגננת שוב ושוב, איזה 100 פע' "אני לא רעב, אז אני לא אוכל" עד שהיא נשברה ואמרה לו "אז אל תאכל"
פתאום היא ראתה אותו נוגס בפרוסה ברעבתנות, היא לא וויתרה לו "אמרת שאתה לא רעב, אז למה אתה אוכל?"
הבחור לא פספס "אין מה לעשות" הוא נאנח "אוכלים גם כשלא רעבים!"...
 
אשר בן 4.5: אמא את מרשה לטפס על הגדר של המתקן? (בגינת שעשועים)
אני: תלוי,
אשר: אה, את מרשה להיות תלוי?
 
איילי בת השנתיים וחצי, מגיע אלי היום אחר הצהרים בקול בוכים: אמא, קיבלתי מכה בנצח..."
 
בן השש מרבה לקרוא ספרים, קיבל מסבתא ספר חדש. בוחן את הספר ומכריז: "סבתא! מעודי לא ראיתי את הספר הזה!"
 
לתושבי מודיעין עילית

בן השלוש וחצי הכריז (כמו ברם קול):
"היום בזול, נעליים גלי גל...."
 
הלכתי עם בן השנה ו10 חוד' ברחוב כשלפנינו רץ איש עם הכובע בידו..
הכריז הקטן: אמא, האיש הזה הורץ! :)
(למי שלא הבין - רץ על משקל הולך..)
 
בן החמש רואה את תמונת ההלוויה של הסערט'ר.
הוא שואל אותי, =" אם מישהו נפטר עכשיו מותר לי להחזיק במיטה שלו?
אמממממ... למה אתה שואל?
כי כשאגדל אהיה כהן. כי אני בכור. אז אולי אסור לי להיות טמא מהמת?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה